אשכול חידות תורניות.

[חגי פאהן]

אז עוד רמז: בחג הקרוב הסעיף הזה יהיה רלוונטי גם בארץ

המדובר הוא על שביעי של פסח, שהשנה סמוך לשבת.

 

[יענקי R]

המדובר הוא על שביעי של פסח, שהשנה סמוך לשבת.

יש קשר לעירובי תחומין?

 

[גרפולוג]

המדובר הוא על שביעי של פסח, שהשנה סמוך לשבת.

ר @חגי פאהן החלטת לגרום לי לעשות חזרה מרמב...

אבל היית לפחות ממליץ להתחיל מהסוף...

האמת. שכוייח על החזרה שזיכיתנו לעשות.

אכן בדין מערב מיו"ט לשבת כתב השו"ע

תטז ב.
ויחשוב בלבו שיקנה שם שביתה ולא יאמר כלום מפני שאסור לעשות שום הכנה מיום טוב לשבת או משבת ליום טוב אפילו בדבור

 

[גדי ישראלי]

אשריכם תלמידי חכמים!
לשם כיוונתי, ואשרי חלקך שקלעת אל המטרה!
אמנם אתה פתרת חידתי ב"יצא מדעתו" שהוא בתנאי שלא יצא מדעתו, ואני כיוונתי לדוגמה ההפוכה.
אין בפני הכונן כרגע, אבל זכורני שבפוסקים שם מגדירים את מי שנשתטה, שהוא "לא יצא מדעתו". הרי לנו מי שיצא מדעתו ו"לא יצא מדעתו".

את ערך רב הבנתי. יצא [מביתו] מדעתו, ולא יצא מדעתו - שלא נעשה שוטה.
אבל דבריך פלא. אשמח להפניית מקור שאדם שנשתטה מוגדר כלא יצא מדעתו.
בכל אופן יישר כוחך על החידוד.

 

[חגי פאהן]

יש קשר לעירובי תחומין?

בהחלט:

ר @חגי פאהן החלטת לגרום לי לעשות חזרה מרמב...

אבל היית לפחות ממליץ להתחיל מהסוף...

האמת. שכוייח על החזרה שזיכיתנו לעשות.

אכן בדין מערב מיו"ט לשבת כתב השו"ע

תטז ב.
ויחשוב בלבו שיקנה שם שביתה ולא יאמר כלום מפני שאסור לעשות שום הכנה מיום טוב לשבת או משבת ליום טוב אפילו בדבור

והיה זה שכרי. אם הייתי אומר להתחיל מהסוף, היית ישר מוצא!
יישר כח! לזאת היתה כוונתי.

"המערב לשני ימים טובים של גליות או לשבת ויום טוב, אף על פי שהוא עירוב אחד לרוח אחת לשני הימים - צריך שיהיה העירוב במקומו מצוי בליל הראשון ובליל ב' כל בין השמשות. כיצד הוא עושה?
...
עירב ברגליו בראשון - צריך לערב ברגליו בשני. והוא שילך ויעמוד באותו מקום, ויחשוב בלבו שיקנה שם שביתה. ולא יאמר כלום, מפני שאסור לעשות שום הכנה מיום טוב לשבת או משבת ליום טוב אפילו בדבור."

 

[כתב ומכתב]

את ערך רב הבנתי. יצא [מביתו] מדעתו, ולא יצא מדעתו - שלא נעשה שוטה.
אבל דבריך פלא. אשמח להפניית מקור שאדם שנשתטה מוגדר כלא יצא מדעתו.
בכל אופן יישר כוחך על החידוד.

אמנם בגמרא (כתובות מח.) מחלקים בין "יצא מדעתו" ל"יצא שלא מדעתו", אבל ב"רֶעד" מקובל לפלפל באוויר ולומר על "נשתטה": - "אבל הוא לא 'יצא מדעייתו'!"
ונ.ב. החילוק יותר ברור שם בסימן עא סעי' ג

 

[ערך רב]

חידה נוספת, קצת יותר קלה:
היכן מצינו מקרה שבא"י ובחו"ל קוראים קריאת התורה שונה לחלוטין [כולל הכל!]
ובכ"ז קוראים הפטרה זהה?

 

[ערך רב]

בהחלט:

והיה זה שכרי. אם הייתי אומר להתחיל מהסוף, היית ישר מוצא!
יישר כח! לזאת היתה כוונתי.

"המערב לשני ימים טובים של גליות או לשבת ויום טוב, אף על פי שהוא עירוב אחד לרוח אחת לשני הימים - צריך שיהיה העירוב במקומו מצוי בליל הראשון ובליל ב' כל בין השמשות. כיצד הוא עושה?
...
עירב ברגליו בראשון - צריך לערב ברגליו בשני. והוא שילך ויעמוד באותו מקום, ויחשוב בלבו שיקנה שם שביתה. ולא יאמר כלום, מפני שאסור לעשות שום הכנה מיום טוב לשבת או משבת ליום טוב אפילו בדבור."

אני לא אוהב להיות נאכס, אבל התשובה לא לגמרי מתאימה לשאלה.
לשון השאלה היה:
"באיזה מקרה המובא בפירוש בשו"ע, צריך מן הדין להרהר בשבת במעשה שיעשה לאחר השבת?"
ובמקרה שלנו הוא לא צריך לחשב בשבת על מה שיעשה במוצ"ש, אלא צריך שהעמידה שלו שם בשבת תהיה ע"מ שהעמידה שלו תקנה לו שביתה. ודוק.

 

[למען דעת]

חידה נוספת, קצת יותר קלה:
היכן מצינו מקרה שבא"י ובחו"ל קוראים קריאת התורה שונה לחלוטין [כולל הכל!]
ובכ"ז קוראים הפטרה זהה?

בשנה זו, כשבארה"ק יקראו תזו"מ ובחו"ל שמיני, וכולם יפטירו מחר חודש

 

[ערך רב]

יפה מאד.
חילכם לאורייתא

 

[למען דעת]

מה המספר המירבי של ימי הלל רצופים?
והאם יש את כל מספרי הרצף עד מספר זה?

 

[גרפולוג]

מה המספר המירבי של ימי הלל רצופים?
והאם יש את כל מספרי הרצף עד מספר זה?

לא הבנתי את החידה בסופה, אבל אנסה.
בפשטות: המספר המירבי הוא 8 (חנוכה, וסוכות).

אבל אפשר לומר: 50 יום. וקוראים בו 52 פעמים.
אם כוונתך לרמב"ן שמפסח ועד עצרת זה חוה"מ... שזה יוצא סה"כ 50 יום ברצף כולל יו"ט ראשון של פסח. ובמספר הפעמים של קריאת ההלל הוא 52, כי קוראים גם בליל הסדר פעמיים.

או שבכלל לא הבנתי את השאלה...

 

[ערך רב]

בפשטות: המספר המירבי הוא 8 (חנוכה, וסוכות).

ומה עם חו"ל? בחו"ל סוכות הוא 9 ימים.

 

[גרפולוג]

בפשטות: המספר המירבי הוא 8 (חנוכה, וסוכות).

ומה עם חו"ל? בחו"ל סוכות הוא 9 ימים.

אה"נ. קשה לי להאמין שזו כוונת השאלה של ר' @למען דעת . נראה שמסתתר בה משהו... בעיקר מהסיפא של דבריו.

 

[למען דעת]

טעיתי בשאלה
התכוונתי על קריאת התורה

 

[ערך רב]

נו, סוכות שחל ביום שלישי, ובחו"ל הוא נמשך [עם שמחת תורה] עד יום רביעי, וכך קוראים מיום שני עד חמישי בשבוע שאחריו - 11 יום רצוף.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

פרדוקסים הלכתיים, גם מתאימים לכאן? הלוא בסופו של דבר, מדובר באשכול תורני להפליא. גם תורני וגם מפליא פלאות בתורה.

אענה את חלקי... (מתוך גנזכי...)


פרדוקס קידוש החודש (או: כיצד לעצור את הזמן בסיוע ההלכה היהודית): שני אנשים שבאו לסנהדרין ביום ל' לחודש אב והעידו שראו את מולד הלבנה, ובהתאם החליט בית הדין להכריז על אותו היום כ-א' באלול. לפני שהספיקו להכריז כך, הגיעו לבית הדין שני עדים אחרים לְהָזֵם את עדותם של העדים הראשונים או לפסלם, שני עדים אלה יהיו ביום א' לחודש אלול בני 13 (בני מצווה) וכשירים לעדות מאותו יום.

פרדוקס ברכת המזון: לדעה (שאינה להלכה) שלאחר שתיית יין מברכים ברכת המזון, ולדעה שלאחר ברכת המזון צריך לשתות כוס יין (כמו שנוהגים להלכה לאחר זימון בעשרה), אם כן לאחר כל ברכת המזון ישתה כוס יין ולאחריה יצטרך לברך שוב ברכת המזון, וחוזר חלילה[1].

פרדוקס השבת אבידה וכיבוד אב: כאשר יש לאדם שלוש אפשרויות: כיבוד אב, השבת אבידת עצמו והשבת אבידת חבירו, יש בעיה מה יבחר: השבת אבידת חבירו קודמת לכיבוד אב, השבת אבידת עצמו קודמת להשבת אבידת חבירו, וכיבוד אב קודם להשבת אבידת עצמו (לדעה מסוימת) (תוס' קידושין לב.).

פרדוקס בגירושין על תנאי: כאשר בעל גירש את אשתו על תנאי שהיא צדיקה, לאחר מכן היא נדרה נדר, הוא הפר לה והיא עברה על הנדר: אם נאמר שהיא מגורשת, א"כ הפרתו לא מועילה, ואם כן היא עברה על הנדר וממילא אינה צדיקה, וא"כ אינה מגורשת. אך אם אינה מגורשת, א"כ הפרתו מועילה, וא"כ לא עברה על הנדר והיא צדיקה, וממילא מגורשת.

 

[ערך רב]

פרדוקסים הלכתיים, גם מתאימים לכאן? הלוא בסופו של דבר, מדובר באשכול תורני להפליא. גם תורני וגם מפליא פלאות בתורה.

אענה את חלקי... (מתוך גנזכי...)


פרדוקס קידוש החודש (או: כיצד לעצור את הזמן בסיוע ההלכה היהודית): שני אנשים שבאו לסנהדרין ביום ל' לחודש אב והעידו שראו את מולד הלבנה, ובהתאם החליט בית הדין להכריז על אותו היום כ-א' באלול. לפני שהספיקו להכריז כך, הגיעו לבית הדין שני עדים אחרים לְהָזֵם את עדותם של העדים הראשונים או לפסלם, שני עדים אלה יהיו ביום א' לחודש אלול בני 13 (בני מצווה) וכשירים לעדות מאותו יום.

פרדוקס ברכת המזון: לדעה (שאינה להלכה) שלאחר שתיית יין מברכים ברכת המזון, ולדעה שלאחר ברכת המזון צריך לשתות כוס יין (כמו שנוהגים להלכה לאחר זימון בעשרה), אם כן לאחר כל ברכת המזון ישתה כוס יין ולאחריה יצטרך לברך שוב ברכת המזון, וחוזר חלילה[1].

לגבי פרדוקס קידוש החודש, פשוט שלא נקבל את עדי ההזמה, כיון שיש להם "נגיעה" ברורה: הם רוצים שלא להיות חייבים במצוות וברי עונשין על פעולות היום הזה.

לגבי פרדוקס ברכת המזון, הא לך לשון תוספות [ברכות לז, א ד"ה נתן]:
וא''ת לר''ג דאמר ג' ברכות שלמות וס''ל דמזמנים על ז' המינים אי ס''ל דברכה טעונה כוס א''כ יזמנו וא''כ יזמנו לעולם וי''ל דיכול להיות שלא ישתה כלל מן כוס של ברכה. וא''ת מ''מ לאותו המברך שהוא טועם צריך לברך פעם אחרת וא''כ אין לדבר סוף וי''ל היכא דאינו שותה בקביעות רק מלא לוגמיו מודה ר''ג דאל''כ וכי לית ליה לר''ג ברכה אחת מעין שלש בשום מקום:

 

[גדי ישראלי]

חידודים מעניינים מאד.
לגבי פרדוקס השבת אבידה - אני מאמין שהפיתרון הוא כיבוד אב. משום דכל מה שההשבה קודמת לכיבוד, הוא עד כמה שיש כאן הצלה מהפסד ממון, אבל מאחר שבפועל אין כאן הצלה מאחר ואינה עומדת במקום השבת עצמו, שוב חזר הדין הראשון שכיבוד עדיף.
לגבי פרדוקס גירושין בע"מ - לא ברור המקרה. דאם התנאי היה ע"מ שהיא צדקת בשעת מעשה הרי אפשר והייתה צדקת (וכמו בקידושין עיי"ש) ונעשה החלות. ואם התנאי שהיא צדקת לעולם הרי זה תנאי שא"א ומעיקרא ליתא. אם יש כזה נידון באחרונים אשמח להפניית מקור.
לגבי פרדוקס החודש - לא מסכים עם ערך רב, לדעתי זה לא מוגדר כנגיעה בעצם ההזמה. נהניתי מהשאלה, צריך לחשוב.

 

[גרפולוג]

פרדוקסים הלכתיים, גם מתאימים לכאן? הלוא בסופו של דבר, מדובר באשכול תורני להפליא. גם תורני וגם מפליא פלאות בתורה.

אענה את חלקי... (מתוך גנזכי...)


פרדוקס קידוש החודש (או: כיצד לעצור את הזמן בסיוע ההלכה היהודית): שני אנשים שבאו לסנהדרין ביום ל' לחודש אב והעידו שראו את מולד הלבנה, ובהתאם החליט בית הדין להכריז על אותו היום כ-א' באלול. לפני שהספיקו להכריז כך, הגיעו לבית הדין שני עדים אחרים לְהָזֵם את עדותם של העדים הראשונים או לפסלם, שני עדים אלה יהיו ביום א' לחודש אלול בני 13 (בני מצווה) וכשירים לעדות מאותו יום.

פרדוקס ברכת המזון: לדעה (שאינה להלכה) שלאחר שתיית יין מברכים ברכת המזון, ולדעה שלאחר ברכת המזון צריך לשתות כוס יין (כמו שנוהגים להלכה לאחר זימון בעשרה), אם כן לאחר כל ברכת המזון ישתה כוס יין ולאחריה יצטרך לברך שוב ברכת המזון, וחוזר חלילה[1].

פרדוקס השבת אבידה וכיבוד אב: כאשר יש לאדם שלוש אפשרויות: כיבוד אב, השבת אבידת עצמו והשבת אבידת חבירו, יש בעיה מה יבחר: השבת אבידת חבירו קודמת לכיבוד אב, השבת אבידת עצמו קודמת להשבת אבידת חבירו, וכיבוד אב קודם להשבת אבידת עצמו (לדעה מסוימת) (תוס' קידושין לב.).

פרדוקס בגירושין על תנאי: כאשר בעל גירש את אשתו על תנאי שהיא צדיקה, לאחר מכן היא נדרה נדר, הוא הפר לה והיא עברה על הנדר: אם נאמר שהיא מגורשת, א"כ הפרתו לא מועילה, ואם כן היא עברה על הנדר וממילא אינה צדיקה, וא"כ אינה מגורשת. אך אם אינה מגורשת, א"כ הפרתו מועילה, וא"כ לא עברה על הנדר והיא צדיקה, וממילא מגורשת.

א'מייצטע קשייעס'...
שאלות מרתקות!

מרדף החתול אחר זנבו...