דרוש מידע מה המקור למנהג התורנות בקריאת שם לתינוק (פעם צד האשה, פעם צד הבעל)?

[צפורן]

הנכדים חשובים אצל הסבים והסבתות עמו ילדיהם ואפילו יותר.
אם מדובר בשם חריג (נניח אביטל במשפחה חסידית וכו') ויש חשש שהסבים וסבתות ממש יתביישו להגיד שכך קוראים לנכדם, לדעתי יש לכבד ללא שום קשר לעניין מקור/מנהג אלא כפשוטו:"כיבוד הורים!".
לא יודעת מה אני אעשה בבוא היום כשאדרש לשאלה הזו אבל בוודאי אעמוד בפני דילמה כזו ואני נוטה לכבד כי בעיניי כיבוד הורים זה א' ב'.
ולא מדובר על שם שסתם לא מוצא חן בעיני סבים והסבתות אלא על שמות חריגים שלא מתאימים לקהילה/מגזר.

אם השם לא מקובל במגזר, אז רחמנות על הילד עצמו, לא רק על הסבא והסבתא...
אני עצמי שוויגער. לסבתי שנפטרה לאחרונה, היה שם שילדי יצטרכו קצת אומץ כדי לתת אותו, ולרגע לא עולה על דעתי לבקש!
יש כבר נכד אחד במשפחה שנתן את השם כשם שני, וזה התקבל נהדר.

 

[ששונית]

יש בהחלט מקורות לכך ובשו"תים רבים דנים הפוסקים כדוגמת רבי משה פיינשטיין בנושא זה.
מה שעולה מתשובות הפוסקים (עסקתי הרבה בנושא הזה) שהשם הראשון שייך לאישה השני לבעל, ומכאן ואילך שיעשו כפי שרוח הקודש מורה להם וכמובן עם כיבוד הורים מופלג.
ואגב שמות, רבי חיים קנייבסקי שליטא מתנגד נחרצות לשמות חדשים, כלומר שאינם אחרי דמות לחיקוי ובאופן גורף הוא שולל לתת שמות שההורים אוהבים סתם.

 

[efrat1]

יש בהחלט מקורות לכך ובשו"תים רבים דנים הפוסקים כדוגמת רבי משה פיינשטיין בנושא זה.
מה שעולה מתשובות הפוסקים (עסקתי הרבה בנושא הזה) שהשם הראשון שייך לאישה השני לבעל, ומכאן ואילך שיעשו כפי שרוח הקודש מורה להם וכמובן עם כיבוד הורים מופלג.
ואגב שמות, רבי חיים קנייבסקי שליטא מתנגד נחרצות לשמות חדשים, כלומר שאינם אחרי דמות לחיקוי ובאופן גורף הוא שולל לתת שמות שההורים אוהבים סתם.

מה נחשב לשמות שההורים אוהבים סתם?
גם שם מהתנך שההורים אהבו?
אם האמא אהבה את השם יעל, אז הוא נפסל אוטומטית?
נראה לי שצריך להיזהר קצת לפני שמצטטים כאן בביטחון פסקים של רבנים.

 

[גלידה בגביע]

בגדול, הבנתי. ואפשר לנעול את האשכול.
רק רציתי להוסיף סיפור, שתבינו למה אני טעונה על השוויגער.
אחד הבנים שלי קרוי על שם אביה.
לאביה היו שני שמות, והוא נקרא ביום יום בשם א'.
אני לא אוהבת את שם א' ולכן שם החיבה שלו זה שם ב'.
אבל היא, לא מסכימה עם זה ועד היום (9 שנים!) שהיא קוראת לו בשם א', וכולם קוראים לו בשם ב'.
כלומר, היא החליטה איך קוראים לילד.
לא מרתיח???

מרתיח מאד!
היא קרציה ומעצבנת! תמסרי לה בשמי....

 

[קריאייטיבית]

יש לי שאלה,
זה באמת גורם לכבוד שקוראים ע"ש סבתא עם שם לא משו?
מה מכבד בזה? לא הבנתי.
מילא היה לסבתא שם סביר קלאסי
אבל זלאטה, גיננדל, שיננדל, קריינדל,
עושה טוב לסבתא שהנכדה שלה נושאת אותו??
קשה לי להבין את הסבתא הזו.

אולי כי אצלינו אין שום חיוב לקרא על שם סבא/תא וכל נכד מתקבל בברכה ואהבה.

 

[ששונית]

מה נחשב לשמות שההורים אוהבים סתם?
גם שם מהתנך שההורים אהבו?
אם האמא אהבה את השם יעל, אז הוא נפסל אוטומטית?
נראה לי שצריך להיזהר קצת לפני שמצטטים כאן בביטחון פסקים של רבנים.

לפני שמצטטים וקוטלים את הציטוט, כדאי לקרוא קצת טוב יותר את הנכתב:

רבי חיים קנייבסקי שליטא מתנגד נחרצות לשמות חדשים, כלומר שאינם אחרי דמות לחיקוי ובאופן גורף הוא שולל לתת שמות שההורים אוהבים סתם.

נראה לי, ותקני אותי אם אני טועה, שיעל היא דמות לחקוי.

 

[Idjdjdjshjs]

אם השם לא מקובל במגזר, אז רחמנות על הילד עצמו, לא רק על הסבא והסבתא...
אני עצמי שוויגער. לסבתי שנפטרה לאחרונה, היה שם שילדי יצטרכו קצת אומץ כדי לתת אותו, ולרגע לא עולה על דעתי לבקש!
יש כבר נכד אחד במשפחה שנתן את השם כשם שני, וזה התקבל נהדר.

מצד שני, אני ואחיי זוגות צעירים, בילד הראשון כולנו נתנו את שם הסב שהוא מיושן למדי ולאחרונה נהיה קצת יותר מקובל (נתנו לפני כ-2-4 שנים),
היה ברור למשפחה שאני לא אתן את זה כי זה מאוד לא מתאים לסגנון שלי, ואני בזכות הקשר שהיה עם הסב ז"ל נתתי בכל זאת, לא עלתה בדעתי אפשרות שלא אתן את זה! ומה שמשפיע על שם לדעתי זה הילד המקבל אותו.
אפשר לקחת שם מיושן ולתת אותו לילד חמוד ומטופח וזה הופך את השם ליפה, הכל עניין אסוסיאטיבי בעיניי.
אבל עם כל כמה שהצעירים רוצים לתת שמות חדישים, יש משקל כבד מאוד על איך הורינו ירגישו עם שם מודרני או לחילופין איך הילד ירגיש עם שם מיושן שאנו מחוברים אליו.
מזלנו שיש לנו רבנים המנחים אותנו, והם אלו שבסופו של דבר מחליטים בדברים הרי גורל כאלו.
והעיקר שהקב"ה ינחה אותנו בדרך הנכונה!

 

[כוכב103]

לא קראתי את כל השרשור
אבל אני מרשה לעצמי להתערב,
לקרוא בשם שההורים יחרקו שיניים- לא יעשה טוב לאף אחד
לקרוא בשם שהוא לא פסגת חלומותיה של חמותך- לא אסון.

אני הייתי בוחרת בשם של איזה רב/רבנית שנראה לך הגיוני מבחינתך
ולא יצרום לחמותך.
וכך תצאו ידי חובת כל הצדדים.

אבל אני חושבת שמן הראוי בשלב הזה של החיים להעביר מסר לשוויגער (אולי באמצעות השווער או הבת הגדולה שלה)
שאת מאוד מכבדת אותה, אבל את רוצה לבחור את השם וזה לא סותר את הכבוד שאת רוחשת לה.
את צריכה לעשות גבול לסיפור הזה.
ושהיא תבין שבחירת השם של הילד היא לבחירתך האישית בלבד.

 

[Idjdjdjshjs]

יש ויש!!!
ואני אפשט את זה ואתן דוגמא:
נגיד לסבא קראו חיים שלמה (בדוי, בדוי)
וביום יום קראו לו חיים.
ואני לא אוהבת ורוצה לקרוא שלוימי.
אני קוראת לו שלוימי, וכך כל המשפחה, החברים, החיידר וכו'.
ורק כאשר אנחנו מתארחים אצלם, היא קוראת לו חיים.
והוא בן 9!!! חשבתי שתוך שנה שנתיים יעבור לה, אבל לא!
ואפילו הקטנה בת שנתיים יודעת לדקלם:
נכון באבי קוראת לו חיים???

אני דווקא כן יכולה טיפונת להבין את זה אם מדובר באביה נניח.
כשקוראים לאדם בשם אחד כל חייו, זה מה שמאפיין אותו. לפעמים השם השני ממש נזנח ובקושי יודעים שקראו לו כך. וכשאת קוראת לילד בשם השני היא לא מרגישה שזה מכוון לאביה ומעניק לו את הכבוד שכל כך רצתה ולכן קוראת לו בשם שהיא רגילה אליו.
האם זה מכבד את הילד ואת הוריו שבחרו את שמו? לדעתי לא! אבל האם יש מקום להנבה? יש ויש.

 

[פלמוניה]

אחד הבנים שלי נולד אחרי שסבי. ניצול שואה עם 2 בנות. נפטר. ובכל המשפחה המורחבת רק אני יכולתי לתת את השם משום שאחותה של אימי-חמיה קרוי בשם הזה. וכל האחים שלי ללא יוצא מן הכלל זכו לשווער/סבא בשם הזה(שם נפוץ)
(ת'אמת, תמיד קיפחו אותי )
כך שהעולל נקרא כמובן על שמו בטקס רב רושם.
ואני- לא סבלתי את השם הזה מעולם. וגם היום. הרבה שנים אחרי. עדיין אני לא אוהבת את השם
אבל הילד החמוד שלי-אותו אני אוהבת מאד ולשם התרגלתי.
לא חושבת שילד ניזוק מכך שהוא קרוי בשם שלא אהוב על הוריו.
לא חושבת שההורים ניזוקים משם שהם לא אוהבים. לא הכל בחיים אנחנו אוהבים. אני גם רציתי את הילד הזה שחרחר והוא בלונדיני.
כן חושבת שזה מאד מאד מעצבן. הילדים האלו לא באו מהמכולת.

 

[תרצה613]

רק לא מבינה דבר אחד.
מילא התורנות - פעם האבא בוחר ופעם האישה, נגיד שזו פשרה שפישרה שלום בית.
אבל מי קבע שהאבא צריך לבחור מישהו ע"ש אחד מסביו? הוא לא יכול לבחור שם שהוא אוהב?
כלומר - התורנות היא בין הבעל לאשתו, לא בין אמא שלה לאמא שלו...

ולפותחת האשכול היקרה:
מזל טוב!!
אני הייתי אומרת לך להגיד לבעלך לשאול רב. זו השאלה שלו, לא שלך.
את נלחמת כדי שעמדתך תתקבל, ולוקחת את מעמסת ההחלטה מבעלך.
שימי את כובד ההחלטה עליו. ותחליטי שאת מקבלת את החלטתו. תגידי לו שיחשוב, ואת סומכת עליו שיקבל את ההחלטה הנכונה. מקסימום תבקשי שיוסיף שם שאת אוהבת, ותקראי בשם שאהבת
זו לא תהיה הפעם הראשונה שכולכם קוראים לילד בשם אחד והיא בשני
היא תצא סתם דפוקה. הנכדים יחשבו שיש לה בעיה בקליטת שמות...


חבל להרוס את הימים הקסומים האלו על מחשבות כאלו. לכי לנוח, לאכול, ולנשק את הבייבי המתוק!

 

[חרמון]

יש לי שאלה,
זה באמת גורם לכבוד שקוראים ע"ש סבתא עם שם לא משו?
מה מכבד בזה? לא הבנתי.
מילא היה לסבתא שם סביר קלאסי
אבל זלאטה, גיננדל, שיננדל, קריינדל,
עושה טוב לסבתא שהנכדה שלה נושאת אותו??
קשה לי להבין את הסבתא הזו.

אולי כי אצלינו אין שום חיוב לקרא על שם סבא/תא וכל נכד מתקבל בברכה ואהבה.

חמותה של דודה שלי "השביעה" את כל הבנות והכלות שאוי ואבוי למי שתקרא בשם שלה אחרי ה120...

 

[בשם]

רציתי לדעת האם יש מקור למנהג הזה של קריאת שם לתינוק לפי תור של פעם צד האישה, ופעם צד האיש?
וכן, האם בלידה שביעית, שמינית וכו' עדיין צריך להחזיק בדבקות בתורנות?
ועוד שאלה קטנה, האם יש כזה דבר שההורים של היולדת או ההורים של בעלה מחליטים מה יהיה השם (אם זה ה"תור" שלהם)?
או שרוח הקודש 'נזרקת' בהורי הילוד, ולא בסביו וסבתו???
מאוד חשוב לי מקורות מדויקים, אם יש.
תודה רבה, ויום טוב.

המקור הבטוח הוא שלום בית...
חמוד שיש מי שמחפשת מקורות גם לזה, בד"כ מחפשים מקורות לקריאת שמות מקורית
ו"שוכחים" מהסבתות (כי קראו להן גיננעדל ולשניה מסעודה...)

כל הכבוד לך!

 

[קריאייטיבית]

חמותה של דודה שלי "השביעה" את כל הבנות והכלות שאוי ואבוי למי שתקרא בשם שלה אחרי ה120...

חולה עליה על החמות הזו, מותק של אשה! מה שנקרא- גברת אמיתית!

 

[חרמון]

חולה עליה על החמות הזו, מותק של אשה! מה שנקרא- גברת אמיתית!

גם הכלות שלה אוהבות אותה מאד!
(ולא סתם..)

 

[קריאייטיבית]

גם הכלות שלה אוהבות אותה מאד!
(ולא סתם..)

לא היה לי ספק בזה
אשה שמסוגלת לצאת מקיבעון מטומטם חסר ענין ותקנה
של קריאת שמות לא ממש יפים במשך דורות על גבי דורות רק כי "לא נעים מהשוויגער"!
זה פשוט מראה שהיא מענצ'ית

 

[MAGNET]

אותי מענין מאד לקרוא תגובות של שוויגעריות בנושא הזה
אף פעם אני לא מצליחה לרדת לסוף דעתן בענין של קריאת שמות
אולי זה משהו שבא עם הגיל..? כי כרגע אני לא חושבת שיהיה לי אכפת איך יקראו לנכדים שלי לעתיד