דרוש מידע מה המקור למנהג התורנות בקריאת שם לתינוק (פעם צד האשה, פעם צד הבעל)?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #61
חייבת להוסיף -
אנחנו חסידים, וכשבעלי נכנס לאדמור לקבל ברכה לשם לבת (מהצד של חמותי), כשהשם הראשון הוא שם ממש יפה והשני יותר מיושן אם נגדיר זאת - האדמור שאל את בעלי - בבית שלך רוצים את השם הזה? מלכתחילה?
וכל זאת, בלי שבעלי העלה בקוויטל ולו צל של התלבטות לגבי השם
לדעתי - מדובר כאן על ענין אישי של שויגער מתערבת ולא על הקפדה קהילתית או עדתית
ההקפדה הקהילתית היא על שמות עם מקור משפחתי / ע"ש גדו"י ושלא לקרוא בשמות ללא מקור
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
אין דברים כאלה!
חשבתי שזה רק בסיפורים השוייגעריות האלה...
יש ויש!!!
ואני אפשט את זה ואתן דוגמא:
נגיד לסבא קראו חיים שלמה (בדוי, בדוי)
וביום יום קראו לו חיים.
ואני לא אוהבת ורוצה לקרוא שלוימי.
אני קוראת לו שלוימי, וכך כל המשפחה, החברים, החיידר וכו'.
ורק כאשר אנחנו מתארחים אצלם, היא קוראת לו חיים.
והוא בן 9!!! חשבתי שתוך שנה שנתיים יעבור לה, אבל לא!
ואפילו הקטנה בת שנתיים יודעת לדקלם:
נכון באבי קוראת לו חיים???
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
בגדול, הבנתי. ואפשר לנעול את האשכול.
רק רציתי להוסיף סיפור, שתבינו למה אני טעונה על השוויגער.
אחד הבנים שלי קרוי על שם אביה.
לאביה היו שני שמות, והוא נקרא ביום יום בשם א'.
אני לא אוהבת את שם א' ולכן שם החיבה שלו זה שם ב'.
אבל היא, לא מסכימה עם זה ועד היום (9 שנים!) שהיא קוראת לו בשם א', וכולם קוראים לו בשם ב'.
כלומר, היא החליטה איך קוראים לילד.
לא מרתיח???
היא החליטה, ואת וכולם עושים מה שרוצים....
דווקא פתרון לא רע, ובכלל לא מרתיח.
מצוי מאד שמי שהשם יקר ללבו, ממציא לילד כנוי או קורא לו אחרת מכולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
היא החליטה, ואת וכולם עושים מה שרוצים....
דווקא פתרון לא רע,ובכלל לא מרתיח.
מצוי מאד שמי שהשם יקר ללבו, ממציא לילד כנוי או קורא לו אחרת מכולם.
אני לא חושבת.
אני חושבת שהיא צריכה לכבד את רצוננו ולהשתמש בשם שאנחנו בחרנו לילד.
כיבדנו אותה בקריאה בשם אביה.
אבל איך לכנות אותו ביום יום??? יש גבול!
אי אפשר כבר לחנך אותה היא בת 70+ פשוט להוריד את הראש, וללמוד איך לא להיות כשנהיה שוויגער...
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
בעלי הסביר לאמא שלו יפה מאוד- שכמו שהם לא סבלו שהתערבו להם בשמות (ועשו להם את זה) ונתנו שמות כבחירתם- שינו הוסיפו או קיצצו שמות, גם אנחנו- לא ממש סובלים התערבות ואפילו שהיא לא מבינה מה רע בקריינדל (אוף קרינדלאך על תיקחו אותי קשה, זה לא באמת רק דומה) ואפילו קרינדל'ה יכול להיות מאוד חמוד- אנחנו לא ממש מסמפטים את השם והיות ולא מצאנו שם שדומה לקריינדל ואהוב עלינו- אנחנו מקוים שאו שיהיה לנו בן- ולא נצטרך לעמוד בסיטואציה- או שתהיה לנו בת ונקרא שם שאנחנו בחרנו, (את שאר הסבתות וכיבודי ההורים כבר דאגנו)
כליטאים- לא כולם אצלינו חופרים אחורה שבעה דורות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
היא החליטה, ואת וכולם עושים מה שרוצים....
דווקא פתרון לא רע, ובכלל לא מרתיח.
מצוי מאד שמי שהשם יקר ללבו, ממציא לילד כנוי או קורא לו אחרת מכולם.
מצד שני- קראנו לילדה שירה מסעודה - כ לא אהבנו מסעודה- ואנחנו קראנו שירה כי אהבנו והתכוונו להחביא את המסעודה, אז למה כל פעם שאנחנו נפגשים את צריכה להזכיר את פשעינו ולקרוא לה מסעודה? למה? לא מספיק שכיבדנו אותך ונתנו לה שם בסוגרים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
גם אם קוראים אברהם זה על שם אברהם אבינו, ודוד על שם דוד המלך, זה נקרא התחייבויות קודמות לא? :pזה קודם לסבא רבא של השוויגר
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
מצד שני- קראנו לילדה שירה מסעודה - כ לא אהבנו מסעודה- ואנחנו קראנו שירה כי אהבנו והתכוונו להחביא את המסעודה, אז למה כל פעם שאנחנו נפגשים את צריכה להזכיר את פשעינו ולקרוא לה מסעודה? למה? לא מספיק שכיבדנו אותך ונתנו לה שם בסוגרים?
אני לא חושבת שפשעתם.
אני חושבת שנהגתם בשיקול דעת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
לא קראתי הכל...וסליחה שאני מתערב..

כל הצדדים כאן צריכים שפכטל

נו נו נו להורים...שחושבים שלמען הנצחת שם הוריהם מותר לסכן ולו במקצת את שלום הבית, בבית היולדת הטריה, או סתם לגרום עוגמת נפש לאמא יהודיה שחפצה בשם האחר, אבל כבר דורות היו יהודים שבשביל לעילוני נשמת מיררו את חיי האחרים [ראו ערך מריבות על ייארצייט, עמוד ש"ץ, עליות וכד']

נו נו נו לאמא...שעושה כזה סיפור משם..בסה"כ בסוף מתרגלים לכל שם, והאהבה לילד גוברת על כל דבר [בתנאי שזה לא שם שיגרום לילדים אחרים לצחוק כמו זלמן וכד']..

מותר גם לדעת להתבטל להורים, מכיבוד או"א זוכים לקרן קיימת גם בעולם הזה.
אותה שוויגער מעצבנת..ילדה וגידלה את בעלך המסירות במשך עשרות שנים, נתנה לך תכשיטים במתנה, ועזרה לך בצורה כזו או אחרת ברכישת דירה ושאר אתגרי החיים, מותר להקריב משהו למענם בלי כ"כ הרבה זעם ותסכול...תארי לך שבעתיד בנך שקמת עבורו לילות ע"כ לילות, הלכת איתו לבתי חולים ולקפו"ח, קנית לו כל טוב ארץ מצרים, יתחתן לאשה, שלא תדע להעריך כראוי את הכרת הטוב כלפיך גם בנושא שולי וזוטר כמו שם של ילד..


מזל טוב לכולם
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
בצד שלי היה שם קצת חריג אבל שאני אוהבת, אז בעלי נתן שם שני שהוא אוהב ואני פחות:)
תכלס הבייבי בת 10 חודשים והתרגלנו לשם שלה:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
ורק כאשר אנחנו מתארחים אצלם, היא קוראת לו חיים.
והוא בן 9!!! חשבתי שתוך שנה שנתיים יעבור לה, אבל לא!
לדעתי היא המפסידה!!
ככה היא לא יכולה להתחבב על ילד אף פעם
זה כמו המורות שקוראות לבת בשם ה"רישמי" שלה וזה יוצר ריחוק אוטומטי
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
היי
אני מרשה לעצמי לענות מכובעי האישי ומכובעי המקצועי
ילדתי את ביתי בכורתי שנולדה אחרי 12 שנות המתנה ביום רביעי- בבית החולים שיחתן של היולדות איך לא- השבת והקידושים המממשים לבוא
צמד המילים שחזר על עצמו בעיקר מפי החסידיות ואחר כך מפי הספרדיות שזה להן ילדיהן הראשונים וטרם סיימו לקרא על שם הסבים והסבתות החיים- היתה "אני חייבת"
ואחר כך באו הצמד " אין לי ברירה".
אני שייכת לחוג חסידי שמרן בשמות. מי ששואל את האדמו"ר ומעוניין בברכתו יודע כי שמות סתם ככה שנבחרו על ידי ההורים- אינם מקובלים.
מחפשים שמות 10 דורות לאחור העיקר שיהיה מה לקרא
שם שהוא אופנתי וההורים בחרוהו בגלל שאוהבים- ממש לא מקובל, בכל אופן לא במשפחות הגרעיניות והמורחבות שלנו.
מאחר וחיכיתי לילדתי זו די הרבה שנים החלטתי כי לה אני רוצה לקרא בשם שאני בוחרת לה ואחר כך נבחר מבין הסבים והסבתות את השמות החביבים עלינו.
בברכתו של האדמור- ומפאת המקרה קראנו לבתנו בשם שבחרנו.
השאלה של כולם, אבל כולם, היתה היתה לכם סבתא בשם זה? והתשובה שלנו - לא, אהבנו את השם- העלתה הרמת גבות וחריקת שפות.
לא בכל המקרים תשובתנו ספקה והיו תמיהות ואף ביקורות.
אבל זו היתה בחירה שלי ואני שלמה עימה ולא מתחרטת בפיפס שבחרתי כך ולא אחרת למרות כי לאחת הסבתות השם צורם מאד ועד היום היא מכנה את ילדתי בשם התינוקת/הקטנה וכו.
נחזור לעניין האני חייבת- אין לי ברירה.
ידוע כי הקב"ה נתן לנו בני האדם בחירה חופשית.
בכל מצב נתון- גם אם נראה כי אין ברירה, יש לנו תמיד בחירה לבחור בהחלטה זו או אחרת.
למשל בדוגמה שהעלית- נראה כי את נתונה במלכוד- חייבת לקרא בשם שחמותך רוצה ואין לך ברירה, אלא שאם נפרק את הסיטואציה
יש לך ברירה- בין לקרא שם שחמותך מעוניינת
לבעלך ולך יהיה שקט תעשייתי מאימו
את תרצי אותה
בעלך ישמח שאת מרצה אותו ואותה ונגמר.
המחיר שתשלמי הוא שאת מאפשרת לה להמשיך להכתיב לך- והיא יכולה להכתיב רק כשהיא רואה שזה מאופשר על ידכם, אחרת היא יכולה לדבר ולנאום ולהחליט ואתם בסופו של דבר תעשו מה בא לכם
זאת אומרת לדבר ולומר ולהתערב היא תוכל עד 120
אבל ההחלטה אם לתת להתערבות שלה להתבצע- זה שלכם.
מנגד- את יכולה לבחור בלתת שם שממש לא עולה על דעתה
במקרה שכזה היא תכעס, תיפגע תכנה אולי את הילד בשם אחר או לא כמו שאת רוצה
זה יעצבן אותך- כמובן
ועדיין לילד שלך יקראו בשם שאתם רוצים.
כאן הבחירה היא איזה מחיר אתם מוכנים לשלם ומה חשוב לכם יותר- לקרא לילד בשם רצוי או לרצות אותה.
אסיים באימרה של חברתי הטובה ( סתם זאת אני אבל אני נוהגת על פי רוח הפורום) כשיהיה תור תור בהריון ובלידה אז יהיה תור תור בשמות.
בברכה
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
זאת בדיוק הבעיה שלי!!!
רק שלי מאוד נעים מהמשפחה, אלא שהשוויגער מתערבת, והיא מסוגלת להחליט בשבילנו איך לקרוא.
ואני רוצה הוכחות שאני לא חייבת לשמוע לה.
אוווווווווווווווףףףףףףףףףףףףףף
הנכדים חשובים אצל הסבים והסבתות עמו ילדיהם ואפילו יותר.
אם מדובר בשם חריג (נניח אביטל במשפחה חסידית וכו') ויש חשש שהסבים וסבתות ממש יתביישו להגיד שכך קוראים לנכדם, לדעתי יש לכבד ללא שום קשר לעניין מקור/מנהג אלא כפשוטו:"כיבוד הורים!".
לא יודעת מה אני אעשה בבוא היום כשאדרש לשאלה הזו אבל בוודאי אעמוד בפני דילמה כזו ואני נוטה לכבד כי בעיניי כיבוד הורים זה א' ב'.
ולא מדובר על שם שסתם לא מוצא חן בעיני סבים והסבתות אלא על שמות חריגים שלא מתאימים לקהילה/מגזר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
אולי כאן מגיעים ההבדלים בין ליטאים לחסידים. יש כיבוד הורים בהחלט, אבל יש משהו בגיבוש החזק המשפחתי החסידי שאין אצל הליטאים.
הרב שך זצוקל היה ברור אומר לשמוע מה יש לאשה לומר, תמיד, לא לפי תור, בדידי הווא עובדא.
לא רק ליטאים גם אצל חלק מהאדמו”רים
בעלי נכנס לרבה עם 2 אופציות והרבה שאל לאיזה שם האישה יותר מתחברת....
בעלי ענה לו והוא ברך אותו..
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
גדול, הבנתי. ואפשר לנעול את האשכול.
רק רציתי להוסיף סיפור, שתבינו למה אני טעונה על השוויגער.
אחד הבנים שלי קרוי על שם אביה.
לאביה היו שני שמות, והוא נקרא ביום יום בשם א'.
אני לא אוהבת את שם א' ולכן שם החיבה שלו זה שם ב'.
אבל היא, לא מסכימה עם זה ועד היום (9 שנים!) שהיא קוראת לו בשם א', וכולם קוראים לו בשם ב'.
כלומר, היא החליטה איך קוראים לילד.
לא מרתיח???
מה הבעיה?
תקראי לה בשם שאת אוהבת,
היא בכל מקרה תקרא לה בשם שהיא בחרה...
;););)

וברצינות,
לא כל שם שאנחנו לא אוהבים, צריך להיות - מוזר / מיושן / לא מקובל
יש שמות רגילים וחמודים להפליא שאנחנו לא אוהבים את הצליל שלהם, או שהם מזכירים לנו אנשים שאנו פחות מחבבים הנושאים את אותו השם...
הסבים והסבתות צריכים לזכור שאנחנו ההורים הם אלו שמשתמשים באופן קבוע בשמו של הילד,
ואין ספק שיש השפעה רבה על החיבור האישי של ההורה לשם הילד.
את יכולה לעשות שאלת רב מה עלייך לעשות במקרה שכזה,
את פסיקת הרב היא תהיה מוכרחה לקבל...

שיהיה במזל טוב ובהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
בגדול, הבנתי. ואפשר לנעול את האשכול.
רק רציתי להוסיף סיפור, שתבינו למה אני טעונה על השוויגער.
אחד הבנים שלי קרוי על שם אביה.
לאביה היו שני שמות, והוא נקרא ביום יום בשם א'.
אני לא אוהבת את שם א' ולכן שם החיבה שלו זה שם ב'.
אבל היא, לא מסכימה עם זה ועד היום (9 שנים!) שהיא קוראת לו בשם א', וכולם קוראים לו בשם ב'.
כלומר, היא החליטה איך קוראים לילד.
לא מרתיח???
לא שתקרא לו עד מחר בשם השני מה אכפת לך
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
דבר אחד בטוח,
שצריך להדפיס את האשכול ולהכניס לכספת עד שנהיה שוויגעריות
כדי לזכור היטב איך לא להתנהג!!
ופנייה לשוויגעריות-
אתן לא באמת חייבות להתנהג כמו בסיפורים, תגוונו קצת...;)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה