עזרה האם יש לאכוף אי הגעת ילדות עם ראשים נגועים למוסדות החינוך

[Ok - מירי טריטל]

(יש לה רגישות סנסורת וזה מאד מציק לה) אך כשזה יהפך לחובה אני בטוחה שהיא תשתף פעולה יותר והמלאכה תהיה יותר קלה..

לגבי התחושתיות יתר - המליצה לי אשת מקצוע לשפשף את הראש היטב עם הידיים לפני הסירוק. זה מזרים את הדם באזור וכך מפחית מאד את הרגישות. זה עוזר פלאים.
מומלץ גם לפני תספורת לילדים רגישים.

 

[ליקי ;)]

עמוד 26. הכל בסדר?
טוב, גמני: בלה בלה בלה.

 

[חלבית]

ובכן, אני מסוג האמהות שבודקת לבנותי פעמיים ביום. (בבוקר לפני שהולכים לביה"ס, ובערב לפני שהולכים לישון).
ואצל הבת בכיתה ב' פשוט נורא ואיום, בבוקר נקייה לגמרי, ובערב יש לה כ-6 כינים גדולות ומטיילות.
כשדיברתי על כך עם המורה באסיפת הורים וביקשתי שתעודד בנידון היא אמרה לי שבגן מקובל לדבר על זה, היא לא גננת...
אגב, איך שהבנתי גם המנהלת בביה"ס של בנותי מבקשת מהמורות לא לעשות נושא מהעניין.

לדעתי, לפני שמוציאים חוק לשלוח בנות הביתה. (יקרה רק כאשר אחד הניקים פה יהיה ראש ממשלה).
אפשר לבקש שיהיה כמו שהיה כשאנחנו היינו ילדות, שתגיע אחות לכיתה, תבדוק ותדווח להורים.

 

[פעמונים1]

רק לי מגרד כשאני קוראת את האשכול המבחיל הזה?

 

[פעמונים1]

ובכן, אני מסוג האמהות שבודקת לבנותי פעמיים ביום. (בבוקר לפני שהולכים לביה"ס, ובערב לפני שהולכים לישון).
ואצל הבת בכיתה ב' פשוט נורא ואיום, בבוקר נקייה לגמרי, ובערב יש לה כ-6 כינים גדולות ומטיילות.
כשדיברתי על כך עם המורה באסיפת הורים וביקשתי שתעודד בנידון היא אמרה לי שבגן מקובל לדבר על זה, היא לא גננת...
אגב, איך שהבנתי גם המנהלת בביה"ס של בנותי מבקשת מהמורות לא לעשות נושא מהעניין.

לדעתי, לפני שמוציאים חוק לשלוח בנות הביתה. (יקרה רק כאשר אחד הניקים פה יהיה ראש ממשלה).
אפשר לבקש שיהיה כמו שהיה כשאנחנו היינו ילדות, שתגיע אחות לכיתה, תבדוק ותדווח להורים.

תשלחי את המורה לביה"ס בית יעקב בי-ם בכתה ד' - המורה עושה שם מיגור טוטאלי של תופעת הכינים בלי פשרות!
כל יום ראשון כל הכתה אמורה להגיע עם פתק מהאמא שהראש נקי! מי שלא הביאה פתק הולכת למנהלת לקבל אישור להכנס לכיתה... (עדכון מאתמול)

 

[חלבית]

תשלחי את המורה לביה"ס בית יעקב בי-ם בכתה ד' - המורה עושה שם מיגור טוטאלי של תופעת הכינים בלי פשרות!
כל יום ראשון כל הכתה אמורה להגיע עם פתק מהאמא שהראש נקי! מי שלא הביאה פתק הולכת למנהלת לקבל אישור להכנס לכיתה... (עדכון מאתמול)

אני שוקלת ברצינות, לפני שאשלח את המורה לשם, להעביר את בנותי לביה"ס הזה.
נראה לי יותר קל להתמודד עם נסיעות לילדות מאשר עם בדיקת ראשים חסרת תכלית.
איזה בית ספר זה?

 

[צפורן]

בנוגע להגיינה, כן או לא, ברצוני לציין רק, שבעבר, בתקופת קום המדינה, אנשים התקלחו פעם בשבוע, ולמרות זאת הכינים היו נפוצות פחות.
בנוגע לרגישות, אציין, שבדיקת אחות, עדיפה בעיני על ריסוס רוטיני ב ddt.
ובנוגע לענייניות מול אמוציונליות, אזכיר לכולן, את הסיפור של חיים ולדר, על הילדה שהתרחקה מחברתה הטובה, בגלל כינים, עד שמצאה פתרון לומר לחברה שהיא עצמה (גיבורת הסיפור) נדבקה, ומתרחקת מהחברה כדי לא להדביק אותה. (פלא בעיני שבכל האשכול הארוך הזה, הסיפור לא הוזכר.) אני אהבתי מאד את הסיפור, וגם קניתי את הרעיון. אף פעם אין לי בעיה לומר "אל תשאלי מה אני עוברת. זרובבלה הביא לי גן חיות שלם. תבדקי שהיא לא הדביק גם את יהויוכינה שלך.)

 

[מילקשייקית]

סיפור מזעזע-
אמא אחת מתוקה, רצתה להבריח את הכינים מילדתה העוד יותר מתוקה.
ולכן - היא מרחה על השיער שלה חומר בלתי מזוהה שרק ריחו - אמור להבריח את הכינים האומללות.
הבעיה הייתה, שלא רק את הכינים הריח הריח, אלא גם את החברות, שהניחוח עלה למרחוק...
ולענין החוק-
היו כמה נטרליות כאלה, שהורו להתייחס ב"עניניות" אליו.
זהו, שאי אפשר!
זה חוק מלא אמוציות - לטוב ולמוטב. לבעד ובנגד.
ואלה הקרים - שמסתכלים מרחוק ומצקצקים - כנראה אף פעם לא ראו כינה מקרוב!

 

[קופירייטה]

ואלה הקרים - שמסתכלים מרחוק ומצקצקים - כנראה אף פעם לא ראו כינה מקרוב!

אפילו בצחוק אין היום מישהו שלא ראה כינה.
כולנו ראינו, כל הילדים נדבקים, וההבדל נעוץ רק ביכולת הסבלנות, נחישות ודבקות במטרה של האמא למגר את התופעה שוב פעם מראשי ילדיה...

 

[צפורן]

ואלה הקרים - שמסתכלים מרחוק ומצקצקים - כנראה אף פעם לא ראו כינה מקרוב!

ראיתי גם ראיתי ואפילו נדבקתי....
ועכשיו הזכרת לי כמה היסטרית הייתי בפעם הראשונה שהבכור שלי נדבק..... היו ימים...
אני פשוט עובדת על עצמי להיות עניינית כמה שיותר. (בכל התחומים)

 

[א-ירושלמית]

לבת 8 חודשים עוד יש פטור?...

ממש לא.
כבר ראיתי גן חיות שלם עם אופציה לסניפים על ראש של ילד מתוק ומטופח בן שבעה חודשים. מסכן מה שעבר עליו עד שקלטו מנין נובעת המצוקה שלו!
ואף אחד לא חלם על הכיוון!!!

נניח יהיה חוק כזה, האוכף טיפול בכינים, ומשרד החינוך יפקח עליו
יתנו לו דריסת רגל במוסדות הפטור (חיידרים, גנונים, גנים פרטיים)?

לדעתי, כן.
בכל אופן, אם זו תהיה רוח הדברים, וזה יכנס לסטייל גבוה - כולם יישרו קו עם זה.

כלומר- לא בטוח שהתיאוריה שברגע שילדות בית הספר יישלחו הביתה, העולם יהיה חף ונקי מכינים.

לא, ממש לא. הכינים יכולות להגיע גם מכיוון הגינה הציבורית אחר הצהריים, מנסיון.
אבל אם תהיה מניעה חזקה ממש, המכה תתפס בזמן ולא תתפשט לממדים של מגיפה כפי שזה עכשיו.

2. מה שהציעו כפתרון לבושה - שירחיקו את הילד\ה הנגוע\ה בסודיות מוחלטת וכו'... אני חושבת שזה בלתי אפשרי מסיבה פשוטה: כדי לדעת את מי להרחיק חייב שיהיה מי שיראה את הכינים המטיילות... ואידך זיל גמור... איך אפשר לשמור על סודיות ככה??... כשמישהו צריך להבחין בכינים ולעדכן את הנוגעים בדבר ולקרוא לילד ולהרחיק... תהליך מדי ארוך ומלא עיניים שלא מאמינה שבאמת יווצר מצב שאף אחד לא ידע את הסיבה האמיתית להרחקת הילד.

וילדים שמנודים מהחברה כבר עכשיו, כשכו---לם יודעים למה והם עצמם לא תמיד מודעים, זה לא בושה? הילדים האלו לא מסכנים?
וכשיש לילד שפעת או אנגינה, זה פשע לשלוח אותו ללימודים. נכון? אפילו אם הוא ממש מרגיש טוב ויש לו כוח. נכון? מסכימה איתי? מבחינתי, מהבחינה הזאת אין שום שוני בין מחלה לכינים.

 

[ללית]

סלחי לי זה מתאים לסדום ולא לחברה חרדית עם משפחות ברוכות שאף פעם לא תדעי את ההתמודדות שלהם בבית! כן מתפקידך כאמא גם לבדוק כינים אין שום סיבה להעניש ילדים אחרים ולפגוע בהם רגשית/ נפשית בשל כינים !זה שאנחנו מרחמים עליהם על הזנחה זה עוד עניין אז תנסי לראות מה אפשר לעזור אם כ"כ חשוב לך!

 

[מרחבית]

כשדיברתי על כך עם המורה באסיפת הורים וביקשתי שתעודד בנידון היא אמרה לי שבגן מקובל לדבר על זה, היא לא גננת...

הקוטביות בין מה שמערכת החינוך עושה היום (= כמעט כלום), לבין הדרישה לשלוח הביתה, זועקת מהאשכול הזה שוב ושוב.
אז יש מורות שכן מטפלות בבעיה. אבל אין הוראות וכללים אחידים, ונשמע שרוב המורות לא נוגעות בנושא.

לכל הקוראות כאן לשלוח ילדות הביתה - יש אמצעים פחות קיצוניים ויותר נעימים.
למה לא לנסות קודם אותם? רק בגלל שהיום לא עושים כמעט כלום??

על מערכת החינוך להתעורר, ולהבין שזה חלק מתפקידה ואחריותה! ועל ההורים לצאת בקריאה למערכת החינוך לטפל בעניין. בצורה הכי נעימה ובלתי פוגעת, עם מחשבה ועם יצירתיות. אבל עם השקעה בנושא!

 

[efrat1]

סלחי לי זה מתאים לסדום ולא לחברה חרדית עם משפחות ברוכות שאף פעם לא תדעי את ההתמודדות שלהם בבית! כן מתפקידך כאמא גם לבדוק כינים אין שום סיבה להעניש ילדים אחרים ולפגוע בהם רגשית/ נפשית בשל כינים !זה שאנחנו מרחמים עליהם על הזנחה זה עוד עניין אז תנסי לראות מה אפשר לעזור אם כ"כ חשוב לך!

קראת את 25 העמודים הקודמים?
או שהגעת עכשיו?
קשה לחזור בכל עמוד בנפרד על כלללל הטענות.

 

[פעמונים1]

אני שוקלת ברצינות, לפני שאשלח את המורה לשם, להעביר את בנותי לביה"ס הזה.
נראה לי יותר קל להתמודד עם נסיעות לילדות מאשר עם בדיקת ראשים חסרת תכלית.
איזה בית ספר זה?

שירת דבורה

 

[Ok - מירי טריטל]

סלחי לי זה מתאים לסדום ולא לחברה חרדית עם משפחות ברוכות שאף פעם לא תדעי את ההתמודדות שלהם בבית! כן מתפקידך כאמא גם לבדוק כינים אין שום סיבה להעניש ילדים אחרים ולפגוע בהם רגשית/ נפשית בשל כינים !זה שאנחנו מרחמים עליהם על הזנחה זה עוד עניין אז תנסי לראות מה אפשר לעזור אם כ"כ חשוב לך!

אפשר להגיד את אותו הדבר לאמא המסכנה מהתיאור שלך:
סלחי לי זה מתאים לסדום ולא לחברה חרדית עם משפחות ברוכות שאף פעם לא תדעי את ההתמודדות שלהם בבית! כן מתפקידך כאמא גם לבדוק כינים אין שום סיבה להעניש ילדים אחרים ולפגוע בהם רגשית/ נפשית בשל כינים !

למה את חושבת שהאם הזו לא צריכה להתאמץ ולנקות ורק אני צריכה לעשות את זה? ההיא כן יודעת מה המצב אצל כל אחת מבנות הכיתה של בתה?

 

[ללית]

שמחה בשבילך שלא נתקלת במקרים סוציאלים קשים שהבעיה האחרונה (לצערי) שעומדת בסדר העדיפות בביתם היא נקיון ראשים!

 

[צפורן]

סלחי לי זה מתאים לסדום ולא לחברה חרדית עם משפחות ברוכות שאף פעם לא תדעי את ההתמודדות שלהם בבית!

אנחנו אף פעם לא יודעים מה ההתמודדות של השני.
גם לא עם אילו ניסיונות מתמודדת אמא לבת יחידה.

אולי גם שליחת ילד עם דלקת עיניים הביתה היא סדום?
זה לא קשור בכלל. לא סדום ולא נעלים.

 

[צפורן]

שמחה בשבילך שלא נתקלת במקרים סוציאלים קשים שהבעיה האחרונה (לצערי) שעומדת בסדר העדיפות בביתם היא נקיון ראשים!

מקרים סוציאלים, קלים או קשים, צריכים פשוט להיעזר.
גם בבישול, גם בניקיון, וגם בטיפול בילדים.

 

[מרחבית]

למה את חושבת שהאם הזו לא צריכה להתאמץ ולנקות ורק אני צריכה לעשות את זה? ההיא כן יודעת מה המצב אצל כל אחת מבנות הכיתה של בתה?

זו בעיה מערכתית: אין שליטה על מאה אחוז אימהות.
מספיק שבת או שתיים בכתה שלמה לא תטופלנה וכבר השאר - הרוב המוחלט שכן מטפלות - עבודתן תרד לטמיון, והן חסרות אונים להתמודד עם זה.
לכן, מחובת מערכת החינוך לטפל בזה!
א-ב-ל, זה לא חייב להיות באמצעות שליחת תלמידות הביתה.
יש מספיק דרכים - נעימות ומתחשבות יותר.
ברגע שמערכת החינוך תתגייס לזה בצורה רצינית - תהיינה בע''ה תוצאות!
אדרבא, אולי כאן בישראל נפתח מודל מועיל ולא פוגעני.