הדף לפני האחרון של ספר ילדים

  • הוסף לסימניות
  • #22
עננים. כדורים פורחים,
בצבעי פסטל חמימים כאלו שידברו עם השער של הגברת
יכול להיות שהתכלת השולט בתמונה נותן אוירה קרירה סטרילית כאילו, שמזכירה בי"ח
וריכוז צבעים חמים יכניס עוד התרחשות לסיפור, וחמימות של בית.
מעניין הוא שלי זה לא עשה קונוטציה לבית חולים
אבל אז הבת שלי הקטנה שראתה את הציור שאלה אם (אמא שלו )היא הרופאה :/
אולי זה סתם צירוף מקרים? I don’t know
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
מעניין הוא שלי זה לא עשה קונוטציה לבית חולים
אבל אז הבת שלי הקטנה שראתה את הציור שאלה אם (אמא שלו )היא הרופאה :/
אולי זה סתם צירוף מקרים? I don’t know
אני באמצע הציור של הדף האחרון, כשאגמור אותו אחזור לדף הזה לנסות שמיכה ומצעים אחרים, אם ייצא משהו יפה אשתף איתכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
ווואו........ זה מעולה!!!
הפוזה השלישית ממיסה לחלוטין וייחודית,
חרף מספר הפעמים האינסופי שראיתי ציורים לכאורה באותה פוזה.
מציעה מצעים חלקים בצבע חמים,
או דוגמה של עיגולים בגווני פסטל שונים בהירים (לא אותו צבע כולם), ועדיף בשני גדלים
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
יותר טוב?-- האמת שעדיין צריך לשחק עם הצבעים
upload_2018-8-20_14-41-5.png
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #27
איזה יופי!!!
והכי כיף שאני מזהה את המברשות!
איך חתכת אותם ככה יפה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
משובח...
עכשיו זה בוודאות לא בית חולים
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
תראה את התמונה הגדולה...:rolleyes:
:)
כן.
האמת שזה עוד לא זה, עוד מעט כשיהיה לי משהו יותר מוצלח.
הצורות אולי טובות אבל הצבעים אמנם פלאנליים כמו שרציתי, אבל צריך למצוא איך לשלב צבעים כאלה שיהיה יותר חי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
רגע של ווידוי. @שאול יצחק
האמת שלי הקובץ האחרון שהעלית עושה קונוטציה לבתי חולים..
אומרים שצבע ירוק הוא מסוגל לבריאות וצמיחה ולכן נוהגים להשתמש בו הרבה בבתי חולים.. בעיקר בגוון הירוק הבהיר/דהוי הזה..
אז אני רק אניח את זה פה....:eek:
.
02EF267C-C5BD-4E81-9A19-12A8C5E2C0F1.jpeg
C23289B9-8C3C-4995-82AA-9B2B08A9B90A.jpeg
A970597F-4124-4A2C-B884-DC3AD6EC506D.jpeg
7F69A86C-6159-43A4-8500-ED5783E8D91F.jpeg
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
טוב ילדים.
שימו לב אלי,
אבא הולך עכשיו להראות לכם איך יצא בסוף השינוי בצבעים ובדוגמא של המיטה,
אבל כולם יושבים יפה ומתנהגים יפה!
זה ברור?
ולא מזכירים יותר בית חולים. אפשר רק אולי להגיד אבא, המקום ההוא.
ואם מישהו חייב להגיד לביקורת,
יגיד אבא, אבל האם לא לימדתנו לעשות ציורים יפים? משהו כזה. האם זה ברור.
עכשיו.
איך יצא.
-- נמחק --
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #34
טוב רגע, מחקתי את זה. מייד כשהעליתי הבנתי שאני הולך לחטוף על הריבוי אפור, גם הפיז'מה וגם הסדין. צריך למצוא צבע לפיז'מה מוצלח. מה עוד?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #35
סליחה, אבל אני לא יודעת מה כולם רוצים.
מהרגע הראשון לא עלתה לי שום קונוטציה שלילית, וגם כעת- בעיני זה מושלם. לא יודעת, אין לי אפילו שמץ פקפוק ביצירה המעוררת קנאת סופרים הזו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
י
סליחה, אבל אני לא יודעת מה כולם רוצים.
מהרגע הראשון לא עלתה לי שום קונוטציה שלילית, וגם כעת- בעיני זה מושלם. לא יודעת, אין לי אפילו שמץ פקפוק ביצירה המעוררת קנאת סופרים הזו.
הממ תודה. לא יודע, יותר מדי אנשים אמרו בית חולים, לא רק בפרוג, וגם שהאמת שמלכתחילה לא הייתי שלם עם הקודם. בכל אופן , הבת 4 שלי אומרת שעכשיו הגרסא הכי יפה :) אז נראה לי שזהו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
הקפלים שיוצרת השמיכה שלו מדי מתכתבים עם קו הקונטור של הילד.
זה נראה כמו ניילון נצמד, לא כמו שמיכה.
לדעתי, זנח את הקווים שמתכתבים עם קווי המתאר של הגוף של הילד, והשתמש במעברי צבע לתאר גבשושיות
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
הקפלים שיוצרת השמיכה שלו מדי מתכתבים עם קו הקונטור של הילד.
זה נראה כמו ניילון נצמד, לא כמו שמיכה.
לדעתי, זנח את הקווים שמתכתבים עם קווי המתאר של הגוף של הילד, והשתמש במעברי צבע לתאר גבשושיות
איזה קפלים אתה מתכוון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
איזה קפלים אתה מתכוון?
אין לי אפשרות לצייר על המסמך, אני מדבר על הסצנה השלישית, כשהילד שוכב מקופל , מסביב גופו, שתחת השמיכה, יש קווים עגלגלים שמסמנים את גופו שתחת השמיכה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

את הספר החדר השני של יוספה

קניתי מסיבה מאוד הגיונית: נחתו במייל שלי 2 פרקים מלאי כל טוב, ולמרות שאני מוגדר כבוגר, ובגיל טפו טפו, עדיין מצאתי את עצמי נשאב לחווית הקריאה.
הספר פשוט טוב! אז אל תצפו לביקורת אובייקטיבית, עם כל מיני השגות וחמיצות. לא. כאן תשמעו רק דברי שבח.

הספר שייך לסוגת הפנטזיה, עם הרעיון המוכר של עולם זר או מקביל שקיים איכשהו בתוך העולם שלנו.
יוספה, הילדה המצחיקה למדיי, נופלת לתוך העולם הזה, ומגששת את דרכה החוצה.
איכשהו, נדבקת אליה בעולם האמיתי חברתה למחצה בשם 'ביילי'. ביניהן נוצרת אינטרקציה מאוד מאתגרת.
ביילי היא אשפית הסדר והחוקים. היא צריכה חיצים ברורים, שהכל יהיה מסודר, איגלואים ריקים לפח, חדר מאורגן, שעות מסודרות.
לעומתה, יוספה היא התגלמות... אמנית המפוזרת. אם נקרא לה ככה. טובעת בבלאגן, מדברת להנאתה עם חפצים שונים, מגישה לאורחת עוגת קצפת זוהרת שמתגלית כביסקוויט בודד עם ערימת דמיון עזה, וכולי.

מה קורה כששתיהן נופלות לעולם החדש, דרך המראה בחדרה של יוספה?
ובכן, כך:
יוספה נהנית מכל רגע. צוהלת במשחק סולמות ונחשים בגודל מלא, משוטטת במנהרות ומפטפטת עם סבא שבישלה דייסה, ועם ילדים קטנים ששרים בטייפ. ככל ואתם יודעים מה זה טייפ, כן?
לעומתה, ביילי במצב רוח איום ונורא! היא הגיעה למקום מוזר, בו חיות מדברות, והיא צריכה לחזור לעולם האמיתי והמאורגן שלה!

שתיהן, מטבע הדברים, נאלצות להתקרב זו לזו והכיל את תפיסות העולם והאישיות המאוד שונה ביניהן. יפה, חינוכי, מעניין.
1748178137596.png
עכשיו ככה.
החוזק האמיתי של הסיפור הוא פחות בעולם הדמיוני או בעלילה - אפשר להתווכח חופשי, כן, זו רק החוויה שלי מהספר, ואני כמו שכבר אמרתי, לא בדיוק קהל היעד המקורי של הספר - אלא דווקא בדמויות.
דמויות!
וואואו. המחברת השכילה לבנות כל אחת מהן באופן מאוד מאוד משכנע. ממשי. וזו אומנות. בוודאי כשצריך לתת, למשל, פה וחיים לחיה כמו גמל. איך היא תתנהג? תדבר? והאם יורגש שהיא גְמַלִית בכל נימי נשמתה?

אומרים על סופרי ביכורים, שהחולשה הכי גדולה שלהם היא הדמויות, שעשויות מגומי. פעם הדמות אומרת ככה, פעם ככה, חסרות אופי אמיתי.
הדמויות שלנו כאן - ההפך.
הסבתא סבתא, מבולגנת, שמחה, טובת לב, מכינה דייסה גם לאגודל. הכל נופל לה, מתלכלך, היא מרימה, מכינה שוב, הכל בסדר. מקווה בשביל יוספה שהיא לא תהיה כזו שלומפערית כשתגדל...
הקוף - קוף. רוצה עוגיות, עוגיות, לא שום דבר אחר. וגם לא מסתיר את רצונו בעוגיות. אגב, יש לכם עוגיות אולי? כי אם לא, מה יש לכם בכיס? אולי אלו בכל זאת עוגיות?

וכן הלאה וכן הלאה.

העולם עצמו, הקופסה, לעומת זאת, לצערי פחות אמין.
הנופים, המקומות, מרגישים לי מאוד לא טבעיים וחסרי נפח. לא הצלחתי לחוש כקורא שאני משוטט במעמקיה של ארץ לא מוכרת, ותמה וסקרן מה הם חוקיה. הרגשתי יותר: "משהו כאן קצת לא מציאותי, כמו אוסף של משלים שאני חולם עליהם ביחד".

ועם זאת - הסינרגיה (מה זה סינרגיה? מה זה? הרגשתי שהמילה הזו מתאימה לכאן, אבל אני בטוח) בין הדמויות והזרימה, מאוד מאוד חזקים. המון חמימות ואנושיות, ולבסוף אפילו אני הצלחתי לחבב את ביילי הקרציתית הקשוחה. מה צריך יותר מזה?

ועוד משהו לסיום -
הציורים מתאימים לספר באופן מופלא. כאילו מי שציירה אותם ידעה *בדיוק* מה רואה המחברת בעיני רוחה. התפלאתי, ואז גיליתי מי הציירת והכל הסתדר לי בראש, כמו שביילי אוהבת.

כיוון שעניין אותי דעת המחברת על הסקירה, בררתי את המייל של הגברת, שלחתי לה.
להלן תגובתה הרשמית הינה:
תודה על ההתייחסות ועל ההזדמנות.

הספר הזה הוא לא ספר ממש רגיל, ואני יודעת שלא כל אחד מתחבר אליו. מה שכן, אלה שאהבו אותו במיוחד היו כולם מטיפוס 'חמש' באניאגרם - טיפוסים חובבי עיון, מחשבה ופילוסופיה. ואני מדברת גם על ילדים צעירים, אבל כאלה שהנאה אינטלקטואלית 'עושה להם את זה'.

היו לי פידבקים מאוד חזקים. קיבלתי דיווחים על מבוגרים וילדים בגילים שונים שממש התמוגגו על הקריאה, על דיונים שהתנהלו בעקבות הספר. היו כאלה שחזרו אליי בשביל לנתח תובנות והגדרות על הבדלים בתפיסת המציאות, על קשרים ותקשורת, על אמת, שקר ודמיון ועוד. היו בתים שבהם הספר עבר בין הילדים הנשואים, כי כולם רצו להבין במה מדובר. שהדמויות והטיפוסים הפכו לחלק מהשפה בבית.
שלחו לי גם ציורים וחידות שיצר שילד אחד בן שמונה בהשראת הספר. כשאמא שלו שאלה אותו: "את מי אתה יותר אוהב, את ביילי או את יוספה?" חשב העמקן הקטן ואמר: "יוספה היא יותר חמודה, אבל את ביילי אני יותר מעריך".

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה