ציור ענק של רחוב מלא בפרטים- יש לכם טיפים?

  • הוסף לסימניות
  • #1
זהו פחות או יותר..
אני אמורה לצייר רחוב במבט מלמעלה (פחות או יותר) עם כמה נקודות ציון (בית כנסת, בית ספר, סופר מרקט וכו') ואנשים, עם סצנות שמתרחשות.
יש לכם טיפים? זו פעם ראשונה שלי :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
רפרנסים. נקודה.
פעם מינוס שלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
רפרנסים. נקודה.
פעם מינוס שלי.
you don't say.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
^U^

אז זהו. זה כל הסוד.
את כבר בדרך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
בניה יסודות ולא מחופפת של הסט.
ואינטרקציה אמיתית בין הדמויות לסט.
קשר בין מרכזי התרחשות. השפעה של סצנה אחת על כל קצוות הסט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
בניה יסודות ולא מחופפת של הסט.
ואינטרקציה אמיתית בין הדמויות לסט.
קשר בין מרכזי התרחשות. השפעה של סצנה אחת על כל קצוות הסט.
יש מצב לקצת פירוט או הפנייה לקישורים מסייעים? לא בקטע לחוץ אני פשוט רוצה להגיע לזה עם טיפה ידע שימנע ממני סיבוכים מביכים, כי זה סדר גודל שטרם התמודדתי איתו
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אוקי
הייתי שמחה לעזוב אתכם בשקט, באמת
אבל אני לא ממש יכולה
אז תקשיבו, הנה סקיצה של צומת מרומזרת, ואני מסתבכת עם הרמזורים
Screenshot_3.jpg

אני צריכה רפרנס לצומת מרומזרת, הבעיה שאני לא מוצאת תמונות מהזווית העליונה והאחורית של רמזורים. יש למישהו משהו?
ידע?
כמה רמזורים אפשר לדפוק על כל עמוד?
כמה רמזורים בכלל צריך לצייר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
קודם כל נתחיל מזה שהם נמוכים מדיי.
ייתכן שיש לי משהו אבדוק.
בנוסף על כל רמזור יש אפשרות של תנועה ישר או לצד השמאלי שלו. (בכל כביש יש לפחות 2 נתיבים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
מרגישה קטנה לייעץ למאיירת מנוסה כמוך :)
אבל הפרופורציות לא לגמרי מדויקות
הרמזורים מדי נמוכים
העמודים שלהם רחבים מדי
הרמזור עצמו אמור להיות צר יותר וגבוה יותר
גם פסי מעבר החציה הם מדי רחבים ונראים לא אמינים
אבל בזה לא שווה להשקיע אם תוסיפי מעל הרבה דמויות ואקשן :)

הכי טוב להיעזר בתמונות משאטרסטוק כדי לקבל את הפרופורציות הנכונות.
מעלה לך כמה:
stock-photo-street-israeli-71325655.jpg

stock-photo-spring-street-and-traffic-in-los-angeles-usa-346422566.jpg

stock-photo-barcelona-traffic-cars-buses-and-pedestrians-on-a-sunny-day-spain-july-470132900.jpg



והנה צומת רחובות שאיירתי בעבר:
upload_2018-10-18_22-22-29.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
יפההה
משהו לא בסדר במדרכה הימנית למטה, שגורם גם למעבר חציה להיות נטוי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
כמה רמזורים אפשר לדפוק על כל עמוד?
כמה רמזורים בכלל צריך לצייר?
לא יודעת אם התכוונת להצחיק פה אבל הצחקת אותי.. :)
יש התקדמות?
יש מצב שהרמזורים עדיין נמוכים, אבל אני חייבת אותם ככה כדי שיכנסו בתמונה, הנושא של הציור הוא זה"ב אז...
צפה בקובץ המצורף 396982
לטעמי זה נראה הרבה יותר טוב
אבל כמדומני שיש רמזור אחד לא הגיוני , ״המשולש״ ליד בית הכנסת.
והגבוה, שימי לב שכמעט כולו נמצא באזור החיתוך שסימנת לעצמך.

אל תדאגי, את תותחית.
אני בטוחה שזה יצא לך מושלם.:)
הצלוחעס!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
שימי לב באמת למדרכה הימנית למטה, היא לא יושבת טוב בפרספקטיבה
הקו העליון שלה צריך להיות יותר מקביל למדרכה שמעליה.
לא לגמרי מקביל, אבל קצת יותר מקביל.

אם הבנת מה כתבתי אז מצוין, וגם אם לא - פשוט תסתכלי על המדרכה הימנית למטה ותתקני אותה.
הרמזורים הרבה יותר טובים
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
השני באמת יותר טוב והרמזורים משתלבים בעדינות..

השאלה אם מבחינה הגיונית את יכולה לצייר את הרמזור של הרכבים בפינה .
מצטרפת לפינה הימנית אבל גם מציק לי קצת כל הצד הימני- הסתרתי את המדרכה למטה וישרתי טיפה את הציור ויש עדין הרגשה שהמדרכה הימנית 'נופלת', לוידעת בדיוק איך להסביר...

בהצלחה רבתית, סומכים עליך:)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שלום לכולם :giggle:
כפי שהבטחתי באשכול
הזה,
הנה לפניכם פוסט ראשוני מסוגו ומסדרת פוסטים בנושא מנגה ואנימה.

הפוסט הזה יהווה כמין הקדמה קצרה ויגע מלמעלה בכמה נקודות המאפיינות את הסגנון.
אז מוכנים?!
קדימה!
בואו נתחיל...
איור בסגנון אנימה ומנגה הוא לא רק סגנון אמנותי יפני — הוא שפה שלמה של רגש, תנועה ויופי.

זה סגנון שיודע לעצור רגע קטן ולתת לו משמעות. אותם רגעים שמי שלא עוצר לרגע, לא שם לב שהם קורים סביבו, כמו ברז המים המטפטף, טיפות הטל המחליקות מהעלים,
השקט ששורר בבית הרק כשכולם אצו רצו לעיסוקיהם..

superthumb (9).jpg 922bf1ac2c80f8c2164c754f10e3c01d.jpg
55545d09880bed6ec09c2d0137104e59.jpg

או סתם נותנים במה לחוויות היום יומיות


a88d89941e85c364f40798904b033ac7.jpg 💌.jpg
Hirayasumi.jpg (@ɪᴛᴜɴᴏʜɪᴋᴀ).jpg

הנה כמה טיפים ראשוניים שיעזרו לכם להתחיל לצייר בסגנון:


🎨 טיפ 1: תתחילו מהבעות פנים

באנימה, הרגש הוא המלך.

והמוטיב האופייני לו אלו עיניים ענקיות עם ברק קטן בפינה – משקפות חיות, התרגשות או תמימות.

הורדה (9).jpg הורדה (10).jpg

---



🌀 טיפ 2: שמרו על פשטות

פחות זה יותר.
קווים סמליים המשאירים זכר לתווי פנים או איברי הפנים, ונותנים למוח להשלים את השאר

לדוגמה: האף בד"כ יופיע כקו או כמעט נקודה, שיער מצויר בגושים גדולים במקום קו לכל שערה.

לבוש עם קווים חלקים, בלי פרטים מסובכים מדי – קל לעין לקלוט ולזכור, מצד שני מאוד מהוקצעים ומאופיינים.


הורדה (12).jpgהורדה (13).jpg
---



📐 טיפ 3: פרופורציות הדמויות

המנגה מאוד משקפת את אורח החיים ותרבות החיים של יפן, וכן נתונים במציאות
כמו למשל פרופורציות הגוף שהן שונות מהפרופורציות המצויות באירופה ובכלל בצד המערבי של הגלובוס.

למשל נער בוגר מגיע עד גובה מקסימלי של 1.80+
ולכן הפרופורציות מחושבות ב 8 ראשים לגובה המקסימלי.

ילדים, למשל, מאופיינים בראש גדול ביחס לגוף ועיניים גדולות.

בני נוער- גוף רזה וגבוה, פרצופים עדינים ועדיין מעוגלים יחסית.

מבוגרים- פנים מוארכות, עיניים קטנות יותר, הבעה מאופקת.

פרופורציות.jpg
’’ שלום הרב פוגל. ראיתי שאתה מידי פעם כותב בפרוג, אולי תעלה שם את המחשבות שלי.

זכיתי להיות אברך.
הבעיה, אתכם, המחנכים, שאתם יצרתם לכם עולם סגור שבו מי שלא בעל ניסיון או הכשרה בעניין הזה אין לו זכות דיבור. איך אמר לי פעם מלמד צעיר אחד פעם באסיפת הורים? ’’אתה בא לרופא שיניים, אתה מביע דעה? לא, כי אתה לא מבין בשיניים, גם אם אתה משתמש בהן הרבה בסעודות מצווה, כך גם בחינוך: צריך להרכין ראש בפני אנשי החינוך’’. זו, לענ’’ד שטות מוחלטת. ילדים הם לא שיניים. וכמו שלך יש ילדים בכיתה לי יש ילדים סביב שולחן שבת שבועטים אחד בשני מתחת לשולחן ורבים מי יושב ליד אמא, ובסוף זו אותה הפרקטיקה ואין סיבה לחשוב שאתה מבין יותר.

סופו של דבר, אני הרבה יותר חשוב ממך במובן הזה שאברך זה פסגת העולם, יותר מכל המחנכים והמשרות, אני שומע שזה גם מה שאתה אומר לתלמידים הרכים שלך אז גם אתה תשב בשקט ותקשיב לסיפור של אברך, חשוב שתשמע דווקא את נקודת המבט הזו, מהצד, כי הספור שלי הוא על קודש הקודשים שלכם: התעודות.

אבא צעיר הייתי ותמים. האמנתי לכל מילה. הבכור שלי, יוני, סיפר כבר חודשיים לפני ט’’ו בשבט שהמלמד אמר: המבחן הזה קובע לתעודה! ושבישיבה רוצים גם תעודה של כיתה ו’. נלחצנו יחד וחזרנו חזק על החומר. וכך עם מבחנים נוספים שאמרו שזה לתעודה, כולל מבחן אחד לחשבון שרעייתי ישבה עם יוני נ’’י שעתיים בלילה להתכונן לקראתו, הרי זה לתעודה כן?

יום התעודה הגיע, בהתרגשות פתחנו, קראנו כל ציון, הקראנו בהטעמה ומצב רוחנו עלה וירד לפי הפלוסים והמינוסים שהוצמדו לט’’מ של לדבר ח’’ו על כ., אם הוצמד, ל’’ע ולא עליכם עד עולם. וכמובן, ערכנו חשבון נפש וחשבנו מה לעשות עם הנביא שהוא קיבל ציון פחות, הבטחנו להשתדל יותר בסדר וניקיון וכן הלאה.

השנים חלפו, ילדים נוספו, וחוויית התעודה הפכה למבלבלת. קודם כל גילינו שזה תלוי באופי של המלמד, מה שט’’מ- אצל אחד, הוא טוב+ אצל השני וזה לא נגמר. אני בטוח שההנהלות מנסות ליצור קו אחיד אבל זה מאוד סבוך כי באמת יש מלמדים שבדיקת המבחנים שלהם קלילה ומעגלת ויש כאלו דיקנים. יצא מצב, שהבן הבינוני שלי קיבל ציונים טובים מהמצטיין שבכיתה מעליו.

תחשוב על זה שהם הלכו יחד, כל הבני דודים, לסבא להראות לו את התעודה, והרושם שנוצר אצלו על תפקודם של נכדיו מוטעה כי זה תלוי במלמד או במורה. כי כל מלמד והאופי שלו.

וזה לפני שדיברנו על החיבור האישי שלפעמים לא מצליח להיווצר בין הילד למלמד, מה שיוצר תוצאה של שנה לא מוצלחת לילד, והתעודה לא משהו, אבל שנה אחרי זה עם מלמד אחר, כן נוצר קליק טוב, והתעודה מעוטרת. אז זה תעודה למלמד או לילד?

אני בטוח שיש מנהלים שיושבים שעות על ציוני התלמידים, שמעתי על בית ספר אחד לבנות בכרמיאל שכותבים הערה והסבר על כל ציון, אבל בסוף זה מאות תלמידים, זה לא פשוט.

עכשיו נעבור לילד השלישי שלי. הוא קצת חלש, אבל אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים. וכל שנה מחדש הוא צריך לבכות ביום של התעודה, כי כמה שהוא התאמץ הציונים שלו נמוכים. למה?

והרביעי שלי, זה האיפרקטיבי, אלוף בחשבון, קיבל טעון שיפור בחשבון, שאלתי את הרב’ה אחה’’צ למה, אז הוא אמר לי: הוא התנהג זוועה. נו, אז לכן הוא לא יודע חשבון? באמת? מה זה קשור? שאלתי אותו למה אתה לא מוריד בהתנהגות, אז הוא אמר לי: לא, התנהגות זה של הרב’ה של הבוקר.

שתבין, מקצועות החול הן בשעה האחרונה של היום, אחת מתוך שמונה, ובה הבן שלי בהחלט לא משהו, אבל בתעודה הציונים הללו תופסים חצי מהנפח, זה לא הוגן. אני כותב פה על בנים, כי לא הבאתי מחיצה וזה פרוג והם צדיקים, אבל הוא הדין לבנות עם שינויים קלים.

אני יודע, מי שהילד שלו מהחמישיה הפותחת של הכיתה, הבן של השכנים, אלו המושלמים, וודאי אוהב את התעודה, למה לא?! תמיד נחמד לשמוע בפעם ה- 800 שאנחנו משפחה מושלמת.

אבל כנראה התעודות לא נועדו דווקא בשביל אלו.

אז בואו נדבר עלינו, האנשים הרגילים, שרצים את מירוץ החיים, משתדלים מאוד, לפעמים הולך לנו ולפעמים פחות, ולא, הילדים שלנו לא תמיד יודעים להביא לנו תעודה מושלמת, לנו מיועד התעודות.
ואז נשאלת השאלה: בשביל מה? בשביל לומר לנו במה אנחנו לא מושלמים? אנחנו כבר יודעים. אנחנו יודעים שהכתב של הילד שלנו לא משהו, וגם שהוא מאחר, ושהציונים שלו בנביא נוראיים. עכשיו זה גם מונצח בתעודה מוסדרת. בגלל זה הוא יפסיק לאחר?

הניסיון מוכיח שלא. להיפך, יותר מידי מקרים אנו מכירים שהתעודה הוציאה את הרוח מהמפרשים לילדים במקום להעצים אותם. לא יותר טובה שיחת מוטיבציה? מבצע טוב?
.
אחד המלמדים אמר לי: ההורים חייבים לקבל שיקוף של הילד זה יניע אותם לפעולות נחוצות. אני אברך פשוט, אבל מתפלא: אין דרך טובה יותר לדבר עם הורים? דרך התעודה? נגמרה לנו יכולת התקשורת? ואיפה היית עד עכשיו? וכולנו צריכים את הטקס הזה בגלל שני הורים שלא יודעים לשתף פעולה? אז תשלח תעודה רק להם. אגב, יש מורים מסודרים שפשוט שולחים כל מבחן להחתמה בבית כולל החתמה על ממוצע מידי פעם, אם זה באמת חשוב אפשר לעשות את זה בצורה הזו.

המחשבות האלו הלכו ונערמו לי במרוצת השנים, והיום כשהילדים נכנסים עם התעודה אני כבר מתייחס אחרת: קורא בקול רק ציונים משובחים, קורא את ההערה בהתלהבות, ורק נותן שוקולד לכולם. את הציונים הפחות אני קורא לעצמי אחר כך ומחליט לבד לפי העניין מה לעשות.

זהו זה. אני רק אברך, אבל גם לי מותר לומר משהו.

אז המסקנות שלי:
להורים: תעודה לא רק מלשון תיעוד אלא גם מלשון עידוד נצלו אותה רק לעידוד.
למורים: אתה לא מדמיין כמה רציני אנחנו, ההורים, לוקחים את התעודה ברצינות כמה צובט לנו כל הורדה בציון.
למנהלים: אולי, רק אולי, לחשוב על זה מחדש ולוותר או לעשות קצת שונה?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה