על ידי כָּהֲנֶיךָ הקדושים?

  • הוסף לסימניות
  • #1
%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%AA-%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%95%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%94-meirroshdesign1-jpg.404420

אבל למה כָּהֲנֶיךָ?
לדעתי זה קמץ חטוף
אכן?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אם תשים לב, יש שם שתי טעויות:
א. 'ומעשה ידינו כוננה' - אין ניקוד שוא תחת הנו"ן הראשונה במלה 'כוננה'.
ב. בברכה הראשונה 'בימים ההם בזמן הזה' - המ"ם במלת 'בזמן' צריכה להיות מנוקדת בקמץ ולא בפתח [כמו במלת 'לזמן' שבברכה הבאה].
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
  • הוסף לסימניות
  • #5
זו לא טעות, זה כבר תלוי-נוסח.

ראה בהרחבה כאן:

http://www.aishdas.org/avodah/faxes/lazzemonLizmanLazzeman.doc

לא פתוח לי שם, אבל זה לא משנה..

תקשיב צדיק. אכן, ישנם המנקדים את המ"ם בפתח, אבל לפי שיטתם המ"ם שבמלת 'לזמן' בברכת שהחיינו גם כן צריכה לפי זה להיות בפתח. אי אפשר לנקד כל ברכה לפי שיטה אחרת באותו סידור, צריך להשוות הכל כפי שיטה אחת. ככה זה בדרך כלל בסידורים המדוייקים, שכולם מסודרים לפי שיטה אחת ולא מעורבבים מבליל של שיטות שונות.
אגב, בסידור של מה"ר שבתי סופר, הוא ניקד גם את מלת 'בזמן' וגם מלת 'לזמן' במ"ם קמוצה.
הענין נראה לי ברור..
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
לא פתוח לי שם, אבל זה לא משנה..

תקשיב צדיק. אכן, ישנם המנקדים את המ"ם בפתח, אבל לפי שיטתם המ"ם שבמלת 'לזמן' בברכת שהחיינו גם כן צריכה לפי זה להיות בפתח. אי אפשר לנקד כל ברכה לפי שיטה אחרת באותו סידור, צריך להשוות הכל כפי שיטה אחת. ככה זה בדרך כלל בסידורים המדוייקים, שכולם מסודרים לפי שיטה אחת ולא מעורבבים מבליל של שיטות שונות.
אגב, בסידור של מה"ר שבתי סופר, הוא ניקד גם את מלת 'בזמן' וגם מלת 'לזמן' במ"ם קמוצה.
הענין נראה לי ברור..

איך אתה יכול לדעת שזה לא משנה אם זה לא נפתח לך?...

אם היה נפתח, היית יכול לראות שזו בדיוק שיטת היעבץ בסידור, לזמן בקמץ ובזמן בפתח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
איך אתה יכול לדעת שזה לא משנה אם זה לא נפתח לך?...

אם היה נפתח, היית יכול לראות שזו בדיוק שיטת היעבץ בסידור, לזמן בקמץ ובזמן בפתח.

נשמע לי קצת מוזר.. מעניין לראות..
בכל אופן, תבדוק שם אם הלמ"ד של 'לזמן' והבי"ת של 'בזמן' שתיהן בפתח [כמו שמופיע כאן למעלה] - ששתיהן כה"א הידיעה, או שבאמת אחת מהן בחיריק - שאז יש מקום למנקדים אותה בפתח. תבדוק זאת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
הזכרת את שיטת היעב"ץ..
עכשיו הסתכלתי בלוח ארש ליעב"ץ ח"א סימן קע"ח, ושם הוא כותב במפורש שמלת 'בזמן' הבי"ת בפתח והמ"ם בקמץ, ושלא יתכן לנקד הבי"ת בפתח [דהיינו בה"א הידיעה] והמ"ם גם כן בפתח.
כך שגם לשיטת היעב"ץ, מה שנוקד למעלה שם בטקסט זה טעות, וכפי שהערתי מקודם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
הזכרת את שיטת היעב"ץ..
עכשיו הסתכלתי בלוח ארש ליעב"ץ ח"א סימן קע"ח, ושם הוא כותב במפורש שמלת 'בזמן' הבי"ת בפתח והמ"ם בקמץ, ושלא יתכן לנקד הבי"ת בפתח [דהיינו בה"א הידיעה] והמ"ם גם כן בפתח.
כך שגם לשיטת היעב"ץ, מה שנוקד למעלה שם בטקסט זה טעות, וכפי שהערתי מקודם.

ישנה שיטת היעבץ בלוח ארש ויש היעבץ בסידורו, שם מנקד לזמן בקמץ ובזמן בפתח, כמו שכתבתי לעיל. והוזכרו שניהם במאמר שבמסמך הנ"ל, כולל הצעת הסבר לחילוק.

חבל מאוד שאינך יכול לקרוא המסמך שבלינק הנל, שם סיכם בהרחבה כל השיטות וטעמיהן, כולל גם החיריק שבב' או בל' שהזכרת.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #10
עוד דבר מעניין ששמתי לב אליו כעת:

מנוסח הנרות הללו כאן נשמט "בימים ההם בזמן הזה", כמו בנוסח הקדום ולא כבנוסחי ימינו...

(אך הפרטים האחרים לא תואמים לנוסח הקדום)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
עוד דבר מעניין ששמתי לב אליו כעת:

מנוסח הנרות הללו כאן נשמט "בימים ההם בזמן הזה", כמו בנוסח הקדום ולא כבנוסחי ימינו...

(אך הפרטים האחרים לא תואמים לנוסח הקדום)
זה כנראה נוסח ספרדי
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

הכתוב מדבר על נשים וגברים כאחד D:

תסגור.את.הדלת.
מכירים את זה שיוצא לכם להעיר למישהו והוא פשוט לא מיישם?
ואמרתם שוב ושוב.
לא פעם.
לא פעמיים
ולא גלידה אחת או שתיים.
אולי סניף שלם יספיק.
אולי אפילו לא.
וכמה כבר אפשר להגיד?
בזמן האחרון היה לי מקרה
שקניתי לעצמי משהו טעים
ולאחר שבשטח ציבורי הוא כמעט נגמר
החלטתי להחזיר אותו לשטח שלי בטאבו.
לא צריך להגזים ולהחביא
פשוט לשים בטריטוריה המוגדרת.
ואז יום אחד אני באה לקחת מהמשהו הטעים
שנשאר באותו מקום ב ד י ו ק .
באותה פוזה אפילו.
משום מה הוא הוריד במשקל
לא יכול להיות.
הקופסא ריקה.
מישהו אכל את הטעים שלי.
ולא רק שלא טרח לזרוק את הקופסא
אלא החליט להשאיר אותה עומדת על כנה כדי לתעתע
אולי כדי לתת לי עוד תקווה קטנה
לא יודעת מה חשב ה"גנב"
העצבים זרמו לי בכל הורידים
וקול שופר המבשר את בוא המלחמה נשמע:

"את יודעת שהוא עובר תקופה קשה"
- לא איכפת לי זה לא תירוץ!

"זה לא בכוונה"
- החטיף לא קפץ לפה שלו בטעות!
וחוץ מזה - למה לא לשאול? לבקש?

"אולי הוא התבייש או פחד ממך"
- לא זכור לי שנשכתי מישהו מאז המעון וגם זה בספק.

"אבל אולי גם את לפעמים לוקחת משהו בלי לבקש"
-לא לוקחת משהו שאי אפשר להחזיר!

"אפשר להחזיר!"
- אני לא אבקש ועכשיו רציתי ואין לי!

"ואם הוא היה חטוף?"
-

כאן עלתה בי מחשבה
אם הוא היה חטוף?
היית דנה לכף זכות.
למה? כי הוא סובל.
גם ה"גנב" שאותו אני מכירה סובל.
וכנראה היה זקוק למשהו שימתיק לו.
לא צריך להגיע לרמת סבל של חטוף בשביל לוותר.
כי לפעמים לפני שהמוח חושב היד פועלת..
לא.
כאן הוא חשב. וידע. ועשה.
אז מה עוד נשאר?

כאן נזכרתי במקרה שקרה גם הוא בתקופה האחרונה.
"למה אתם לא סוגרים את הדלת עד הסוף?? נכנסים זבובים!!"
כל פעם הדלת נשארת פתוחה ''קצת'' ואז נכנסים זבוב וצריך להלחם להוציא אותו.
איזה אסון.
כמה באמת אפשר להעיר על לסגור את הדלת?
כמה אפשר לסגור אחריכם כל פעם מחדש??
תסגור את הדלת.
אל תטפטף.
תנקה אחריך.
שים את הבגד בתוך סל הכביסה ולא בחוץ. (מוכנה שיצוץ לו חצי שרוול.)
למה זה זרוק על הרצפה ולא בתוך הארון??
למה שוב אכלת מתוך הסיר והחזרת את הכף??
למה שוב אכלת הכל לבד כשיש עוד אנשים בבית??
מה הבעיה להתחשב??
כמה. אפשר. להעיר. כמההה?

ואז.
בחסדי השם עלתה בי מחשבה.
פניתי לזה שהעיר על למה את הדלת לא סוגרים.
אבל גם אתה לא סוגר את הדלת ונכנסים זבובים?
-אני? מה פתאום אני תמיד סוגר!
כן אתה גם לא סוגר את הדלת.
כ-ו-ל-נ-ו לא סוגרים את הדלת.
שאלת כמה אפשר להעיר לבן אדם שיעשה מה שמבקשים ממנו?
כמה פעמים בורא עולם מבקש מאיתנו 'תסגרו את הדלת' ואנחנו לא סוגרים?
כמה פעמים הוא בכבודו ובעצמו צריך 'לקום' לסגור את הדלת שאנחנו השארנו פתוחה?
למה? למה אנחנו לא סוגרים??
יכנסו זבובים! מרעין בישין! צועק לנו אבא.
גם אם זה פתח קטן!
"לפתח חטאת רובץ"
לפחות תסגרו את הרשת!
תאמינו לי.
מספיק זבוב מרדן אחד שיכנס ויטייל לו בהנאה בכל הבית בשביל לטמטם משפחה שלמה.
ועדיין.
אנחנו לא סוגרים את הדלת.
והלוואי וזו באמת היתה רק דלת.
אבל לא.
יש יותר מזה.
לשון הרע. שמירת עיניים. קפדה. רכילות. גזל. קנאה. כעס. ברכה ללא כוונה.
כמה כבר אבא שבשמיים יכול לבקש מאיתנו?

אז ה' ברחמיו ריחם עליי והזכיר לי את זה.
בשביל לדון את אותו 'גנב' לכף זכות.
ולזכות לרגע אחד קטן של 'ארך אפיים'
מאז.
כל פעם שאני רואה שמישהו שוב לא ''סגר את הדלת''
אני משתדלת להזכיר לעצמי כמה דלתות פתוחות אני השארתי.
וכמה ה' בכבודו ובעצמו סוגר אותן.
ואומר לנו שוב. ושוב. ושוב.
בניי.
אהוביי.
בבקשה.
תסגרו את הדלת.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה