ביקורת ספרים וסופרים - העבר מול הרצוי

[ראש לשועלים]

על כן גם אם אתה אישית כשר לגמרי בדץ, יבואו אחריך האנונימיים האחרים ויגלו למקום מים הרעים, ומי יוכל להבחין בין תכלת לקלא אילן.

ובלעדי מה יעשו הרעים?
ישתו תה?

 

[ראש לשועלים]

על כן אמרתי, שאיני בא לדבר עליך כעליך.
אני מדבר הן מצד הסופר, שביקורת שחתומה על ידי מישהו, היא כלי לגיטימי שהוא צריך להתמודד מולו.
ואילו ביקורת אנונימית היא בדרך כלל בעייתית.
והן מצד הכותב הרגיל, שנזהר יותר בדברים עליהם הוא חתום.

על כן גם אם אתה אישית כשר לגמרי בדץ, יבואו אחריך האנונימיים האחרים ויגלו למקום מים הרעים, ומי יוכל להבחין בין תכלת לקלא אילן.

לשונך רבנית להפליא ולהשתומם.

 

[מ"ם]

אם אני מבין נכון, אם ביקשת להשיב על הביקורות הללו, משמע אתה מדבר על ביקורות אובייקטיביות, על עניינים אובייקטיביים, אידיאולוגיים או אחרים. הביקורת שלי דנה את הסובייקט, את התחושה של הקורא, במקרה הזה אני. הסופר אינו מאן דאמר בעניין הזה, אין לו מה להשיב, ולא צריך לחזר אחרי תגובתו. חווית הקריאה היא לא עניין לוויכוח, אלא להבעה.

וכך היו מפלפלים והולכים בחילוקים דקים עד אור הבוקר.

מעדיף לדבר על העניין, ולא על הביקורת הספציפית המשובחת עד מאוד שלך.
נניח שהסכמנו על הביקורת שלך שהיא כשרה ומהודרת לכל הדעות.

כעת האשכול הזה בא לדון בביקורות ספרים בכלל, ועל כך הבעתי את דעתי.

כמדומני שאף אתר או עיתון שהוזכרו כאן כהוכחות לצדק השיטה, לא היה מפרסם ביקורות אנונימיות על ספרים. בוודאי שלא בקביעות.

זה יכול להיות מצוי בבלוגים פורחים, אבל אלו בוודאי אין להם אינטרס לשמור על יושרה או על כללי אנושיות.

 

[מ"ם]

לפעמים, בא מישהו עם נדוניה אופוזיציונית מהבית, ואז הוא מחפש על מה אפשר להלביש את ההתנגדות הזו. נראה לי שמישהו כאן לא קרא/הבין את דברי.

מה אכפת לך מה הם כתבו?
מדוע אתה מסתער כאווזה רחמנייה המגוננת על אפרוחיה לגונן על הביקורת שלך?

הם בסך הכל כתבו את החוויה האישית שלהם כשקראו את הביקורת שלך...

זו הייתה התחושה שלהם כקוראים. במקרה זה - הם.

 

[ראש לשועלים]

מה אכפת לך מה הם כתבו?
מדוע אתה מסתער כאווזה רחמנייה המגוננת על אפרוחיה לגונן על הביקורת שלך?

הם בסך הכל כתוב את החוויה האישית שלהם כשקראו את הביקורת שלך...

זו הייתה התחושה שלהם כקוראים. במקרה זה - הם.

מי אמר שאכפת, טרחתי להודות לכל אחד מהם, להסכים עם חלק מהדברים ולחלוק על אחרים.
מכל מקום, אם נשתמש בלשונך, אין הנדון דומה לראיה, הרי הוא אשר חילקתי כמה הודעות אחורנית:

אם אני מבין נכון, אם ביקשת להשיב על הביקורות הללו, משמע אתה מדבר על ביקורות אובייקטיביות, על עניינים אובייקטיביים, אידיאולוגיים או אחרים. הביקורת שלי דנה את הסובייקט, את התחושה של הקורא, במקרה הזה אני. הסופר אינו מאן דאמר בעניין הזה, אין לו מה להשיב, ולא צריך לחזר אחרי תגובתו. חווית הקריאה היא לא עניין לוויכוח, אלא להבעה.

הם לא דיברו על החוויה, הם דנו אובייקטיבית אם הביקורת שלי לגיטימית. וודאי שחשוב לי כמו אווזה רחמניה להוכיח שהיא כן, כפי שהיה חשוב לך בשעתו להגיב על המתקפה האידיאולוגית. לו היו כותבים סובייקטיבית שכתיבתי הזכירה להם צחנה של אשפת מוצאי שבת, או מזכירה כתיבה של ילד בן חמש - לבטח הייתי שותק כדג!

תימה עליך.

 

[מ"ם]

מספרים על אחד מגדולי המתאבקים (ולא בעפר תלמידי חכמים), שלא סבל מענווה יתירה.
פעם שאל אותו המתמודד שהפסיד מולו: "אולי תסביר לי מה היו הטעויות שלי במאבק, שבגללן ניצחת אותי?" (תורה היא וללמוד אני צריך!)

השיב לו המנצח: הטעות שלך הייתה שעלית לזירה.


לכתחילה לעלות לזירת וויכוח מולך זו בוודאי טעות עבורי.
בפרט כאשר אני מעריך מאוד את כתיבתך, כמעט סוגד לה.


על על פנים, לסיכום ובטרם אנטוש את הזירה בבושת פנים:
הבעתי את דעתי הענייה שביקורת אנונימית אינה ראויה.
הבעת את דעתך העשירה שאין בה בעיה ואף אין הבדל בינה לבין ביקורת חתומה.

אשתמש מעט בלשונך: זה לא עניין לוויכוח, אלא לתחושה.

הן כמבקר והן כמבוקר - אני חש שביקורת אנונימית היא עוול לסופר.

ומעתה, כל הרוצה לחוש יבוא ויחוש.

 

[ראש לשועלים]

רק נקודה אחרונה, לפני שתברח, עצור רגע:
אל תשכח שאין המדובר בעיתון חתום ומסוגר שעורכיו קשוחים וזעופים, כאן פורום, וסופר שבאמת רוצה להגיב, מוזמן..................

 

[מ"ם]

לו היו כותבים סובייקטיבית שכתיבתי הזכירה להם צחנה של אשפת מוצאי שבת, או מזכירה כתיבה של ילד בן חמש - לבטח הייתי שותק כדג!

האם הם היו כותבים כך בשמם ולשמך?
ואיך היית חש למקרא דברים אלו? סבבה לגמרי?

מעניין. בלי ציניות.

 

[ראש לשועלים]

האם הם היו כותבים כך בשמם ולשמך?
ואיך היית חש למקרא דברים אלו? סבבה לגמרי?

מעניין. בלי ציניות.

לא. גרוע מאד מן הסתם. ולעולם לא הייתי כותב כך על אחר.

 

[מ"ם]

רק נקודה אחרונה, לפני שתברח, עצור רגע:
אל תשכח שאין המדובר בעיתון חתום שעורכיו קשוחים וזעופים, כאן פורום, וסופר שבאמת רוצה להגיב, מוזמן..................

שוב, כאן בדיוק חוסר השוויון בין סופר שמגיב בשמו לבין ניק אנונימי שיכול להיות כל אחד.

זה מריח כמו חוסר הגינות. או כמו אשפה של מוצאי שביעי של פסח.

 

[מ"ם]

לא. גרוע מאד מן הסתם. ולעולם לא הייתי כותב כך על אחר.

יפה מאוד.
כלומר, זה שהכתיבה שלך סובייקטיבית לא ממש עוזר לסופר.
הוא עלול לקחת את הדברים ללב.
ולכן, ראוי שתהיה הגון וכמו שכתבת על שמו - כתוב בשמך.

 

[ראש לשועלים]

שוב, כאן בדיוק חוסר השוויון בין סופר שמגיב בשמו לבין ניק אנונימי שיכול להיות כל אחד.

זה מריח כמו חוסר הגינות. או כמו אשפה של מוצאי שביעי של פסח.

תסביר

 

[ראש לשועלים]

יפה מאוד.
כלומר, זה שהכתיבה שלך סובייקטיבית לא ממש עוזר לסופר.
הוא עלול לקחת את הדברים ללב.
ולכן, ראוי שתהיה הגון וכמו שכתבת על שמו - כתוב בשמך.

לא כתבתי ולא אכתוב על אף אחד שהוא כותב כמו ילד בן חמש. כדי שלא יקח את הדברים ללב. אם כן אכתוב זאת, בשמי, לא יקח ללב?
ולא תפסתי את הקטע של ההוגנות, בגלל שהוא גר בתל אביב גם אני צריך לעבור להתגורר שם? מה הקשר?

 

[מ"ם]

לא כתבתי ולא אכתוב על אף אחד שהוא כותב כמו ילד בן חמש. כדי שלא יקח את הדברים ללב. אם כן אכתוב זאת, בשמי, לא יקח ללב?

אם תכתוב זאת בשמך, ייקח הרבה פחות ללב.
כאמור לעיל, ביקורת אנונימית פוגעת בסופר הרבה יותר, כי אינו יודע ממי הגיעה, האם זה מי מדורשי שלומו, סתם טוקבקיסט, או בעל אינטרסים.

בסך הכל הוכחתי מדבריך שזה שהביקורת סובייקטיבית לא גורם לסופר לא להיפגע ממנה.

ולא תפסתי את הקטע של ההוגנות, בגלל שהוא גר בתל אביב גם אני צריך לעבור להתגורר שם? מה הקשר?

אתה מדבר לפי הצד שאצלך אכן ביקורות אנונימיות ושאינן - שוות בתוכנן.
אצל רוב בני האדם זה שונה. לפענ"ד.
וכאמור, יכולים להיות בעלי אינטרסים, מתחרים, סתם קנאים...

כאשר אדם חותם בשמו, הוא מחויב לתוכן בהרבה יותר, והתוכן יהיה מן הסתם קרוב יותר לאמת, ולא התלהמות פוגענית חפה מכל מחויבות.


קצת מתיש לחזור על עצמי ככלב השב על קיאו-סורנטו.

ניסיתי לפרוש כבר לעיל, הבה נסכם שהסכמנו שלא להסכים.

אולי יבוא מישהו חכם ממני ויסביר אותי טוב יותר. ואולי אותך.

ליל מנוחה אנונימי נומי.

 

[אפשוטער איד]

התעוררתי..
בום!!!
@מ"ם @ראש לשועלים
התנצחות אינטלגנטית כדבעי, לא נעים לומר, אבל כמו שאני אוהב.

 

[ראש לשועלים]

שמע @מ"ם :
הבה נמצא את הפרמטרים לקראת ניסוח """"הקוד האתי של הביקורת"""" או: קווים לדמותה של ביקורת נאותה.
להלן המשתנים העיקריים (חלקם לפחות), ומהם צריך לבחור מה חיוני, מה לא, והלכה למעשה: איזה מבחן ובאיזה ציון צריכה הביקורת לעבור כדי לעבור. המבחן יקרא "מבחן @קנקן מלא/@קורג/@מרחבית/@מ"ם" .

הסופר:

1. סופר מתחיל/סופר מנוסה/סופר צמרת. לא הרי הביקורת לזה כהרי לזה.
2. סופר רגש/מתח/סיפורי צדיקים, מול סופר-עיתונאי-פובליציסט, שחשוף מטבע הדברים יותר.

הספר:

1. ספר חדש שהוציא עתה אפו לאויר העולם/ספר מדף/ספר שכבר נגנז מהמדפים (ואין/כמעט אין השפעה על המכירות)

הביקורת:

1. שמאל דוחה וימין מקרבת, שילוב של סופרלטיבים עם מילות גנאי. מול התקפה ברברית שאפילו לא מתחילה ב"שלום וברכה".
2. ירידה לגופו של סופר. או סיכול ממוקד ליצירה שלו.
3. פסילה גורפת וטוטאלית (אפילו של סיפור אחד). לעומת פעולה כירורגית.
4. אמירות שמשליכות בעקיפין על כושרו הכללי של הסופר, על היכולות שלו בכלל ובספרות. או כאלו שלא פוגעות בבלתי מעורבים.
5. השורה התחתונה והסך הכולל שלילי או חיובי.
6. אידיאולוגית/ניסוחית/לשונית/ספרותית/רוחנית/צרכנית.

המבקר (מוקדש ל@מ"ם):

1. אנונימי, אם לאו.

 

[מ"ם]

לא הייתי מגיב שוב לולא תייגתני, ועוד ג' פעמים בהודעה אחת...

"הבה נמצא את הפרמטרים לקראת ניסוח """"הקוד האתי של הביקורת"""" או: קווים לדמותה של ביקורת נאותה."

ברור שעל זה הדיון! כמו שהדגשתי חזור והדגש.
גם אם נניח שהביקורת הוולדרית הייתה מייאחוז - באשכול כאן דנים לקביעת נורמות בביקורות הפורום, שחלקן - יש להניח - לא תיכתבנה על ידך.


"המבקר: אנונימי, אם לאו".

מגוחך להעמיד את זה בפני עצמו, כתנאי באדם. וכמו שהורחב הרחוב והרחב.
זה לא רק ה"גברא", זה גם ה"חפצא". הביקורת כולה שונה כאשר הכותב חתום עליה בשמו.

וכן, אני סבור שמבחן הכרחי והגיוני לפרסום ביקורת נשכנית, הוא האם יש לכותב אומץ לעמוד מאחוריה בשמו האמיתי.

ההבדל הקטן בין פאשקוויל לבין ביקורת לגיטימית.


כבר חלקו על כך גם לעיל וטענו שאפילו בשם המלא אין להתיר ביקורת.
אבל דעתי האישית היא שאני מוכן לקרוא גם משפטים קשים כאשר חתום מאחוריהם בנאדם.
ואני בעד ביקורת, בעד הסגנון שלא עושה הנחות, בעד לשים דברים על השולחן -

עם התנאי הקטנטן הנ"ל.

 

[אשר שרבר]

אני אענה לשאלה הראשונית ל מרא דאתרא
אני בעד ביקורות, ביקורת טובה לכל דבר, משביחה אותו ומקפיצה אותו מדרגה, ובנוסף המקום כאן מכובד ומכבד, וכל עוד יש כאן ציבור שמגיב און ליין ומדייק, תקום צעקה על חריגה מכללי המוסר והאתיקה, ולכן מבחינה מסויימת זה טוב יוותר מאשר בעיתון, שישמיע המבקר את דעתו, העורך יכריע, והביקורת תהפוך לנחלת הכלל, כאן, הכלל אינו גדול כל כך, והמבקרים עחל המבקר רבים. וה'עורך' זמין.

לענין האנונימיים, מאחר ואנוכי כזה, קשה לי להביע דעה.

בכל מקרה כמדומה שמן הראוי שנשואי הביקורת יביעו דעה לא אתייג אותם כי רבים הם כאן, אבל נשמח כמדומני כולנו לשמוע את דעתם.

 

[מ"ם]

לענין האנונימיים, מאחר ואנוכי כזה, קשה לי להביע דעה.

דבריך (וכן דברים דומים בפרטי) מזכירים לי את רב בית הכנסת שעלה בשבת האחרונה לתבוע מקהילתו להזדרז לשלם כסף עבור הבניין ההולך ונבנה, כפי שנקבע 20 אלף ש"ח לבית אב.

כשירד מהבמה הבחין שבית הכנסת מתחלק לשניים:

חצי אהבו את דבריו - אלו שכבר שילמו.
וחצי כבר לא אמרו לו שבת שלום - אלו שעדיין לא.

 

[אשר שרבר]

דבריך (וכן דברים דומים בפרטי) מזכירים לי את רב בית הכנסת שעלה בשבת האחרונה לתבוע מקהילתו להזדרז לשלם כסף עבור הבניין ההולך ונבנה, כפי שנקבע 20 אלף ש"ח לבית אב.

כשירד מהבמה הבחין שבית הכנסת מתחלק לשניים:

חצי אהבו את דבריו - אלו שכבר שילמו.
וחצי כבר לא אמרו לו שבת שלום - אלו שעדיין לא.

ורק אני עמדתי ליד הבימה עם קופסת טבק בידי המושטת, ממתין לאן אני שייך.