הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
אשמח גם לביקורת על המסר ועל הניסוח
אדם נכנס לדיון בבית הדין, קורה, נכון?
לדיון בבית הדין של מעלה? גם קורה, אבל זה קורה פעם אחת וצריך להגיע לשם מוכנים.
ושם שואלים אותו
קרית? והוא עונה כן.
שנית? והוא עונה כן.
נשאת ונתת באמונה? והוא עונה כן.
ציפית לגאולה, והוא עונה כן.
הדיינים מסתכלים ימן ושמאל אין התנגדויות, דפיקת פטיש, בית הדין. החלטה. עולם שכולו טוב.
מה אתם אומרים? נחמד, לא? אולי לא הגיוני.
השבוע נפרדנו מחבר, באמצע הלוויה תפסה אותי המחשבה, הנה הוא עולה והוא יענה כן. על כל השאלות.
המחשבה על כך טלטלה אותי, יכול להיות אדם שכך הסתובב בינינו עולה לשם ויענה כן על כל השאלות, זה קצת מלחיץ, זה מחייב.
ותוך כדי אני נזכר שבאחד הימים ברחבה שבין הקראוונים הוא סיים שיחת טלפון עם ר' זונדל (קרויזר). לכם מן הסתם גם היה את הטלפון של ר' זונדל והייתם מדברים איתו מידי פעם כשהייתה לכם שאלה בלימוד. אה? לא היה, והוא התקשר מידי פעם. והוא מספר לי, שר' זונדל אמר לו בכאב. "אתה עוד צעיר חוזר לבית המדרש לסדר שני, יש לך עוד זמן, אני כל הזמן חוזר למבחן. יש לי מבחן עוד מעט, ישאלו אותי מה אני זוכר, מה אני אגיד להם.
לא האמנתי אז שכמה שנים יעברו ור' שאול ייקרה למבחן.
עיניים גדולות היו לר' שאול, הוא הסתכל עליך במבט תמה, שואל. תמיד מבקש, משתוקק.
יש לך חידוש להגיד לו, אם לא, לו יש מה להגיד לך. אתה חייב לשמוע.
הוא שמע מר' זלמן נחמיה (גולדברג), מר' נפתלי (נוסבוים), מהרב קנר, ועוד אין סוף רבנים שחיכו לטלפון הקבוע, פעם בשבוע בלי לוותר. הם הכינו לו שטיקל. ידעו שאי אפשר למרוח.
הכל הוא כתב, חלק הוא פרסם, בלי שם הכותב, אף אחד לא ידע מי מדבק על המקרר דף בכתב יד לורד על גבי A4, תקופות מסויימות גם זכיתי לסייע מעט לעבוד על החומרים האלו בדרך לדפוס. הוא לא ויתר, והכל תמיד בתשוקה אדירה. במבט גדול עגול, תאב, דורש, מבקש.
מבקש ה'. ויבקש ה'.
זכורני ימים מקדם ואני מהדס לי מבושם ביומא דפוריא עליז. ורואה את ר' שאול עם משפחתו. ואני שואל, בקול. ולמה נקרא שמו שאול, שואל ועונה. שבכל מקום ששואלים אותו הוא עונה. כן, בכל מקום, וזה היה כבר מן הסתם לפני כחמש עשרה שנה, הוא עוד לא בן עשרים ולנו היה אברך שקט בספסל האחורי בפינה ליד הקיר, שבכל מקום הוא עונה. ואם הוא לא זכר, לפתע הוא מגיח באמצע סדר שני או למחרת, אתה בכלל לא זוכר על מה הוא בא. והוא כולו מולהב, מלא אנרגיות לא מבין איך הנחת לזה: זה בזבחים כג עמוד ב' מצאתי. זה הטריד אותו. והוא מצא.
איבדנו חבר, איבדנו ידיד. ובעיקר איבדנו מקור השראה. גאון צעיר כתבו עליו. והוא לא היה גאון. תאמינו לי הכרתי אותו. אבל התוצאה שהוא השיג היתה כמו של גאון. אם אתם מחפשים מקום שעליו נאמר והחי יתן אל ליבו, זה כאן. בדיוק כאן. הכרנו מי שיכול לומר קריתי שניתי. ציפיתי לגאולה זאת השראה בשבילנו, זה מחייב את כולנו.
ת.נ.צ.ב.ה.
*לא התיימרתי להוסיף בכינויי הגאונים המוזכרים כאן, כי גדולים הם מאוד, איש לרום מעלתו. אלא כפי שנקראים בלשון העם.
נערך לאחרונה ב:
