פשטה ידה |לביקורת

[נוטרדיימוס]

קראתי את הסיפור ואת התגובות.
הכתיבה יפה מאוד מאוד אבל תרשו לי קצת להרוס את החגיגה.

זה נכון. יש בעיות תחביריות ההופכות את הבנת הקטע למאתגרת. היה ניתן לפתור בעזרת שימוש בפחות כינויי גוף ויותר עריכה לשונית.

 

[אשר שרבר]

@הגשש, או שאתה ציני כלכך, שלא אכפת לי לבלוע גם אלף גלידות, או שבאמת לא הבנת את הסיפור.
תודה על הביקורת הנוקבת, חיכיתי למשהו כזה,
אבל שאבין: באמת לא מובן שהיא גרושה טרייה והושיטה היום את ידה לקבל גט? באמת חשבת שהיא נשואה למוטקה?

לא מבין מה רוצה @הגשש.
לחשוב שציניותו הטריחה אותו לשוב שוב ושוב על אותה עקיצה, לא נראה לי.

ובעניין הים האפור, אני חשבתי שזו טעות והכוונה ליום.

 

[הגשש]

אבל שאבין: באמת לא מובן שהיא גרושה טרייה והושיטה היום את ידה לקבל גט? באמת חשבת שהיא נשואה למוטקה?
אם כן, עלי פשוט לכתוב בערך כך:
הבוקר היה גשום. התארגנתי ויצאתי אל בית הדין לקבלת הגט...
או פשוט יותר- להסביר.
האמנם???
אנא לתגובתך

בספרות יש מושג שנקרא רמזים מטרימים. הנה, מתוך ויקיפדיה:
בתורת הספרות, רמז מטרים הוא פרט המופיע בסיפור, ומרמז לקוראים על התפתחותה הצפויה של העלילה. הקוראים לא יזהו בהכרח את הרמז המטרים בקריאה ראשונה של הסיפור, אך הם יוכלו לעשות זאת ביתר קלות בקריאה שנייה.

רמז מטרים תפקידו לקדם את העלילה קדימה אך לא להסתיר את כל הסיפור. את נותנת לקורא רמזים מטרימים להבין שהיא התגרשה. כל עוד לא מדובר באידישע קאפ 4 הסיפור טעון עדכון מסוים מה הולך כאן.
ולשאלתך, לא. אין צורך לכתוב שהיא יצאה לבית הדין לקבל גט. ממש לא. אבל כשהעלילה עוברת מההווה - בחנות הגלידה. לגט - בבית הדין, או בכלל לכל המחשבות שלה, יש מקום לתת את המעבר הזה.
איפה?

בחוץ הגשם ועוברי אורח שנקלעו לסערה, בפנים מוטקה, המוכר השמן, קומץ לקוחות ואני. מגלגלת את הגלידה בין לשוני שהולכת לקפוא. הגשם מתגבר. מוטקה מכבה את המוזיקה הרועשת ופותח חדשות, אני מבקשת שינמיך את הווליום.
כאן חסר המעבר.
אתמול הוא עוד אמר לי שהוא אוהב אגוזי פקאן מסוכרים, אלה העטופים בדביקיות מתוקה, שאתה שוקל בזהירות ודוחף עוד אחד לתוך הקופסא. היום הוא לא הסתכל עלי.

 

[הגשש]

לא מבין מה רוצה @הגשש.
לחשוב שציניותו הטריחה אותו לשוב שוב ושוב על אותה עקיצה, לא נראה לי.

ובעניין הים האפור, אני חשבתי שזו טעות והכוונה ליום.

סליחה. סליחה. סליחה.
חלילה וחס שציניותי מטרתי. בהחלט לא! אך ורק ביקורת בונה שמלווה בהרבה הערכה לטקסט ולעלילה.

 

[מרחבית]

קראתי עכשיו את הסיפור. מקסים ונוגע ללב במיוחד. מעביר המון דברים בין השורות - מתוך האוירה ומתוך ההתמקדות בכל מיני דברים, כאילו קטנים.
גם הקפיצות מדבר לדבר הן ראי של הלב המבולבל והסוער.
חייבת להודות שקראתי אותו לאחר שקראתי את התגובות אליו, כך שקשה לי להעריך האם וכמה הייתי מתבלבלת בלי זה.
האם 'הוא' היה נטוי גם לפני כן? כי בצורה כזו יש רמז חזק, שמדובר על מישהו אחר, ושזה מישהו משמעותי מאוד.
מצטרפת להערה על מודולרי. וגם הים הפתיע אותי.
מרגישה שזה קטע מאוד עמוק, מאוד מביע.

 

[הפקות כתיבה]

תודה לכם, מגיבים יקרים
זה נותן כח לי
וכח לעלילה

 

[כנפיים]

זה נכון. יש בעיות תחביריות ההופכות את הבנת הקטע למאתגרת. היה ניתן לפתור בעזרת שימוש בפחות כינויי גוף ויותר עריכה לשונית.

גם אני חושבת.

אתמול הוא עוד אמר לי

זה מה שהתקיל גם אותי בהתחלה. כי לא שמתי לב להטיית האותיות של "הוא". ואם כך, נראה שההוא הזה מדבר על הדמות הנזכרת באחרונה- מוטקה.
אבל אם היה אפשר להדגיש את זה עוד קצת, אולי עם עוד רווח בין המילה שלפני ואחרי, זה היה לדעתי מובן.
לא חושבת שהבעיה בכתיבה והתיאורים הרומזים, וחבל לקחת את זה.
עברתי על כל העלילה, ואפשר בחלוקה קצת שונה של הפסקאות, לגרום שכל אחד יוכל להבין את זה.
מדהים שההערות היחידות שאפשר לומר על זה הן "טכניות"!
הלוואי עלי...

 

[RACHELIZ]

סיפור נוגה ונוגע!

אתמול הוא עוד אמר לי שהוא אוהב אגוזי פקאן מסוכרים,

חושבת שהמשפט הזה קצת בלבל משום שאם מדובר באתמול ממש אז זה כביכול כאילו הכל היה בסדר והכל השתנה מהרגע להרגע.. וקצת מקשה להבין ללא הסבר קטן…