תורת המשחקים #2 / הטובים לפיס

[דיו וקסת]

המספר 2 הוא מספר ייחודי, הוא מספר יהודי, הוא מספר ייעודי.
אז הנה משחק מס' 2:

הטובים לפיס

על פי הסקרים*, כמעט כל אדם חשב אי פעם בסתר ליבו מה הוא יעשה כאשר יזכה בפיס. לרובם יש תכנונים מדויקים ומפורטים למדי. איך ולמי הם יספרו על הזכייה, מה יעשו בכסף, וכמובן - כמה מתוכו הם יתרמו למצ'ינג של קורצוויל.
*סקר שנערך אמש על ידי מכון Avdekan בקרב מדגם מייצג של שני אנשים

אתם הלוא יודעים שיום אחד גם אתם תזכו בפיס, זה מחכה לכם ממש מעבר לסיבוב. אז כדאי להתחיל להתכונן. ואין מקום מתאים יותר לפרוס את התכנונים מאשר פה בפינתנו החמימה.

תארו (ותשתדלו בקצרה, כן?) את הודעת הזכייה / איך אתם מבשרים למשפחה / מה אתם עושים עם הכסף / מה קורה אחרי חצי שנה מהזכייה / כל דבר אחר שקשור לזכייה הגדולה או הקטנה.
אפשר לכתוב בלשון עבר הווה או עתיד. בגוף ראשון, שני, שלישי או רביעי.
אין כזה דבר גוף רביעי, אני יודע. אבל היי, זכיתם בפיס, הכל אפשרי. מי יעז עכשיו להעיר לכם הערות דקדוקיות?

 

[אשר שרבר]

אוחחחח דמיינעס' אתה רוצה. כמה נפלא.

 

[גולדברג.]

שלום.. מדברת אריאלה ממפעל הפיס (עדיין קיימת?!). מה שלומך?

אני: שלומי מצוין ועוד איך, אני כולי מתרגש. מה את ממליצה, מה לעשות עם הכסף? להוציא הכל במיידי? בתשלומים? איך זה עובד? מתי אוכל להחזיק כבר בהמחאה המדוברת? אין לי סבלנות כבר?

דוברת: רגע רגע, אתה שומע אותי?

אני: כן כן, בטח, שומע כל מילה. איפה לוקחים את הכסף הזה כבר? או שבעצם אתם מעבירים את הזכייה בהעברה בנקאית..?

דוברת: אתה רוצה לתת לי לדבר?

אני: בודאי. יודעת מה? אולי תחזרי אלי עוד שעה, אני חייב קודם לבשר לשלומי בעל המכולת, הוא בדיוק כאן לידי, ביי... מנתק.

***​

שלומי, מה קורה אחי?

שלומי: אצלי הכל בסדר, נראה שהשתבש משהו..

אני: אינ'ך מושגים אתה, זכיתי בפיס.

שלומי: וואלה גם אני..

אני: רציני איתך, מחר משלם לך את החוב של אריאל, תמיד ידעתי - כשיהיה לי מיותר בכיס, אעשה רק טוב לעולם..

שלומי: רציני??? מה? כמה? איך? מתי? למה בכלל? ולמה לא אני?

אני: רגע רגע, אתה לא מצפה הרי שתהיה ראשון השותפים בסודותיי ובבשורותיי, יש לי אישה וילדים בבית.

***​

נכנס לבית בלי לדפוק, לא כל יום אני מצליח להביא כאלו בשורות הביתה.
בריינדי, זכינו בפיס.
בריינדי, את שומעת? זכינו בפיס.
בריינדי, בריינדי, ב-ר-י-י-נ-ד-י ז-כ-י-נ-ו ב-פ-י-ס. איפה את?

בריינדי - מחזיקה את יוסי המתוק כולו רטוב ורועד מקור. מה לעשות, לא כל יום הוא נמצא בסיטואציה כל כך מרגשת, שמוציאה אותו מהמקלחת טרם הספיק לעשות משהו:
מה, באמת?! נוכל לעבור לגור ליד באבע? באמת הגיע הזמן, היא כבר בקושי מתפקדת, וגם הדירה שלנו כבר לא משהו.

אני: נראה לך? הדירה של זעליג העשיר המוצעת ברגעים אלו למכירה, הופכת להיות שלנו, נוכל לארח שם את באבע, ונוכל גם לממן לה עוזרת צמודה.

בריינדי: ומה אם מלכי, באמת מסכנה, 3 שנים מהחתונה וטרם זכתה לדירה משלה?

אני: אל דאגה, בלילה נשב יחד ונחשבן את כל התרומות שנעביר, אל תשכחי שגם אבא שלי עוד לא התחיל לחשוב איך לכסות אפי' חלקיקים מהחובות שצבר במהלך השנים. ומה עם הישיבה שלי, לא זוכרת שסיפרתי לך שפעם שברתי בטעות איזה כסא שקנו במיוחד להרב קלוצנברג - ועד היום הזה טרם נודע המזיק, וטרם תוקן הכסא?! את יודעת שהרב קלוצנברג עדיין נשאר לעמוד על יד הכסא השבור עד עצם היום הזה - הוא תמיד הרי אמר שהוא לא מסוגל לשבת על כסא אחר, ולא משנה אם אני חושב בכלל שזה לא לכבוד שלו לשבת על אותו הכסא עליו יושב המשגיח הרב שיינירובסקי שליט"א, את הנזק אני צריך לשלם...

שיחה נכנסת - אריאלה על הצג: מה שלומך? נרגעת?

אני: שומע..

אריאלה: זהו, שרציתי לעדכן אותך כי הכרטיס שלך המסתיים בספרות 123456 יחד עם כרטיס של מישהו נוסף שמסתיים אף הוא בספרות אלו - זכו בסך אלף וחמש מאות ש"ח שיחולק בין שני הזוכים, מיד כשיסודרו המסמכים הנדרשים...

(אופססס... לא שמתי לב כמה ארוך זה... סורי)

גילוי נאות: מעולם לא רכשתי כרטיס בפיס, ומסתבר שגם לא ארכוש כזה בעתיד. כך שאין לי באמת למה לצפות.

 

[אפקטכתיב]

שלום.. מדברת אריאלה ממפעל הפיס (עדיין קיימת?!). מה שלומך?

אני: שלומי מצוין ועוד איך, אני כולי מתרגש. מה את ממליצה, מה לעשות עם הכסף? להוציא הכל במיידי? בתשלומים? איך זה עובד? מתי אוכל להחזיק כבר בהמחאה המדוברת? אין לי סבלנות כבר?

דוברת: רגע רגע, אתה שומע אותי?

אני: כן כן, בטח, שומע כל מילה. איפה לוקחים את הכסף הזה כבר? או שבעצם אתם מעבירים את הזכייה בהעברה בנקאית..?

דוברת: אתה רוצה לתת לי לדבר?

אני: בודאי. יודעת מה? אולי תחזרי אלי עוד שעה, אני חייב קודם לבשר לשלומי בעל המכולת, הוא בדיוק כאן לידי, ביי... מנתק.

***​

שלומי, מה קורה אחי?

שלומי: אצלי הכל בסדר, נראה שהשתבש משהו..

אני: אינ'ך מושגים, זכיתי בפיס.

שלומי: וואלה גם אני..

אני: רציני איתך, מחר משלם לך את החוב של אריאל, תמיד ידעתי - כשיהיה לי מיותר בכיס, אעשה רק טוב לעולם..

שלומי: רציני??? מה? כמה? איך? מתי? למה בכלל? ולמה לא אני?

אני: רגע רגע, את לא מצפה הרי שתהיה ראשון השותפים בסודותיי ובבשורותיי, יש לי אישה וילדים בבית.

***​

נכנס לבית בלי לדפוק, לא כל יום אני מצליח להביא כאלו בשורות הביתה.
בריינדי, זכינו בפיס.
בריינדי, את שומעת? זכינו בפיס.
בריינדי, בריינדי, ב-ר-י-י-נ-ד-י - ז-כ-י-נ-ו ב-פ-י-ס.

בריינדי - מחזיקה את יוסי המתוק כולו רטוב ורועד מקור. מה לעשות, לא כל יום הוא נמצא בסיטואציה כל כך מרגשת, שמוציאה אותו מהמקלחת טרם הספיק לעשות משהו:
מה, באמת?! נוכל לעבור לגור ליד באבע? באמת הגיע הזמן, היא כבר בקושי מתפקדת, וגם הדירה שלנו כבר לא משהו.

אני: נראה לך? הדירה של זעליג העשיר המוצעת ברגעים אלו למכירה, הופכת להיות שלנו, נוכל לארח שם את באבע, ונוכל גם לממן לה עוזרת צמודה.

בריינדי: ומה אם מלכי, באמת מסכנה, 3 שנים מהחתונה וטרם זכתה לדירה משלה?

אני: אל דאגה, בלילה נשב יחד ונחשבן את כל התרומות שנעביר, אל תשכחי שגם אבא שלי עוד לא התחיל לחשוב איך לכסות אפי' חלקיקים מהחובות שצבר במהלך השנים. ומה אם הישיבה שלי, לא זוכרת שסיפרתי לך שפעם שברתי בטעות איזה כסא שקנו במיוחד להרב קלוצנברג - ועד היום הזה טרם נודע המזיק, וטרם תוקן הכסא?! את יודעת שהרב קלוצנברג עדיין נשאר לעמוד על יד הכסא השבור עד עצם היום הזה - הוא תמיד הרי אמר שהוא לא מסוגל לשבת על כסא אחר, ולא משנה אם אני חושב בכלל שזה לא לכבוד שלו לשבת על אותו הכסא שיושב עליו המשגיח הרב שיינירובסקי שליט"א, את הנזק אני צריך לשלם...

שיחה נכנסת - אריאלה על הצג: מה שלומך? נרגעת?

אני: שומע..

אריאלה: זהו, שרציתי לעדכן אותך כי הכרטיס שלך המסתיים בספרות 123456 יחד עם כרטיס של מישהו נוסף שמסתיים אף הוא בספרות אלו - זכו בסך אלף וחמש מאות ש"ח שיחולק בין שני הזוכים, מיד כשיסודרו המסמכים הנדרשים...

קורע ומדויק
שמעתי שיש זוכים אף בהרבה פחות מכך...

 

[RACHELIZ]

פעם ניחשתי 3 מספרים וזכיתי ב- 60 שקל.. זה ממש לא פורפורציונלי ביחס לסכום הגדול. כמעט חצי כן ידעתי!

 

[א. איזראעל]

מכירה מישהי שזכתה עם שניים נוספים ב-10 מלש"ח, אך למרבה הצער, היא לא שמרה על הטופס כי היה ברור לה שלא תזכה (אז למה קנית כרטיס, למה?)
מה שנקרא "בתר עניא אזלא עניותא"

 

[RACHELIZ]

מכירה מישהי שזכתה עם שניים נוספים ב-10 מלש"ח, אך למרבה הצער, היא לא שמרה על הטופס כי היה ברור לה שלא תזכה (אז למה קנית כרטיס, למה?)
מה שנקרא "בתר עניא אזלא עניותא"

כבר היה עדיף שלא תזכה..

 

[RACHELIZ]

איך סטינו מהנושא…

 

[אפקטכתיב]

יש!!!!!!! זכיתי בפיס.הרגע שמעתי את הבשורה הטובה .
אני רצה להגשים לאנשים את החלומות שלהם.
להביא את המשיח לדאוג לגאולה להרבות מעשים טובים.
לפרסם את עולם התורה האמיתי בסרטי תדמית.
לרפא חולים,
לרוץ לכל העניים המתחננים לצדקה ולתת להם מעות ולחם לאכול ומים לשתות.
וגם לזרוק להם פתאום שטר של 200 ש"ח .לראות ככה את העיניים שלהם נפתחות .
והם יבואו לחבק אותי ואני ארתע ואלך משם מהר.
רק אראה לרגע את הפנים המאושרות שלהם.
אני כל כך רוצה לראות טוב ולרפא לבבות נשברים.

-סתם זרקתי-

 

[אשר שרבר]

סוגר גמחים. והשאר, שיחכו.

 

[יאן]

לא מודיע כלום, רק לוקח את האשה לטיול סתמי בתל אביב, עד שנכנסים למשרד מפעל הפיס והיא מתחילה לקלוט.

הולך לכוללים שלמדתי בהם ומחזיר להם את הכסף עם חיוך של מיליון דולר (והפעם באמת)

קונה פורשה (תתכוננו בקרוב לראות ברחוב שלכם).

מתכונן לניתוק הקשרים הנורמלים עם הגיסים. זה חלק מהעיסקא, אל תגידו שלא הזהרתי!

ואחרי זה סוגר את הכסף לחודש בבנק, ונוסע למרומי האלפים כדי לחשוב בצלילות מה עושים הלאה.

 

[כנפיים]

לא מודיע כלום, רק לוקח את האשה לטיול סתמי בתל אביב, עד שנכנסים למשרד מפעל הפיס והיא מתחילה לקלוט.

הולך לכוללים שלמדתי בהם ומחזיר להם את הכסף עם חיוך של מיליון דולר (והפעם באמת)

קונה פורשה (תתכוננו בקרוב לראות ברחוב שלכם).

מתכונן לניתוק הקשרים הנורמלים עם הגיסים. זה חלק מהעיסקא, אל תגידו שלא הזהרתי!

ואחרי זה סוגר את הכסף לחודש בבנק, ונוסע למרומי האלפים כדי לחשוב בצלילות מה עושים הלאה.

לא ידעתי שיש מי שמדמיין את זה ברצינות רבה כלכך

 

[מעצב פנימיות]

האמת שלאחרונה זכיתי.
טוב. לא ממש פיס אבל משהו בסגנון.
זה היה סכום יפה. חמש ספרות בלי נקודה באמצע לאגורות.
משהו אורגינלי.

טרום הזכיה חשבתי ביני לזוגתי מה ואם ואיך ואז.

מלאחריה, כלום.
הסכום המחומש נע בתוך מסגרת החשבון כמו אי-רובוט בשחיקת סחוסים.
לא בא לו ללכת לאפמקום.
ניסיתי פה שם והוא התכדרר בחוסר ענין.
'ככה לשבת לא תכל'ס. אולי תעשה משהו עם עצמך' לא דגדג.

בינתיים חוץ מהאינטונציה בקולה של הפקידה שהשתנה פלאים, הכל כשהיה.

 

[אשר שרבר]

האמת שלאחרונה זכיתי.
טוב. לא ממש פיס אבל משהו בסגנון.
זה היה סכום יפה. חמש ספרות בלי נקודה באמצע לאגורות.
משהו אורגינלי.

טרום הזכיה חשבתי ביני לזוגתי מה ואם ואיך ואז.

מלאחריה, כלום.
הסכום המחומש נע בתוך מסגרת החשבון כמו אי-רובוט בשחיקת סחוסים.
לא בא לו ללכת לאפמקום.
ניסיתי פה שם והוא התכדרר בחוסר ענין.
'ככה לשבת לא תכל'ס. אולי תעשה משהו עם עצמך' לא דגדג.

בינתיים חוץ מהאינטונציה בקולה של הפקידה שהשתנה פלאים, הכל כשהיה.

מ.ח.להפקדות: ...

 

[yonatanr]

מאז ומעולם הייתי נגד פיס.

לדעתי, מי שיש לו שכל ויוזמה, לא חושב אפילו על הכיוון של פיס, הוא מיד פונה ל'דבר האמיתי' – ביזנס, הייטק, סטארט-אפ וכאלה. מי הולך לפיס? מי שאין לו סיכוי אמיתי לכסף, שמנסה להתנחם בחלומות.

אבל, בתור אברך כולל פשוט, שמתכוון להמשיך גם הלאה בתור אחד שכזה, אין אופק ל'כסף גדול'. ולכן 'בני הבית' לוחצים. תקנה פיס, תקנה. אתה תראה שתזכה. תאמין – ותזכה. ואני מחייך, מה נזכה? תראי מה שכתוב על הכרטיס פיס - הסיכוי לזכיה הוא אחד למליון וחצי. נו, באמת. יש סיכוי יותר גדול שכשאעבור את הכביש בדרך לקיוסק אדרס.

אבל, לוחצים. מה לעשות.

יורדים לקיוסק, מוציאים 5.80, מסמנים איקסים על שורה של מספרים, ו-לא נותנים צ'אנס. כפרה על הכסף. היה עדיף שניתן אותו לצדקה, לא כן?

לוקח את הספח מהמוכר, מניח בכיס, ומתייאש ממנו. למחרת שוב לחץ – רוץ מהר לראות אם הכרטיס זכה! התפללתי עליו כל הלילה! לך תספר לה שההגרלה התקיימה כבר בשתים עשרה בלילה.

יורד לקיוסק, מביא למוכר האדיש את הספח, הוא כבר מתכונן לסמן לך את ה'לא'. אבל – רגע. יש כאן זכיה. מה? כמה? שתי מליון.

וואו. לא מאמין. אני? זכיתי? לא יכול להיות.

רץ מהר הביתה. לא תאמיני! זכינו!

בכמה? בשתי מליון. יא. איכזבת אותי. הייתי בטוחה 50 מליון מינימום! לך תסביר לה שלא כל יום יש הגרלות על חמישים מליון, וגם כשיש, הכרטיסים יקרים יותר, ולפעמים יש כמה זוכים.

טוב, צריך לפנות יום שלם, לנסוע למפעל הפיס, לקחת את הצ'ק, להתחבא מאחורי מסכה, סיפור.

לאחר ניכוי מיסים, מע"מ, ביטוח לאומי, ויתר מרעין בישין, נשארנו עם מליון שקלים טבין ותקילין.

לקחנו את הכסף, מכרנו את הדירה שלנו, הוספנו משכנתא ו - קנינו דירה בירושלים.

היה שווה, תודה ששאלתם.

 

[אורית חזן]

הבעל: אם נזכה ב 50 מליון.
האישה: לא רוצה לזכות בשום כסף.
הבעל: מספיק 2 מליון רק לכסות את המשכנתא
האישה: לא רוצה לזכות, רוצה לעבוד על הכסף ביושר. כסף שבא בקלות הולך בקלות.
הבעל: אז 80 אלף, זה הכסף שאנחנו צריכים להשיג לדירה.
האישה: בקצב של הירידות בסכומים, בפעם הבאה אנחנו אלה שנצטרך לתת למפעל הפיס.

הבעל צורח: הגיע צק
האישה: מתעלפת

 

[מוישה]

שמעתי פעם בשם ר' הלל זקס שכשהוקמה המדינה חיפשו כיצד להוסיף מסים כדי להעשיר את הקופה המדוללת, ובין היתר החליטו לייצר 'מס טפשות', ככל שאתה טפש יותר, תשלם יותר. כך בעצם קם מפעל הפיס.

 

[ש. צ. וינמן]

גם מחוץ לפורום סופרות וכתיבה חפצים ב"פיס" אלא מה...

@-חיה- שאין לה הרשאת כתיבה משתפת:

"...אז מה את אומרת, שאני אקנה את הסגולה עם הפנינים או את התכלת?
"שניה ציפוירה יש לי ממתינה" מממ... המספר לא מוכר.


"שלום, אני מדברת עם יענטא גלויצמנשטרן?"
"כן"
"מדברת אריאלה ממפעל הפיס"
"מי זה? לא שמעתי טוב" זה בטח בגלל שהמשקפיים לא נקיות .
"אריאלה מהפיס, אני שמחה לבשר לך שזכית במיליון ₪, מזל-טוב"
"אויש מיידעלה תקשבי ,אני קצת עסוקה עכשיו".
"גבירתי אני רצינית לגמרי, מזל-טוב"
"את יכולה לא לצעוק? האוזניים שלי כואבות"
"גבירתי את יודעת מי אני? אני אריאלה ממפעל הפיס"
"לא מכירה, תתקשרי עוד מעט. להתראות"
אוח הרגל, עמדתי יותר מידי זמן.
--

"אז מה את אומרת, הסגולה או התכלת?"
"אני לא שומעת, אחת בשם אריאלה התקשרה מקודם, ודברה מידי בקול"
"אויש איזה חיצפה, שום כבוד למבוגרים"
"אוי...הדור של היום".

 

[RACHELIZ]

חבר'ה זאת אראלה ולא אריאלה והיא כבר לא מתקשרת…

 

[Natan Galant]

שלום, הגעתי לזעמיל?
- כן! מי מדברת?

אורית מהפיס.
- כולם להיות בשקט! איטא חדווה, שקט, יענקי, שקט. יוסי, שקט. התקשרו לאבא מהפיס!!!! תשתקו כולכם. קריינדי, שקט!! לא להפריע לאבא עכשיו.
סליחה על ההפרעה, גברתי, הנה אני איתך עכשיו. אז את מהפיס? בכמה זכית?

לפני שאני ממשיכה, בוא נוודא רק כמה פרטים, בבקשה. מהו שמך המלא אדוני?
- זעמיל חורצ'ומסקי, רח' חפץ חיים 7 באר טוביה!

תודה רבה אדוני. מה הטלפון שלך בבקשה?
- 02-9874321. נו, אל תשאירי אותי במתח!!! במה זכיתי??

אני מודה לך על שיתוף הפעולה. מייד אענה לך. בנוסף, כדי לאמת את הפרטים, מס מספר האשראי שלך?
- 4580,5485,5548,5255... נו??!!! תגידי מספר. כולם פה מסביבי מחכים. אני לא יכול יותר לנשום. המשפחה שלי כולה מסתכלת עליי. יאללה, שחררי. כמה?? אני מרשה לך לפרסם את השיחה הזו אחר כך ברדיו. רק תגידי לי בכמה. אמן יהי רצון שזכיתי בעשרים מליון שקל. נו??

אני מודה לך מאוד, אז רציתי לבשר לך שעלית בגורל שלנו ו...
- נו, נו, נו, ו?? דברי כבר, הרגת אותי. אני רץ לקחת את הכדור שלי נגד לחץ דם. עשרים מליון? עשר מליון? בכמה??

...כמו שאמרתי, אדוני, מספרך עלה בגורל, ואני שמחה להציע לך מינוי למסלול הגרלות חודשי במחיר מוזל, אם לא זכית - כספך יוחזר. המחיר הרגיל הוא מאתיים שקלים, ובגלל שעלית בגורל המחיר שלך הוא רק מאה ושבעים שקלים, בהתחייבות לשנה שלמה מראש, האם אדוני מאשר?
- כן כן, אני איתך. רגע, מה אמרת?

תודה רבה אדוני, יום נעים.

(צליל ניתוק. אין אפשרות להתקשר בחזרה, 'המספר איננו פעיל יותר...')