תורת המשחקים #2 / הטובים לפיס

  • הוסף לסימניות
  • #21
ספריי כסף

קניתי לוטו ביום שישי ומאז אינני רגוע. מה לכל הרוחות אפשר לעשות עם עשרים מליון עלובים אחרי קיזוז אלים ומושחת של מס הכנסה. רק החניה של מפעל הפיס תקח לי עשרים שקלים, שלא לדבר על הקנס שאקבל אחרי שאשכח שם את הסובארו הישישה שלי.

יבטלו לי בעיריה את ההנחה בארנונא, ביטוח לאומי יפסיקו להבטיח לי הכנסה ויחייבו אותי רטרואקטיבית על עשרים שנה שעבדתי אצל אשתי במשק בית. המדינה תעצור את הסבסוד למעונות כי יצאתי ממעגל משפחות הרווחה, שלא לדבר על כך שלא אוכל לקבל סיוע בשכירות, כך אמצא את עצמי מוכרח לקנות דירה עם תשלום מפולפל למתווך שרלטן שמשכנע אותי לקנות טאבו משותף קומה חמישית עם אופציה לקומה שישית ועוד אופציה סבירה יותר, להריסה של העיריה.

מישהו מרנן בבית הכנסת שהתעשרתי, כולם נהיים ידידי והופכים אותי לשותף לחיים העלובים שלהם, הפעמון בביתי לא שוקט לרגע, שליחים מחויכים עם זרי פרחים ענקיים עם איחולים לבביים לרגל לידת הבן שזה עתה חגג בר מצווה, וזרי תנחומים על הסבא שהוא קרוי על שמו.

הכל התנהל פחות או יותר למישרין עד שהרינון והרננה הגיעו לאוזני גבאי הצדקה, מיני אז אנוכי הקטן יושב בחדרי ומנהל קבלת קהל צפופה משל הייתי אחד מגדולי הדור, קופות הצדקה הגדולות שלחו אלי משלחת רבנים גדולה ומשלחת רבניות אל אשתי שברחה אל בית הוריה שהכינו לה פנסיון מלא כיד המלך תוך שהם מספרים לה כמה הם השקיעו בה בתור ילדה, הו איזה ילדה קשה שהיא הייתה.

ועד הבית דורש תשלום נפוח כולל החשמל שמשכתי כשניתקו לי את האספקה, ואם כבר, כך משה מהועד, צריך גם פחים חדשים ופרחים מלבלבים תחת אלו שעקרו השובבים המתוקים שלך.

וזה בלי ההוצאות החדשות, כמו משקפיים לבכור שהחליט שנמאס לו מידיות שעשויות מסלוטייפ, נעליים חדשות לקטנה במקום אלו שהסנדלר כבר לא יודע איפה מכניסים את הרגל וכמובן שולחן חדש לסלון שלא יזדקק לתמיכה מפקקים של סופר דרינק.

ראש הכולל קרא לי לשיחה רצינית וסיפר לי בראש מורכן ומדוכדך כמה שהוא מתבזה ומכתת רגליו עבור אברכי הכולל החשובים לו יותר מכל, דווקא עכשיו אחרי שהוא שמע שחשבוני תפח בזוז או שניים, הוא מצא לנכון לומר לי עד כמה הוא מעריך את למדנותי וכמה נותנת לו כח הידיעה שיש בכולל שלו אברכים כמוני, כי יש אנשים ששוכחים את מקומם במצבים כאלו, אמר בעיניים מרחמות.

המשפחה המורחבת פתחה קו גיבוש משפחתי והתארגנה לארוחת ערב משותפת בו אני אורח הכבוד בתור הבן היחיד למשפחת כהן המסועפת שהצליח בחיים, האירוע נערך בצורה מתוקשרת עם זמרים מפורסמים מכל העדות, ככל הנראה כמה דורות מעלי עברו פיצול תפוצתי חמור.

החלפתי מספר טלפון אחרי שכל משפחות כהן מספר הטלפונים התקשרו לספר לי איך שהסבתות שלנו היו כמו אחיות וכל היום העבירו מתכונים עם יוני דואר באיזורי קרבות.

הנהלת החיידר שבו למדתי ערכו דינר מכובד, הכינו גראמען במיוחד עבורי על כך שבזכות התורה שלמדתי שם (בזמן שלא עפתי מהכיתה) אפוף הבניין בקדושה. בגלל טראומת ילדות מעיני המנהל, אני משאיר שם צ'ק שמן כמעט כמותו.

מספר מפיקים פנו אלי עם שירים מולחנים ומעובדים והציעו לי בתשלום סמלי לרשום את השירים על שמי.

הראש שלי עומד להתפוצץ.

איך שתצא שבת אני הולך לקרוע את כרטיס, לא רוצה לזכות.


(נכתב בעבר, ולא במיוחד)
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
"חברים, תקשיבו. לא סתם קראתי לכם לכאן. אני במצב כלכלי עגום ביותר. אני יודע שגם אתם לא יושבים על מיליונים, לכולם קשה בפרנסה, אבל תאמינו לי שהמצב שלי גרוע גרוע גרוע. הרבה יותר ממה שאתם יכולים לדמיין.
אני מבקש מכם לתרום לי כסף. אני יודע שזו בקשה חריגה,. תאמינו לי, לא דמיינתי שאני אגיע למצב כזה, לכנס את החברים שלי ולשנורר מהם. אבל אני פשוט חייב. זו מגבית חירום אמיתית.
רק אם כל אחד מכם יתחייב בשבילי על שלושים אלף שקל, אני רואה איזשהו עתיד. אם לא - אני אבוד."

הוא סיים את דבריו. דממה עמוקה השתררה בחדר. כל הנוכחים השפילו את מבטיהם.
לבסוף פצה אחד מהם את פיו "תראה, שלושים אלף זה סכום עצום... אני יכול לתת לך שלושת אלפים וגם זה בדוחק".
"שלושת אלפים לא יעזור לי, אני צריך שלושים. מכל אחד מכם"

הדין-ודברים נמשך. רק אחד מהחברים התחייב על שלושים אלף. האחרים נתנו סכומים קטנים בהרבה. אלף, אלף חמש מאות, אלפיים, שלושת אלפים"

האספה הסתיימה. החברים כבר קמו ללכת. ואז הוא עצר אותם.

"עכשיו אני אספר לכם את האמת. זכיתי בלוטו. בפרס הגדול. שלושים מיליון שקלים חדשים ונוצצים."
"מה???" עיניהם נקרעו לרווחה.
"מה שאתם שומעים" הוא חייך חיוך רחב. "הנה תראו את הצ'ק של מפעל הפיס"
"וואו, מזל טוב, איזה יופי"
"איזה יופי לי" הוא הדגיש. "אתם - לא תראו מזה שקל." הוא פתח להם את הדלת והחווה בידו לכיוון היציאה.
"ואתה" הוא פנה לחבר שהתחייב שלושים אלף "אתה תישאר כאן. יש לנו הרבה על מה לדבר"
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
"איזה יופי לי" הוא הדגיש. "אתם - לא תראו מזה שקל." הוא פתח להם את הדלת והחווה בידו לכיוון היציאה.
"ואתה" הוא פנה לחבר שהתחייב שלושים אלף "אתה תישאר כאן. יש לנו הרבה על מה לדבר"
השאילני קרדומך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
"חברים, תקשיבו. לא סתם קראתי לכם לכאן. אני במצב כלכלי עגום ביותר. אני יודע שגם אתם לא יושבים על מיליונים, לכולם קשה בפרנסה, אבל תאמינו לי שהמצב שלי גרוע גרוע גרוע. הרבה יותר ממה שאתם יכולים לדמיין.
אני מבקש מכם לתרום לי כסף. אני יודע שזו בקשה חריגה,. תאמינו לי, לא דמיינתי שאני אגיע למצב כזה, לכנס את החברים שלי ולשנורר מהם. אבל אני פשוט חייב. זו מגבית חירום אמיתית.
רק אם כל אחד מכם יתחייב בשבילי על שלושים אלף שקל, אני רואה איזשהו עתיד. אם לא - אני אבוד."

הוא סיים את דבריו. דממה עמוקה השתררה בחדר. כל הנוכחים השפילו את מבטיהם.
לבסוף פצה אחד מהם את פיו "תראה, שלושים אלף זה סכום עצום... אני יכול לתת לך שלושת אלפים וגם זה בדוחק".
"שלושת אלפים לא יעזור לי, אני צריך שלושים. מכל אחד מכם"

הדין-ודברים נמשך. רק אחד מהחברים התחייב על שלושים אלף. האחרים נתנו סכומים קטנים בהרבה. אלף, אלף חמש מאות, אלפיים, שלושת אלפים"

האספה הסתיימה. החברים כבר קמו ללכת. ואז הוא עצר אותם.

"עכשיו אני אספר לכם את האמת. זכיתי בלוטו. בפרס הגדול. שלושים מיליון שקלים חדשים ונוצצים."
"מה???" עיניהם נקרעו לרווחה.
"מה שאתם שומעים" הוא חייך חיוך רחב. "הנה תראו את הצ'ק של מפעל הפיס"
"וואו, מזל טוב, איזה יופי"
"איזה יופי לי" הוא הדגיש. "אתם - לא תראו מזה שקל." הוא פתח להם את הדלת והחווה בידו לכיוון היציאה.
"ואתה" הוא פנה לחבר שהתחייב שלושים אלף "אתה תישאר כאן. יש לנו הרבה על מה לדבר"
אתה מרגיש בנוח עם הסיפור הזה גם אם הוא היה הפוך?
אתה היית שם לחבר על השולחן 30000 ש"ח כשאין לך בעצמך אפילו עשירית מזה?
ממש לא חכם להעמיד אחרים בניסיון שאתה בעצמך לא היית עומד בו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אתה היית שם לחבר על השולחן 30000 ש"ח כשאין לך בעצמך אפילו עשירית מזה?

שאלה טובה מאוד.
וזה מה שיפה בסיפור הזה (לפחות אחד הדברים היפים בסיפור הזה...) שהוא מעורר את השאלה הטובה הזו אצל כל אחד. שם אותה על השולחן.


גם אם הוא היה הפוך?

שהוא היה אוסף את החברים ומודיע להם שזכה בלוטו ומביא לכל אחד סכום כסף יפה, ואז לפני שהם מתפזרים מודיע להם שבעצם הוא בחובות גדולים וצריך 30 אלף מכל אחד?

ריאליסטי בהרבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
שאלה טובה מאוד.
וזה מה שיפה בסיפור הזה (לפחות אחד הדברים היפים בסיפור הזה...) שהוא מעורר את השאלה הטובה הזו אצל כל אחד. שם אותה על השולחן.


ריאליסטי בהרבה.
אני, אישית, מעדיף שבמקום להניח שאלות על השולחן, תונחנה שם ערימת שטרות...
*
@עבדקן הסיפור הגאוני שלך הוא דוגמה מעולה למושג "מניפולציה דמגוגית".
כי אין שום סיבה שבעולם שבנאדם ידרוש מחבריו סכומים כאלו (התייעצת איתם ל פ נ י שהשקעת בבורות לילית, דרך משל? או בבעזרתנו שמייצרת ערכת חילוץ מאוהלים?).
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
הגמרא כבר הייתה פתוחה לפני מוישה, החברותא הותיק, כמו גוערת בי על ששוב איחרתי.

"אני ממש מתנצל" מיהרתי להפטיר לעברה ולעבר מוישה שישב וחייך בהבנה. "שוב התעכבת בגלל הביתן הכתום?" הוא שאל.

הנהנתי במבוכה. מוישה הוא היחיד שיודע על האובססיה שלי לביתן ההוא שבו ממלאים מספרים, מחכים כמה ימים, בודקים, מתאכזבים , אבל חוזרים לשם. אפילו אשתי לא יודעת על העניין הזה. לא שאני מכור, פשוט המצב בבית לא משהו, וביקור בביתן ההוא זו ההשתדלות השבועית שלי, מבחינתי. אני לא הוזה על מליארדים ואפילו לא על מיליונים. אני נכנס רק להגרלות הקטנות, אלו שלא עולה הרבה למלא מספרים בשבילם, ומנגד גם הסיכויים שלך לזכות גדולים יותר , ואפילו אם זה בסכום קטן יותר. בשבילי הוא המון.

"עד מתי רב יענקל? עד מתי תאמין בזה? עד מתי תקנה ותקנה ותחשוב כל פעם מחדש שהפעם זה בטוח יהיה אתה??" השאלה של מוישה נכונה, ומדי פעם מתגנבת לי מחשבה כזאת לראש.אבל אני מרגיש שזה חזק ממני.

"עד שאני אזכה" עניתי לו. "היום נכנסתי להגרלה על 50,000 ש' זה הסכום שאני חייב בדחיפות בשביל הניתוח פה של מיכאל שלי, הפעם אני חייב לזכות!!"

"50,000 ש'?" מוישה הביט בי, שתק ואז התנער ואמר: "טוב, מספיק מאוחר היום, בוא נתחיל ללמוד"


שנים דמיינתי את היום הזה, את הרגע המיוחל הזה, הרגע שבו אני אשמע את המילה :"זכית"

אבל בדמיונות הכי ורודים שלי זה לא היה כך.

הסתובבתי בבית מרחף, צובט את עצמי שוב ושוב כדי לוודא שזה לא עוד אחד מן החלומות הרבים שהייתי חולם על כך מדי לילה. אשתי הסתובבה סביבי מאושרת ואפילו שכחה לכעוס על כך שאני ממלא כרטיסים בלוטו בלי לספר לה.

"הניתוח של מיכאל" אמרתי לה בעיניים נוצצות. "הקב"ה שלח לנו את הזכייה הזאת בדיוק ברגע הנכון"

אשתי הנהנה בהתרגשות ודחקה בי ללכת למפעל הפיס לקחת את הפרס.

הדרך לביתן המוכר מעולם לא נראתה לי ארוכה כל כך כמו היום, השתוקקתי כבר להגיע ולראות שזה אמיתי. המוכר עמד שם כמו כל יום שלישי והיה עסוק בדיבור בפלאפון. "אתה רוצה שאני אדפיס גם מודעה כמו המקורי? זה קצת מסובך. אתה רוצה שהחבר שלך יראה את זה מפורסם ורשמי? את האמת שזה באמת יכול להחשיד. הוא עוד יעלה על הקומבינה שלכם, הוא יראה שאין מודעה כמו תמיד ויבין שלא זכיה ולא נעליים, רגע... כן אדוני,מה אתה רוצה??" הוא פנה אלי ואז החוויר ונשך את שפתיו. "א... רבינוביץ? א... מוישה? מוישה? כמה דקות ואני חוזר אליכם"

הבטתי בפניו של המוכר שהחליפו גוונים וניסיתי להבין מה היה כל כך מבהיל בשיחה ובהופעתי שגרמו לכך.

פתאום שמעתי בום חזק ולקח לי דקה ארוכה להבין שזה בתוך המוח שלי.

מוישה רבינוביץ? קומבינה? חבר?

"עמוס" פניתי למוכר "אתה חייב להגיד לי את כל האמת"

"אני לא מאמין שזה קורה, אני לא מאמין" הוא מלמל וטפח על מצחו.

"עמוס" התחננתי "תגיד לי אם זה נכון, לא זכיתי באמת?"

עמוס הצביע על ליבו "מבטיח לך שעשיתי הכל כדי שלא תדע מזה, בהן צדקי, הכל!"

כל העולם הסתחרר סביבי, אז לא זכיתי בכלל. זה מוישה שדאג להצגה הזאת.ו אני התרגשתי כל כך שזכיתי ועכשיו אני אוכל להוכיח לכולם שזה לא "שטויות והבלים" כהגדרתם. ולא סתם אני ממלא שבוע אחרי שבוע.

"הוא כל כך רצה שלא תחשוד בכלום החבר שלך, אח... איזה בנ"א טוב הוא, ואני הרסתי לו הכל. עכשיו אתה יודע שלא באמת זכית ומה יהיה עכשיו?" עמוס המשיך בהלקאה העצמית. אבל אני פתאום הרגשתי שתובנה חדשה חודרת לתוכי.

מוישה, מוישה הלך ואסף כסף, ותכנן וארגן והכל בשביל לעזור לחבר במצוקה.

חבר כזה הוא הדבר הכי גדול שאפשר לייחל לזכות בו.

אז מישהו אמר שלא זכיתי בפיס?
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
לא יודע אם קשור, אבל שיהיה.

====================================================
משתדל היה שמריהו הצדיק, לסיים כל יום את ספר תהילים. לא סתם לומר את כל הספר, יושב היה שמריהו ודורש במפרשים, מתעלה ומתענג מעוקמם של תשבחות. לא היה פוסק, אף לא לרגע. בתחנת אוטובוס, באוטובוס, בנגריה, בכל מקום היה שולף את הספרון מכיסו הקדמי, משתדל שלא ינשרו ממנו אי מי מעטיו, מפנקסיו או משאר פתקאות וקבלות שאסף.

פרנסתו לא הייתה בשפע, ולא שהיה חסר משהו, אבל יש מה לשפר, אשתו אומרת שצריך לשפץ. וכל פעם הויכוח על ההרינג ביום חול מסתיים בצעקות, והדוחק באוטובוס, והחום המעיק הזכירו לו את מנחם השכן, שמתרווח במזגן מכוניתו ערב בוקר, שוב, לא שחסר משהו, אבל אם אפשר... אז אולי, עוד קצת אבא שבשמים, אולי?

בבוקר ההוא הלך שמריהו הצדיק ברחוב שאול המלך. האמת שהוא די מיהר, ולא היה לו זמן לראות את הכרטיס שנצנץ על הריצפה. אך מסובב הסיבות סיבב את פינחוס, הלא הוא נערו האגדי של האדמו"ר מסכיפוליש. הנער החביב קיפץ ברחוב שבאוזניו תחובות אוזניות, ופתאום כשירד לכביש באה משאית, וצפרה בקול עצום עד שפינחוס היה בטוח שהוא נפצע, חס ושלום. בנס לא קרה כלום, ובעודו משתטח על המדרכה אץ שמריהו הצדיק להושיט יד.

רק שהקימו את פינחוס, הוא ראה את הכרטיס.

טעטע זיסער, יבב שמריהו הצדיק, והרגיש שהוא לא יכול לזכות במציאה. הלא כל חייו בנגריה, היה מכה בקורנס, חותך במסור, חורט חריטות ומפזם ניגונים. בסך הכל אני יהודי פשוט, לעצמו אז אמר. מתפלל בכוונה, קובע עיתים לתורה, ובין לבין קורא תהילים בקול גדול. אז פתאום אומרים לך, קום קח 5 מליון ולך שב במכונית ממוזגת כמו של מנחם. מערב עד בוקר.

ונכון שהרינג ביום חול וכל זה, גם מנחם עצמו לא אוכל (האמת שהוא לא אוהב בכלל) בעצם, לא חסר לי כלום, אמר. והשיפוץ בכלל לא נחוץ, נסתדר כמו שהסתדרנו.

כדי לא להתחרט אסף שמריהו הצדיק את הכרטיס הלוהט, ורץ אל הבית מדרש, פורץ מעזרת הנשים למבוא הצר, הי, אופופו, חסם פינחוס את הדלת בגופו, מה אתה חושב שאתה עושה? שאל (ושכח שאם לא הייתי שם כמעט היה נפצע חס ושלום) אני חייב לדבר אם הרב'ה, התנשף שמריהו הצדיק. אין בעיה תמתין כאן עד שיגיע תורך, הצביע פינחוס על כסא פלסטיק ירקרק.

שמריהו הצדיק התיישב ואיך לא, שלף את התהילים, ופתאום צעק הוא בקול גדול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
הגמרא כבר הייתה פתוחה לפני מוישה, החברותא הותיק, כמו גוערת בי על ששוב איחרתי.

"אני ממש מתנצל" מיהרתי להפטיר לעברה ולעבר מוישה שישב וחייך בהבנה. "שוב התעכבת בגלל הביתן הכתום?" הוא שאל.

הנהנתי במבוכה. מוישה הוא היחיד שיודע על האובססיה שלי לביתן ההוא שבו ממלאים מספרים, מחכים כמה ימים, בודקים, מתאכזבים , אבל חוזרים לשם. אפילו אשתי לא יודעת על העניין הזה. לא שאני מכור, פשוט המצב בבית לא משהו, וביקור בביתן ההוא זו ההשתדלות השבועית שלי, מבחינתי. אני לא הוזה על מליארדים ואפילו לא על מיליונים. אני נכנס רק להגרלות הקטנות, אלו שלא עולה הרבה למלא מספרים בשבילם, ומנגד גם הסיכויים שלך לזכות גדולים יותר , ואפילו אם זה בסכום קטן יותר. בשבילי הוא המון.

"עד מתי רב יענקל? עד מתי תאמין בזה? עד מתי תקנה ותקנה ותחשוב כל פעם מחדש שהפעם זה בטוח יהיה אתה??" השאלה של מוישה נכונה, ומדי פעם מתגנבת לי מחשבה כזאת לראש.אבל אני מרגיש שזה חזק ממני.

"עד שאני אזכה" עניתי לו. "היום נכנסתי להגרלה על 50,000 ש' זה הסכום שאני חייב בדחיפות בשביל הניתוח פה של מיכאל שלי, הפעם אני חייב לזכות!!"

"50,000 ש'?" מוישה הביט בי, שתק ואז התנער ואמר: "טוב, מספיק מאוחר היום, בוא נתחיל ללמוד"


שנים דמיינתי את היום הזה, את הרגע המיוחל הזה, הרגע שבו אני אשמע את המילה :"זכית"

אבל בדמיונות הכי ורודים שלי זה לא היה כך.

הסתובבתי בבית מרחף, צובט את עצמי שוב ושוב כדי לוודא שזה לא עוד אחד מן החלומות הרבים שהייתי חולם על כך מדי לילה. אשתי הסתובבה סביבי מאושרת ואפילו שכחה לכעוס על כך שאני ממלא כרטיסים בלוטו בלי לספר לה.

"הניתוח של מיכאל" אמרתי לה בעיניים נוצצות. "הקב"ה שלח לנו את הזכייה הזאת בדיוק ברגע הנכון"

אשתי הנהנה בהתרגשות ודחקה בי ללכת למפעל הפיס לקחת את הפרס.

הדרך לביתן המוכר מעולם לא נראתה לי ארוכה כל כך כמו היום, השתוקקתי כבר להגיע ולראות שזה אמיתי. המוכר עמד שם כמו כל יום שלישי והיה עסוק בדיבור בפלאפון. "אתה רוצה שאני אדפיס גם מודעה כמו המקורי? זה קצת מסובך. אתה רוצה שהחבר שלך יראה את זה מפורסם ורשמי? את האמת שזה באמת יכול להחשיד. הוא עוד יעלה על הקומבינה שלכם, הוא יראה שאין מודעה כמו תמיד ויבין שלא זכיה ולא נעליים, רגע... כן אדוני,מה אתה רוצה??" הוא פנה אלי ואז החוויר ונשך את שפתיו. "א... רבינוביץ? א... מוישה? מוישה? כמה דקות ואני חוזר אליכם"

הבטתי בפניו של המוכר שהחליפו גוונים וניסיתי להבין מה היה כל כך מבהיל בשיחה ובהופעתי שגרמו לכך.

פתאום שמעתי בום חזק ולקח לי דקה ארוכה להבין שזה בתוך המוח שלי.

מוישה רבינוביץ? קומבינה? חבר?

"עמוס" פניתי למוכר "אתה חייב להגיד לי את כל האמת"

"אני לא מאמין שזה קורה, אני לא מאמין" הוא מלמל וטפח על מצחו.

"עמוס" התחננתי "תגיד לי אם זה נכון, לא זכיתי באמת?"

עמוס הצביע על ליבו "מבטיח לך שעשיתי הכל כדי שלא תדע מזה, בהן צדקי, הכל!"

כל העולם הסתחרר סביבי, אז לא זכיתי בכלל. זה מוישה שדאג להצגה הזאת.ו אני התרגשתי כל כך שזכיתי ועכשיו אני אוכל להוכיח לכולם שזה לא "שטויות והבלים" כהגדרתם. ולא סתם אני ממלא שבוע אחרי שבוע.

"הוא כל כך רצה שלא תחשוד בכלום החבר שלך, אח... איזה בנ"א טוב הוא, ואני הרסתי לו הכל. עכשיו אתה יודע שלא באמת זכית ומה יהיה עכשיו?" עמוס המשיך בהלקאה העצמית. אבל אני פתאום הרגשתי שתובנה חדשה חודרת לתוכי.

מוישה, מוישה הלך ואסף כסף, ותכנן וארגן והכל בשביל לעזור לחבר במצוקה.

חבר כזה הוא הדבר הכי גדול שאפשר לייחל לזכות בו.

אז מישהו אמר שלא זכיתי בפיס?
מקסים
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
@ח.נוי כתיבה יפהפיה!
הסיפור המיוחד מחדד את האמרה -צריך פיס בחיים...
אהבתי מאד את הסוויטש בזכיה.
וגם התיאורים, לא מוגזמים ולא מופקעים. מתאימים מאד לכל האירוע.
מקסים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
@יואב ברק היה מעניין לקרוא את הסגנון הזה, ששונה מהסגנון המפורסם שלכם ובכל זאת נשאר "אחר" מהמוכר הרגיל.
הפרטים הקטנים של ה"אפשר לשפר" מעבירים כלכך יפה את המצב שלו ואת הדמות כולה.

אהבתי מאד את הבחור של הרבי ואת תזיזיותו.

(ושכח שאם לא הייתי שם כמעט היה נפצע חס ושלום)
..שאם לא שמריהו שהיה שם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
  • הוסף לסימניות
  • #34
אנ'לאידע'ת.

גם לא היה ברור אם אלו דמיונות או שהבין מיד בהרמת הכרטיס שהוא זכה, ואם כן, אז איך.
רציתי לכתוב את זה אבל גיליתי שזה לא באמת מפריע לי.

זה היה טוב גם ככה עם הסימני שאלה, ולי הסתדר לחשוב, שאלו היו דמיונות-תקוות-משאלות כמוסות, והצעקה בסוף היתה כי ראה ת'תאריך של הכרטיס או משהו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
מה בנוגע למספר 3??
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה