הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
יום שישי בבוקר כ"ב באב, התחיל הכי טוב שיכול להיות.
ברקע כמו תמיד ריחות של חלות פריכות שעוטפות את הבית באווירה שבתית, מיוחדת. שאין שני לה.
אני יושב עם הקפה ואיך לא עם העיתון הנצחי מדפדף קלות שתי דפים אחורה, שלוש קדימה ....אורו עיני, אני רואה שם משהו שכבר הרבה זמן אני רוצה לראות. מודעה של דרושים להייטק. בלי לעיין יותר מדי, נשמע לי טוב אז אני מחליט ללכת על זה.
אני מתקשר אל המספר המוצג שם, עונה לי אדם שנשמע סימפטי וספונטני למדי."אתה לא מאמין" הוא אומר. בדיוק לפני רגע התקשר אלי אדם שביטל, אתה יכול לבוא אפילו עכשיו. אני קופץ משמחה, כמעט כמו שהודיעו לי שכבר התקבלתי,זה שמחה של מובטלים אני חושב. האנשים שעובדים בנינו לא יוכלו להבין את זה.......
אני מתקשר למשה - חבר ילדות שלי בכול אופן נסיעה לירושלים, קצת רחוק ממקום מגורי, יהיה נחמד להעביר את הנסיעה עם חבר טוב. משה מסכים כצפוי למרות שיש לו את כל הסיבות שלא. רכב טרנטה משנת 1998, יום שישי הלחץ מרחף באוויר.....
אני תמיד אומר שכל אחד צריך לפחות חבר אחד כמו משה, אדם נוח כזה.
אחרי חצי שעה, אני מוצא את עצמי בדרך לירושלים, עוברת עוד שעה קלה ואנחנו מגיעים למקום, הוא עושה רושם טוב.
משה מחכה לי בחוץ, אני נכנס עם פרק תהילים ותקוות גדולות שילך טוב.
אחרי שאלות ההיכרות המעצבנות, המראיין שואל אותי איך האנגלית שלך? אני מתחיל קצת להתגמגם, להסמיק. לשאלה כזאת, לא ציפיתי. כנראה מרוב התלהבות, לא שמתי לב לדרישות התפקיד. איכשהו אני עונה לו שאנגלית לא שפת אם אבל יחסית טובה.
אני מניח שהוא שמע את הספק בקולי, אחרת הוא לא היה מבקש בוחן קטנטן. לי אין אפשרות לסרב, אז אני מסכים.
ברשותכם אני מדלג על הרגעים המביכים בהם הוא שואל אותי אם אני רוצה להתקדם בעבודה ואני עונה לו באנגלית מגומגמת שאני מתכוון חצי יום ללמוד וחצי לעבוד ועוד כהנה וכהנה שאלות בסגנון, שהוא שואל על א' ואני עונה על ת'.
לאחר כמה דקות הוא מסיים בנאום חמקני, בסגנון של במידה והנתונים שלך יתאימו אנו ניצור איתך קשר......
בקיצור, אני יוצא משם עם ציפיות קבורות, אבל מאמין שהכול זה מלמעלה.
המבט של משה קצת נזוף, מה איתך יום שישי היום שכחת? כבר הייתי בטוח שהתחלת לעבוד, הוא אומר.
זה נכון חלקית אני משיב לו. ומסביר את פשר דברי, עוד לפני שהוא שואל. אני יתחיל לעבוד על עצמי בלי נדר. אני מספר לו את הרושם שניסיתי לעשות ולאילו בושות זה גרם......
במקום הזה, אני כבר לא יעבוד. אני מסכם את המאורע המביך חלומות על דירה נאה יותר ורכב חדיש מתנפצים למול עיני אחד אחד בתורו.
אבל לפחות משהו אחד ועיקרי לקחתי איתי מכל הסיפור הזה וזה המסקנה.
שמעתי פעם משפט חכם שאומר שמי שמנסה לעשות רושם, זה בדיוק הרושם שהוא עושה. אני רק יכול להגיד שהמשפט הזה בדוק ומנוסה!!
הערת הכותבת:
האמת שהסיפור הזה, הוא לא שלי (הוכחה לכך שהוא נכתב בלשון זכר) אבל אני כתבתי אותו וסיפורים כאלה בכלל לא הזויים ויכולים להתרחש בכל עת, חשבתי מה קורה לכל אלו שמנסים לעשות רושם טוב בראיונות עבודה. ואז נולד הקטע הזה. האמת, שאין שני לרושם ראשוני.
ברקע כמו תמיד ריחות של חלות פריכות שעוטפות את הבית באווירה שבתית, מיוחדת. שאין שני לה.
אני יושב עם הקפה ואיך לא עם העיתון הנצחי מדפדף קלות שתי דפים אחורה, שלוש קדימה ....אורו עיני, אני רואה שם משהו שכבר הרבה זמן אני רוצה לראות. מודעה של דרושים להייטק. בלי לעיין יותר מדי, נשמע לי טוב אז אני מחליט ללכת על זה.
אני מתקשר אל המספר המוצג שם, עונה לי אדם שנשמע סימפטי וספונטני למדי."אתה לא מאמין" הוא אומר. בדיוק לפני רגע התקשר אלי אדם שביטל, אתה יכול לבוא אפילו עכשיו. אני קופץ משמחה, כמעט כמו שהודיעו לי שכבר התקבלתי,זה שמחה של מובטלים אני חושב. האנשים שעובדים בנינו לא יוכלו להבין את זה.......
אני מתקשר למשה - חבר ילדות שלי בכול אופן נסיעה לירושלים, קצת רחוק ממקום מגורי, יהיה נחמד להעביר את הנסיעה עם חבר טוב. משה מסכים כצפוי למרות שיש לו את כל הסיבות שלא. רכב טרנטה משנת 1998, יום שישי הלחץ מרחף באוויר.....
אני תמיד אומר שכל אחד צריך לפחות חבר אחד כמו משה, אדם נוח כזה.
אחרי חצי שעה, אני מוצא את עצמי בדרך לירושלים, עוברת עוד שעה קלה ואנחנו מגיעים למקום, הוא עושה רושם טוב.
משה מחכה לי בחוץ, אני נכנס עם פרק תהילים ותקוות גדולות שילך טוב.
אחרי שאלות ההיכרות המעצבנות, המראיין שואל אותי איך האנגלית שלך? אני מתחיל קצת להתגמגם, להסמיק. לשאלה כזאת, לא ציפיתי. כנראה מרוב התלהבות, לא שמתי לב לדרישות התפקיד. איכשהו אני עונה לו שאנגלית לא שפת אם אבל יחסית טובה.
אני מניח שהוא שמע את הספק בקולי, אחרת הוא לא היה מבקש בוחן קטנטן. לי אין אפשרות לסרב, אז אני מסכים.
ברשותכם אני מדלג על הרגעים המביכים בהם הוא שואל אותי אם אני רוצה להתקדם בעבודה ואני עונה לו באנגלית מגומגמת שאני מתכוון חצי יום ללמוד וחצי לעבוד ועוד כהנה וכהנה שאלות בסגנון, שהוא שואל על א' ואני עונה על ת'.
לאחר כמה דקות הוא מסיים בנאום חמקני, בסגנון של במידה והנתונים שלך יתאימו אנו ניצור איתך קשר......
בקיצור, אני יוצא משם עם ציפיות קבורות, אבל מאמין שהכול זה מלמעלה.
המבט של משה קצת נזוף, מה איתך יום שישי היום שכחת? כבר הייתי בטוח שהתחלת לעבוד, הוא אומר.
זה נכון חלקית אני משיב לו. ומסביר את פשר דברי, עוד לפני שהוא שואל. אני יתחיל לעבוד על עצמי בלי נדר. אני מספר לו את הרושם שניסיתי לעשות ולאילו בושות זה גרם......
במקום הזה, אני כבר לא יעבוד. אני מסכם את המאורע המביך חלומות על דירה נאה יותר ורכב חדיש מתנפצים למול עיני אחד אחד בתורו.
אבל לפחות משהו אחד ועיקרי לקחתי איתי מכל הסיפור הזה וזה המסקנה.
שמעתי פעם משפט חכם שאומר שמי שמנסה לעשות רושם, זה בדיוק הרושם שהוא עושה. אני רק יכול להגיד שהמשפט הזה בדוק ומנוסה!!
הערת הכותבת:
האמת שהסיפור הזה, הוא לא שלי (הוכחה לכך שהוא נכתב בלשון זכר) אבל אני כתבתי אותו וסיפורים כאלה בכלל לא הזויים ויכולים להתרחש בכל עת, חשבתי מה קורה לכל אלו שמנסים לעשות רושם טוב בראיונות עבודה. ואז נולד הקטע הזה. האמת, שאין שני לרושם ראשוני.
נערך לאחרונה ב:
