דרוש מידע בית מבולגן - אפשר לצאת מזה ?

[שירי כהן]

אצלינו בבית לא נכנסים לסלון!!!!
נשמע מוגזם? זהו שלא , ככה יש חדר אחד שנשאר נקי מצוחצח (תאמת תמיד הבית קי אבל הסלון נשאר מצוחצחחחח)האורות בו מכובים לא נכנסים אפילו לשניה זה נותן הרגשה טובה חוץ מזה במטבח אוכלים בלבד! לא מביאים משחקים או ספרים וכו..... רק מוצרי במטבח נמצאים בו
והחדרים.....מתבלגנים פעמיים ביום אבל כל ילד יודע שהוא לא הולך לישון לפני שהחדר מפוקסס (כשכל אחד אחראי על שלו זה יותר קל,יש לי לכל ילד חדר נפרד) ובכלל לא מוציאים משחק לפני שאוספית את השני לא יורדים לגינה לפני שכל המשחקים במקום .... ומטאטים את החדר לפני שפותחים מיטות
ככה שיוצא שלך נשאר בסופו של יום לסדר ולפקסס את המטבח
וללכת לישון כשהבית נקי
(בדירה הקודמת היה לנו חדר משחקים שרק בו היה אפשר לשחק ולא בשום מקקום אחר ככה הכל נשאר מוסדר חוץ מחדר זה שבלילה היה ננעל כדי שמחר יוכלו לשחק בידיוק מאיפה שאחזו.....
(לא ישנו בחדר הזה)
בהצלחה!

יש לי רק שאלה...
כמה זמן אורך כל ענין הסדר הזה?
בני כמה הילדים שלך ומתי הם חוזרים?
הבנים הגדולים שלי כיום חוזרים ב-4.
חשוב לי גם שהם ילכו לישון מוקדם, וחשובה לי ארוחת ערב בנחת..
ומי מדבר על האמבטיות
לבלגן מספיקים בלי עין הרע בשתי דקות, לא צריך הרבה זמן בשביל לעשות בלגן
אני מרגישה שכשאני עומדת על ענין הסדר יותר מדי,
זה העיסוק שלנו ליום זה.
וזה לא בסדר לי, אחרי יום לימודים כזה ארוך, שזה העיסוק.
מענין אותי לדעת איך זה אצלך

מסכימה איתך...
כאשר זה עובר את הגבול ולא עושים לזה סטופ!!
ושוב אני אומרת שזה חינוך מגיל 0...
ילד בן שנה יכול להחזיר חפצים למקום, זה מצריך עקביות .. אבל זה שווה!!

כשלאמא זה קל, אולי זה עובד. כשגם לאמא קשה בתחום, זה די קורס.

 

[גלבוע]

ושוב אני אומרת שזה חינוך מגיל 0...
ילד בן שנה יכול להחזיר חפצים למקום, זה מצריך עקביות .. אבל זה שווה!!

בהנחה שלאנשים יש כבר ילדים שעברו את גיל שנה
מה הלאה?

 

[אנונימי/ת]

טיפ
לבלאגן ולבאלגניסטים
האמת קשה מאד למנוע את הבלגן
בפרט בבית
אבל
אפשר לתחם (תחום) את הבלגן
או לחילופין להחביא אותו
לדוגמה
הילדים לא מסדרים את הפיגמות/הבגדים שהם מורידים
אין בעיה
שמים בחדר סלסלה /קופסה יפה,ואת הבגדים תעיפו לסלסלה
ככה אתם נכנסים לחדר
החדר נראה מסודר.

במטבח
אין צורך שלא יהיה כלים/ סכום מלוכלך
בשיש או בכיור
אבל הסכו''ם המלוכלך עומד אצלינו מסודר בתוך כלי יפה,
ווהסירים עומדים מסודרים אחד על השני ולא בצורה של תערוכה,
ובמשחקים כבר הציעו פה למעלה שיהיה קופסה לכל הבלגן,
ואגב אם יש משחקים מועדים לפורענות אפשר ואפילו ראוי להרחיק אותם,
ום בארונות בגדים
לא צריך לקפל את הגופיות/לבנים של הילדים
יש סלסות בכל מדף
והבגדים עפים לתוך הסלסלה
כשיהיה זמן נקפל!
הכלל אצלינו לא אכפת לי שיהיה באלגן
אבל שהבלגן יהיה מסודר (במקום מסוים)

 

[שימיגם]

אני דווקא כן הייתי שמחה שנתעמק בזה ...

לא יודע אם התכוונו לזה, אבל יש תאוריה שאומרת שאלו שמתקשים בזה- זה בגלל שהם מתייחסים לבלגן כאוייב, כמשהו בפני עצמו שמאתגר אותנו, בתת ההכרה הם נותנים לו מקום מסויים, וזה בעצם גורם שהוא יהיה קיים, יציק ויפריע.
לכן צריך ללמוד לחיות איתו, עם הבלגן, לא לתת לו מקום, אם יש משהו בריצפה - פשוט מרימים אותו כי צריך להרים אותו, אבל לא מרימים אותו כי הוא בלגן וזה קשה וזה אתגר וכ"ו.

אני יודע שמה שכתבתי כאן אלו דברים שיכולים להישמע מוזר, אבל מה לעשות? יש כזו תיאוריה..

 

[הוא היה אומר]

רוצה להגיב על זה שזה לא נכון. סדר ונקיון בבית זה דבר חשוב מאוד ונכון להשקיע בזה לקנות הרגלים נכונים. זה חשוב מאוד לשלום בית, הגברים צודקים שהם לא סובלים בית מבולגן ולכלוך זה ממש סטרא אחרא.
וכמו שמישהו/היא פה כבר כתב/ה אם תתבונני אז בדרך כלל מה שמפריע לך שהבית יהיה מסודר זה שלא מחזירים מיד כל דבר למקום. כל העצות איך לסדר בלאגן הם טעות בעיקרם כי הכוונה היא לא להגיע לבלאגן הזה. צריך פעם אחת לסדר את הבית פיקס ואז העבודה היא רק לשמור על זה שזה אומר להחזיר כל דבר למקומו מיד בגמר השימוש שזה משהוא קשה מאוווד למי שלא רגיל בכך אבל עם רצון חזק הכל אפשרי (את התהליך הזה מתחילים כל פעם מחדש אחרי נפילה). על ילדים באמת יש פחות (או כמעט ואין) שליטה אז זה עושה את העבודה ליותר קשה, להזכיר להם כל הזמן אולי לתגמל בהתחלה ולפני הכל הרבה תפילות, כן גם זה משהו שצריך להתפלל עליו. הרבה הצלחה וס"ד!!!

מנסיון, זה פשוט לא עובד...

 

[צפש]

מנסיון, זה פשוט לא עובד...

מנסיון שלי זה עובד

 

[תילי5565]

יש לי רק שאלה...
כמה זמן אורך כל ענין הסדר הזה?
בני כמה הילדים שלך ומתי הם חוזרים?
הבנים הגדולים שלי כיום חוזרים ב-4.
חשוב לי גם שהם ילכו לישון מוקדם, וחשובה לי ארוחת ערב בנחת..
ומי מדבר על האמבטיות
לבלגן מספיקים בלי עין הרע בשתי דקות, לא צריך הרבה זמן בשביל לעשות בלגן
אני מרגישה שכשאני עומדת על ענין הסדר יותר מדי,
זה העיסוק שלנו ליום זה.
וזה לא בסדר לי, אחרי יום לימודים כזה ארוך, שזה העיסוק.
מענין אותי לדעת איך זה אצלך

כשלאמא זה קל, אולי זה עובד. כשגם לאמא קשה בתחום, זה די קורס.

ברור
לכן כתבתי כמה הודעות קודם שהשינוי מתחיל בבן משפחה אחד ולאט לאט יגרום לשאר בני הבית להשתנות.
אמא שלא משמשת דוגמא אישית וזורקת את התיק (לדוגמא) בכניסה לבית לא תוכל להרגיל את הילדים לעשות אחרת..

 

[תילי5565]

בהנחה שלאנשים יש כבר ילדים שעברו את גיל שנה
מה הלאה?

צריך לחפש הזדמנות להכניס הרגלים
לדוגמא: קניית ארון בגדים חדש, מעבר דירה, פתיחת שנת הלימודים וכו

 

[חושב מחדש]

לא קראתי בעיון את כל העצות,
אבל מניסיון חיים -

כאשר ילדנו היינו צעירים, והיינו חייבים! אבל ממש חייבים בית מסודר,
אכן, כל דבר חזר למקומו מיד, כל לילה לפני השינה כל הבית היה חייב להיות מסודר עד לטיפה האחרונה,
ואכן - הבית היה מסודר, לשם ולתפארת, תמיד היו אומרים לנו, איזה כייף לכם שיש לכם כזה בית שאין אפילו משחק אחד לא במקום, שאין כביסה לא מקופלת ומגוהצת שלא נמצאת בארון, ותמיד הריח מהרצפה ממלא את כל חדר המדרגות בריח נפלא ונהדר.

עד שיום אחד שמתי לב - שהנושא מוריד משמחת החיים שבבית,
יש אנשים שמטבעם מסודרים, נקיים, וקפדניים עם עצמם,
אנחנו לא ממש כאלה, אנחנו עבדנו/עמלנו/יגענו בשביל שהבית יהיה מסודר,

לאחר שיחה עם רעיתי,
ישבנו עם בני הבית, והחלטנו... שלא..
הבית לא יהיה הבית המסודר של השכונה, לא כל דבר יחזור למקום מתוך לחץ,
ילדים זה ילדים, אנחנו נתנו להם להשתולל, וגם אם הקיר או הספה התלכלכו לא קרה כלום.
ואם הבית מפוזר ועייפים, אז מחר נסדר את הבית, לא מתים מזה [מניסיון]

בהתחלה היה מאד קשה,
אבל לאט לאט - הרוגע, השלווה, ההנאה, הפתיחות שהתרחשו בבית,
היו שווים את זה בענק.

כיום שהילדים כבר לא כל כך קטנים, הבית חזר לסדר שלו. [כמעט, עדין יש קצת קטנים שדואגים להזכיר לנו את עצמם]

לא יודע האם מתאים לכל אחד, אבל....
לנו זה עשה ממש טוב ורגוע.

אמא שלי הייתה אומרת -
אין דין בשמים על סדר וניקיון,
יש דין בשמים למה הילדים לא נהנים בבית.

ולא - לא להתקיף

 

[bracha]

אני גם מאד קשה לי לסדר. (לדעתי זה קשור קצת לקושי בקשב וריכוז).
יום אחד הגעתי למסקנה, שלא, אני לא רוצה בית מסודר, זה לא משאת חיי, מה שכן, אני רוצה בית שמתפקד.
מבחינתי בית מתפקד, זה שיש ספה ואפשר לשבת עליה בלי להזיז את הכביסה הצידה.
בזה שאני מוציאה כפית מהמגירה ולא מהכיור....
ושאני לוקחת סידור להתפלל, אני מוציאה אותו מהארון והוא לא חיכה לי על השולחן מאתמול...
בית מתפקד מבחינתי, זה שהילדים קמים בבוקר ויש להם בגדים מסודרים על השולחן, ולא מחכים לאמא שתשלוף גרב מספה, וחולצה מהמיבש, ואת המכנסיים לובשים חצי רטוב והגופיה בכלל מאתמול...
בית מתפקד מבחינתי, זה שולחן שיושבים להכין בו שיעורים, לא צריך להזיז את הדברים עם הזרוע כדי לפנות מקום.
כל אחת והרשימה שלה, מה הכי חשוב לה בבית, ומזה בית מתפקד מבחינתה.

כמובן, בשביל להגיע לבית מתפקד צריך להשליט סדר, השאלה איזה סדר וכמה הוא תופס מקום במשך היום.
אצלי רוב היום (בבוקר אני מסדרת, איך שהם מגיעים בצהרים נהיה בלאגן,)

אז מה שאני עושה זה ככה:
א. שמתי לב, שהכביסה - ברגע שהיא מטופלת נכון, זה אוטומטית מסדר את הבית.
לכן, בגדים מלוכלכים כמובן בכביסה ולא על הרצפה.
בגדים נקיים ישר לארון (טיפ מדהים מיעל זלץ - לקפל כביסה ליד הארון, מקפלת מכניסה מקפלת מכניסה, חוסך מלא זמן, מלא בלאגן ועצבים. וגם אם הפסקתי באמצע כי הייתי צריכה ללכת, אז חצי מסודר ולא מחכה לי מקופל על השולחן בסלון שזה עוד בלאגן).
גיהוצים שמחכים לי, יש לי סל בחדר מיוחד לגיהוצים. שלא יהיה לי ערימה בסלון.

ב. כל ערב, לוקחים את כל הילדים ומודיעים, עכשיו 15 דקות אנחנו מסדרים את הבית אחר כך אתם ממשיכים לקרוא / להתארגן לשינה וכו'.
עומדת במקום ולא מסדרת, מחלקת תפקידים לילדים, אתה אוסף את כל ה"טקסטיל" מהרצפה (כן, הם למדו מזה, והם יודעים שגם מגבת וגם בגד כלול באותה קטגוריה).
את אוספת את כל הקפלה.
אתה לוקח את כל המכשירי כתיבה.
אתה את כל הנעלים וכו'.

אחרי שגמרנו את הדברים המרכזיים, אנחנו לוקחים קופסא לא מידי גדולה כי אחר כך לא משתלטים, מכניסים פנימה את כל הדברים הקטנים שצריכים לסדר בכל חלקי הבית, אוספים מהשולחן, מהספה, מהרצפה, הכל.
מטאטאים, אוספים, יש בית מסודר.
עכשיו לוקחים את הקופסא, ומאד חשוב לעשות את זה מיד, ועוברים מחדר לחדר, מחפשת בין כל החפצים מה בחדר הזה, מפזרת.
זה לוקח 3 דקות. לא יותר.
אם הילדים עדין בענין, זה יותר קל, נותנת משהו לילד, ואומרת איפה לשים.
וזהו הבית מסודר.
והכי חשוב, אחר כך אומרת בקול "איזה כיף, הבית שלנו מסודר, כיף להסתובב, יש רצפה, יש ספה, יש כסאות במקום".
ללמד אותם להנות מזה שהבית מסודר, שישימו לב, זה יגרום להם בעתיד, לרצות את זה גם.

 

[פפרר]

לא קראתי בעיון את כל העצות,
אבל מניסיון חיים -

כאשר ילדנו היינו צעירים, והיינו חייבים! אבל ממש חייבים בית מסודר,
אכן, כל דבר חזר למקומו מיד, כל לילה לפני השינה כל הבית היה חייב להיות מסודר עד לטיפה האחרונה,
ואכן - הבית היה מסודר, לשם ולתפארת, תמיד היו אומרים לנו, איזה כייף לכם שיש לכם כזה בית שאין אפילו משחק אחד לא במקום, שאין כביסה לא מקופלת ומגוהצת שלא נמצאת בארון, ותמיד הריח מהרצפה ממלא את כל חדר המדרגות בריח נפלא ונהדר.

עד שיום אחד שמתי לב - שהנושא מוריד משמחת החיים שבבית,
יש אנשים שמטבעם מסודרים, נקיים, וקפדניים עם עצמם,
אנחנו לא ממש כאלה, אנחנו עבדנו/עמלנו/יגענו בשביל שהבית יהיה מסודר,

לאחר שיחה עם רעיתי,
ישבנו עם בני הבית, והחלטנו... שלא..
הבית לא יהיה הבית המסודר של השכונה, לא כל דבר יחזור למקום מתוך לחץ,
ילדים זה ילדים, אנחנו נתנו להם להשתולל, וגם אם הקיר או הספה התלכלכו לא קרה כלום.
ואם הבית מפוזר ועייפים, אז מחר נסדר את הבית, לא מתים מזה [מניסיון]

בהתחלה היה מאד קשה,
אבל לאט לאט - הרוגע, השלווה, ההנאה, הפתיחות שהתרחשו בבית,
היו שווים את זה בענק.

כיום שהילדים כבר לא כל כך קטנים, הבית חזר לסדר שלו. [כמעט, עדין יש קצת קטנים שדואגים להזכיר לנו את עצמם]

לא יודע האם מתאים לכל אחד, אבל....
לנו זה עשה ממש טוב ורגוע.

אמא שלי הייתה אומרת -
אין דין בשמים על סדר וניקיון,
יש דין בשמים למה הילדים לא נהנים בבית.

ולא - לא להתקיף

חזק. , והכי חזק מה שאמא שלך אמרה .

 

[ELO]

אז, אני גדלתי בבית ממש מבולגן והיה הכי כיף בעולם, כל החברות תמיד רצו לשחק רק אצלינו...
והיום הבית של ההורים שלי מטופטפ... אין זכר לבלאגן!
לעומת זאת בעלי גדל בבית נקי ומסודר בצורה מוגזמת... והיום הוא הכי אוהב בלאגן בעולם ואני הנקיה והמסודרת מבינינו...

נכון שזה הרגלים אבל זה גם עניין של סדר עדיפויות ועוד ענינים שלא תמיד אנחנו רואים.
את אף פעם לא יודעת מה באמת הולך אצל השני למה, איך ומה התשלום של הסדר והנקיון.
(לדוג' בתקופה שעבדתי עד 4 הבית תמיד היה נקי ומסודר כי כמעט לא היה זמן לבלגן ולא הייתי צריכה לבשל ארוחות וכו'... היה שווה? לא בהכרח! בעלי והילדים הרבה פחות טעמו טעם ביתי... זה היה לי חבל, אבל לא תמיד יש ברירה...)

אני מציעה לך להשלים עם הבלאגן ולאט לאט להקנות הרגלים.
לדוג' בשלושה חודשים הקרובים עובדים רק על לתלות את התיק במקום מייד כשחוזרים (מנסיון, בשביל להקנות הרגל צריך לפחות שלושה חודשים, אז קצת סבלנות...)
אח"כ אפשר להוסיף כביסה במקום סידור מיטה וכו'...

ועוד משהו שעובד אצלי, בלילה כשאני ממוטטת אני אומרת לעצמי, רק 10 דק' לארגן... בד"כ זה נמשך ליותר כי זה נותן לי מרץ להמשיך לתקתק.

אה, וגם חדר שינה תמיד נקי ומסודר הכי קל לשמור עליו וככה יש לנו מקום שפוי לברוח אליו...

 

[פפרר]

אני גם מאד קשה לי לסדר. (לדעתי זה קשור קצת לקושי בקשב וריכוז). -
נכון מאוד.
בעיות קשב וריכוז ובלגן זה ממש צמד חמד
אבל מדבריך השתכנעתי שאפשר להפריד או לפחות להרחיק בינהם

 

[בבושקה...]

עיקר הבעיה היא באדם לא בבית
הכל מתחיל באישיות מבולגנת
אין סדר יום אין סדר במטלות
אין סדר יום כלל
אין סדר בבית
שהכל יהיה מסודר גם הבית יהיה מסודר ל
למשל אם היום מתחיל ב6 בבוקר ומסתיים גג ב10
אז בין 8 ל9 זה זמן לסדר וכדו

 

[yonatanr]

כדי להגיע לבית מסודר, יש דרך קצרה שהיא ארוכה, וארוכה שהיא קצרה.
הכי נח זה לזנוח כל דבר במקום, להשאיר את כל כלי האוכל לאחר הארוחה, לרחוץ את הילדים מיד כשהגיע הזמן, בלי שהמשחקים אסופים ומסודרים, ובלילה לעבור כרוח סערה ולסדר ולארגן את הכל.
זה קצר, זה חוסך מלחמות ועצבים, אבל זה ארווווך.
הילדים מתרגלים בצורה כזו שיש גמד קטן שמסדר אחריהם, שאין משמעות לבגד או למשחק שהשאירו על הרצפה, ובכל מקרה זה יהיה מסודר. זה מתכון בטוח לבית מבולגן, וכשלאשה אין כח ל'סידור היומי', הבית נראה זוועה.
הדרך הנכונה היא לחנך את הילדים להניח כל דבר מיד במקום, גומרים לאכול, מורידים את כלי האוכל ומניחים על השיש, מורידים בגד, מיד לאחר מכן מניחים אותו בתוך סל הכביסה הנכון, משחקים במשחק, מיד לאחר גמר המשחק אוספים אותו. נכון, זו דרך ארוכה ומייגעת, להלחם עם הילדים על כל צעד ושעל, להזכיר לרחפנים הקטנים אלף פעמים לזרוק לכביסה את הבגדים שהורידו, אך בסופו של דבר זו דרך משתלמת, גם לכם, וגם לבית שהם יקימו בעתיד.
כשהילדים גדלים יותר יש גם לדאוג לתורנויות קבועות של שטיפת כלים, הורדת כביסה קיפולה והכנסתה לארון, גיהוץ ושטיפה, וכך הבית פועל כמכונה משומנת, שכל אחד מהחלקים בה יודע את תפקידו המדויק.
קל לומר, קשה ליישם.
וכמובן כמובן, שמילת המפתח היא עקביות. אם הילדים רואים את האבא בא הביתה מהעבודה, ומשליך את תיקו לארבע רוחות הבית, אין מצב שהם יחזירו את הדברים למקום.

 

[bracha]

עבדו קשה...
השאלה מה היה חודש אחרי שעזבו,

מנסיון שלנו,
אין דרך חיצונית להשפיע על האדם להשתנות,
לא יעל זלץ, ולא שום קורס,
(השקענו הרבה כסף בקורסים...)
זה תהליך של בשלות מסויימת אצל המבולגנים שבינינו.
וכמעט ואי אפשר לקנות את זה בדרך כזו או אחרת.

נ.ב. לא נתעמק כרגע מה היא הבשלות הזו, ומה טמון בה...

מי שהולך ליעל זלץ ודומיה, כי שלחו אותו בכח, את צודקת.
אבל מי שהולך מרצונו, מבחירתו, כי הוא רוצה שינוי, הן יעזרו לו מאד מאד ויתנו לו כלים מתאימים.

מנסיון שלי.
יעל זלץ שינתה לי את החיים.
לא בגלל הטיפים, זה לא מה שעשה לי את הסדר, למרות שזה מאד עזר.

בהדרכתה, שיניתי את הסדר בארונות ובבית לפי הצרכים שלי, לפי איך שאני מכירה את עצמי, מה יעזור לי, איך אני מארגנת את הבית בצורה כזו, שאני יהיה לי קל לסדר.
הבית שלי היום מסודר בצורה נגישה, שיהיה לי קל להכניס ולהוציא.
הפכתי אותו למצב שקל לי לסדר. וכשקל לי, אני פשוט לא מתעצלת לעשות את זה.

אז נכון, לא שיניתי את האופי המבולגן שלי, אני לא מוציאה מהארון ומיד מחזירה, אני לא רצה אחרי חפצים, זה פשוט לא קורה ואני אפילו לא מצפה שזה יקרה. זה פשוט לא באופי שלי.

אבל מה כן? יש לי זמנים קבועים, שאני יודעת שזה זמן לסדר. זה בבוקר אחרי שהילדים יוצאים, ובערב לפני שהולכים לישון.
יצרתי מצב שתואם לאופי שלי ולצרכים שלי ולמשפחה שלי. שהבית שלי בית שמתפקד בית שכיף להיות בו, הוא נעים ומזמין.

(ואני מדברת איתך היום, אחרי יותר משנתיים...)

 

[חושב מחדש]

עיקר הבעיה היא באדם לא בבית
הכל מתחיל באישיות מבולגנת
אין סדר יום אין סדר במטלות
אין סדר יום כלל
אין סדר בבית
שהכל יהיה מסודר גם הבית יהיה מסודר ל
למשל אם היום מתחיל ב6 בבוקר ומסתיים גג ב10
אז בין 8 ל9 זה זמן לסדר וכדו

ממש לא.
יש לי חבר, שלא איחר מעולם לפגישה, לא שכח מסמך או כל דבר אחר להביא איתו לפגישה,
הלו''ז שלו מתוכנן לדקות של ממש, ואין מצב שלא יהיה לו סדר יום מוכן מראש לפרטי פרטים.
והבית שלו? כמעט כמו.... כסדום היינו וכו', אחרי ההפיכה

 

[מם יוד]

בית מבולגן - אפשר לצאת מזה?

אז כן, אפשר לצאת מזה, פותחים את הדלת, יוצאים מזה, ונועלים.
אבל מה, לא פתרת את הבעיה.
אין פתרונות קסם. צריך לעבוד.
וכבר אמרו, נראה לי שאפשר למנוע חלק מהבלגן מראש.

 

[תילי5565]

ממש לא.
יש לי חבר, שלא איחר מעולם לפגישה, לא שכח מסמך או כל דבר אחר להביא איתו לפגישה,
הלו''ז שלו מתוכנן לדקות של ממש, ואין מצב שלא יהיה לו סדר יום מוכן מראש לפרטי פרטים.
והבית שלו? כמעט כמו.... כסדום היינו וכו', אחרי ההפיכה

זה קורה לאנשים גאונים בד״כ..
זה פשוט לא מדבר אליו סדר.
אבל להיות דייקן ולכבד את השני בפגישות, זה משהו אחר..

 

[בבושקה...]

ממש לא.
יש לי חבר, שלא איחר מעולם לפגישה, לא שכח מסמך או כל דבר אחר להביא איתו לפגישה,
הלו''ז שלו מתוכנן לדקות של ממש, ואין מצב שלא יהיה לו סדר יום מוכן מראש לפרטי פרטים.
והבית שלו? כמעט כמו.... כסדום היינו וכו', אחרי ההפיכה

הוא מסודר למה שחשוב לו . זה לא באופי שלו .
וסדר בבית יותר קשור לאישה .
לא שמעתי על גבר שמסדר את הבית כל יום