הקדמתי שבכל העולם נוהגים כך וכך, והסברתי בצורה לוגית טהורה מדוע דירה היא לא נכס, ומדוע היא מגבילה.
יש לך השגות על הטענות הללו?
כן, הסברתי לעיל
שהגם שדירה היא לא נכס, אחרי 30 שנה סעיף הדיור ירד מהתקציב החודשי.
מה שאין כן בשכירות
 
אם המטרה שלנו היא להתעשר-
את צודקת
אבל המטרה של הציבור החרדי בסוף בסוף זה דירות לילדים.
להתעשר...
זו דווקא דרך נהדרת לקנות דירות לילדים, לא?
 
זה כן נותן משהו.
א. זה נותן את זה שלא צריך להוציא על הדיור שקל אחד.
ומאידך גם לא מרויחים שקל אחד.
אפשר למשכן את הנכס ולמנף את הכסף הזה.
אותו הדבר ניתן לעשות עם הרבה השקעות אחרות שגם מניבות אחוזים גבוהים יותר בינתיים.
לדוגמא אם את שמה כסף בחברת השקעות, תוכלי לקבל מהם הלוואה ברבית אפסית, תנאים הרבה יותר טובים ממשכנתא על דירת מגורים.
כמו"כ אם קנית דירה בפריפריה, תוכלי למשכן אותה וכו'.
זו עדיין לא מעלה בקניית דירה למגורים.
 
כן, הסברתי לעיל
שהגם שדירה היא לא נכס, אחרי 30 שנה סעיף הדיור ירד מהתקציב החודשי.
מה שאין כן בשכירות
והסיבה שבנק הפועלים לא עושה זאת, היא....

שהרבית דרבית שמרויחים על ההשקעה הנבונה יותר, 'בולעת' גם את החיסכון בתשלום דמי השכירות ל40 השנים הנותרות. (שהוא עדיין בדיוק אותו הדבר, מוגבל לאחוזי התשואה שדירה זהה לשלך נותנת)
 
כן, הסברתי לעיל
שהגם שדירה היא לא נכס, אחרי 30 שנה סעיף הדיור ירד מהתקציב החודשי.
מה שאין כן בשכירות
אני די מתעייף, אסיים רק בלומר שבחישובי רבית דרבית, הפרש של שני אחוז שנתיים, עשוי להסתכם בהכפלה של הסכום בטווח של 30 שנה.
 
להתעשר...
זו דווקא דרך נהדרת לקנות דירות לילדים, לא?
אז אולי תפתחי אשכול:
איך מתעשרים?
(בעידן בו כל שאלה פותחת אשכול חדש)
באשכול הזה דנים מה קורה עם שוק הדיור.
האם פניו לעליה / עצירה או ירידה.
יש כאן כאלה שטוענים שלא כדאי להשקיע בנדל"ן
ויש כאלה שטוענים שבכלל עדיף להשקיע ולא לקנות דירה לעצמו

וזה הדיון כאן עד כה.
 
ומאידך גם לא מרויחים שקל אחד.

אותו הדבר ניתן לעשות עם הרבה השקעות אחרות שגם מניבות אחוזים גבוהים יותר בינתיים.
לדוגמא אם את שמה כסף בחברת השקעות, תוכלי לקבל מהם הלוואה ברבית אפסית, תנאים הרבה יותר טובים ממשכנתא על דירת מגורים.
כמו"כ אם קנית דירה בפריפריה, תוכלי למשכן אותה וכו'.
זו עדיין לא מעלה בקניית דירה למגורים.
תוכל בבקשה לתת לי דוגמא לחברת השקעה כזו?
 
והסיבה שבנק הפועלים לא עושה זאת, היא....

שהרבית דרבית שמרויחים על ההשקעה הנבונה יותר, 'בולעת' גם את החיסכון בתשלום דמי השכירות ל40 השנים הנותרות. (שהוא עדיין בדיוק אותו הדבר, מוגבל לאחוזי התשואה שדירה זהה לשלך נותנת)
זה משפט חשוב ביותר!
וזה קשור בדיוק לדיון שלנו כאן,
האם מחירי הדירות עולים או לא.
כי אם אכן מחירי הדירות סטטיים, אתה צודק.
אבל אם מחירי הדירות עולים, והרבה
אזי יש כאן בעיה רצינית
 
טוב, זו פעם שניה שאני רואה אמירה כזו, וזו טעות.
בכל העולם אנשים גרים בשכירות, ובכל העולם דיור להשכרה הרבה יותר מפותח ומבוקש.
המדינה שלנו, היא אחת מאלו שהחליטו שכל אחד צריך להחזיק דירה.
ובכן, ניקח כדוגמא את בנק הפועלים ששוכר את המבנה של הסניף שלו במאה שערים בעשרות אלפי שקלים כל חודש.
אז הם טיפשים?

לחלוטין לא.
דירה היא לא נכס, דירה היא מוצר צריכה.
כמו שצריך לאכול ולשתות ולסוע, צריך גם לגור.

ברגע שאדם קונה דירה במיליון ש"ח, אין לו נכס של מיליון ש"ח אלא כסף קבור, כי הוא 'נעול' לאחוז התשואה שדירה זהה לשלו מניבה.

אם הוא גר במודיעין עילית, הוא יעשה 3% שנתי על הכסף שלו (חיסכון בדמי השכירות).
בשעה שהוא יכול לגור בשכירות במודיעין עילית, ואת המיליון להשקיע במקומות שיניבו אחוזי תשואה גבוהים יותר, ואת ההפרש להרויח. (אני יודע שהוא גר כל חודש, והדירה להשכרה לעתים תעמוד ריקה)

זו הסיבה שבנק הפועלים לא 'יקנה' מבנה לסניף, כי את הכסף שלו הוא משקיע לפי היכן שרווחי ולא לפי היכן שהוא צריך סניף.

ולכן מי שמשלם שכירות זה אחל'ה.

אם הוא לא עושה כלום עם הכסף שלו בינתיים, הוא זורק כסף יהודי לפח
נכון מאוד.
כל מילה.
וזה בדיוק מה שעשינו.
מכרנו דירת מגורים שקנינו אי אז, וקנינו דירות השקעה מצויינות שמניבות לנו תשואה יפה ששווה הרבה יותר מערך השכירות של הדירה שאנחנו שוכרים..
בדיוק כמו בחו"ל.
 
תוכל בבקשה לתת לי דוגמא לחברת השקעה כזו?
בקרן השתלמות:
האם אפשר לקחת הלוואה כנגד החיסכון: כן. סכום ההלוואה הוא פועל יוצא של נזילות הקרן והסכום שהצטבר בה. הריבית לרוב תהיה נמוכה מאוד (החיסכון מהווה בטוחה) ותעמוד על פריים או פריים פחות חצי.משך ההלוואה לרוב יוגבל לשבע שנים.

בקופת גמל להשקעה:
האם אפשר לקחת הלוואה כנגד החיסכון?: כן. בכפוף לאישור החברה, ניתן לקבל הלוואה עד 80% מהחיסכון הצבור בקופה, לתקופת הלוואה מרבית של 7 שנים. הריבית נמוכה יחסית (פריים מינוס חצי).

בפוליסת חיסכון:
האם אפשר לקחת הלוואה כנגד החיסכון: כן, ניתן לקחת הלוואה בריבית נמוכה מאוד (פריים מינוס 0.5%) ולשעבד כנגדה את כספי הפוליסה.

מחיסכון פנסיוני: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל.
האם אפשר לקחת הלוואה כנגד החיסכון: כן. הלוואה עד 7 שנים בגובה של עד 80% מיתרת הכספים שבחיסכון, בריבית של פריים מינוס חצי.
 
טוב, זו פעם שניה שאני רואה אמירה כזו, וזו טעות.
בכל העולם אנשים גרים בשכירות, ובכל העולם דיור להשכרה הרבה יותר מפותח ומבוקש.
המדינה שלנו, היא אחת מאלו שהחליטו שכל אחד צריך להחזיק דירה.
ובכן, ניקח כדוגמא את בנק הפועלים ששוכר את המבנה של הסניף שלו במאה שערים בעשרות אלפי שקלים כל חודש.
אז הם טיפשים?

לחלוטין לא.
דירה היא לא נכס, דירה היא מוצר צריכה.
כמו שצריך לאכול ולשתות ולסוע, צריך גם לגור.

ברגע שאדם קונה דירה במיליון ש"ח, אין לו נכס של מיליון ש"ח אלא כסף קבור, כי הוא 'נעול' לאחוז התשואה שדירה זהה לשלו מניבה.

אם הוא גר במודיעין עילית, הוא יעשה 3% שנתי על הכסף שלו (חיסכון בדמי השכירות).
בשעה שהוא יכול לגור בשכירות במודיעין עילית, ואת המיליון להשקיע במקומות שיניבו אחוזי תשואה גבוהים יותר, ואת ההפרש להרויח. (אני יודע שהוא גר כל חודש, והדירה להשכרה לעתים תעמוד ריקה)

זו הסיבה שבנק הפועלים לא 'יקנה' מבנה לסניף, כי את הכסף שלו הוא משקיע לפי היכן שרווחי ולא לפי היכן שהוא צריך סניף.

ולכן מי שמשלם שכירות זה אחל'ה.

אם הוא לא עושה כלום עם הכסף שלו בינתיים, הוא זורק כסף יהודי לפח
יש אנשים שלמען שלוות הנפש שלהם הם רוצים לגור בדירה משלהם.
בעיני, קשה מאד למשפחה עם הרבה ילדים לגור בשכירות.
להיטלטל בין דירות, להחליף מוסדות לימוד לילדים, מקומות עבודה וחברה, ולהיות תלויים בגחמות של בעל הדירה.
 
יש אנשים שלמען שלוות הנפש שלהם הם רוצים לגור בדירה משלהם.
בעיני, קשה מאד למשפחה עם הרבה ילדים לגור בשכירות.
להיטלטל בין דירות, להחליף מוסדות לימוד לילדים, מקומות עבודה וחברה, ולהיות תלויים בגחמות של בעל הדירה.
נכון מאד.
אך כפי שהסברתי לעיל, הדיון הוא מבחינה כלכלית טהורה.
 
יש אנשים שלמען שלוות הנפש שלהם הם רוצים לגור בדירה משלהם.
בעיני, קשה מאד למשפחה עם הרבה ילדים לגור בשכירות.
להיטלטל בין דירות, להחליף מוסדות לימוד לילדים, מקומות עבודה וחברה, ולהיות תלויים בגחמות של בעל הדירה.
וזה גם מה שחוזר פה באשכול שזו בעיה של הארץ כאן שאין מושג של שכירות לטווח ארוך או שכירות מטעם המדינה.
אבל אם במקום הוצאת דירות למחיר למשתכן עוד לפני שיש התרי בניה וקציצת רגלי המשקיעים ע"י מיסים אסטרונומיים, המדינה תשקיע בבנית דירות לשכירות עבור המון העם זה כבר ינרמל את השוק.
 
טוב הגיע הזמן לכתבה נוספת ועדכנית. [הפעם קצרה]
[לא נכתב ע"י אותו אחד של שני הכתבות הקודמות]

אל תקנו דירה, המחירים יורדים!
לא מה שחשבתם - נתוני הלמ"ס שגויים, אין מחסור במלאי של דירות; ומחירי הדירות דווקא ירדו בשנים האחרונות

עופר מנדל|02/07/2019 11:26


בזמן האחרון, נדמה כי אין יום בו לא ניתקל באייטמים המבשרים על "התחדשות עליות מחירי הדירות". המסקנה המתבקשת עבור זוג צעיר תהיה לרכוש דירה מהר פן יאחר! ואילו עבור המשקיע הפוטנציאלי הרמז ברור – כסף על הרצפה, הרם אותו המחירים בדרך למעלה. אך האם מתקפת האייטמים המתוזמנת משקפת גם את המציאות? לדעתי לא.


נתוני התחלות בנייה מטעים
פרסום מספר התחלות הבנייה משמש כר נוח לדיסאינפורמציה. הדעת נותנת כי מספר נמוך שלהן יגרום למחסור בדירות בעתיד ולפיכך לעליית מחירים, אבל זה לא בהכרח כך. אמנם, צמצום התחלות בנייה מקטין היצע ויוצר לחץ לעליית מחירים, אך יש לבחון האם מדובר בצמצום שנגרם כתגובה לצמצום הביקוש לדירות.

אם כך, הרי זאת דווקא אינדיקציה לירידת מחירים עתידית והצמצום בהתחלות הבנייה מעיד על אמון הקבלנים/ יזמים בשוק הדירות. אדגיש כי הדברים לא נאמרים בחלל ריק - בכל מקום בו צנחו מחירי הדירות הדבר לווה ב"הכחדה" כמעט מוחלטת של התחלות הבנייה במקביל (כך קרה גם בארה"ב, באירלנד ועוד).

מכל מקום, נראה כי בעלי העניין סימנו להם למטרה להראות כי חל צמצום בהתחלות הבנייה. לאחרונה, פרסמה הלמ"ס את מספר התחלות הבנייה עבור 12 החודשים אפריל 2018 - מרץ 2019 שעומד על 48,310 ואשר מהווה ירידה לכאורה של 2.1% לעומת 12 החודשים הקודמים.

בדיוק באותו היום לפני שנה, פרסמה הלמ"ס לראשונה את מספר התחלות הבנייה לחודשים אפריל 2017 – מרץ 2018 והנה ראו זה פלא, ביום זה בדיוק על פי הלמ"ס מספרם עמד על 43,350 בלבד. רגע, כיצד אם כך מספר זה טיפס והגיע כאמור, אחרי בדיקה ועדכון הנתונים ל-49,330?

מסתבר כי קיים ריטואל קבוע בו מתעדכן מעלה מספר התחלות הבנייה על ידי הלמ"ס בהדרגה ומתייצב רק אחרי כשנה וחצי על שיעור הגבוה בכ-10%-15% מהנתון הראשוני!

שימו לב, מדובר בריטואל קבוע וידוע לכל העוסקים בתחום ומתרחש מדיי שנה כעניין שבשגרה. במילים אחרות מספר התחלות הבנייה ל-12 החודשים האחרונים יתעדכן לבסוף אף הוא ויעמוד כבר בעוד שנה על סך של כ-56,000 התחלות בנייה, כלומר ישקף דווקא עלייה של כ-15% מהשנה הקודמת לו.

למרות שכל העוסקים בתחום מודעים לתופעה הזאת, נעשית כאן הטעייה מכוונת של הציבור על ידי זריעת פאניקה ומצג שווא המתאר תמונה השונה ב-180 מעלות מתמונת המציאות. זאת ועוד, התחלות הבנייה הרי ישפיעו ישירות על ההיצע רק בגמר בנייתם (בעוד כשנתיים-שלוש) והנה באותה הודעה של הלמ"ס ניתן להבחין גם בנתוני גמר הבניה (52,530) השנה שמצביעים על עלייה חדה של כ-10%, לעומת השנה הקודמת.

בצירוף נתונים על הביקוש לדירות חדשות בשנה האחרונה (כ-41 אלף בלבד), מלמדים הנתונים דווקא על גידול משמעותי נוסף במלאי הדירות הלא מכור שבידיי הקבלנים. הנתונים האלו לא שירתו את בעלי העניין ולפיכך זכו להתעלמות מוחלטת.


עד כמה משקף מדד מחירי הדירות של הלמ"ס את השוק?
חלפו כבר מספר שנים מאז הושק פרויקט מחיר למשתכן ואחת ההחלטות היותר שנויות במחלוקת הקשורות אליו היתה השמטתו דה-פקטו ממדד מחירי הדירות הרשמי הכללי של הלמ"ס.

מעבר לשאלה העקרונית האם מחיר למשתכן גרמה לירידת מחירי הדירות (הרחבה על הערכת האוצר ומשרד השיכון והבינוי), קיימת שאלה בסיסית יותר - האם נתוני מחיר למשתכן מתבטאים כפי שצריך במדד מחירי הדירות?

הסיבה הרשמית לכך שמשמיטים את נתוני התוכנית, היתה סחירותן המוגבלת (לא ניתן למכור אותן אלא בטווח זמן של מספר שנים) וקהל היעד הספציפי שלהן, אולם קשה שלא להשתחרר מהתחושה שמישהו לא היה מעוניין בהשפעתו התודעתית של הפרויקט על מחיר שאר השוק. לבסוף ניתן לדירות אלה משקל אפסי של כ-0.3% מהמדד (כמשקלן מכלל 2 מיליון הדירות בישראל משום מה) זאת למרות שמשקלן האמיתי מכלל העסקאות בשוק הוא כ-10%-15%.

עיוות זה מהווה מצע נח לדיסאינפורמציה וספינים של בעלי עניין. נדמה כי הספין השכיח ביותר שנוהגים להשתמש בו הוא בהצגת שיעור העסקאות. כל חודש בו חל גידול בשיעור עסקאות מחיר למשתכן הזולות יותר - דבר המשפיע כמובן על שיעור כלל העסקאות בשוק, מיד הכותרות יזעקו כי השוק "התעורר" וירמזו על עליית מחירים.

ובכלל - האם אפשר לומר כי מדד מחירי הדירות של הלמ"ס מצליח לפחות "במשימתו" לשקף את מחירי "השוק החופשי" (כלומר ללא מחיר למשתכן)?

מסתבר שגם כאן יש כשל. שיעור העסקאות הממשלתיות מכלל עסקאות הדירות החדשות (ולפיכך מכלל העסקאות בשוק) רק הולך ועולה והנה הגיע בפרסום האחרון ל-42% (לעומת 32% חודש לפניו). אולם, כל אימת שחל גידול כזה מדד הלמ"ס מקבל דווקא הטיה כלפיי מעלה. אלמלא זכייתם במחיר למשתכן, אותם צעירים מעוטי יכולת היו מסתפקים ברכישת דירות ב"שוק החופשי" המתאימות לכיסם – כלומר רוכשים את הדירות הזולות בשוק. לפיכך גידול במספר הזוכים משמעותו שפוחת מספר עסקאות הדירות הזולות בשוק החופשי ובכל מדגם כאשר נגרעים המספרים הנמוכים, הממוצע עולה.

האם מחירי הדירות "חזרו לעלות"?
הדרך הנהוגה בעולם למדוד יוקר דירות הוא בחישוב היחס בין מספר המשכורות הממוצעות (חציוניות) לבין מחיר דירה ממוצע. החודש התבשרנו כי מחירי הדירות עלו ב-0.5% ומיד הכותרות דרבנו אותנו לרכוש דירה כי "גל ההתייקרויות רק החל".

המחירים זינקו כאן בעשור האחרון, את זה כולם כבר יודעים. ועדיין, הרוח שנשבה כאן השתנתה לגמרי בשנים האחרונות. מדד מחירי הדירות רשם שיא נומינלי של כל הזמנים בספטמבר 2017 - מחיר ממוצע של דירה בישראל נקבע אז על 1.531 מיליון שקל.

השכר הממוצע במשק באותו הזמן היה 10,109 שקל, ומכאן אנו למדים כי נדרשו בזמנו 151 משכורות ממוצעות כדי לרכוש דירה ממוצעת. מנקודת זמן זו מחיר הדירות ירד כמעט בהתמדה, במקביל לזחילה מעלה של השכר הממוצע במשק, לשפל בתחילת 2019 - מחיר דירה ממוצעת נקבע על 1.489 מיליון שקל.

מכיוון שהשכר הממוצע במשק עמד בתחילת 2019 על 10,682 שקל אנו למדים כי מספר המשכורות הדרושות לרכישת דירה ירד והגיע ל-139 משכורות ממוצעות לדירה.

לסיכום, ניתן להצביע על כמה נקודות מרכזיות:
- הבנייה נמשכת במלוא עוזה ומגדילה את מלאי הקבלנים הלא מכור.
- הוצאת מחיר למשתכן ממדד הלמ"ס מעוותת אותו כלפיי מעלה.
- מחירי הדירות ממשיכים בשחיקתם בניכוי אינפלציוני, ומה שיותר חשוב ביחס לשכר במשק שעל פיו רשמו כבר שחיקה של כ-10% מהשיא שנקבע לפני כשנה וחצי.

מקור
 
טוב הגיע הזמן לכתבה נוספת ועדכנית. [הפעם קצרה]
[לא נכתב ע"י אותו אחד של שני הכתבות הקודמות]

אל תקנו דירה, המחירים יורדים!
לא מה שחשבתם - נתוני הלמ"ס שגויים, אין מחסור במלאי של דירות; ומחירי הדירות דווקא ירדו בשנים האחרונות

עופר מנדל|02/07/2019 11:26


בזמן האחרון, נדמה כי אין יום בו לא ניתקל באייטמים המבשרים על "התחדשות עליות מחירי הדירות". המסקנה המתבקשת עבור זוג צעיר תהיה לרכוש דירה מהר פן יאחר! ואילו עבור המשקיע הפוטנציאלי הרמז ברור – כסף על הרצפה, הרם אותו המחירים בדרך למעלה. אך האם מתקפת האייטמים המתוזמנת משקפת גם את המציאות? לדעתי לא.


נתוני התחלות בנייה מטעים
פרסום מספר התחלות הבנייה משמש כר נוח לדיסאינפורמציה. הדעת נותנת כי מספר נמוך שלהן יגרום למחסור בדירות בעתיד ולפיכך לעליית מחירים, אבל זה לא בהכרח כך. אמנם, צמצום התחלות בנייה מקטין היצע ויוצר לחץ לעליית מחירים, אך יש לבחון האם מדובר בצמצום שנגרם כתגובה לצמצום הביקוש לדירות.

אם כך, הרי זאת דווקא אינדיקציה לירידת מחירים עתידית והצמצום בהתחלות הבנייה מעיד על אמון הקבלנים/ יזמים בשוק הדירות. אדגיש כי הדברים לא נאמרים בחלל ריק - בכל מקום בו צנחו מחירי הדירות הדבר לווה ב"הכחדה" כמעט מוחלטת של התחלות הבנייה במקביל (כך קרה גם בארה"ב, באירלנד ועוד).

מכל מקום, נראה כי בעלי העניין סימנו להם למטרה להראות כי חל צמצום בהתחלות הבנייה. לאחרונה, פרסמה הלמ"ס את מספר התחלות הבנייה עבור 12 החודשים אפריל 2018 - מרץ 2019 שעומד על 48,310 ואשר מהווה ירידה לכאורה של 2.1% לעומת 12 החודשים הקודמים.

בדיוק באותו היום לפני שנה, פרסמה הלמ"ס לראשונה את מספר התחלות הבנייה לחודשים אפריל 2017 – מרץ 2018 והנה ראו זה פלא, ביום זה בדיוק על פי הלמ"ס מספרם עמד על 43,350 בלבד. רגע, כיצד אם כך מספר זה טיפס והגיע כאמור, אחרי בדיקה ועדכון הנתונים ל-49,330?

מסתבר כי קיים ריטואל קבוע בו מתעדכן מעלה מספר התחלות הבנייה על ידי הלמ"ס בהדרגה ומתייצב רק אחרי כשנה וחצי על שיעור הגבוה בכ-10%-15% מהנתון הראשוני!

שימו לב, מדובר בריטואל קבוע וידוע לכל העוסקים בתחום ומתרחש מדיי שנה כעניין שבשגרה. במילים אחרות מספר התחלות הבנייה ל-12 החודשים האחרונים יתעדכן לבסוף אף הוא ויעמוד כבר בעוד שנה על סך של כ-56,000 התחלות בנייה, כלומר ישקף דווקא עלייה של כ-15% מהשנה הקודמת לו.

למרות שכל העוסקים בתחום מודעים לתופעה הזאת, נעשית כאן הטעייה מכוונת של הציבור על ידי זריעת פאניקה ומצג שווא המתאר תמונה השונה ב-180 מעלות מתמונת המציאות. זאת ועוד, התחלות הבנייה הרי ישפיעו ישירות על ההיצע רק בגמר בנייתם (בעוד כשנתיים-שלוש) והנה באותה הודעה של הלמ"ס ניתן להבחין גם בנתוני גמר הבניה (52,530) השנה שמצביעים על עלייה חדה של כ-10%, לעומת השנה הקודמת.

בצירוף נתונים על הביקוש לדירות חדשות בשנה האחרונה (כ-41 אלף בלבד), מלמדים הנתונים דווקא על גידול משמעותי נוסף במלאי הדירות הלא מכור שבידיי הקבלנים. הנתונים האלו לא שירתו את בעלי העניין ולפיכך זכו להתעלמות מוחלטת.


עד כמה משקף מדד מחירי הדירות של הלמ"ס את השוק?
חלפו כבר מספר שנים מאז הושק פרויקט מחיר למשתכן ואחת ההחלטות היותר שנויות במחלוקת הקשורות אליו היתה השמטתו דה-פקטו ממדד מחירי הדירות הרשמי הכללי של הלמ"ס.

מעבר לשאלה העקרונית האם מחיר למשתכן גרמה לירידת מחירי הדירות (הרחבה על הערכת האוצר ומשרד השיכון והבינוי), קיימת שאלה בסיסית יותר - האם נתוני מחיר למשתכן מתבטאים כפי שצריך במדד מחירי הדירות?

הסיבה הרשמית לכך שמשמיטים את נתוני התוכנית, היתה סחירותן המוגבלת (לא ניתן למכור אותן אלא בטווח זמן של מספר שנים) וקהל היעד הספציפי שלהן, אולם קשה שלא להשתחרר מהתחושה שמישהו לא היה מעוניין בהשפעתו התודעתית של הפרויקט על מחיר שאר השוק. לבסוף ניתן לדירות אלה משקל אפסי של כ-0.3% מהמדד (כמשקלן מכלל 2 מיליון הדירות בישראל משום מה) זאת למרות שמשקלן האמיתי מכלל העסקאות בשוק הוא כ-10%-15%.

עיוות זה מהווה מצע נח לדיסאינפורמציה וספינים של בעלי עניין. נדמה כי הספין השכיח ביותר שנוהגים להשתמש בו הוא בהצגת שיעור העסקאות. כל חודש בו חל גידול בשיעור עסקאות מחיר למשתכן הזולות יותר - דבר המשפיע כמובן על שיעור כלל העסקאות בשוק, מיד הכותרות יזעקו כי השוק "התעורר" וירמזו על עליית מחירים.

ובכלל - האם אפשר לומר כי מדד מחירי הדירות של הלמ"ס מצליח לפחות "במשימתו" לשקף את מחירי "השוק החופשי" (כלומר ללא מחיר למשתכן)?

מסתבר שגם כאן יש כשל. שיעור העסקאות הממשלתיות מכלל עסקאות הדירות החדשות (ולפיכך מכלל העסקאות בשוק) רק הולך ועולה והנה הגיע בפרסום האחרון ל-42% (לעומת 32% חודש לפניו). אולם, כל אימת שחל גידול כזה מדד הלמ"ס מקבל דווקא הטיה כלפיי מעלה. אלמלא זכייתם במחיר למשתכן, אותם צעירים מעוטי יכולת היו מסתפקים ברכישת דירות ב"שוק החופשי" המתאימות לכיסם – כלומר רוכשים את הדירות הזולות בשוק. לפיכך גידול במספר הזוכים משמעותו שפוחת מספר עסקאות הדירות הזולות בשוק החופשי ובכל מדגם כאשר נגרעים המספרים הנמוכים, הממוצע עולה.

האם מחירי הדירות "חזרו לעלות"?
הדרך הנהוגה בעולם למדוד יוקר דירות הוא בחישוב היחס בין מספר המשכורות הממוצעות (חציוניות) לבין מחיר דירה ממוצע. החודש התבשרנו כי מחירי הדירות עלו ב-0.5% ומיד הכותרות דרבנו אותנו לרכוש דירה כי "גל ההתייקרויות רק החל".

המחירים זינקו כאן בעשור האחרון, את זה כולם כבר יודעים. ועדיין, הרוח שנשבה כאן השתנתה לגמרי בשנים האחרונות. מדד מחירי הדירות רשם שיא נומינלי של כל הזמנים בספטמבר 2017 - מחיר ממוצע של דירה בישראל נקבע אז על 1.531 מיליון שקל.

השכר הממוצע במשק באותו הזמן היה 10,109 שקל, ומכאן אנו למדים כי נדרשו בזמנו 151 משכורות ממוצעות כדי לרכוש דירה ממוצעת. מנקודת זמן זו מחיר הדירות ירד כמעט בהתמדה, במקביל לזחילה מעלה של השכר הממוצע במשק, לשפל בתחילת 2019 - מחיר דירה ממוצעת נקבע על 1.489 מיליון שקל.

מכיוון שהשכר הממוצע במשק עמד בתחילת 2019 על 10,682 שקל אנו למדים כי מספר המשכורות הדרושות לרכישת דירה ירד והגיע ל-139 משכורות ממוצעות לדירה.

לסיכום, ניתן להצביע על כמה נקודות מרכזיות:
- הבנייה נמשכת במלוא עוזה ומגדילה את מלאי הקבלנים הלא מכור.
- הוצאת מחיר למשתכן ממדד הלמ"ס מעוותת אותו כלפיי מעלה.
- מחירי הדירות ממשיכים בשחיקתם בניכוי אינפלציוני, ומה שיותר חשוב ביחס לשכר במשק שעל פיו רשמו כבר שחיקה של כ-10% מהשיא שנקבע לפני כשנה וחצי.

מקור
אני בעד. פתחתי פוזיציית short
 
משום מה לא ראיתי שאנשים שמשלמים שכירות הם עשירים.
לא הבנתי מה ההבדל עם ה3000+ הולך למשכנתא או לשכירות?
 
משום מה לא ראיתי שאנשים שמשלמים שכירות הם עשירים.
לא הבנתי מה ההבדל עם ה3000+ הולך למשכנתא או לשכירות?
ההבדל הוא בתשואה שההון שלי עושה.
 
בלת"ק
אבל כל הזמן כשאני קוראת על תל אביב שיורדים בה המחירים וכו'
גם אם בתל אביב מחירי הדירות ירדו מאוד
אני צוחקת כל הזמן
כי בת"א אין סיכוי שהמחירים ירדו
זו העיר בירה, עיני הרבה מאוד אנשים נשואות למגורים בעיר הזו
והם משלמים הון על חתיכת דירונת עלובה
כי זה המרכז, תרצו לא תרצו
אין בכלל מה להשוות לב"ב
ואין סיכוי לירידת מחירים בת"א
אולי בפרפריה, במרכז? לא
והיא מבוקשת קצת יותר (אין לי אימוג'י לעשות
 
ומחירי קרקע זה בדיוק הבועה.
כי איך יכול להיות שאותה דירה עולה בדימונה 400,000 ש"ח
ובתל אביב 2,500,000 ש"ח?
זה בדיוק היצע וביקוש
למה שימכרו בפחות?
הם קנו את המגרש/ המבנה בסכום גבוה ורוצים להרוויח
ואפילו אם קיבלו בירושה את המגרש, למה שימכרו ב 1,000,000 אם אפשר ב 2,000,000
גם אם לך היה דירה, שברצונך למכור
ו 10 אנשים כבר אמרו לך שהם ממש חולמים לקנות אותה
וודאי שהיית מרימה את האף ודורשת מחיר גבוה
ואם 200 אנשים היו רוצים, הייית דורשת גם יותר
למה לא?
למה נסיעות לאומן בר"ה עולות 1000$, ובימות החורף 200$
מה מחירי הדלק עלו?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה