אני זוכר שבשנת תשנ"ב (1992) בהתחלה עדיין לא פתחו את הסכר כי המים לא הגיעו עד למעלה, ואז ערב אחד היו גלים גבוהים שהציפו את חלק מהמלונות בטבריה.
קראתי גם שבשנת 1969 אפילו שפתחו את הסכר זה לא הספיק והמים עברו בחצי מטר את הקו האדום העליון. כמובן שהיו הצפות במקומות רבים.
אם כבר הזכרנו את החורף האגדי ב1992
נביא סקירה קצרה מויקיפדיה על אותו חורף. אלו שמעל גיל 35 ודאי זוכרים אותו.
חורף 1991-1992 בישראל היה החורף הגשום ביותר ב
ארץ ישראל ב-90 שנות מדידה באזור זה, וגם אחד הקרים שהתקיימו באזור זה ממועד תחילת המדידות.
[1]
התפרצות הר הגעש
פינטובו יוני 1991
במהלך חודשי ה
חורף המרכזיים היו סערות,
קור ו
שלגים נדירים מאוד ברחבי מדינת ישראל.
תוכן עניינים
השערות להיווצרות תנאי החורף הקיצוני
אחד הגורמים המשוערים לאירועי חורף 91/92 הוא שבמהלך שנת
1991 היו מספר
התפרצויות של
הרי געש ברחבי העולם, חלקן חזקות מעבר לרגיל. ההתפרצויות הבולטות שבהן היו בהר הגעש
הדסון שב
צ'ילה ובהר הגעש
פינטבו שב
פיליפינים. ההתפרצויות היו כל כך חזקות, עד שה
אפר הוולקני שהתפזר בעקבותיהן הגיע דרך
זרם הסילון לרוב שמי
כדור הארץ הצפוני. חלקיקי האפר שהתפזרו נשארו ב
אטמוספירה של כדור הארץ הצפוני, חסמו חלק ניכר מ
קרינת השמש, וגרמו לירידה של 0.5°C בממוצע בכדור הארץ הצפוני, דבר שהורגש אף ב
אגן הים התיכון ובישראל.[
דרוש מקור]
גורם משוער נוסף לאירועים היה ששנת 1992 הייתה שנת
אל ניניו, דבר אשר גורם ל
אקלים ברחבי כל כדור הארץ להשתנות באופן זמני באותה שנה. בישראל האקלים הופך ל
ממוזג יותר, דבר המתבטא בריבוי
משקעים.
[2]
מצב משק המים לפני חורף 1992
עקב רצף של שלוש שנים
שחונות לפני חורף 91/92, מצב
משק המים בישראל ב
קיץ 1991 הגיע לשפל חסר תקדים. מפלס ה
כנרת ירד מגובה הקו האדום העליון ב
אביב 1988, אל סמוך לקו התחתון בקיצים 1990 ו-1991. בעקבות זאת איכות המים בכנרת הלכה והידרדרה, ו
המליחות במי ה
אגם עלתה. באותם ימים נרשם שיא היסטורי של שפל במפלס ה
כנרת (עד שנשבר שוב
ב-2001), והוא הגיע לגובה של 212.790- מטרים מתחת ל
פני הים.
מצב
האקוויפרים ברחבי הארץ היה חמור אף הוא, כשרבים מהאקוויפרים התקרבו לקו התחתון, שממנו לא ניתן יותר
לשאוב מים מהאקוויפר.
אוקטובר 1991
היה חודש
חם מהרגיל, ב-14-16 בחודש נרשם אירוע של
אפיק ים סוף פעיל וגשם ירד באופן מקומי וחזק ברחבי הארץ ובעיקר בדרום הארץ וב
נגב. כתוצאה מכך לראשונה לעונה הוצף
נחל צין.
נובמבר 1991
חודש זה התאפיין בהפרשי מזג אוויר חריגים:
מערכת הגשמים הראשונה בחודש הייתה בין ה-2 ל-4 בחודש, וב-3 בחודש נרשמה כמות משקעים יומית חריגה ביחס לתקופה (בצפון בין 50-85 מ"מ ואף מקומית יותר). בחלק מהאזורים בארץ אף הגיעו כמויות המשקעים במערכת זו אל הממוצע לחודש כולו. בנוסף במערכת זו שררו טמפרטורות נמוכות מאוד ביחס לעונה.
מה-5 עד ל-27 בחודש היה מזג האוויר חם מהרגיל לעונה, ולא ירדו גשמים כלל. ב-9-10 בנובמבר וב-24-26 בנובמבר אף שרר
שרב ברוב אזורי הארץ.
ב-28 לחודש התחיל פרק גשם סוער במיוחד מלווה בטמפרטורות נמוכות, אשר זלג לתוך חודש דצמבר, במקומות רבים ברחבי הארץ נמדדו מעל 200 מ"מ גשם, ובאזור
רחובות נמדדו אף כ-400 מ"מ. ב-29 בנובמבר ירד בחרמון
שלג משמעותי ראשון לעונה.
דצמבר 1991
חודש דצמבר 1991 היה חודש דצמבר הגשום ביותר ברחבי הארץ מאז תחילת המדידות. במקומות רבים ברחבי הארץ הגיעו בחודש זה כמויות המשקעים מתחילת החורף לכמות השווה לממוצע הרב שנתי (במצטבר מאוקטובר). ברוב תחנות המדידה נמדדו מעל 300 מ"מ גשם, ובלטה בחריגותה תחנת המדידה חבצלת שליד רחובות, אשר בחודש זה בלבד ירדו בה 692 מ"מ גשם (יותר מהממוצע הרב שנתי כולו לתחנה זו). בנוסף הטמפרטורות במהלך החודש היו נמוכות באופן משמעותי מהממוצע.
בסערה שנמשכה מסוף נובמבר עד ל-3 בדצמבר התרחשו הצפות במקומות רבים, בין השאר ב
נחל אילון וב
בקעת בית נטופה.
[3]
ינואר 1992
מגדל דוד שבירושלים מכוסה בשלג, 1 בינואר 1992
שיטפון בגשר מושב חמרה בבקעת הירדן, חורף 1992
ב-1 בחודש התחילה סערה נוספת, שלגים ירדו במקומות נמוכים: החל מ-200-300 מטר בצפון ובמרכז. שלגים ירדו במקומות הבאים:
הר הגלבוע,
נצרת,
כרמיאל,
גבעת המורה ב
עפולה דימונה,
ערד ועוד. ב
ירושלים נערמו כ-30 ס"מ, בפסגות
הגליל 75 ס"מ וב
הר הנגב בין 10-20 ס"מ. לאחר מכן פקדה
רמה סיבירית קפואה את ישראל והגשם חדל עד אמצע החודש, אז החלה מערכת ממושכת נוספת. ב-13 בינואר הוכרו 11 אזורים בארץ כמוכי אסון טבע, בעקבות הצפות שאירעו בהם.
[4] ב-26 בחודש התחילה תקופת גשם ארוכה במיוחד של כשבועיים. חודש ינואר הסתיים כגשום מהרגיל באופן בולט וקר מאוד. מזג האוויר פגע ברשתות החשמל בערים רבות.
[5]
סערה בסדר גודל דומה לינואר 1992 ניתן למצוא
בדצמבר 2013 שבתחילתו היו שיטפונות והצפות קשות ואירוע
שלג נרחב שגם בו ירד שלג ב
כרמל וב
דימונה.
פברואר 1992
גם חודש זה היה חודש קיצוני מאוד מבחינת מזג האוויר והיה קר במידה ניכרת וגשום מאוד.
במהלך החודש היה ריבוי של ימי
גשם – מעל ל-20 ימי גשם בצפון ובמרכז.
[6]
בעקבות כמויות המשקעים הרבים נפתח
סכר דגניה ב-
9 בפברואר ו-250 מיליון קוב מים בממוצע זרמו ל
נהר הירדן.
במהלך החודש היו אף 3 אירועי שלג, ביניהם 2 חריגים מאוד.
השלג הראשון היה ב-5-6 בפברואר ונערם לכ-5 סנטימטרים.
ב-9–10 בחודש היה אירוע
שלג קיצוני מאוד בצפון ישראל. שלג זה היה חריג מאוד ביחס לאקלים הארץ-ישראלי וירד במקומות חריגים ביותר כגון: מישור החוף הצפוני, עמק יזרעאל, עמק החולה, טבריה עילית, הגליל המערבי ועוד. במערכת זו אף היו תנאים לשלג בתל אביב אך הם הוחמצו עקב העדר משקעים במרכז.
ובהשוואה לעבר בצפון בלבד רק האירוע ב
פברואר 1950 היה קיצוני יותר.
עוד אירוע חריג בפברואר היה ה
סערה ב-24–26 בחודש שמהלכה ירד
שלג כבד ברחבי הרי ישראל[
דרוש מקור], ב
ירושלים ירד ככמעט חצי
מטר שלג[
דרוש מקור], בהרי הצפון ירד כ-50–70 ס"מ שלג[
דרוש מקור] וברמת הגולן ירד כמטר עד מטר וחצי שלג.[
דרוש מקור]
בעקבות ה
שלג הכבד מקומות רבים ברחבי ישראל שוב הושבתו ועמודים ועצים רבים קרסו.
בהשוואה לאירועי העבר עולה כי זהו חודש
פברואר הגשום ביותר בישראל מאז ומעולם [
דרוש מקור](בצפון גם פברואר
2003 שבר שיאים). בפברואר נחל האיילון הוצף בפעם השלישית באותו חורף.[
דרוש מקור]
אביב וקיץ 1992
לאחר ש
מרץ ו
אפריל היו שחונים,
מאי היה גשום מהממוצע אך לא היה חריג בגשמיו שרובם התרכזו בצפון.
חודש
יוני היה חריג מאוד. פרט לכך שהחודש היה קר, ובחלק מהימים היה קר במידה ניכרת, באמצע החודש ירדו גשמים חריגים מאוד בצפון ובמרכז. בחלק מהאזורים בהרי הצפון הגשמים הגיעו ל-30 מ"מ.
[7]אירוע גשם דומה ביוני היה ביוני
1957 וביוני
2018.
גם במהלך חודש יולי ירדו גשמים.
סיכום החורף
חורף 1992 היה הגשום ביותר בישראל מתחילת המדידות המטאורולוגיות שנמדדו בארץ ישראל בשנת 1870. בנוסף חורף זה התאפיין בפרקי גשם ממושכים ורוויי משקעים, בשלג רב, ובקור עז.
מבחינת השלגים חורף 1992 היה יוצא דופן, כשתדירותם ועוצמתם של השלגים היו חסרי תקדים:
- בפסגת החרמון נערמו שישה מטרים של שלג, ותנאי הגלישה החזיקו מעמד עד תחילת מאי.
- שלג נערם בירושלים 5 פעמים באותו החורף, מתוכם שני אירועים קיצוניים - בינואר (30–35 ס"מ), ובפברואר (40–45 ס"מ), כשהממוצע הוא שלג בינוני-כבד פעם בארבע שנים.
מבחינת כמות המשקעים, בחורף זה נשברו שיאים רבים:
- בירושלים נרשם שיא המשקעים מאז 1870 וירדו בה 1134 מ"מ.
- באותה שנה הוצפו נחלים רבים ברחבי ישראל, ביניהם נחל גדרה, נחל איילון (3 פעמים), נחל ירקון, נחל שורק ועוד.
- בשפלה ובמישור החוף נרשמו הפערים המשמעותיים ביותר בין ממוצע המשקעים הרב-שנתי לכמות המשקעים לעונה זו, כאשר הפער הגדול ביותר נרשם בתחנת המדידה בית עובד ליד רחובות, שם נמדדו 1590 מ"מ של גשם באותו חורף, לעומת ממוצע רב-שנתי של 534 מ"מ.
- חודשים דצמבר 1991 ופברואר 1992 היו החודשים הגשומים ביותר שנמדדו בישראל.
מצב משק המים של ישראל השתפר לאין ערוך מהמצב בקיץ 1991:
- מפלס הכנרת עלה ביותר מ-4 מטרים, ועבר את הקו האדום העליון. בעקבות זאת נוצר חשש להצפת היישובים שעל חופי הכנרת והוחלט לפתוח את סכר דגניה ב-9 בפברואר 1992.
- האקוויפרים של מי התהום התמלאו, ורוב מאגרי המים העיליים עלו על גדותיהם.
הנושאים החמים
).
