מידע שימושי אמא-זה תלוי בך!!

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
התלבטתי אם לפרסם את זה רק בחכמת נשים...
אבל הצמרמורת שהייתה לי אני מעוניינת שתהיה לעוד נשים מהממות וצדיקות שיש פה...
קבלתי-ומעבירה הלאה ♡

סיפור מדהים ואמיתי ששמעתי ממקור ראשון.(לא אני)
יום אחד חוזר חיימקה מהחיידר ומודיע לאמו שמחר יש בכיתה סיום על פרק 'המניח' והיות והוא יודע שהיא יודעת לאפות עוגות ולקשטם הוא התנדב להביא עוגה לסיום.
את האמא זה לא בדיוק הקסים, היות והיא תיכננה להתעסק הערב עם עוגה אחרת לגמרי, עוגה ליומולדת שעושים כל העובדים במשרדה למנהל המשרד (בוס).
אך לא רצתה לאכזב את הילד ואמרה לו שהיא מסכימה והיא תכין את העוגה בהמשך הלילה. כשהיא מתכננת להכין את העוגה הפשוטה ביותר.
ואכן בשעות הלילה הכינה 2 עוגות.
עוגה אחת של 3 קומות, מושקעת ביותר, עם עיטורים צבעוניים מקצפת וכו' ועוד עוגת טורט פשוטה שעשתה ממש דרך אגב ומרחה מעליו שכבה אחת של קצפת שנשאר לה מהעוגה המושקעת.
לאחר שסיימה בשעת לילה מאוחרת ממש את הכנת העוגות הלכה האמא לישון.
חיימקה התעורר ממש מוקדם מההתרגשות של הסיום, כדרכם של ילדים, או אז ניגש למקרר והוא רואה לנגד עיניו עוגה 3 קומות מעוטרת בשלל עיטורים.
הוא כל כך התרגש ובזריזות התלבש בבגדי השבת, לקח את העוגה בזהירות רבה ואץ רץ לחיידר.
עובר כשעתיים, האמא קמה, מתלבשת, מתארגנת ליציאה לעבודה וכשהיא ניגשת למקרר לקחת את העוגה שהכינה היא כמעט מתעלפת.
העוגת טורט הפשוטה מונחת שם ואת המושקעת לקח חיימקה.
היא רצה לטלפון להתקשר לחיידר להודיע שיש כאן טעות איומה ושהיא באה להחליף את העוגה ושלא יהרסו את זה בנתיים... אבל ברגע האחרון החליטה שהיא לא יכולה לעשות את זה לחיימקה שלה, אחרי שהוא כבר לקח את זה לחיידר ובטח הוא ירגיש מאד רע אם היא תחליף וממש בקושי רב ובלית ברירה ויתרה על הרעיון של ללכת להחליף והלכה לעבודה ללא העוגה.
ובנתיים בחיידר, כל החיידר היה על גלגלים מהעוגה המפוארת, כולם נכנסו לכיתה לראות את העוגה הזו בעל ה 3 קומות, גם המנהל וכל המלמדים נכנסו כשכולם משבחים את חיימקה ורוקדים איתו ומהללים אותו.
לאחר הסיום חיימקה חוזר הביתה קורן כולו מאושר ומספר לאמו על כל הטוב אשר קרהו, האמא נושכת שפתיים בחוזק ומתאפקת חזק לא לספר לו על הטעות.
עברו שנים.
לפני חודשים ספורים עמד הבחור חיים תחת חופתו בדרך להקים בית נאמן בישראל.
חיים קורא לאמו ומחליט לשתף אותה בסוד.
לפני כשנה, מספר חיים לאמו, החליטו הוא וכמה חברים (שהיו לא כל כך יציבים מבחינה רוחנית בל' המעטה) לצאת לארה"ב לטיול ארוך של פריקת עול במטרה די ברורה להישאר שם הרבה הרבה זמן.
הם החליטו שלא לספר זאת להורים, אלא לצאת ולהתקשר משם ולהודיע שיצאו לטיול של כמה חודשים.
התארגנתי גם אני עם כל הציוד בשקט בשקט בלי שתשימו לב, ממשיך חיים לספר לאמו, ויצאנו לנתב"ג.
בדרך לנתב"ג נכנסנו למאפיה לקנות משהו לאכול ואני רואה מול העיניים עוגה גדולה ומפוארת של 3 קומות מעוטר בעיטורי קצפת צבעוניים...
באותו רגע צפה מול עיני העוגה שהכנת לי לסיום בכיתה ח' שהיה מאד דומה לעוגה הזו והתחילו לי דפיקות לב חזקות... איך אני עושה כזה דבר לאמא שכל כך השקיעה בשביל הסיום שלי?! היא טרחה כל כך הרבה עד אמצע הלילה בשביל זה! הכל במטרה שאגדל יהודי ת"ח, ואני ככה אברח לה?!
באותו רגע נפרדתי מהחברים שלא הבינו מה עובר עלי.
רק אספר לך שהחברים עדיין שם...
ואני עומד פה תחת החופה בדרך להקים בית יהודי נאמן בישראל.

כל מילה מיותרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ברשותך, אני מפיצה את זה הלאה!
איזה ספור מדהים ומיוחד!
אני גם חושבת שיש פה גם את המסר של פרופורציות נכונות לכל אמא יהודיה - איפה באמת באמת הכי שווה ונכון להשקיע...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ברשותך, אני מפיצה את זה הלאה!
איזה ספור מדהים ומיוחד!
אני גם חושבת שיש פה גם את המסר של פרופורציות נכונות לכל אמא יהודיה - איפה באמת באמת הכי שווה ונכון להשקיע...

בשמחה
...
גם אני העברתי את זה :D
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
התלבטתי אם לפרסם את זה רק בחכמת נשים...
אבל הצמרמורת שהייתה לי אני מעוניינת שתהיה לעוד נשים מהממות וצדיקות שיש פה...
קבלתי-ומעבירה הלאה ♡

סיפור מדהים ואמיתי ששמעתי ממקור ראשון.(לא אני)
יום אחד חוזר חיימקה מהחיידר ומודיע לאמו שמחר יש בכיתה סיום על פרק 'המניח' והיות והוא יודע שהיא יודעת לאפות עוגות ולקשטם הוא התנדב להביא עוגה לסיום.
את האמא זה לא בדיוק הקסים, היות והיא תיכננה להתעסק הערב עם עוגה אחרת לגמרי, עוגה ליומולדת שעושים כל העובדים במשרדה למנהל המשרד (בוס).
אך לא רצתה לאכזב את הילד ואמרה לו שהיא מסכימה והיא תכין את העוגה בהמשך הלילה. כשהיא מתכננת להכין את העוגה הפשוטה ביותר.
ואכן בשעות הלילה הכינה 2 עוגות.
עוגה אחת של 3 קומות, מושקעת ביותר, עם עיטורים צבעוניים מקצפת וכו' ועוד עוגת טורט פשוטה שעשתה ממש דרך אגב ומרחה מעליו שכבה אחת של קצפת שנשאר לה מהעוגה המושקעת.
לאחר שסיימה בשעת לילה מאוחרת ממש את הכנת העוגות הלכה האמא לישון.
חיימקה התעורר ממש מוקדם מההתרגשות של הסיום, כדרכם של ילדים, או אז ניגש למקרר והוא רואה לנגד עיניו עוגה 3 קומות מעוטרת בשלל עיטורים.
הוא כל כך התרגש ובזריזות התלבש בבגדי השבת, לקח את העוגה בזהירות רבה ואץ רץ לחיידר.
עובר כשעתיים, האמא קמה, מתלבשת, מתארגנת ליציאה לעבודה וכשהיא ניגשת למקרר לקחת את העוגה שהכינה היא כמעט מתעלפת.
העוגת טורט הפשוטה מונחת שם ואת המושקעת לקח חיימקה.
היא רצה לטלפון להתקשר לחיידר להודיע שיש כאן טעות איומה ושהיא באה להחליף את העוגה ושלא יהרסו את זה בנתיים... אבל ברגע האחרון החליטה שהיא לא יכולה לעשות את זה לחיימקה שלה, אחרי שהוא כבר לקח את זה לחיידר ובטח הוא ירגיש מאד רע אם היא תחליף וממש בקושי רב ובלית ברירה ויתרה על הרעיון של ללכת להחליף והלכה לעבודה ללא העוגה.
ובנתיים בחיידר, כל החיידר היה על גלגלים מהעוגה המפוארת, כולם נכנסו לכיתה לראות את העוגה הזו בעל ה 3 קומות, גם המנהל וכל המלמדים נכנסו כשכולם משבחים את חיימקה ורוקדים איתו ומהללים אותו.
לאחר הסיום חיימקה חוזר הביתה קורן כולו מאושר ומספר לאמו על כל הטוב אשר קרהו, האמא נושכת שפתיים בחוזק ומתאפקת חזק לא לספר לו על הטעות.
עברו שנים.
לפני חודשים ספורים עמד הבחור חיים תחת חופתו בדרך להקים בית נאמן בישראל.
חיים קורא לאמו ומחליט לשתף אותה בסוד.
לפני כשנה, מספר חיים לאמו, החליטו הוא וכמה חברים (שהיו לא כל כך יציבים מבחינה רוחנית בל' המעטה) לצאת לארה"ב לטיול ארוך של פריקת עול במטרה די ברורה להישאר שם הרבה הרבה זמן.
הם החליטו שלא לספר זאת להורים, אלא לצאת ולהתקשר משם ולהודיע שיצאו לטיול של כמה חודשים.
התארגנתי גם אני עם כל הציוד בשקט בשקט בלי שתשימו לב, ממשיך חיים לספר לאמו, ויצאנו לנתב"ג.
בדרך לנתב"ג נכנסנו למאפיה לקנות משהו לאכול ואני רואה מול העיניים עוגה גדולה ומפוארת של 3 קומות מעוטר בעיטורי קצפת צבעוניים...
באותו רגע צפה מול עיני העוגה שהכנת לי לסיום בכיתה ח' שהיה מאד דומה לעוגה הזו והתחילו לי דפיקות לב חזקות... איך אני עושה כזה דבר לאמא שכל כך השקיעה בשביל הסיום שלי?! היא טרחה כל כך הרבה עד אמצע הלילה בשביל זה! הכל במטרה שאגדל יהודי ת"ח, ואני ככה אברח לה?!
באותו רגע נפרדתי מהחברים שלא הבינו מה עובר עלי.
רק אספר לך שהחברים עדיין שם...
ואני עומד פה תחת החופה בדרך להקים בית יהודי נאמן בישראל.

כל מילה מיותרת.
אני שמעתי משהו דומה אבל לגמרי שונה
מעניין לראות איך סיפורים לא נשארים מקוריים [ או זה או מה ששמעתי]
מה שבטוח שזה סיפור מרגש!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני שמעתי משהו דומה אבל לגמרי שונה
מעניין לראות איך סיפורים לא נשארים מקוריים [ או זה או מה ששמעתי]
מה שבטוח שזה סיפור מרגש!!

מעניין מה יכול להיות שונה?
העיקר שהמסר הוא עוצמתי וחזק
זה תלוי בנווו
הנשים
תורת אימך....
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
התלבטתי אם לפרסם את זה רק בחכמת נשים...
אבל הצמרמורת שהייתה לי אני מעוניינת שתהיה לעוד נשים מהממות וצדיקות שיש פה...
קבלתי-ומעבירה הלאה ♡

סיפור מדהים ואמיתי ששמעתי ממקור ראשון.(לא אני)
יום אחד חוזר חיימקה מהחיידר ומודיע לאמו שמחר יש בכיתה סיום על פרק 'המניח' והיות והוא יודע שהיא יודעת לאפות עוגות ולקשטם הוא התנדב להביא עוגה לסיום.
את האמא זה לא בדיוק הקסים, היות והיא תיכננה להתעסק הערב עם עוגה אחרת לגמרי, עוגה ליומולדת שעושים כל העובדים במשרדה למנהל המשרד (בוס).
אך לא רצתה לאכזב את הילד ואמרה לו שהיא מסכימה והיא תכין את העוגה בהמשך הלילה. כשהיא מתכננת להכין את העוגה הפשוטה ביותר.
ואכן בשעות הלילה הכינה 2 עוגות.
עוגה אחת של 3 קומות, מושקעת ביותר, עם עיטורים צבעוניים מקצפת וכו' ועוד עוגת טורט פשוטה שעשתה ממש דרך אגב ומרחה מעליו שכבה אחת של קצפת שנשאר לה מהעוגה המושקעת.
לאחר שסיימה בשעת לילה מאוחרת ממש את הכנת העוגות הלכה האמא לישון.
חיימקה התעורר ממש מוקדם מההתרגשות של הסיום, כדרכם של ילדים, או אז ניגש למקרר והוא רואה לנגד עיניו עוגה 3 קומות מעוטרת בשלל עיטורים.
הוא כל כך התרגש ובזריזות התלבש בבגדי השבת, לקח את העוגה בזהירות רבה ואץ רץ לחיידר.
עובר כשעתיים, האמא קמה, מתלבשת, מתארגנת ליציאה לעבודה וכשהיא ניגשת למקרר לקחת את העוגה שהכינה היא כמעט מתעלפת.
העוגת טורט הפשוטה מונחת שם ואת המושקעת לקח חיימקה.
היא רצה לטלפון להתקשר לחיידר להודיע שיש כאן טעות איומה ושהיא באה להחליף את העוגה ושלא יהרסו את זה בנתיים... אבל ברגע האחרון החליטה שהיא לא יכולה לעשות את זה לחיימקה שלה, אחרי שהוא כבר לקח את זה לחיידר ובטח הוא ירגיש מאד רע אם היא תחליף וממש בקושי רב ובלית ברירה ויתרה על הרעיון של ללכת להחליף והלכה לעבודה ללא העוגה.
ובנתיים בחיידר, כל החיידר היה על גלגלים מהעוגה המפוארת, כולם נכנסו לכיתה לראות את העוגה הזו בעל ה 3 קומות, גם המנהל וכל המלמדים נכנסו כשכולם משבחים את חיימקה ורוקדים איתו ומהללים אותו.
לאחר הסיום חיימקה חוזר הביתה קורן כולו מאושר ומספר לאמו על כל הטוב אשר קרהו, האמא נושכת שפתיים בחוזק ומתאפקת חזק לא לספר לו על הטעות.
עברו שנים.
לפני חודשים ספורים עמד הבחור חיים תחת חופתו בדרך להקים בית נאמן בישראל.
חיים קורא לאמו ומחליט לשתף אותה בסוד.
לפני כשנה, מספר חיים לאמו, החליטו הוא וכמה חברים (שהיו לא כל כך יציבים מבחינה רוחנית בל' המעטה) לצאת לארה"ב לטיול ארוך של פריקת עול במטרה די ברורה להישאר שם הרבה הרבה זמן.
הם החליטו שלא לספר זאת להורים, אלא לצאת ולהתקשר משם ולהודיע שיצאו לטיול של כמה חודשים.
התארגנתי גם אני עם כל הציוד בשקט בשקט בלי שתשימו לב, ממשיך חיים לספר לאמו, ויצאנו לנתב"ג.
בדרך לנתב"ג נכנסנו למאפיה לקנות משהו לאכול ואני רואה מול העיניים עוגה גדולה ומפוארת של 3 קומות מעוטר בעיטורי קצפת צבעוניים...
באותו רגע צפה מול עיני העוגה שהכנת לי לסיום בכיתה ח' שהיה מאד דומה לעוגה הזו והתחילו לי דפיקות לב חזקות... איך אני עושה כזה דבר לאמא שכל כך השקיעה בשביל הסיום שלי?! היא טרחה כל כך הרבה עד אמצע הלילה בשביל זה! הכל במטרה שאגדל יהודי ת"ח, ואני ככה אברח לה?!
באותו רגע נפרדתי מהחברים שלא הבינו מה עובר עלי.
רק אספר לך שהחברים עדיין שם...
ואני עומד פה תחת החופה בדרך להקים בית יהודי נאמן בישראל.

כל מילה מיותרת.
סיפור מרגש!

השאלה אם הוא אמיתי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
סיפור מרגש, אך גם מאוד מאוד עצוב.
עוגה לבוס?? למסיבת יום הולדת??

לא פלא שבמצב רוחני כזה, אין כל התרגשות שיש לילד סיום!
בניסים יצא העניין לטובה! ונהיה נס הצלה אמיתי ומרגש!
אך אין סומכים על הנס.
עולם עצוב ומבולבל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אימהלה
פשוט דמעות
איך כל מעשה קטן שלנו משפיע הלאה
ואנחנו בכלל לא יודעים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
  • הוסף לסימניות
  • #15
קצת פרופורציות....
מרגש מאד...
אבל אמא שמכינה לבוס שלה עוגה מפוארת ליומולדת,
ובסיום של הבן שלה היא נאלצת להכין עוגה פשוטה,
אם זה המסרים שהילד מקבל לא פלא שבתור בחור הוא רוצה לפרוק עול.
מחיאות כפיים סוערות על זה שהיא לא קילקלה עוד יותר ולפחות לא התקשרה לחיידר שיחזיר את העוגה.....
ברוך ה' שנתן לה קצת שכל.
וזה שהוא הקים בית נאמן בישראל זה ניסי ניסים,
וסייעתא דשמיא נטו.
וה' לא מקפח שכר אף בריה ואפילו מעשה קטן של התאפקות (ולא של אהבת תורה....), נשמר לנצח ומשפיע.
לומדים מהסיפור הזה קל וחומר אם אמא עושה ומשקיעה באהבת תורה ומשדרת לילדיה הערכה על לימוד התורה הקדושה, כמה זה משפיעה על עתידם ועל כל חייהם ויציל אותם בעז''ה מכל מיני מרעין בישין שיש ברחוב.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #16
לא יודעת אם אמיתי או לא אבל הוא הגיע לי בדיוק במקום.
ראיתי את הסיפור לקראת הערב כשהתיישבתי על המחשב בקריסה אחרי שסיימתי להכין לבני שיחי' בן ה-9 עוגה בצורת ספר תורה (כזה עם 2 רולדות מהצדדים ועוגה מלבנית באמצע) עם קצפת ושוקולד מגורד וכו' לרגל סיום חומש שיש להם מחר.
במקביל הבצק לחלות תפח ושאר הכנות השבת נשפו לי בעורף...
אחרי שבוע עמוס בעבודה+ 5 ימים של ילדים חולים.
וכשקראתי את הסיפור רק נשאר לי להתפלל שהרושם שהשתדלתי לתת בבית על עצם הסיום באמת יתן את אותותיו עליהם ושיגדלו בס"ד לת"ח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
תרשו לי גם להיתפס לפרט שולי שנורא צרם לי...
למה אמא קמה כשעתיים אחרי שבנה הולך לחיידר????
כנראה אם היא נשארת ערה בלילה כדי להכין עוגה לבוס - אין לה כח לקום בבוקר...

סיפור קצת מוזר.
אבל בהחלט מרגש ופותח את העיניים, לראות עד כמה כל מעשה שלנו משפיע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
לא יודעת אם אמיתי או לא אבל הוא הגיע לי בדיוק במקום.
ראיתי את הסיפור לקראת הערב כשהתיישבתי על המחשב בקריסה אחרי שסיימתי להכין לבני שיחי' בן ה-9 עוגה בצורת ספר תורה (כזה עם 2 רולדות מהצדדים ועוגה מלבנית באמצע) עם קצפת ושוקולד מגורד וכו' לרגל סיום חומש שיש להם מחר.
במקביל הבצק לחלות תפח ושאר הכנות השבת נשפו לי בעורף...
אחרי שבוע עמוס בעבודה+ 5 ימים של ילדים חולים.
וכשקראתי את הסיפור רק נשאר לי להתפלל שהרושם שהשתדלתי לתת בבית על עצם הסיום באמת יתן את אותותיו עליהם ושיגדלו בס"ד לת"ח.
אשרייך!!!
מאחורי כל אדם גדול עמודת אישה גדולה" זה גם האמהות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
התשובה לכל התהיות כאן -
הסיפור - כנראה - פשוט לא קרה. בטח לא עם כל הפרטים העסיסיים.
זה סיפור שנבדה במוח יצירתי,
והכי חמוד שנשים מתרגשות ומתחזקות מנס שבכלל לא קרה...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

(כשאמא שלי קבעה לנו יום כיף לכל האחיות, והתחלנו להערים קשיים של "מי יהיה עם הילדים?" / "אבל יש אסיפת הורים.."/ "איך יסתדרו הבעלים???" וכ' וכ'.... קיבלנו מאמא מכתב נזיפה במייל- הרי הוא לפניכן -ללא שינויים...:))

אתן מכירות את ה"מנהג" הזה בחתונות, שלוקחים חצאית לבנה ענקית ומלבישים אותה לכלה באמצע הריקודים. כולן מסביב תופסות באותו בד החצאית ורוקדות עם הכלה מסביב, והכלה מאושרת וזורקת סוכריות לכל עבר.
מה שהכלה לא מבינה באותו מעמד זה שמדובר ברמז שהקהל מרמזים לה, להתכונן איך עומדים להיראות החיים שלה:
היא לבושה חצאית ארוכה ורחבה ומסביבה הילדים, וכל אחד מושך בחצאית לכיוון אחר, וכדי לנסות להרגיע אותם היא זורקת להם סוכריות.
"אמא, היא הרביצה לי"
"אמא, אני רעב" "אמא משעמם לי"
"אמא, הוא לקח לי.. אמא אני הייתי ראשון...אמא זה שלי והוא חטף לי"

ובערב, כשכל הילדים הולכים לישון האמא מתיישבת במטבח ומחכה לקצת רוגע, קצת מ-נ-ו-ח-ה.
ואז מגיעה צעקה מהחדר מאחד הילדים: "אמא, אני רוצה לשתות".

מ"מחקרים" שעשו אלפי אימהות בעולם מתברר שגופם של ילד עובד בצורה כזאת, שברגע שעוברים מעמידה וריקודים לעבר שכיבה במיטה כדי ללכת לישון, הגוף שלהם דורש מים, מטרנה דייסה או שוקו :)
.

את רוצה מנוחה? תני לי לומר לך משהו.
מנוחה זה לא משהו שיתנו לך, מנוחה זה משהו שאת צריכה לקחת!
צריך לעבוד על מנוחה!
תודיעי לכל המשפחה את הכללים החדשים בבית:
כשאמא שותה קפה אין להתקרב מרחק יותר קרוב מ- 2 מטר, ככתוב בהלכות קורונה בעמוד: תנו לי... מנוחה.
תודיעי לגננות כשאמא קובעת ללכת לספא - לא קובעים אסיפת הורים...
תודיעי לבעל שאת הולכת לאגור כח ותשתמשי במושגים שלהם: ביטולה לצורך קיומה....
פשוט תחליטי לקחת מנוחה ואל תאפשרי להפריע לך! זה קל מאוד לעשות זאת, בפרט אם מדובר בחמש דקות בלבד...או חצי יום בלבד...😅

אמרה לי פעם מישהי שאמא נחה רק בקבר.
אמרתי לה שזה לא נכון.
אמא זאת אמא לעולמי עולמים, נראה לך שיתנו לך לנוח? יבואו לקבר, ידפקו ויצעקו: "אמא ישועות, אמא בטלי גזירות".
תראו את רחל אימנו, אחרי אלפי שנים ועדיין מושכים לה בחצאית הפרוכת...
רחל... א-מ-א. אל תמנעי קולך מבכי ואל תמנעי עינייך מן דמעה.
אמא זאת אמא, לעולמי עולמים.
רק תזכרי שאחרי כל הקושי, יש שכר לפעולתך.

.......נא לעדכן מי לוקחת מנוחה😂😅
טורט גבוה, ורך רך....
אם אפשר לדמיין איך מרגיש לאכול ענן---אז אולי זה זה!

העוגה הזו כל כך רכה שהיא מרגישה כמו אוויר בקלות שלה....

ממליצה ממש.

היא התחילה מזה שהתבקשתי להכין עוגה לאירוע כלשהו. התראת הזמן היתה קצרה ממש ולא היה סיכוי שהעוגה תהיה אפויה, תתקרר ותתקשט במרבד של קצפת בזמן.
אז החלטתי להכין עוגה ולחלק ל-2 תבניות ענק ואחרי האפיה לחתוך לעגול ולערום שכבות זו על גבי זו.

יצאה- מושלם.
האמת שמישהו ם באירוע אמר שחבל לפרוס את העוגה כי עוגות יפות הן לרוב רק יפות ולא טעימות [טוב, אני חולקת על האמירה הזו...], אבל היה מי שהחליט לפרוס. תכ'לס, לא נשאר ממנה כלום.

היום החלטתי להכין אותה שוב כי היא היתה כל כך רכה, אבל בגרסא גבוהה וכמובן ללא הקרם והציפוי....

איך יצא?
חבל על המילים-
IMG_9728_682x1024.jpg

כמו שרואים- גבוהה ומרשימה, לא צונחת בכלל אחרי האפיה ורכה. אבל ממש רכה.

אני הכנתי אותה בתבנית A4
אפשר לחלק ל-3 אינגליש או 4 לעוגה נמוכה יותר.

8 ביצים מופרדות
2 כוסות סוכר
1/2 כוס שמן
2 אבקת אפיה
2 כוסות קמח
2 כפות תמצית בטעם שקדים או רום [לא חובה]
סירופ שוקולד או מייפל לזילוף

אבקת סוכר לזריה על העוגה לאחר האפיה

מקציפים חלבונים לקצף קל ומתחילים להוסיף סוכר בהדרגה עד לקבלת קצף נוקשה. חשוב להקציף היטב לקצף יציב ממש. מורידים את מהירות ההקצפה למינימום ומוסיפים את יתר הרכיבים [לא כול אבקת הסוכר, כמובן], ממשיכים לערבב עם וו ההקצפה עד לקבלת בלילה חלקה וסמיכה יחסית [לא ממש נוזלית]. מערבבים עוד קצת עם מרית כדי לוודא שלא נותרו גושי קמח או קצף שלא התערבב טוב.

שופכים לתבנית A4 או לתבניות אינגליש מרופדות בניר אפיה. מורחים בצורה אחידה בתבנית.
מזלפים סירופ שוקולד או מייפל ומשיישים.
אופים ב 180 מעלות כ-45 דקות לעוגה גדולה, 1/2 שעה לאינגליש.
משך האפיה עשוי להשתנות מתנור לתנור.
העוגה צריכה להיות רכה וקפיצית.
אם היא מרגישה דביקה- יתכן וזה בגלל הסירופ אז כדאי לבדוק אם זה העוגה עצמה או הסירופ. אם העוגה מוכנה- לא ממשיכים לאפות, זה בסדר שהסירופ דביק מעט.

כשיוצאת מהתנור מרימים אותה לגובה של כ 15 ס"מ מהשיש ומפילים את התבנית לשיש. פעולה זו שומרת עליה שלא תצנח.

מקררים מעט וזורים אבקת סוכר בנדיבות.

מברכים, ונהנים מביס רך ומתוק.
IMG_9727_1024x682.jpg


שבת שלום!
אבל,
חברות של אמא שלה
אמרו לה
שאין-אין-אין
חגיגה בלי עוגה.

אז מה תעשה האמא
ותצא ידי חובת עוגה
כדי שתהיה חגיגה

אבל
שתהיה זו העוגה
כזו שאינה מתוקה
כי מכזו, ביס או שתיים
והשאר.... להקפאה לחודשיים
ואז-
כשמנקים את המקפיא-
היא עוברת הלאה
לאן?
זה כבר לא כל כך משנה.

אז מה בכל זאת?
ושיהיה ביסים קטנים.
ולא יישבר בחיתוך
ויראה טוב
ומגרה

האמת?
הפתרון שהאמא מצאה
היה כל כך קל ליישם
שנראה לה שמעכשיו
היא תשכנע את כל העולם
שרק כאלו עוגות שווה להכין

IMG_0393_1024x682.jpg

נראה לה, לאמא ההיא
שאין צורך במתכון והסברים

אבל לי נראה שכדאי בכל זאת רק קצת הסבר.

אז יש כאן 19 כריכוני קרקרים, מסודרים בצורת המספר 19
כל כריכון עשוי מ-3 קרקרים וביניהם זילוף כוכב של גבינת שמנת.

מעל לכוכב העליון- שושנה קטנה מסלמון מעושן, עלים מנבטי חמניה וקצח לתוספת טעם וצבע.

לטענת האמא- מי שלא אוכל חלבי ודגים יכול לשים פרח מחצי עגבנית שרי ומי שלא אוהבת קצת יכול לשים שומשום שחור או כל דבר אחר.

מקווה שהכל מובן.
גם לי לקח זמן להבין מהאמא מה עשתה. זה בסדר.
IMG_0394_1024x682.jpg
האמא ביקשה שארשום כאן שוב ואדגיש שהיא מודה מאוד לחברותיה ששכנעו אותה שאם אין עוגה- זה לא נחשב יומולדת.
IMG_0390_1024x682.jpg
ושיהיה רק בשמחות


אגב, האמא סיפרה לי שחשבה לזלף גבינת שמנת ולקשט כמו בתמונה לתוך 19 טארטלטים מלוחים ולסדר בצורת המספר 19, אבל עצלות שנפלה עליה מנעה ממנה להכין טארטלטים מלוחים לצורך הענין. בחנות- לא היה. אז בסוף היא הלכה על הקרקרים. אבל היא ממש ביקשה שאכתוב את זה כאן כי שיכירו גם את הרעיון הזה.
"והמביא דברים בשם אומרם ......וכו'"
תקציר - לאחר 9 שנים שבהם צברתי חובות, הגעתי לנקודת בחירה בין ירידה משמעותית ברמת חיים, לבין הגדלת הכנסות משמעותית, (או שתיהם) בחרתי ללכת בדרך השניה.
נכון לעכשיו ב"ה עצרתי את החובות והתחלתי לייצר הכנסות, שהמטרה הסופית שלי להגיע לסכום שיאפשר לי חופש כלכלי אם ירצה ה'.
בשנה פלוס האחרונות עברתי הרבה ניסיונות, חלקם נכשלתי, חלקם הצלחתי, וכל התהליך הוא חוויתי, משעשע ועמוס תובנות.
אני מתכוון פעם בשבוע, להביא סיפור אחד, ומה למדתי ממנו, ואני ישמח לשמוע את דעתכם.

השבוע:
סיפור על מכה של (כסף) ערב סוכות:
בסוף בינה"ז אב פגשתי את אחי הצעיר בגאולה, אמרתי לו: " אני צריך הכנסה משמעותית, בחגים אנשים מוציאים הרבה כסף, הכסף הזה הולך לכיס של אנשים אחרים, השנה אני מתכוון שחלק מזה ילך לכיס שלי"
החלטנו שנעשה רשימה מפורטת של כל מה שאנשים צורכים בתקופת החגים, החל מערב ר"ה, ועד מוצאי שמחת תורה.
לאחר חצי שעה יצא רשימה כמעט מושלמת (מושלם לגמרי אני שונא... כי זה אף פעם לא יקרה, יום אחר נרחיב על זה בע"ה),
נתתי לעצמי שעה לקבל החלטה, כיון שאני יודע שאחד הדברים שהכי מעכבים בן אדם מלפעול, זה חוסר החלטה, קיבלתי ע"ע שעד סוף השעה אני מחליט על אחד מהאפשרויות, ומתמקד בו.

קיבלתי החלטה לבנות סוכות לאנשים, אני אישית לא יודע לבנות כלום, ולכן סגרתי עם עובדים שיבנו תמורת 50 ש"ח לשעה, ממוצע של סוכה גדולה לקחתי 1500 ש"ח לקח 10 שעות שתי עובדים, ככה יצא שהרווח הגולמי (רווח על המוצר בלי לחשב הוצאות נוספות שיש לעסק -- במקרה שלי פירסום, במקרים אחרים שכירות מקום\ מזכירות, וכדומה), לסוכה 500 ש"ח.

השלש שבועות הראשונים היו כמו חלום שמתגשם, עשיתי סוכה אחרי סוכה, נשאר לי רק להתאמן איך סופרים מזומנים מהר :)

ואז בין יוה"כ לסוכות, עשיתי סוכה אחת יותר מידי....

ביקשו ממני לתת הצעת מחיר לסוכה מורכבת, היה צריך להכשיר את השטח, להכשיר את המקום לדפנות, ועוד סיבוכים שונים, הציעו לי סכום כפול ממה שהייתי מורגל, ואמרתי כן...
מכאן ואילך נכנסתי לתסבוכת, שגרמה לי להיכנס לחג באופן אישי לא מאורגן, ל3 ימים של חוסר אונים שאני לא מאחל לאף אחד, ולקינוח לאיבוד כל מה שהרווחתי בשלש שבועות !
דבר ראשון, הבחורים שעבדו איתי אמרו לי שקרוב לחג הם לא יכולים... פירסמתי בקבוצות עבודה שונות, הגיעו אליי בחורים שלא ידעו את העבודה.. לקחו כסף ולא נתנו תועלת... בעל הבית עם עיני נץ בלי עין הרע היה חשוב לו עבודה מושלמת כמו שהתחייבתי...
היה ברור לי שהוא מכניס חג בלי סוכה בגללי... ה' ירחם
הייתי חסר אונים.. הרגשתי שאני משתגע.. כבר לא עניין אותי הכסף.. רק רציתי שיהיה לו סוכה איכשהו..
בימים הכי עמוסים לא הייתי בבית.. ויש לזה משמעות... הייתי עסוק בלהסיע מכל רחבי הארץ עובדים שינסו לעשות את העבודה.
...
יום לפני סוכות הבעל הבית קורא לי כולו כועס ובצדק רב, והוא אומר לי יש לך שתי ברירות, או שאתה חותם לי שאני מכניס חג עם סוכה בנויה, או שאני מביא בונה סוכות אחר... (ולא משלם לך שקל, אפילו שחלק מהשטח הוכשר)
לא הייתי צריך לחשוב אפילו...
אמרתי לו, כמובן שאני רוצה שתביא מישהו אחר, לא מעניין אותי הכסף, ואדרבה אם אתה מקפיד עליי אני יפצה אותך על עוגמת הנפש, אבל מאיפה תמצא עכשיו פחות מ24 שעות קודם החג?
ה' עשה לי חסד, והוא מצא כמה חבר'ס מעולים, שהרימו לו סוכה מעולה,
במקרה הזה לא הרווחתי אבל כן שילמתי לעובדים (זה תמיד יהיה ההבדל בין שכיר שמקבל בטוח אבל קצת מהעוגה, לבין עצמאי שלוקח את הסיכון בתקווה שהעוגה תיהיה גדולה).

תובנות שלי:
לקחת מקצוע שאתה מבין בו, באופן אישי.
כי אז אתה לא טועה בהערכת הקושי.
כי אז עובדים לא יכולים לסובב אותך.
כי אז אתה לא חסר אונים בשום שלב, כי תמיד במקרה של הברזה, אתה יכול לעשות בעצמך.

אשמח לשמוע כל תגובה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה