עזרה איך הולך הדקלום הזה של התלמידות

  • הוסף לסימניות
  • #1
על התעודה?
משהו באוירה של: סתם גליון לבן ועליו כתובים ... (לא נעים לצטט...)

זקוקה לזה לצורך מקצועי, לא תאמינו :)

אודה למסייעים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
למה למה מה
לפחד מתעודה
זה בסה״כ חתיכת בריסטול מקושקש בעט כחול....

ועל זה הדרך.....;)
הילדים יודעים את זה יופי....
למסור להם תודה בשמך?!:rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
על התעודה?
משהו באוירה של: סתם גליון לבן ועליו כתובים ... (לא נעים לצטט...)

זקוקה לזה לצורך מקצועי, לא תאמינו :)

אודה למסייעים!

הנה אני זוכרת::eek:
מהי תעודה?
חתיכת בריסטול
חתיכת בריסטול מקושקשת בכחול
כל הציונים מלאים שקרים...
:rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
הנה אני זוכרת::eek:
מהי תעודה?
חתיכת בריסטול
חתיכת בריסטול מקושקשת בכחול
כל הציונים מלאים שקרים...
:rolleyes:
גם מירושלים.
אולי ההבדל הוא בבית הספר
אח שיש עדכוני גרסה עם השנים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מה זה תעודה
חתיכת בריסטול מקושקשת בכחול
מלאת שקרים
מפחידה את ההורים

(הגירסא שלנו :D
פעם לפני דור מורה הענישה אותנו ששרנו את זה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מה זו בכלל תעודה
סתם חתיכת קרטון עלובה
בה כותבים ציונים ושקרים
אך מה לעשות, אלו החיים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
על התעודה?
משהו באוירה של: סתם גליון לבן ועליו כתובים ... (לא נעים לצטט...)

זקוקה לזה לצורך מקצועי, לא תאמינו :)

אודה למסייעים!

ילדות גאולה שרות ככה: (במנגינת 'למה נקרא מוריה')

למה למה מה
לפחד מתעודה
זה בסך הכל
חתיכת בריסטול
שכתובה בעט כחול

העיקר זה יראת שמים
לשפוך דמעות כמים
תפילת מנחה בין הערביים
וצבע הגרביים

(לא הילדות שלי חלילה. רק הבנות של השכנים שרו, וככה שמעתי).
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אולי ניזכר גם בשירים ששרנו כשקפצנו בחבל..
(בבית הספר סיני בא' ראשונה..)
הרגתם אותי עם הזכרונות האלו..

עכשיו מעניין אותי עוד 20 שנה נשאל
מה דיברנו בפרוג כשהיינו צעירות וגידלנו ילדים..
ואז נצחק על עצמנו בדיוק כמו עכשיו...
חבל שגודלים אחרי שהחיים עוברים...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

ביום הם מצטיינים, בלילה הם מתמודדים.
עולם אחד בפרופיל, עולם אחר בסתר. ואותו לב, באותו גוף.👈





עולם של נוער

הטקסט שלפניכם נכתב ממקום אמיתי, על לב של נערה או נער שחיים היום בתוך העולם החרדי- אבל גם בתוך המציאות הכואבת של הדור שלנו.

זה לא סיפור על אחרים, לא ידע, לא רכילות. זה זעקה שקטה של המון לבבות טהורים שמנסים לשמור על עצמם, בתוך עולם שמושך לכל כיוון. אם זה נוגע בך- כנראה שאת/ה לא לבד.





-----


מכפתרת את הכפתורים בבוקר

מלבישה גם חצאית כפלים,

מגוהצת.

גרבים.

לוק מושלם,

שרה שנירר הייתה גאה.

גם הוא,

מלביש את החולצה הלבנה,

חליפה,

הולך עם גב ישר,

אף אחד לא מתבלבל,

לאיזה מגזר הם שייכים.

אבל.

זה לא נגמר בה,

וגם לא בו.

זה ממשיך רחוק,

אולי יותר מידי רחוק.



לא,

הם לא התכוונו,

לא רצו.

שומרים על עצמם,

משתדלים.

אבל העולם הזה קשוח,

וצריך לברוח מהר,

כדי לא ליפול,

לא להתבלבל.



זה שתי עולמות,

עולם אחד נראה,

נוכח.

וגם מרשים.

הגברת רוצה אותה לבן שלה,

והראש ישיבה שם עין עליו,

לקטנה שלו.



אבל,

קיים גם עולם נוסף.

עולם ענק,

מושך,

לא פחות מציף.

ועליו לא הרבה יודעים.

הוא קיים בעיקר בלילה

---

היא לא נבהלת,

כי יודעת שכולן רואות,

שומעות

ככה לפחות אומרת לעצמה.

מרגיעה מצפון,

הוא גם,

לא באמת רוצה.

אבל הסרט הלילה בישיבה

רואים בחדר שלו.

ואיך שהוא

הוא לא יודע איך

גם הוא מחכה לפרק הבא...



מפה לשם,

זה פוסע עוד פסיעה,

ועוד אחת.

ובאיזה שהוא שלב,

זה כבר רץ.

והם-

פוחדים.

לא רק שישימו לב,

הם פוחדים על עצמם.

על הנשמה.

על כל מה שמאבדים.

עולם של נוער.



---

הם כן-

חושבים

על מה יקימו,

איזה הורים יהיו,

יחנכו,

הם לא קטנים,

לא טיפשים,

לא מרדנים.

לא מחפשים דרך אחרת,

טוב להם פה.

אוהבים את החיים שלהם,

נהנו במשפחה הגדולה.

אהבו את השבתות,

את החגים.

ובעיקר-

אוהבים את ה'

מאמינים בו.

וכן, מאמינים גם בדרך

בסך הכל-

ילדים טובים.



ואז

פתאום זה קורה

לא בגלל שהם רצו,

לא בגלל שהתכוונו,

הגיל עושה את שלו,

החוויות מתחלפות,

משתנות,

חדשות.

רגשות חזקים,

רצונות חדשים,

ובעוצמות

מה שבאמת מחפשים

הוא עדיין לא נכון.

ממתינים בסבלנות.

כדי להישאר שווים

אחד אל השנייה.



ואז בשלב הזה

שהרגש מבולבל, לא יציב

לא כ"כ מבינים מה הולך.

זה פשוט נכנס,

פולש.

וכן,

זה עוד ידע,

עוד מראות,

לא דברים שהיו רצים לחפש

אולי אפילו היו נגעלים.

אבל שזה כ"כ בקלות,

כל כך נגיש

הם אפילו לא שמים לב.

שזה לא עוד תמונה

שאמורה להיות להם בראש.

הרגישות משתבשת,

הצניעות מתערערת,

ולא משנה כמה נפלו שם

בעולם

המלוכלך הזה.

יש עוד שלבים למטה.



והם,

ילדים טובים.

עם נפש גבוהה,

שלא שייכים לשם.

נכנסו לזה מסקרנות,

מרצון לדעת עוד.

אבל לא ידעו כמה מסוכן זה,

הם היו תמימים

מאד.

עכשיו הם כבר יודעים את זה.

הם בוכים על מה שעשו,

מצטערים במה השתתפו.

מתבאסים ממה שצחקו.

לא רוצים להתחתן ככה.

ובעיקר,

לא רוצים לחזור ככה אל ה'

הם מנסים לצאת,

זה יותר קשה ממה שהם חושבים.



---


וזה לא סיפור אחד,

לא מקרה קיצוני.

כל כך לא.

זה התמודדות של דור

עולם שלם של נוער

סקרן.

שנולד ומרגיש

שיש יקום מקביל,

נגיש

נגיש מאד.



והוא יכול ללכת לתפילה בבוקר,

ללמוד, לסיים מסכת.

אבל בזמן המאוחר שלו, הפנוי.

לשבת ולהנות, ולצחוק מאותם תכנים

של מי שמכחיש את קיומו של בורא עולם.

והיא, אוהבת להתפלל,

להתחבר.

קונה את הבגדים המכוסים, הצנועים.

מדברת בעדינות.

אבל מול המחשב היא יודעת טוב טוב

על איזה לבוש היא מתלהבת.

היא כבר נכנסה לזה.

גם אם עוד הרבה בחורות

שרוקדות מול הטלפון בשבת,

אוהבות את המראה הזה.



אוצצ.

צביטה,

מתאפסים.

חוזרים לחיים.

מסתכלים על עצמם במראה.

כועסים

רוצים לצעוק

על ה"אני" שנמצא מולם,

עולם זוועה.

עולם צבוע.

מי קרא להם צדיקים?

עולם של שקר.

לא,

לא יפה.

זה בוטא.

זה שופט

זה לא עולם של צבועים.

לא עולם של שקרנים.

ממש לא.

זה עולם של גיבורים,

מתמודדים בקרב

קרב אכזרי,

קשה,

מאתגר.

אסור להתעלם,

להוריד אחריות

כי המשפט "כל אחד עובר את זה"

לא מדויק פה.

צריך להאמין,

לתת גב,

לסמוך.

על דור שלם

שמתמודד,

ממשיך להתלבש שונה,

מול כולם.

לדבר שונה,

לחשוב שונה,

זה לא שהם מקבלים הערכה.

על התאמצות,

הם בסה"כ סיימו את הילדות,

וכבר שומעים משפטי שנאה ברחוב,

כבר שומעים צחוק גס,

פוגע.

ולמרות הזלזול,

ולמרות הבלבול,

הם עדיין יודעים מה הם רוצים,

והם בעיקר יודעים

מה הם לא רוצים.

אז רק תאמינו עוד קצת,

כי אלוקים, שהיה שם איתם

כל הזמן.

חיבק, תמך.

והמשיך לאהוב.

הולך לקבל המון נחת בקרוב.

---
שלחתי היום תלונה למשרד הבריאות עבור ביתי בת ה-3.8 השוהה במסגרת גן עירייה שיקומי, טשטשתי פרטים אישיים אבל באופן כללי מובן המסר העיקרי..
מה הייתם עושים במקומי במצב כזה?
זה לשון התלונה:
ילדה מיוחדת המאובחנת כ"ספינה ביפידה", הילדה מטופלת בבי"ח שיקומי אלי"ן בירושלים, תל השומר, וסורוקה במגוון מקצועות הנמצאים תחת התחום הנ"ל.
ע"פ הידוע לנו אצל ילדי ספינה ביפידה אין שליטה על סוגרים והם מצונטרים ע"י קטטר לסירוגין, אביגיל מצונטרת בערך כל 3 שעות (תלוי לפי המצב- לפעמים פחות מ-3 שעות כשצריך),
אנחנו יודעים שיש חוקים של משרד הבריאות:
1. אין להביא ילד עם חום לגן עד שעוברים 24 שעות מסיום החום.
2. ילד שנעדר 5 ימים רצופים מתבקש להמציא אישור רפואי שיכול לחזור לגן.
ע"פ בידוע לנו בעניין ספינה ביפידה- תמיד, תמיד, תמיד יש חיידק בשתן בגלל הצינטורים, ולכן לא בכל מצב נותנים אנטיביוטיקה, אלא רק מתי שיש חום שאינו מלווה בתסמינים אחרים ואין לו הסבר אחר.
במצבים שהשתן עכור, הפרשות, צבע לא תקין, ריח וכו- ע"פ פרופסור יובל בר יוסף וצוות מרפאת ספינה ביפידה באלי"ן, הפתרון הוא- שתיה מרובה וצינטורים צפופים יותר שזה שוטף את שלפוחית השתן ומטפל בבעיה הנ"ל.
הדברים כתובים בצורה ברורה במסמכים שנמצאים אצל צוות הגן- דף מספר 4 בהמלצות בסיכום הרפואי של אלי"ן.
כרגע נמצאת בגן אחות מ"מ, וגננת מ"מ, שביום ראשון שעבר 15/2 שלחו את הילדה לבית בגלל שתן עכור והפרשות- ללא חום! אמרנו להם איך לטפל בילדה ובכל זאת שלחו אותה,
אנחנו טיפלנו בילדה בבית ושטפנו לה את השלפוחית ע"פ מה שלימדו אותנו הצוות הרפואי באלי"ן, השארנו אותה בבית יום נוסף כדי ש"בטוח" הכל בסדר- יש לציין שלא ראינו ממצא חריג בשתן בבית.
למחרת ביום שלישי 17/2 שלחנו את הילדה בריאה ושלימה לגן עם שתן צלול לגמרי, הגננת לא הייתה בגן והייתה גננת מחליפה לא מוכרת, הגננת ביקשה אישור רפואי שהילדה יכולה לבוא לגן- אין באישור כזה שום צורך, לא התווכחנו, התקשרתי לגננת שלא הייתה והגעתי איתה להסדר שנשיג את האישור למרות שאין בו שום צורך בעיקר שהדברים כבר כתובים במסמכים של אלי"ן וגם לא היה לילדה חום בכלל,
בינתיים הזמן בגן עובר והילדה צריכה לעבור צינטור, האחות לא מסכימה לצנטר אותה בלי אישור רפואי- זה הזיה בפני עצמו כי אין צורך באישור לצנטר, ולהיפך זה לבד יוצר יותר נזק אצל הילדה,
התקשרתי לגננת בגן והיא דחפה לי את הטלפון לאחות, האחות אמרה משפט הזוי "אני לא אזרוק את התעודה שלי לפח כדי לטפל בילדה", "אסור לי לטפל בה"- הטיפול בינתיים התאחר בשעה!
בעלי הלך למרפאה בזמן הזה ולא היו רופאים במרפאה כדי להוציא אישור, והאחות התעקשה שאסור לה,
ומה שהכי הזוי זה שבשבוע לפני הילדה הייתה עם דלקת גרון וסיימה אנטיביוטיקה בסוף השבוע- סמוך לזמן הנ"ל.. וזאת אותה אניטביוטיקה שהיא מקבלת עבור דלקת בשתן...
הסברתי את זה לאחות, ובתוספת זה שבכלל לא היה לילדה חום והחזרנו אותה לגן רגילה לגמרי היא התעקשה שלא לטפל בילדה.
בעלי בא לקחת את הילדה מהגן עמ"נ לטפל בה.
זה לא הסוף אבל אני מציגה פה שאלה: אני צריכה ללדת כל רגע, מה היה קורה אם הייתי למשל בחדר לידה עם בעלי ולא היה מי שיוציא את הילדה? או סתם היינו מחוץ לעיר..
ביום שלמחרת הגננת עדיין לא הייתה ולא היה גם עם מי לדבר ומשום מה בשבוע הזה אין לנו רופאים במרפאה.. הילדה נשארה יום נוסף בבית, אני פניתי לצוות הרפואי של אלי"ן- פרופסור יובל בר יוסף וקרן פוקס אחות סוגרים- כשסיפרתי להם את הסיפור הזה הם היו בהלם טוטאלי ואמרו שאם יש משהו שיכול לזרוק לאחות הזאת את התעודה לפח זה דווקא זה שהיא לא הסכימה לצנטר את הילדה! זה יוצר לה נזק! וגם במצב שיש חום אין שום מניעה מלצנטר, ולהיפך חייב לצנטר! זה לא שנשאיר את השתן בפנים אם יש הפרשות או חום וכו.. (השיחות הנ"ל מוקלטות)
זה לא יוצר נזק אם מצנטרים אלא אם לא מצנטרים.
אין כל קשר לאישור הרפואי לצורך הצינטור..
אגב ברור שיש להם בגן אישור מרופא למתן צינטורים בגן ע"י אחות מתחילת השנה.
ביום חמישי הגננת חזרה לגן אחרי יומיים של היעדרות והתקשרה לשאול למה הילדה לא באה.. אמרתי לה שהצוות הרפואי של אלי"ן ביקשו שייצרו איתם קשר מהגן (נתתי מספר טלפון אישי של הצוות- ודווקא של מי שלא ירים צעקות על ההתנהלות בגן כדי לא לפגוע..) בשביל להסביר להם אחת ולתמיד את ההתנהלות הנכונה במצבים הנ"ל כדי למנוע את מה שהיה, הצוות בגן לא הסכים בטענה שזה "העברת מידע רפואי", וצריך אישור בכתב ושההורים ידאגו לאישור וזהו... אמרתי להם שכתוב בצורה מפורשת את הדברים כמו שהזכרתי לעיל והם לא צריכים יותר מזה, אני והגננת היינו על הקו ביחד וקראנו את הדברים מתוך הכתב ביחד, היא אמרה "נכון זה מפורש אבל זה כללי מידי, צריך שזה יהיה ממש מפורט ושזה יהיה אישור מיוחד לגן"..
למרות שהם לא צודקים ואין פה על מה להביא את האישור, ביקשתי מהצוות הרפואי של אלי"ן להנפיק להם אישור מפורט, האישור מתעכב בגלל בעיה בתיאום בין הצוותים של המקום שצריכים לחתום על האישור, אין לי עדיין רופא שמכיר את הילדה במרפאה, השירות אונליין של כללית סיבך אותי לגמרי,
הילדה בבית בפועל ובא לי רק לבכות, אני לא במצב של תפקוד בכלל, עם פיברומיאלגיה, תת פעילות של בלוטת הטריס, אנמיה, ושבוע 33 של הריון, הקצת שאני מבקשת זה המנוחה שאני יכולה להרשות לעצמי בבוקר... (לא קראתי לזה שמירת הריון כי אני לא עובדת, אבל זה בדיוק זה)
אמרתי לגננת בגן שגם אם היה יוצא נזק מהטיפול בילדה בגן הייתי מחפה על האחות, אני רואה שהאטימות גוברת ואין עם מי לדבר בעיקר שהם כ"כ בטוחים בעצמם אז אני פונה למקום שאולי יתן לי מענה..
לציין: במצב שאין צינטורים סדירים הילדה סובלת מכאבים עזים בשעת הצינטור ולאחריה שרק משכך כאבים עוזר.. ובמקרה זה הילדה סבלה יומיים!
גם אנחנו וגם הרופאים הבכירים שחתומים במכתבים המצורפים, כולנו הרגשנו שהמלחמה פה היא על עמדת כוח שבאה על חשבון הגב שלנו ושל הילדה.
מצורף הסיכום של אלי"ן משנה שעברה שהיה ברשות הגן+ מכתב מפורט שכתבו עבור נושא זה במיוחד+ סיכום ביקור בהתפתחות הילד בסורוקה במרפאה משותפת
שלום לכולם,

היום שאלתי את עצמי עבור מי אני כותבת? מי קהל היעד של ספרי?
הגעתי למסקנה שקהל היעד זה אני, ואנשים כמוני.
אני כותבת עבור אילה של פעם, זו שהיתה לה רגישות גבוהה ולא קיבלה שיח ריגשי, שחשה לבד
ולמרות הכשרונות שקיבלה שנאה להתבטא או לחשוב שיש בה משהו טוב.

אני יודעת שאין לי דרך להפיץ את ספרי לאותם אנשים שכיום חווים את העולם ממקום כזה,
שלא קיבלו כלים ואין להם ידע שהם יכולים לאהוב את עצמם ולהתקדם בחיים למרות הבעיות שלהם.
אותם אנשים שהם טובי לב ורגישים ונחמדים אבל מידי טובים ונותנים לעולם להתעלם מהם, ומשתפים פעולה
בכך שהם מוחקים את עצמם ואת האישיות שלהם.

אני יודעת שאילה של פעם לא היתה באינטרנט, ולא מזמינה ספרים בטלפון או באתר.
אני ממש רוצה לשווק לאנשים כמוני את הספר הזה.

אני לא חושבת על רווחים או כסף,
אלא באמת יש לי תחושת שליחות שהספר יגיע לספריות, שיגיע למי שצריך.
כמי שצמחה בעקבות יציאה לאור, אני רוצה שהידע הזה, אותו חקרתי ולמדתי, יהיה זמין ויגיע לכולם.


אולי לא כולם צריכים את התוכן בספר, כי אולי לא כולם חוו את העולם מזווית מנותקת ומרוחקת,
אבל יש כאלה שחיים בחושך, כמוני לשעבר.
זו ממש עזרה חינם. לעזור מנטלית זה לא פחות חשוב מלתת לזולת כסף.
כולנו ערבים זה לזה.
אני מוכנה לתרום את הספר לספריות וכו'.
מי שרוצים לסייע בהפצה חינם של הספר "גיבור הסיפור" למקומות שאנשים יכולים לקרוא - כתבו לי.
שלום וברכה,

אשמח להתייעץ מעל במה חשובה זו בנושא יצירת קורס דיגיטלי על כל הבטיו.

רקע:
אני עובדת שכירה במשרד ובמקביל לימדתי השנה מטעם סמינר מסוים קורס במסגרת לימודי מקצוע במסלולים.
מדובר בקורס אליו היה צריך להרשם בנפרד (כמעט כל בנות הקבוצה במסלול נרשמו) וכן התשלום עליו היה בנפרד כתוספת, כיון שהקורס לא נכלל בתכנית הלימודים, אלא מדובר בהעשרה.
מדובר בסמינר די חלוץ בתחום, רובם ככולם של הסמינרים לא הכניסו אותו (עדיין..)
אציין כי מדובר בתחום שהוא "נישה" מסוימת במקצוע. ל"נישה" הזו יש הרבה אופקי התפתחות וכיוונים וכן השכר הממוצע בשוק גבוה יותר משאר המשרות במקצוע ה"רגיל". אך עדיין מדובר ב"נישה"... (תלוי באופי אם מתחברים לתחום או לא...)
אציין כי קיבלתי פידבק ממש טוב על הקורס הזה... הם מהתלמידות והן מגבוה...

עלה לי רעיון ליצור קורס דיגיטלי מהחומר הזה.

מטרת הקורס:

-חשיפה והיכרות עם עולם המושגים בתחום.
-תוספת נסיון וידע לצורך השתלבות במשרדים העוסקים בתחום.
לא מכין לפתיחת עסק עצמאי בתחום.
(לצורך דיוק, ה"נישה" הזו מכילה מספר תתי תחומים שכל תת תחום הוא "מקצוע" בפני עצמו ויש עסקים שנותנים שרות ספציפי רק לו. לכן בעיקר מדובר בחשיפה כללית לעולם המושגים, שפת המקצוע , עקרונות בסיסיים, העשרת ידע, תרגול טכני וכו)

הקורס משלב ידע תאורטי, ידע טכני, חשיפה נרחבת לתחום וכן הדרכה ותרגול מעשי.

קהל יעד:
כיוון שהקורס לא מכין לפתיחת עסק עצמאי כלשהו, אלא בעיקר להשתלבות במשרדים העוסקים בתחום, מן הסתם קהל היעד אמור להיות תלמידות הלומדות את המקצוע/ בוגרות/ מחפשות עבודה במקצוע, הן באופן פרטני והן כקורס דיגיטלי מטעם הסמינר/ מקום הלימודים. (יעבוד? מן הסתם בסמינר הפורמט יהיה בלמידה ללא אינטרנט, ע"י אונקי וכד'..)

אציין כי אני לא מכירה קורסים דיגיטליים בתחום (אולי קורס אחד, פחות או יותר אותו תחום, לא יודעת מדויק...)
ובכללי מדובר בתחום שעד כה כמעט ולא נלמד במסגרת לימודית, מי שנכנסה לתחום הוכשרה בעיקר במשרדים אליהם נכנסה (כמוני...) עדיין יש משרדים כאלה, אבל רובם כבר כן דורשים נסיון / רקע בתחום וכו'...

הרעיון ממש בשלב ראשוני וגרעיני ויש לי כמה שאלות עקרוניות לדעת אם בכלל כדאי לי להכנס לזה...

1. איך אני יכולה לדעת האם זה יצליח? מדובר הרי בהשקעה של ממש הכוללת הכנת שיעורים מוקפדים והקלטות רבות, בנוסף עריכת תוכן עזר כתוב, יצירת פורמט, שיווק וכו'
2. בהתחשב בקהל היעד שצוין לעיל, באיזה פורמט הכי מומלץ ליצור את הקורס? האם דיגיטלי ממש באתר וכו (איך עושים את זה? למי פונים? מה ההשקעה? עלויות?) או מספיק חומר בדיסק אונקי..?
3. כיוון ומדובר גם בתרגול מעשי (בתכנה במחשב) הכולל הנחיות וכו'- האם מקובל לתת אפשרות לשאול שאלות? לקבל הדרכה פרטנית? (נתקע משהו/ לא עובד/ לא מסתדר וכו..) ואם כן, איך עושים את זה?
4. שיווק- איך???
5. תמחור- איך??? לפי מה??

ואני בטוחה שיש עוד הרבה שאלות שעוד לא חשבתי עליהן או שאני עוד לא יודעת לשאול אותן...🫣
אשמח אם תציפו לי כאלו...
וכן- טיפים/ עצות מנסיון/ רעיונות/ חוות דעת/ עידוד...
כל תגובה תעזור
תודה מראש 🙏

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה