קורונה גם לכם צמחו קרניים מהקורונה? << אשכול לפריקת תסכול >>

[במבה נוגט]

אני מוכרחה לציין,
שהגישה שלי חיובית לגמרי לעניין.
עזבתי הכל וזה מה שאני עושה.
הום סקולינג.
חינוך ביתי.

אני והילדים.

לא רע בכלל.
טוב לנו מאד ושמח.
ואפילו אצל חלק מהילדים אני רואה שיפור התנהגותי/ רגשי ניכר.

למרות הקושי - זה לא קל. והעייפות.
עדיין יש למצב הזה גם הרבה מאד פלוסים.
כאלו שהיו אמורים להיות חלק משגרת חיינו ואבדנו אותם.
וקצת עכשיו אנחנו מקבלים חזרה.

ועד משהו קטן וסליחה שהתלבשתי על ההודעה שלך - אל תשכחי שיש לך כבר גדולים.
בבית שיש בו רק קטנים קשה מאוד מאוד לעבור לחינוך ביתי ולהשאר עם חיוך וגישה חיובית.

 

[MAGNET]

לא רע בכלל.
טוב לנו מאד ושמח.
ואפילו אצל חלק מהילדים אני רואה שיפור התנהגותי/ רגשי ניכר.

כל מילה!
שאני רואה איך הם רגועים אחרי שבוקר שלם אני איתם, זה מלמד אותי עד כמה לא הייתי איתם בימי השגרה

 

[❤יעל]

זה מה שעושים

פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
גמרת אותי

 

[MAGNET]

בבית שיש בו רק קטנים קשה מאוד מאוד לעבור לחינוך ביתי ולהשאר עם חיוך וגישה חיובית.

לי יש קטנים, לומדים ביחד כל אחדלפי הרמה שלו

בבית שיש בו רק קטנים קשה מאוד מאוד לעבור לחינוך ביתי ולהשאר עם חיוך וגישה חיובית.

לי יש קטנים, צריך להיות מאד יצירתיים בשביל לאחד את רמות הלמידה של כולם ולגרום להם להתענין בו זמנית באותה פעילות, בינתיים נהנים מאד!

 

[❤יעל]

אני מוכרחה לציין,
שהגישה שלי חיובית לגמרי לעניין.
עזבתי הכל וזה מה שאני עושה.
הום סקולינג.
חינוך ביתי.

אני והילדים.

לא רע בכלל.
טוב לנו מאד ושמח.
ואפילו אצל חלק מהילדים אני רואה שיפור התנהגותי/ רגשי ניכר.

למרות הקושי - זה לא קל. והעייפות.
עדיין יש למצב הזה גם הרבה מאד פלוסים.
כאלו שהיו אמורים להיות חלק משגרת חיינו ואבדנו אותם.
וקצת עכשיו אנחנו מקבלים חזרה.

גם אני חושבת!
נהנית מאד

 

[קפה קפה]

יש לי גם בעיה כזו שקוראים לה התמכרות:
הילדים רוצים רק מחשב .
נגמר העידן שמשחקים פליימוביל + קפלות + מגנטים וכו'.
אם כן, לכמה להגביל אותם?

 

[nori]

ועד משהו קטן וסליחה שהתלבשתי על ההודעה שלך - אל תשכחי שיש לך כבר גדולים.
בבית שיש בו רק קטנים קשה מאוד מאוד לעבור לחינוך ביתי ולהשאר עם חיוך וגישה חיובית.

אני אדווקא לא מסכימה עם זה.
הגדולים שלי בנים ולכן החינוך הביתי שלהם נפל על בעלי.
אבל את ההנאות הכי גדולות שלי בימים האחרונים אני שואבת מריכוז הבקר של הקטן.
התפילה שלו, שירי הבקר כולל תנועות, ספור הפסח מהגדה עם תמונות והעובדה שהוא כבר יודע את הבית הראשון של מה נשתנה. ענג צרוף.... ואני לא הטיפוס לזה. ובחיים אין לי זמן וסבלנות. נגשתי לזה בלית ברירה והתמכרתי.
ועדיין אני לא חושבת שכל אמא תצטרף לתחושות, או שכל ילד יסב אותה הנאה. אבל מבחינת גיל אין הגבלה.

 

[עדי20]

היי! זה לא "אשכול לפריקת תסכול"?? נכנסתי אליו בחדוה רבה וגיליתי שאתן מדברות כמו השכנות המבסוטות!!

 

[elibeli]

הימים האלו לימדו אותי כמה יותר טוב לבני ה3-4 להיות בבית בשגרת משפחה.
כן, בן ה-4 שלי אחד המאתגרים, מפתיע אותי לטובה בגדול.
יש מצב שזה מה שגם קרה לשכנה שלך.

הילד נינוח, שמח, הרבה יותר ממושמע, מעסיק את עצמו הרבה יותר טוב ממה ש(לא)העסיק את עצמו בכמה שעות מהצהרון ועד השינה.

זה פשוט נכון!
בן ה-4 שלי, ילדון די מאתגר ודורש, פשוט א"א להכיר אותו בימים הללו, הוא מוותר ועוזר ושומר.
אי ממש מופתעת ממנו לטובה.

רק בן ה-כמעט 4 שלי יוצא מדעתו?
היום הוא ילל יותר משעה: מתי הולכים לגן...

ובשביל לפרוק את התסכול...
הערב שיהיו בריאים הם מחקו לי את כל האנשי קשר מהטלפון (הם רק נכנסו למיטות עם הטלפון בשביל לשמוע את הסיפור בקו של החיידר

 

[elibeli]

אני אדווקא לא מסכימה עם זה.
הגדולים שלי בנים ולכן החינוך הביתי שלהם נפל על בעלי.
אבל את ההנאות הכי גדולות שלי בימים האחרונים אני שואבת מריכוז הבקר של הקטן.
התפילה שלו, שירי הבקר כולל תנועות, ספור הפסח מהגדה עם תמונות והעובדה שהוא כבר יודע את הבית הראשון של מה נשתנה. ענג צרוף.... ואני לא הטיפוס לזה. ובחיים אין לי זמן וסבלנות. נגשתי לזה בלית ברירה והתמכרתי.
ועדיין אני לא חושבת שכל אמא תצטרף לתחושות, או שכל ילד יסב אותה הנאה. אבל מבחינת גיל אין הגבלה.

תני לי טיפים איך עושים את זה...
פשוט אין לי סבלנות לשבת איתם ורק המחשבה שהם לא ידעו כלום על פסח

 

[y&m]

זה נשמע נהדר.
לנקות לפסח את מספיקה?

לא.
תמיד בשלב כזה אני כמעט מכניסה מטבח.
והשנה לא התחלתי כלום. אבל כלום.
זה מה שה' רוצה ממני השנה.

אעשה ניקיון פסח בסיסי והילכתי בלבד.

אני כ"כ חושבת כמוך ורוצה להיות שם - אבל צריכה לעבוד כל יום מהבית 8 שעות ביחד עם הילדים!
חייבת עצות מעשיות איך עושים את זה. דחוף.

זה סיפור אחר, את לא עם הילדים את עם עבודה.
וזה אכן קשה ביותר.
חייב להיות משהו אחר שיהיה עם הילדים (אם אפשרי) אחרת זה באמת לא קל בכלל. הרעיון זה פניות לילדים.

בכל אופן כדאי מאד לבנות לילדים סדר יום מדוקדק וידוע מראש. (עם צלצולים למעבר לדבר הבא- נניח מטלפון)
כולל פירוט במה ישחקו, והדקות בהם יאספו את המשחקים. וכשמסדרים מי עושה מה.
ולתת להם תמריצים ודיבדנדים.
אפשר להכניס בלו"ז זמן חופשי. אבל שיהיה ידוע מתי הוא ושיהיה קצוב מראש, עם פירוט אפשרויות לא מחייב.

 

[במבה נוגט]

אני אדווקא לא מסכימה עם זה.
הגדולים שלי בנים ולכן החינוך הביתי שלהם נפל על בעלי.
אבל את ההנאות הכי גדולות שלי בימים האחרונים אני שואבת מריכוז הבקר של הקטן.
התפילה שלו, שירי הבקר כולל תנועות, ספור הפסח מהגדה עם תמונות והעובדה שהוא כבר יודע את הבית הראשון של מה נשתנה. ענג צרוף.... ואני לא הטיפוס לזה. ובחיים אין לי זמן וסבלנות. נגשתי לזה בלית ברירה והתמכרתי.
ועדיין אני לא חושבת שכל אמא תצטרף לתחושות, או שכל ילד יסב אותה הנאה. אבל מבחינת גיל אין הגבלה.

שימי לב שכתבתי: בבית שיש בו רק קטנים. השאלה לא האם יש קטנים כי לרובנו יש ב"ה אלא האם יש גם גדולים יותר.
אני מדברת מהצד השני. יש לי ילד כבר בן 7 וחצי ויחסית זה כבר נותן לי מרווח נשימה!
ומידי פעם אני מוצאת את עצמי מדמיינת שהסיפור הזה היה קורה 4-5 שנים אחורה ומחסירה כמה פעימות.
אישה שנמצאת כל היום בבית עם שלושה קטנטנים, נניח שהגדול בן 4 (מכירה כמה) - לא מצליחה לפעמים ללכת לשירותים (סליחה). ובטח שלא לעשות להם ריכוז מסודר. זה קשה מאוד מאוד.

 

[קפה קפה]

מי שיכול לעזור לי עם נושא ההתמכרות למחשב אשמח מאד
אני תוהה אם שעתיים -3

יש לי גם בעיה כזו שקוראים לה התמכרות:
הילדים רוצים רק מחשב .
נגמר העידן שמשחקים פליימוביל + קפלות + מגנטים וכו'.
אם כן, לכמה להגביל אותם?

ביום (כמובן לא ברציפות) זה בסדר.

 

[ללי.ללי]

מגרשים אותם למרפסת עם ממתק חצי שעתי.
הם מקשיבים לכל קווי הסיפורים שיש, ואנחנו מקשיבים לשואב אבק.

טוב שיש לכם מרפסת....

 

[y&m]

ועד משהו קטן וסליחה שהתלבשתי על ההודעה שלך - אל תשכחי שיש לך כבר גדולים.
בבית שיש בו רק קטנים קשה מאוד מאוד לעבור לחינוך ביתי ולהשאר עם חיוך וגישה חיובית.

מה זה גדולים? הגדול, בן, בן 12.
ספציפית יש לי חבורה עליזה עם פער גילאים משמעותי.

הנקודה זה פשוט הפניות.
החלטתי שאני לא אמורה להספיק כלום וכל דבר זה בונוס.
אני פשוט איתם...
אבל אני לא עובדת. (חוץ מעכשיו למשל)
וקניתי עוד קו לכל הקווים והצינטוקים.

 

[קצרה]

וואו . כנראה לא סתם אני לא גננת או מורה.
אני בכלל לא בכיוון ללמד אותם על פסח או משהו כזה. לא בכיוון של להכין חומר והום סקולינג.

לא נורא. למדו שנה שעברה ילמדו שנה הבאה.
כחלק מנזקי הקורונה - לא ילמדו השנה שום דבר מתאים לפסח.

מעבירים את הזמן במשחקים / נקיונות / מריבות / מחשב והווי ביתי רגיל...

 

[nori]

תני לי טיפים איך עושים את זה...
פשוט אין לי סבלנות לשבת איתם ורק המחשבה שהם לא ידעו כלום על פסח

ה' עשה לי נס ומצאתי בבית הגדה עם ציורים ממש יפים.
אז פשוט פתחתי ולפי התמונות אני מספרת.
זה מתחיל עם תמונה של בדיקת חמץ אז מספרת מה זה חמץ ואחרי שננקה אבא יבדוק ואז השריפה. אחרי זה רואים קידוש ואז יש תמונה של ילד שר מה נשתנה. ופה אנחנו אוחזים.... אז חפשי לך משהו שיוביל אותך. ויתן קצב וענין.
אני כל כך לא סבלנית שאני אפילו לא נכנסתי לנושאים פה שנותנים טיפים ומערכים ורעיונות ליצירות. אין סבלנות זה אני.... אבל דווקא במקום הזה של האין ברירה אפשר לצמח.. ורב המחנכות הביתיות מדברות על פשטות הביצוע. בלי רעיונות מפוצצים או השקעת יתר, לתת לילדים לגדל לצידינו. לתת להם את עצמינו. זה הכל.

התפילה הקטן שלי די מיומן אז הוא מנהל אותי. פשוט שבי על הספה ותתחילי עם בקר טוב התעוררתי, אודה לך ה' על שתי ידי, מודה אני ותזרמי איתם... תראי מה מכירים אוהבים ומה לא. רק צריך לשבת ואולי זה ילך. ואם לא אז לא...
זה לא צריך להיות ארוך. אבל כדאי להכניס לשגרה. כי מיום ליום השיתוף פעולה גדל. זה מעביר יפה את הזמן ובאמת מסב הנאה לכולם.

 

[-LIGA]

ואותי מתסכל שאולי, אם אנחנו עדיין לא ראויים לביאת המשיח, נספר עוד כמה שנים לילדים שלנו:
"זה היה נורא... תקופה מפחידה... כולם היו בטוחים שהמשיח כבר כאן...."

כמו שניצולי השואה מספרים היום על רגעי השחרור. (אני ח"ו לא משווה לשואה, רק את הרעיון)

 

[במבה נוגט]

מה זה גדולים? הגדול, בן, בן 12.
ספציפית יש לי חבורה עליזה עם פער גילאים משמעותי.

הנקודה זה פשוט הפניות.
החלטתי שאני לא אמורה להספיק כלום וכל דבר זה בונוס.
אני פשוט איתם...
אבל אני לא עובדת. (חוץ מעכשיו למשל)
וקניתי עוד קו לכל הקווים והצינטוקים.

אבל "לא אמורה להספיק כלום" כולל כמה הספקים מינימליים כמו סדר (הכי בסיסי), כביסות ובישולים.
מי שלא מבינה למה עם ילד בן 12 יותר קל לה מאשר כשהיו לה רק פיצקלך שתנסה פשוט להזכר...

 

[shira bira]

והשנה לא התחלתי כלום. אבל כלום.

כנ"ל
אבל זה כי אני עובדת מהבית ובעלי בבידוד