קורונה גם לכם צמחו קרניים מהקורונה? << אשכול לפריקת תסכול >>

  • הוסף לסימניות
  • #41
אני מוכרחה לציין,
שהגישה שלי חיובית לגמרי לעניין.
עזבתי הכל וזה מה שאני עושה.
הום סקולינג.
חינוך ביתי.

אני והילדים.

לא רע בכלל.
טוב לנו מאד ושמח.
ואפילו אצל חלק מהילדים אני רואה שיפור התנהגותי/ רגשי ניכר.

למרות הקושי - זה לא קל. והעייפות.
עדיין יש למצב הזה גם הרבה מאד פלוסים.
כאלו שהיו אמורים להיות חלק משגרת חיינו ואבדנו אותם.
וקצת עכשיו אנחנו מקבלים חזרה.
מזדהה איתך. גם אצלי פתחנו חינוך ביתי עם לימוד כל המקצועות הכלולות במערכת השעות. שינון וחזרה. הפסקות פעילות. בכללי היה מאוד נחמד עד עכשיו.
אך לצערי, חטפתי שפעת או ה' יודע מה...עם חום ושיעול וכל זה..
נכון לעכשיו, אני בבידוד ביחידה.
ורק שומעת מבפנים מה קורה בחוץ..
היאבקות והישרדות של הבעל עם הילדים. מסכן. אני ממש מרחמת עליו. לא רגיל לעשות דברים בבית ולטפל בילדים. ה' יעזור לו ולהם. מוצאת את עצמי מתפללת בלי סוף.
גם שכולם יצאו מזה שפויים וגם לרפואתי.
בשורות טובות ורק טוב!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
שימי לב שכתבתי: בבית שיש בו רק קטנים. השאלה לא האם יש קטנים כי לרובנו יש ב"ה אלא האם יש גם גדולים יותר.
אני מדברת מהצד השני. יש לי ילד כבר בן 7 וחצי ויחסית זה כבר נותן לי מרווח נשימה!
ומידי פעם אני מוצאת את עצמי מדמיינת שהסיפור הזה היה קורה 4-5 שנים אחורה ומחסירה כמה פעימות.
אישה שנמצאת כל היום בבית עם שלושה קטנטנים, נניח שהגדול בן 4 (מכירה כמה) - לא מצליחה לפעמים ללכת לשירותים (סליחה). ובטח שלא לעשות להם ריכוז מסודר. זה קשה מאוד מאוד.
קדם כל אני מסכימה. לגמרי.
השלב הזה של ה2-3 קטנים גם בעיני הוא השלב הכי קשה בגידול ילדים. לא רק הכי קשה אלא הכי פחות מספק. שלא לאמר משעמם...

אבל אחרי זה גם לאמהות האלה אני אומרת תתפסו את המושכות, תארגנו סדר יום, תנהלו את הילדים ולא הם אתכן, תצפו קדימה ותנסו להכניס ענין וספוק לילדים ולעצמכן. לא אחרי שהם מנדנדים. רגע אחד קדם.
אפשר גם לראות את זה במעון אפילו שיש קבוצה של תינוקות מטפלות מצליחות להחזיק בידיהן את המושכות ולנהל את היום. זה ענין של מיומנות והרבה תכנון וראיה של צעד אחד קדימה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
שימי לב שכתבתי: בבית שיש בו רק קטנים. השאלה לא האם יש קטנים כי לרובנו יש ב"ה אלא האם יש גם גדולים יותר.
אני מדברת מהצד השני. יש לי ילד כבר בן 7 וחצי ויחסית זה כבר נותן לי מרווח נשימה!
ומידי פעם אני מוצאת את עצמי מדמיינת שהסיפור הזה היה קורה 4-5 שנים אחורה ומחסירה כמה פעימות.
אישה שנמצאת כל היום בבית עם שלושה קטנטנים, נניח שהגדול בן 4 (מכירה כמה) - לא מצליחה לפעמים ללכת לשירותים (סליחה). ובטח שלא לעשות להם ריכוז מסודר. זה קשה מאוד מאוד.
תודה שאת מסבירה אותנו - האמהות במצב הזה, כ"כ טוב
משום מה בכל האשכולות האלה, המצב רוח שלי רק נופל ונופל... לא מרגישה טוב בכלל עם החופש הכפוי הזה ,ובוודאי שלא עם הום סקולינג
יש לי שלושה קטנטנים ב"ה, ובקושי רבבב שורדת את היום יום, לא מדברת על שנת צהריים שאמורה איכשהו לתחזק את האחרי צהריים- ערב, ומבחינתי היא לא רלוונטית כי אם אני משכיבה את הילדים איתי, עד 11 בלילה אין לילה... ובכל מקרה כבר ב-5:45 - בוקר טוב!
אז תנו כח, אל תגידו שזה נחמד וכיף....
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
התקופה של 2-3 ילדים זכורה לי כאחת התקופות הכי קשות שהיו לי,
בקושי שרדתי את זה....

בילד הרביעי כבר הכל קל יותר, לא יודעת למה.

והיום עם בנות מעל 16-17
באמת הכל יותר קל...

אבל עדין כשכולם בבית כל היום וכל הלילה,
אני מוציאה אותם בערב שתים שתים [כמו תיבת נח] לסיבוב של רבע שעה
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
קדם כל אני מסכימה. לגמרי.
השלב הזה של ה2-3 קטנים גם בעיני הוא השלב הכי קשה בגידול ילדים. לא רק הכי קשה אלא הכי פחות מספק. שלא לאמר משעמם...

אבל אחרי זה גם לאמהות האלה אני אומרת תתפסו את המושכות, תארגנו סדר יום, תנהלו את הילדים ולא הם אתכן, תצפו קדימה ותנסו להכניס ענין וספוק לילדים ולעצמכן. לא אחרי שהם מנדנדים. רגע אחד קדם.
אפשר גם לראות את זה במעון אפילו שיש קבוצה של תינוקות מטפלות מצליחות להחזיק בידיהן את המושכות ולנהל את היום. זה ענין של מיומנות והרבה תכנון וראיה של צעד אחד קדימה.
כשיש קבוצה של ילדים בני אותו גיל הם משחקים אחד עם השני אבל כשאני בבית לבד עם 2 קטנטנים שכל היום רבים א"א לתפוס את המושכות ולארגן סדר יום... ואני גם עובדת מהבית וגם צריכה איכשהו לבשל, לכבס וכל השוטף וגם לנקות לפסח ועוד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
אז תנו כח, אל תגידו שזה נחמד וכיף...
אבל יש כאלו שנחמד וכיף להן כי יש להן תנאים שמאפשרים. אסור להן לשתף?
ומי שלא מצליחה זה לא אמור להקטין אותה. יש לה נסיבות אחרות שלא מאפשרות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
הערב שיהיו בריאים הם מחקו לי את כל האנשי קשר מהטלפון
מצטערת בצערך..
אבל לי הילד שלי בן ה4 מחק לי את כל הסימניות שלי בגוגל..:(
ואת יודעת מה הוא חטף ממני?... נשיקה(בניגוד גמור להוראות..)
ועכשיו אחרי שישן לו המתוק אני לא יודעת מאיפה להתחיל????????
היו לי שם סימניות חשובות מאוד מאוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #48
אבל יש כאלו שנחמד וכיף להן כי יש להן תנאים שמאפשרים. אסור להן לשתף?
ומי שלא מצליחה זה לא אמור להקטין אותה. יש לה נסיבות אחרות שלא מאפשרות.
צודקת.
רק תנו לנו מקום אחד (!!) לפרוק תסכולים... משום מה כל אשכול שנפתח בתסכול עמוק וייאוש, ישר עובר לאשכול ההום סקולינג והמבסוטיות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
צודקת.
רק תנו לנו מקום אחד (!!) לפרוק תסכולים... משום מה כל אשכול שנפתח בתסכול עמוק וייאוש, ישר עובר לאשכול ההום סקולינג והמבסוטיות...
דווקא מהמקום המיואש שלי כאחת שבקושי מספיקה לעבוד מהבית ונאלצת להתמודד עם הילדים לבד 24/7 (הבעל בבידוד) אני רואה קרן אור באלו שכן מצליחות.
ותפרקי בכיף :) היו פה הרבה פניני תסכול משעשעות.
זו מדינה דמוקרטית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
מזדהה עם כל מילה.
בבוקר אני עם הילדים.
בערב עובדת.

והבית - סדום ועמורה.
אז זהו, שאני מתכננת לעבוד בערבים, אבל כבר לא מסוגלת כשזה מגיע לשם.
לכן אני משתדלת בבוקר, וזה תוך כדי כל מיני דברים..
גמני רואה הרבה שינויים חיוביים, וזה כיף גדול
אבל צריך גם לפרוק :)
כי ת'אמת שהיום נמאס לי סופית מהקורונה!!
למי עוד נמאס?
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
תודה שאת מסבירה אותנו - האמהות במצב הזה, כ"כ טוב
משום מה בכל האשכולות האלה, המצב רוח שלי רק נופל ונופל... לא מרגישה טוב בכלל עם החופש הכפוי הזה ,ובוודאי שלא עם הום סקולינג
יש לי שלושה קטנטנים ב"ה, ובקושי רבבב שורדת את היום יום, לא מדברת על שנת צהריים שאמורה איכשהו לתחזק את האחרי צהריים- ערב, ומבחינתי היא לא רלוונטית כי אם אני משכיבה את הילדים איתי, עד 11 בלילה אין לילה... ובכל מקרה כבר ב-5:45 - בוקר טוב!
אז תנו כח, אל תגידו שזה נחמד וכיף....
הטראומה עדיין צרובה בי :)
ובאמת תזכרי כשאת קוראת תגובות מחלישות שרובן מדברות מנקודת מבט של בית שיש בו גם ילדים גדולים יותר!!
שולחת לך חיזוקים והמון כוחות!
אפשר גם לראות את זה במעון אפילו שיש קבוצה של תינוקות מטפלות מצליחות להחזיק בידיהן את המושכות ולנהל את היום. זה ענין של מיומנות והרבה תכנון וראיה של צעד אחד קדימה.
אני מאוד מסכימה איתך ומקווה שהאמהות האלו תצלחנה ליישם. רק לגבי ההשוואה הזאת - מבחינה מסוימת קל יותר להכניס סדר יום בקבוצה במעון כי כל הילדים באותו גיל. בבית שיש בו ילד בן 3 וחצי, פעוט בן שנתיים ותינוק בן חצי שנה, נניח, וכל אחד וצרכיו השונים, תינוק יונק, פעוט מפונק ומקנא, ו"גדול" שצריך להשגיח עליו אבל גם לנסות לסגל לו סדר יום, ולעשות הכל ביחד בו זמנית ומידי פעם להגניב עבודת בית דחופה וחיונית ועוד לראות את המעלות שיש במצב - זה מאוד מאוד מאוד קשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
מצטערת בצערך..
אבל לי הילד שלי בן ה4 מחק לי את כל הסימניות שלי בגוגל..:(
ואת יודעת מה הוא חטף ממני?... נשיקה(בניגוד גמור להוראות..)
אם זה היה בן ה-4 אולי היה מקבל נשיקה...
אבל זה היה בני ה-8 ו-9:confused::confused: האמת, ששמחתי שראיתי את זה אחרי שנרדמו...
אחרי היום הארוךךךךךךךךךך הזה זה הדבר היחיד שהיה לי סבלנות אליו...
מדובר במעל ל-400 אנשי קשר. (את עובדת עם המחשב. אני עם טלפון)
שזה יהיה הצרות שלנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
אגב, בבקשה מהמנהלים -
תגובות מבסוטיות מהמצב יש להפנות לאשכול אחר, ייעודי
שכמה מהניקים ידירו רגליהם ממנו.

האשכול הזה הוא לפריקת תסכול
מיועד לכל ההורים שהתנהגו יפה מאד כל היום, ועכשיו בא להם לצרוח!
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
המשפט הכי שגור על לשונם של ילדיי
אמא אפשר 2 עוגיות?
זה רק אצלי?ולא הם לא רעבים
לא רק אצלך.
אני מרגישה שפתחתי מסעדה.
גם מבלים במטבח כל היום וגם דרישות קולינריות.
("אמא תשטפי לי את העוף יש עליו לכלוכים").
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה