קורונה לכל ההורים, המורים/ות, הילדים/ות והמנהלים/ות!!!

חייבים להוריד את הלחץ מהילדים, יש כאלו שזה לא מתאים להם!!! נקודה.
הגדול אצלי בן 11 מסתדר יופי
הבת אחריו כנ"ל
הילד בן 7 , לא מוכן להקשיב בכלל, והחלטתי שאני לא רבה איתו על זה .
אז גמרא הוא לומד בטלפון עם סבא(תעסוקה משולמת)
חומש הוא לומד בערב עם אבא

כמובן שאני זאת שבודקת בקו מה ההספקים בכל יום , ואם אין הודעות מיוחדות של: לבא לקחת דפים או חוברות וכו' את כל השיעורים מענייני דיומא הוא ישלים שנה הבאה בעז"ה.
את הקטן בן 4 ממש שיחררתי לנפשו, זה לא מעניין אותו בכלל!

בקיצור, כל אחד יבדוק מה הכי מתאים לבית שלו , ואיך הוא הכי מסתדר ויעשה את זה.
אחרי שנחזור לשגרה מבטיחה לכם שאף אחד לא יבוא התביעה למה עשיתם כך או אחרת.

ולגבי הלחץ, לא נראה לי שהמורות עושות אותו, זה תלוי באוירה של בית...
בהצלחה!
 
איך היה לי כיף....
באחד הימים כשהקשבתי עם ביתי לשיעורי המורות, אחת המורות סיפקה לי שעת בידור, אוי, לשמוע את בעלה מתחזן ברקע, סיפק לי הנאה מרובה...
 
עוד דבר שאני ממליץ בעיקר למורים לעשות כדי שלילדים יהיה נחמד בכל הקוים שלהם.
לשיר להם/איתם.
זה גם ישמח אותם, גם יצחיק אותם, וגם יתן להם קצת חיוך על הפנים בימים המוזרים האלו.
 
איך עושים שיעור מלאכה בטלפון? בלי הדגמה, בלי תמונה
ועם חומרים שיש בכל בית ?:eek:
חייבים מלאכה? אם כן, אין לי כ"כ איך לעזור.
אבל- עכשיו הקלטתי הודעה על "משחק רביעיות משפחתי"...
או - שיעור אפיה- עוגיות פשוטות עם צורות. וכו'...
לא יודעת אם בכיוון, אבל למי שרוצה לגוון....
 
נראה לכם נורמלי שהמורות של הבת שלי נתנו לה ש"ב ביום שישי? (כיתה א')

מורה אחת-לצייר ציור של אביב
מורה שניה-לכתוב 4 מילים שהמורה הקריאה ולצייר ציור נחמד לידן
ולקרוא סיפור של שני דפים משעמם נוראות,

???:mad::(
 
כמה דברים שאני חושבת שכן יכולים להועיל כדי שלפחות לעמל הענק של המורות תהיה תועלת, ולבנות לא יהיו טראומות.

להגיד בתחילת כל שיעור מה לומדים ומאיפה, ולשחרר בפה מלא את כל מי שמסתדרת או רוצה לנסות להסתדר בכוחות עצמה לחיים ולשלום ולעבודה עצמאית, תוך הזמנה לשוב ולהקשיב אם תסתבך.
זה גם יוריד מהעומסים על הקווים.

למסור שיעורים קצרים וממוקדים, ולוודא לפחות פעם אחת שאת נשמעת היטב וברור.

להפסיק לאיים. להפסיק להלחיץ. בנועם לנסות לשתף. הזוי לאיים עם מבחנים שאין מושג לאיש אם ואיך ייערכו, ותעודות שייתכן בהחלט שיצטרכו לאסוף אותן מביה"ס או לקבלן שנה הבאה.
ועונשים, טוב, ניסחפו.

לסמוך על ההורים. הילדים הם שלנו. אנחנו אחראים לשלומם התפתחותם ולכ מה שקשור אליהם. אל תעברו את הגבול באפוטרופוסות יתר. כשביה"ס יחזור לשיגרתו תוכלו לוודא שאכן לא אירע להם כל רע.
עם הבעיות האמיתיות והילדים בסיכון אין באמת דרך לוודא מה קורה, כך שפשוט צריך להרגיע.


להוריד מהלחץ על המורות.
להוריד. להוריד.
חייבים להבין שהמורות לא ישרדו הרבה זמן עם תנאים לא תנאים כאלו. ויצעקו כל הצועקים עד מחרתיים שכל עובדי המשק במצב קשה וכו', כי זה נכון אבל לא קשור.
מורה שאמורה להפיק שיעור מתומצת, נעים, נשמע נחמד, יצירתי לפחות קצת, ומובן, כמעט לא אפשרי שתעשה זאת כשחבורת ילדיה מיתדפקים על דלתות חדרה רעבים צמאים ודורשי טיפול כי כבר שעות שהיא מקליטה והקו נופל או שהיא צריכה לחכות 40 דק' עד שכל הבנות יתחברו.

והיא גם לא יכולה במשך שבועות להתעורר בלילה כל שעה עגולה כדי לבדוק אם הקווים כבר עובדים. (כן, כן, שמעתי על כמה כאלה שעשו את זה יומיים! הם לא ישרדו!)

ובנוסף לזה להתקשר בכל יום לתלמידות ולקבל בלי סוף שיחות לאורך היום מתלמידות שרוצות הסבר, הכוונה, עידכון או סתם יחס, ולהגיש טפסים מקובעים ומרובעים שסופרים לה את הדקות.

(ואני לא מורה! לא מורה! לא מורה!!)

בכללי,
מותר להגיד את זה בקול:
כשויתרנו על חיבור לאינטרנט בכל הקשור לילדים וחינוכם ויתרנו על הרבה מאד נוחות, ולקחנו בחשבון שנשלם על זה מחירים. המחיר כרגע הוא חוסר אפשרות ללמידה קבועה סדירה תועלתית ומלאה בתקופה זו,
וזה בסדר.

חכם, לא חכם, משתלם, או לא, אשרינו או אבוי לנו, זו המציאות שלנו עכשיו.
פשוט צריך להשלים עם זה.
להשתדל מה שאפשר ולהניח למה שאי אפשר.

לא בטוחה שבלמידה מרחוק באינטרנט הכל זורם, בטוחה שלא. אבל זה פשוט לא העניין.

כולנו אנשים, בני אדם. עם חולשות וטעויות, ובלתי מושלמים בעליל. הקורונה הוציאה את זה החוצה בהרבה תחומים, וכל הניראות קיבלה מקום אחר. זה הזמן להכניס את העניין הזה גם ללמידה.

לאף אחד לא ייצא טוב מהלחץ הזה. צריך לקחת יפה סולם, ולרדת מהעץ הגבוה גבוה הזה שטיפסנו עליו.
במחילה מכל אלו שאולי יחלקו עלי, הקורונה לימדה אותי שהלחץ הלימודי על הבנות מיותר לא רק עכשיו אלא גם בימים רגילים.
חשבון ואנגלית א"א בלעדיהם, חוץ מזה למה צריך ש"ב ומבחנים?? א"א ללמוד בשביל הכיף? למה, אני זוכרת משהו משעור היסטוריה או משעור ביולוגיה? תנו לבנות לחיות... ("חיים רק פעם אחת... :)
 
נראה לכם נורמלי שהמורות של הבת שלי נתנו לה ש"ב ביום שישי? (כיתה א')

מורה אחת-לצייר ציור של אביב
מורה שניה-לכתוב 4 מילים שהמורה הקריאה ולצייר ציור נחמד לידן
ולקרוא סיפור של שני דפים משעמם נוראות,

???:mad::(
לפחות למדו גם פרשת שבוע?
במחילה מכל אלו שאולי יחלקו עלי, הקורונה לימדה אותי שהלחץ הלימודי על הבנות מיותר לא רק עכשיו אלא גם בימים רגילים.
חשבון ואנגלית א"א בלעדיהם, חוץ מזה למה צריך ש"ב ומבחנים?? א"א ללמוד בשביל הכיף? למה, אני זוכרת משהו משעור היסטוריה או משעור ביולוגיה? תנו לבנות לחיות... ("חיים רק פעם אחת... :)
כל מילה!
מאוד תלוי בבתי הספר.....
אצלנו אין מבחנים, ואפילו לא שיעורי בית.
מי שרוצה מאזינה וזוכה בכרטיס שצובר לה נקודות... זה הכל!!!
 
לפחות למדו גם פרשת שבוע?

כל מילה!
מאוד תלוי בבתי הספר.....
אצלנו אין מבחנים, ואפילו לא שיעורי בית.
מי שרוצה מאזינה וזוכה בכרטיס שצובר לה נקודות... זה הכל!!!
הלוואי עלינו...
כמה שהמורות מורידות מהדעת אם רק נדמה להם שהבת שכחה ספר, וש"ב ה' ישמור...
 
הלוואי עלינו...
כמה שהמורות מורידות מהדעת אם רק נדמה להם שהבת שכחה ספר, וש"ב ה' ישמור...
באמת מעצבן!
אבל שימי לב, דיברתי על הלמידה מרחוק....
אבל גם באופן כללי כל בית ספר והאופי שלו...
 
באמת מעצבן!
אבל שימי לב, דיברתי על הלמידה מרחוק....
אבל גם באופן כללי כל בית ספר והאופי שלו...
אני דיברתי שלא יזיק למערכת לחשב מסלול מחדש, נכון עד היום היה לחץ ורמה בשמים, מה יקרה לו הלחץ ירד? יש מקצועות שא"א בלעדיהם, ויש הרבה מיותרים, שאין בינם לבין עתיד הבנות כלום.
מבחנים לא מחנכים למידות ויראת שמים. מקצועות שקשורים לפרנסה בעתיד בסדר, חוץ מזה לא יקרה כלום.
ואני מדברת כמורה 15 שנה.
הקורונה לימדה אותנו כל מיני דברים, והלוואי שמשהו ישתנה בנושא.
אגב, הלמידה מרחוק עד עכשיו הייתה נחמדה וחביבה.
 
אני דיברתי שלא יזיק למערכת לחשב מסלול מחדש, נכון עד היום היה לחץ ורמה בשמים, מה יקרה לו הלחץ ירד? יש מקצועות שא"א בלעדיהם, ויש הרבה מיותרים, שאין בינם לבין עתיד הבנות כלום.
מבחנים לא מחנכים למידות ויראת שמים. מקצועות שקשורים לפרנסה בעתיד בסדר, חוץ מזה לא יקרה כלום.
ואני מדברת כמורה 15 שנה.
הקורונה לימדה אותנו כל מיני דברים, והלוואי שמשהו ישתנה בנושא.
אגב, הלמידה מרחוק עד עכשיו הייתה נחמדה וחביבה.
אני לא חושבת שצריך להוריד הרבה מקצועות.. אולי רק להפחית ש"ב וכמות חומר ממבחנים...
כאילו תדמיינו איך זה היה אם בכל ביהס היה רק חשבון אנגלית ומקצועות קודש.. אם יש בת שלא מתחברת למקצועות האלו היא היתה ממש אומללה כשיש מגוון אז תמיד יהיה לבת את המקצוע שהיא תאהב יותר ואת המקצוע שפחות אבל לפחות יהיה לה גיוון...
 
בשעות הקטנות
המורות לא סיפרו מילה בנוגע לפ"ש
היא ישבה, מסכנה, בסעודות, ושמעה בפעם הראשונה השנה את פ"ש
 
בשעות הקטנות
המורות לא סיפרו מילה בנוגע לפ"ש
היא ישבה, מסכנה, בסעודות, ושמעה בפעם הראשונה השנה את פ"ש
תראי,
האמת שזה היה גם לי קשה לספר את הפ"ש הנוכחיץ
זו פרשה לא קלה.
אבל כדי להקל על התלמידים, התקדתי בנקודה מסוימת אחת מהפרשה, ועליה הרחבתי עם רעיונות וסיפורים.
אין צורך לנחש שזה היה הנושא של "שמירת הלשון".
 
img-20200426-wa00451242675165290796117-731x1024.jpg
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

כל המגזר שב לשגרה, אך השבר רק מחריף. חלפה תקופת החגים, וכעת, כשהחזרנו את ספרי התורה לארון ומתחילים לחזור לשגרה, אנו חייבים לזכור את מי שנותר מאחור.

בזמן שאנחנו היינו עטופים במשפחה ובקהילה, אלפי ילדים בציבור החרדי חוו שוב את הבדידות המזעזעת:
  • בראש השנה ויום הכיפורים: לא היה להם אב שיוביל אותם לתפילה, שילמד אותם את סדרי בית הכנסת הבסיסיים, או שייקח אותם לבית הכנסת.
  • בסוכות: לא היה מי שידאג להם לארבעת המינים, יבנה איתם ולהם סוכה או ינהל את שולחן החג כהלכה.
  • בשמחת תורה: רבים מהם לא רקדו ולא נגעו בספר התורה.
הבדידות הזו אינה נחלת החג בלבד – היא השגרה היומיומית שלהם.

אלו הם ילדי המשפחות החד-הוריות, "היתומים השקופים", המהווים אחוזים גבוהים מהמשפחות בערים רבות. זו כבר מזמן לא סטטיסטיקה יבשה, זו קטסטרופה רוחנית ורגשית מתמשכת:
  • נערים בני 12 שאינם יודעים כיצד מתנהלת תפילה במניין.
  • ילדים שאין להם מי שיחזור איתם על ה'נלמד בחיידר'.
  • ילדים הנושאים תווית של "משפחה גרושה" שמדירה אותם ומונעת מהם רשת ביטחון קהילתית.
הנתון המזעזע ביותר: מעל 30% מילדי הגרושים חוזרים על גורל הוריהם – מתגרשים בעצמם. אנחנו מגדלים פה דור שבור שדן את עצמו לכאב יומיומי.

זה הרגע להפסיק את האטימות!


הימים הנוראים עברו, אך גילוי כבוד שמיים הוא לא רק תפילה – הוא לקיחת אחריות על הנפש החלשה. האם יש חילול השם גדול יותר מלהזניח את נפשות ילדינו?

אנו דורשים מהרשויות המקומיות: הפסיקו להתחבא מאחורי 'שגרה'!


דורשים להקים "יחידה לטיפול במשפחות חד הוריות" – יחידה מצילת חיים שתפעל באופן קבוע, 365 ימים בשנה.
  1. סיוע רגשי מקצועי לילדים: טיפולים פרטניים וקבוצתיים בתרפיות שונות, שיאפשרו לילדים לבטא את הטראומה בסביבה תומכת ונטולת שיפוט.
  2. חונכים רגשיים: רשת ביטחון חיונית שתספק ליווי אישי קבוע בשעות אחר הצהריים, ותשלים את החסר ההורי.
  3. שיקום רוחני וקהילתי – שבתות וחגים מודרכים: ארגון שבתות וסעודות חג מסודרות שידגימו כיצד נראה שולחן שבת כהלכתו, ויעניקו לילדים מודל חיובי ותחושת שייכות – כי זכותו של כל ילד לחוש חלק מהקהילה! ("כולם פה ילדים גרושים?" שאל אחד הילדים– זו השאלה הנוקבת שצריכה להזעיק אותנו!).
  4. ליווי מקצועי להורים: צוות שילווה את ההורים קודם הגירושין (ויבדוק אם ניתן למנוע), וכן בזמן הגירושין ולאחריה.
  5. תמיכה כלכלית: חלוקת תלושים משמעותית לחג וקמחא דפסחא.
נפש של ילד להורים גרושים אינה הפקר!

✋ קריאה לציבור הרחב: הכוח לשינוי נמצא בידיך!


כוחו של הציבור החרדי טמון בערבות ההדדית שלו. איננו יכולים לחכות רק למערכת המוניציפלית כדי שתפתור את כל הכאב, אך אנו יכולים וצריכים להכריח אותה לפעול!

השינוי תלוי בכל אחת ואחת מאיתנו – הן בלב והן בקול.


לחץ ציבורי – זו האחריות שלך!​

זה לא רק קריאה רגשית, אלא דרישה מעשית. היחידה המצילת חיים הזו לא תקום עד שלא תהיה זעקה ציבורית מחייבת. (כיום העירייה חוששת לומר שהיא "ח"ו" דואגת למשפחות הללו).

הפעילו לחץ על נבחרי הציבור שלכם:
  1. שלחו הודעה לראש העיר, סגניו וחברי המועצה, ומי שלדעתכם יכול לסייע בנושא. העבירו את המסר הברור שהנושא דחוף ואינו סובל דיחוי.
  2. ספרו לשכנים, לחברים ולבני המשפחה על ילדי "היתום השקוף", והסבירו את הצורך ביחידה המצילת חיים.
    הפכו את הנושא לחלק מהשיח היומיומי שלכם, ודאגו שלא יירד מסדר היום.
רק לחץ מתמשך יגרום לעירייה להקצות את 3 מיליון השקלים שיצילו את הדור הבא!

בתקווה לבשורות טובות גם בנושא זה,
החותמים לדאגת הדור הצעיר במשפחות החד-הוריות.
לתגובות hdhwrywt @ gmail.com

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה