קורונה לכל ההורים, המורים/ות, הילדים/ות והמנהלים/ות!!!

[YONATY1985]

יפה כתבת.
זה מבחינת האנושיות.
אבל:
1. כשיש תקשורת גם במיילים - הכל נראה אחרת,
מה שלא קיים ברוב החיידרים ובבתי יעקב (הרי חייבו אותנו לחתום שאין מחשב...)
2. מקווה שאין אצלכם תקלות תקשורת בקווים. על זה סובבים הרבה מאד תלונות.
(נפילות קוים, חוסר אפשרות להתחבר וכו')

וחתמת?
זאת אומרת ששש...
אולי להשים את הילדים במקום שלא מחתימים?...

 

[שמחהלה]

אין לי מושג אם כבר כתבו על זה באשכול. אבל דבר שצריך לשים עליו לב כל השנה ובפרט בלמידה מרחוק.
אינו דומה תלמיד שמגיע ללמוד את הנושא פעם ראשונה מהמלמד. לבין אם כבר למד את זה עם אביו.
כל הורה לתלמיד מתקשה ודאי כבר שמע את זה פעם אחת ויותר מהמלמד, תכין עם הילד את החומר לפני הלימוד בכיתה.
היום כל הילדים שלנו תלמידים מתקשים (קשה לכולם ללמוד דרך הטלפון), חובה על האבא ללמוד ולהכין היטיב היטיב עם הילד את החומר שהמלמד ילמד אותם בימים הבאים. בשביל שיוכל להבין את דברי המלמד.

 

[הני מושקוביץ]

דבר אחד טוב יצא בטוח.
יש לי ילד בן 5, מקסים, תמים, מתוק, עם "יציאות" חכמות במיוחד ושאלות, שלפעמים נראות חוצפניות.
והוא מאוד מתקשה בקריאה.

ממש נשברנו מזה, כי יש לנו עוד ענינים לטפל בהם, יש ילד חנ"מ, והבית ב"ה מלא ברכת ה', ולהכניס טיפולים פרטניים וכו'-ממש לא בא בחשבון.

התקופה הזו עשתה איתו רק טוב, הוא בלמידה אישית עם בעלי יום יום, שעתיים ביום, בבוקר שעה ובצהריים שעה, מדובר בילד שלא יודע לשבת דקה, משום מה, עם בעלי יש לו מוטיבציה, הוא מצליח, הוא קורא פתאום בשטף, מקבל מחמאות ופשוט שווה לו.

הוא זקוק ללימוד אישי של אחד על אחד, וב"ה מצליח בצורה מופלאה!

 

[YONATY1985]

מורה \ הורה יקר!
אני מזדהה עם כל מה שאמרת כי אני בדיוק בפרמטר שלך !
אך מהכיוון השני!
אין לך זמן לשבת עם ילדיך כי אתה עסוק עם תלמידיך !
זוהי בדיוק הסיבה שבחרת לומר למלמדים של ילדיך שאין לך רצון לשתף איתם פעולה!
וזה בסדר זוהי "תסמונת מורים \ מורות"

 

[ר גן עדן]

אני לא חושבת שצריך להוריד הרבה מקצועות.. אולי רק להפחית ש"ב וכמות חומר ממבחנים...
כאילו תדמיינו איך זה היה אם בכל ביהס היה רק חשבון אנגלית ומקצועות קודש.. אם יש בת שלא מתחברת למקצועות האלו היא היתה ממש אומללה כשיש מגוון אז תמיד יהיה לבת את המקצוע שהיא תאהב יותר ואת המקצוע שפחות אבל לפחות יהיה לה גיוון...

לא אמרתי להוריד אותם כליל, אמרתי רק להוריד את הלחץ בהם. יש עוד דרכים לסכם חומר חוץ ממבחן. חומר בהיסטוריה אפשר לסכם בפעילות או במשחק. או אפילו עבודת סיכום עם מחברות פתוחות.

 

[הוא היה אומר]

אין לך זמן לשבת עם ילדיך כי אתה עסוק עם תלמידיך !

כנראה שלא קראת את כל ההודעה שלי ידידי.
אינני עסוק עם תלמידיי כמעט, משום שאני משאיר להם שני שיעורים בני רבע שעה כל אחד, וממילא יש ךי זמן רב עבור ילדיי.
כך שחושבני שדבריך אלה בטעות יסודם.
וממילא, אף הדברים האלו:

זוהי בדיוק הסיבה שבחרת לומר למלמדים של ילדיך שאין לך רצון לשתף איתם פעולה!

בטעות יסודם.
את שיחות הועידה עם התלמידים אני עושה בשעת אחר הצהריים המאוחרות.
זמן זה בבכל מקרה "מת" מבחינה לימודית אצל ילדיי.

וזה בסדר זוהי "תסמונת מורים \ מורות"

אז אולי זה בסדר,
אבל פספסת את הנקודה.

 

[y&m]

לא אמרתי להוריד אותם כליל, אמרתי רק להוריד את הלחץ בהם. יש עוד דרכים לסכם חומר חוץ ממבחן. חומר בהיסטוריה אפשר לסכם בפעילות או במשחק. או אפילו עבודת סיכום עם מחברות פתוחות.

ולהוסיף בבקשה חכמות נוספות שהן לא רק פרונטליות.
מוזיקה, אומנות (לא מלאכה...), ציור, התעמלות ופעילות גופנית, ושייחדו יותר חלקים לפיתוח חשיבה ולמידה.
מרק העברת ידע.

 

[פרפר סגול]

לאורך התקופה האחרונה, אני חושבת רבות על מה שישאר לנוהאתגר הקורונה, אני מוצאת שיש מקום לשיקול דעת וחשיבה מעמיקה על כל מה שקורה כעת.
האם הלמידה הפרונטלית בבתי הספר היא תוצר של חשיבה ורצון למצוינות או המשך הצעידה בשביל המוכר החביב והנוח?
לי, התשובה ברורה ופשוטה.
אני מסיגת את דברי- אני לא מתכונת למתכונת לימודי הבנים, אלא ללימודי הבנות.

לצערי,
חומר הלימודים ומגוון הנושאים במקצועות רבים הוא ארכאי ומיושן.
הדרישות מתלמידות מסוימות לשבת בשיעור 45 דק כפול 6-7 שיעורים ביום, אינן מתאימות לכלל האוכלוסיה.
בנוסף, כל החנוך לחשיבה בתבנית מסוימת- לא יהיה רלונטי לדור העתיד, אנו צריכים לפתח חשיבה יצירתית,"חצופה" ופורצת.

האם לא נכון לפתח לפחות חלקים מסוימים מהמקצועת/מהחומר כחומרי למידה המעודדים למידה עצמאית?
אם בתקופה העוברת עלינו הרבה מאד הורים מדווחים על ילדים שפורחים בבית, הם לומדים ,נהנים ומתפתחים באופן נהדר.
אולי אפשר תו"כ המרוץ ללמידה במרחב הקולי לחשוב גם על השלב הבא.
שמעתי מסגנית בתיכון שהחויה הזו מריצה אותנו 10 שנים קדימה מבחינת תהליכי שינוי הלמידה.

 

[קקאו]

לאורך התקופה האחרונה, אני חושבת רבות על מה שישאר לנוהאתגר הקורונה, אני מוצאת שיש מקום לשיקול דעת וחשיבה מעמיקה על כל מה שקורה כעת.
האם הלמידה הפרונטלית בבתי הספר היא תוצר של חשיבה ורצון למצוינות או המשך הצעידה בשביל המוכר החביב והנוח?
לי, התשובה ברורה ופשוטה.
אני מסיגת את דברי- אני לא מתכונת למתכונת לימודי הבנים, אלא ללימודי הבנות.

לצערי,
חומר הלימודים ומגוון הנושאים במקצועות רבים הוא ארכאי ומיושן.
הדרישות מתלמידות מסוימות לשבת בשיעור 45 דק כפול 6-7 שיעורים ביום, אינן מתאימות לכלל האוכלוסיה.
בנוסף, כל החנוך לחשיבה בתבנית מסוימת- לא יהיה רלונטי לדור העתיד, אנו צריכים לפתח חשיבה יצירתית,"חצופה" ופורצת.

האם לא נכון לפתח לפחות חלקים מסוימים מהמקצועת/מהחומר כחומרי למידה המעודדים למידה עצמאית?
אם בתקופה העוברת עלינו הרבה מאד הורים מדווחים על ילדים שפורחים בבית, הם לומדים ,נהנים ומתפתחים באופן נהדר.
אולי אפשר תו"כ המרוץ ללמידה במרחב הקולי לחשוב גם על השלב הבא.
שמעתי מסגנית בתיכון שהחויה הזו מריצה אותנו 10 שנים קדימה מבחינת תהליכי שינוי הלמידה.

אכן לדעתי (ממה שאני מכיר) הצורת למידה טלפונית של הבנות לוקה בחסר, שחוץ מהקריסות החוזרות ונשנות בקווים גם מלעיטים אותם בחומר.

 

[מימימו]

לא אמרתי להוריד אותם כליל, אמרתי רק להוריד את הלחץ בהם. יש עוד דרכים לסכם חומר חוץ ממבחן. חומר בהיסטוריה אפשר לסכם בפעילות או במשחק. או אפילו עבודת סיכום עם מחברות פתוחות.

אני תלמידת תיכון אוקי? אז משרד החינוך החליט להוריד חומר מהבגרויות ובמקום זה יש פרויקטים הרי פרויקטים זה למידה חוויתית משמעותית שמורידה לחץ לא?[זה היה עכשיו בציניות כן?!!!]
אז זהו שלא אין דבר יותר מעצבן מפרויקט סבבה? כי אם למבחן אני אצטרך ללמוד כמה ימים ובמקרה של מבחן גדול שבוע שבועיים לפרויקט אני אצטרך להשקיע הרבה יותר זמןכי צריך לעצב ולמצוא חומר ולשכתב ולהקליד וכוו.... [אני לא מתכוונת ליסודי שהחומר שלומדים הוא לא לבגרויות/חוצים]
מה שכן לעבודת סיכום עם מחברות פתוחות [בזמן של הביה"ס לא בזמן אחה"צ]אני אשמח מאוד...

 

[תפוח זהב]

ליבי על המורות
ביום ראשון בעז"ה חוזרים ללימודים
המורות יפגשו תלמידות עם פערים עצומים (או שלא, כולנו היות באותו פלנטה, ולא היה שייך ללמוד)
תלמידה חרוצה תביא ספר חשבון מלא עד סופו
חובבנית עשתה רק מה שמעניין
ואחת לא עשתה כלום
הבלגניסטית איבדה את רוב הספרים בבית
ועכשיו המורה תצטרך לגשר על הפערים

 

[elibeli]

ליבי על המורות
ביום ראשון בעז"ה חוזרים ללימודים
המורות יפגשו תלמידות עם פערים עצומים (או שלא, כולנו היות באותו פלנטה, ולא היה שייך ללמוד)
תלמידה חרוצה תביא ספר חשבון מלא עד סופו
חובבנית עשתה רק מה שמעניין
ואחת לא עשתה כלום
הבלגניסטית איבדה את רוב הספרים בבית
ועכשיו המורה תצטרך לגשר על הפערים

חברה ספרה לי היום שהמורה של ביתה בת ה-7.5 התקשרה 'לעדכן' אותה שכשחוזרים ללימודים היא מתחילה ללמד בדיוק מאיפה שסיימו בטלפון...

 

[מימימו]

חברה ספרה לי היום שהמורה של ביתה בת ה-7.5 התקשרה 'לעדכן' אותה שכשחוזרים ללימודים היא מתחילה ללמד בדיוק מאיפה שסיימו בטלפון...

תעדכני אותה שהבת שלך לא למדה מהטלפון ואת לא מתכוונת לתת לה להשלים את זה ואולי המורה הנחמדה תסכים לעשות חזרה קצרה על החומר וגם אם לא מקסימום יחסר לה קצת חומר [ תכלס מה היא כבר צריכה לדעת מכל החומר הזה? חשבון וקריאה ואת זה את יכולה לעשות איתה בכיף רבע שעה ביום אפילו בעל פה ]

 

[כנפיים]

@y&m אני איתך... יש לי תחושה (או תקווה?) שאחרי הקורונה תגיע תקופה כזו, כמו אחרי הבלאגן עם הפאות לפני 15 שנים, פתאום נהיה לגיטימי ללכת עם מטפחות, והרבה כאלו שלא חשבו על זה, התחילו אז. אולי והלוואי שזה מה שיקרה גם כאן, יבינו שאפשר ללמד בנחת, יבינו שהעיקר זה קשר, התפתחות אישית, יבינו שהבית לא מקום כלכך גרוע עבור ילדים, אולי ייכנס אפילו חינוך ביתי יותר בקלות?
הלוואי.
אם תמיד ידעתי מה המוסדות עושים לילדים שלי (ללא כוונות זדון כמובן! אבל זו המציאות), עכשיו אני פשוט לא רואה את עצמי עושה להם את זה שוב.
האנשים חזרו לעצמם, לחשיבה, להתפתחות, להתעניינות, לרוגע, לשמחה, ל--עצמם!

 

[Tzivia770]

מה שחמוד, זה לקחת תופעה, להקצין אותה בטירוף, ואז לומר - אני לא ככה.
אני מכיר את המערכות, ובשום מקום נורמלי לא נדרשים למסור כ"כ הרבה שיעורים, ובוודאי לא ארוכים כל כך.
רוב המלמדים אנשים נורמליים והמנהלים והמפקחים גם כן כאלו. כולם מבינים את הסיטואציה שבה נמצאים ההורים ואף אחד לא כופה על אף אחד להקשיב לשיעורים ארוכים ולועידות מרובות משתתפים.
אין עניין להכליל ואז לומר אני לא ככה. כולנו לא ככה. זה בסדר

זהו שהוא לא הקצין אותה בטירוף, מחילה... ולא "כולנו לא ככה"
אצל הבת שלי באמת לא ככה אבל אצל הבן שלי כן ככה...
שיעור ראשון בשידור חי ב10:00
שיעור שני בשידור חי ב11:00
שיעור שלישי בשידור חי ב12:00
שיעור רביעי בשידור חי ב13:00.....

(עוד המורה אחר את הכל בשעה, ההנחיה של המנהל היא להתחיל ב8.. מסכן גם הוא, מנסה בלי שהמנהל ידע כי מבין שזה לא הגיוני... כל המהלך רק שאינו יכול לעשות דבר, המנהל עומד עליהם כמו לא יודעת מה...
"חשוב להכניס את הילדים למסגרת" בלה בלה בלה... הסביר לנו המנהל כשהתקשרנו,
ויש הורים שכן דורשים את זה (מעניין מאוד מי...)
אולי בכתה ו', ילד בכתה א' ממילא לא עושה את זה לבד ולהוריו יש עוד כמה ילדים וגם עבודה מהבית...
חיים בסרט

אז תודה לפותח האשכול, זה אכן גם מה שאנו עשינו
(יש לציין שהמנהל כן קצת מחזיק ראש.. ואמר - אתם הורים אחראים, תעשו מה שאתם יכולים...)
ואכן בקשנו מהמורה שישלח בהודעה מה ההספק של כל יום ואנו יושבים איתו פעם ביום במרוכז בשקט עושים את העמודים ושלום, מקסימום מקשיבים בזמן הזה לשיעור אחד אם מסתדר ועד שנמאס לילד. ממש בלי ללחוץ..

אבל בטח שלא מושיבים ילד ללמוד יותר מפעם ביום... גם למצוא פעם כזו לכל ילד זה טו מאצ'.......

קחו רגוע, שלא תזכרו את התקופה כסיוט

בהצלחה!!

 

[תפוח זהב]

חברה ספרה לי היום שהמורה של ביתה בת ה-7.5 התקשרה 'לעדכן' אותה שכשחוזרים ללימודים היא מתחילה ללמד בדיוק מאיפה שסיימו בטלפון...

ברור שהיא תצטרך להתחיל לא מאיפה שהפסיקו לפני החופשה
אלה מאיפה שהתחילו בתחילת שנה
מקמץ א'...

 

[פרפר סגול]

האנשים חזרו לעצמם, לחשיבה, להתפתחות, להתעניינות, לרוגע, לשמחה, ל--עצמם!

כמה נכון!!!

 

[גרשוני]

אי- אז, לפני כחצי שנה- שנה- התפרסם מכתב כואב של הרבנית קולדצקי תליט"א- שבו היא ביכתה על הלחץ לימודי שיש לילדות/ נערות של ימינו, שרק מביא ללחצים/ בעיות נפשיות/ חרדות וכו'... הרבה סמינרים ובתי"ס שמעו והפנימו, והרבה מהם השתדלו להעביר נושא במהירות, למותר לציין ששינו אמיתי- לא היה.
באה הקורונה ועשתה את הלא יאומן: כל מה שנכתב שם - הגיע בגדול, ברוך ה' ! אני סוקרת את ילדי היום ופשוט מתמוגגת: איזה חיות, איזה רוגע, איזה זמן איכות יש להם יום יום עם אחיהם, ולא הולכים לישון בפחד של: "מה המורה תגיד מחר? לא גמרתי שע"ב בחשבון...." "לא למדתי למבחן וכו'"...
שכל עם ישראל יהיה בריא, אבל אנא- שקצת מן הרוגע הזה יישאר, הלואי! מאמצת כל שניה בקורונה הזו ומודה לה' כל רגע...

 

[גלבוע]

אי- אז, לפני כחצי שנה- שנה- התפרסם מכתב כואב של הרבנית קולדצקי תליט"א- שבו היא ביכתה על הלחץ לימודי שיש לילדות/ נערות של ימינו, שרק מביא ללחצים/ בעיות נפשיות/ חרדות וכו'... הרבה סמינרים ובתי"ס שמעו והפנימו, והרבה מהם השתדלו להעביר נושא במהירות, למותר לציין ששינו אמיתי- לא היה.
באה הקורונה ועשתה את הלא יאומן: כל מה שנכתב שם - הגיע בגדול, ברוך ה' ! אני סוקרת את ילדי היום ופשוט מתמוגגת: איזה חיות, איזה רוגע, איזה זמן איכות יש להם יום יום עם אחיהם, ולא הולכים לישון בפחד של: "מה המורה תגיד מחר? לא גמרתי שע"ב בחשבון...." "לא למדתי למבחן וכו'"...
שכל עם ישראל יהיה בריא, אבל אנא- שקצת מן הרוגע הזה יישאר, הלואי! מאמצת כל שניה בקורונה הזו ומודה לה' כל רגע...

משהו ששמעתי ממלמד חכם ומנוסה:
מי שמורה טוב, מצליח גם עכשיו, ומי שלא - מגלה את זה עכשיו ביתר שאת.
מורה שרגיל לעבוד בשיטת העידוד והטפיחות על שכם, מצליח גם דרך הטלפון לעודד,
מורה שרגיל לאיים בשליחה למנהל, הורדת ציון, דיווח להורים וכו' - רוב איומיו מתגלים כעת כחסרי תועלת....

 

[יענקף]

יש לי ילד בן 5, מקסים, תמים, מתוק, עם "יציאות" חכמות במיוחד ושאלות, שלפעמים נראות חוצפניות.
והוא מאוד מתקשה בקריאה.

ממתי ילד בגיל חמש צריך לדעת קריאה?!
אצלנו ילדים בני חמש מתחילים ללמוד את אותיות הא' ב', וכך זה ברוב המקומות.