מידע שימושי חתונות ה-100

שהם רוקדים לשמח את החתן ולפעמים בתקופות שיא בוערות של חתונות לילה לילה... נראה אותכם רוקדים ריקוד ספורטיבי לילה לילה במשך שלוש שעות ברציפות ולאחר מכן לנסות לתפקד בישיבה, ובלילה שוב לרקוד וחוזר חלילה....
צודק. בנקודת במבט של בחור, שכל העולם נברא בשבילו.

במבט אמיתי על החיים, נדמה לי שהחתן מחויב בכבוד אביו.
ואם הבחורים באים לשמחו (הם לא באמת חייבים לבוא, לרוב), הם צריכים להתחשב ברצון אביו.
בפרט אם בסוף בסוף הוא הבעל הבית. לא הם.

בתור אברך, הייתי בשני סוגי אירועים לחברים.
באירוע הבר מצווה לחברים, הגם שאם לא נגיע - אין אירוע, נדרש מאיתנו לכבד את בעל השמחה בכל מכל כל.
לא עלה בדעתנו להתעמת מול רצונותיו. הגם שלפעמים הם היו פרועים.

מאידך באירוע החתונה - איש הישר בעיניו יעשה.

חושב שהדבר נובע בעיקר בגלל שיטת החינוך בישיבות-גדולות. החינוך-העצמי כנראה לוקה בחסר בתחום הזה.
במקום להגיע ולשמח את החתן ללא תנאים מוקדמים, מרצון ושמחה אמיתית, באים ואומרים לחתן והוריו - תעשו כרצוננו ולא - אנו לא רוקדים.
בישיבות בהם יש חינוך יותר חזק - יש פחות תופעות כאלו. החתן והמחותנים הם המלכים, לא הבחורים.
 
שהם רוקדים לשמח את החתן ולפעמים בתקופות שיא בוערות של חתונות לילה לילה... נראה אותכם רוקדים ריקוד ספורטיבי לילה לילה במשך שלוש שעות ברציפות ולאחר מכן לנסות לתפקד בישיבה, ובלילה שוב לרקוד וחוזר חלילה....
אנשים משום מה חושבים שהבחורים הם כמו חבורת משמחים ללא תשלום - מספיק שהם מקבלים איזה רבע עוף מוקפץ בארמונות חן שהם כבר חייבים.......
אותו דבר עושות גם חברות של הכלה.
והן עושות יותר מזה.
הן גם משיגות וסוחבות כל מיני אביזרים, כדי לשמח אותה.
ואף אחד לא מוזג להן כל מיני משקאות שעדיף לא לפרט עליהם, כדי שיהיה שמח.
ולא, הן לא עושות את זה כי נתנו להן רבע עוף מוקפץ בארמונות חן, והן חייבות, אלא כי הן שמחות בשמחת חברתן, ורוצות לשמח אותה.
 
ואם הבחורים באים לשמחו (הם לא באמת חייבים לבוא, לרוב), הם צריכים להתחשב ברצון אביו.
בפרט אם בסוף בסוף הוא הבעל הבית. לא הם.
אני לא יודע עם במבט של אברך או במבט של בחור, תחשוב חתן שחצי מהבחורים לא מגיעים לחתונה שלו... - כי הם לא חייבים לבוא.....
ונראה לי שכל הורה 'נורמלי' שמוציא עשרות אלפי שקלים - לחתן את הבן שלו - הוא רוצה שיהיה לו את הערב הכי שמח... והוולויום הגבוהה.... זה הבעיה? מה קרא?.. משהו יצא מדעתו.....
ובפרט ברוב הישיבות הנורמליות שלא מחלקים משקאות.... שעדיף שלא לפרט עליהם...

וכבר ראינו חתונות שאפילו שהחברים הגיעו וישבו בצד כי לא היה להם כח שאתמול ושלשום הם רקדו אצל חתנים אחרים - וגם בשביל כל משקה שהוא היום הם לא היו באים... או בגלל סיבות אחרות איזה חתונות הם היו....

כלפי הבחורים - העולם נברא בשבלם... אין שום בעיה, שפעם אחת נראה חתונה שהבחורים לא מגיעים.... בשביל החתן...
 
אני לא יודע עם במבט של אברך או במבט של בחור, תחשוב חתן שחצי מהבחורים לא מגיעים לחתונה שלו... - כי הם לא חייבים לבוא.....
טוב, דיברנו על חינוך, לא?
זה שהמניע היום של חלק מהבחורים אינו הרצון לשמוח ולשמח את חברם - זה ברור. על זה כתבתי 'תעודת עניות'.
אם המניע הוא אמיתי וטהור - לא אמור להיות פנצ'ר כזה בין בעלי השמחה לבחורים.
פשוט כי נהיר להם מי הבעל הבית, ומי האורח.
 
פשוט שנהיר וברור להם מי הבעל הבית ומי המארח... רק צריך להתחשב גם 'בשחקנים' - 'רקדנים' חינם ברגשותיהם וברצונם...
בעולם תקין - ה'רקדנים' הם אלו שצריכים להתחשב ברצונותיהם של מי שהם משמחים.
איך שבעלי השמחה רוצים לשמוח, לא איך שהם רוצים לשמח.
 
ו
שישלמו מחיר מלא ל'רקדנים'....
אגב, אני ראיתי גם מחותנים - בעלי שמחה... מישיבות מעולות וחשובות מאוד שפונים לבחורים ו'מתגמלים' אותם בכל מיני אופנים שיהיו ריקודים שמחים...
 
שישלמו מחיר מלא ל'רקדנים'....
דא עקא.
שבעולם תקין - חברים אמורים לשמוח ולשמח. ללא תשלום.
ולא לדרוש שהשמחה תפעל לפי מאוויים, אף אם כך הם ישַׂמחו יותר.
 
ולא לדרוש שהשמחה תפעל לפי מאוויים, אף אם כך הם ישַׂמחו יותר.
אתה חושב על הבחורים רעות - בדיוק כמו שהם יחשבו עליך... כל צד רואה את הצד שלו ועומד נחרץ עליו...
ברור שיש מקום להידברות להבנות להנמכת וולויום... רק צריך לראות עוד צדדים ועוד שיקולים בדבר...
וזה לא ברור ולא פשוט כל כך לבוא ולהגיד על הבחורים המשמחים שהם פרזיטים שחושבים על עצמם בלבד... - לתשומת לב...
 
שהם רוקדים לשמח את החתן ולפעמים בתקופות שיא בוערות של חתונות לילה לילה... נראה אותכם רוקדים ריקוד ספורטיבי לילה לילה במשך שלוש שעות ברציפות ולאחר מכן לנסות לתפקד בישיבה, ובלילה שוב לרקוד וחוזר חלילה....
אנשים משום מה חושבים שהבחורים הם כמו חבורת משמחים ללא תשלום - מספיק שהם מקבלים איזה רבע עוף מוקפץ בארמונות חן שהם כבר חייבים.......
אותו דבר עושות גם חברות של הכלה.
והן עושות יותר מזה.
הן גם משיגות וסוחבות כל מיני אביזרים, כדי לשמח אותה.
ואף אחד לא מוזג להן כל מיני משקאות שעדיף לא לפרט עליהם, כדי שיהיה שמח.
ולא, הן לא עושות את זה כי נתנו להן רבע עוף מוקפץ בארמונות חן, והן חייבות, אלא כי הן שמחות בשמחת חברתן, ורוצות לשמח אותה.
ישר לאשכול על פערים בין בחורים לבחורות, החינוך שניתן להם, וההשלכות על שידוכים ודרישת דירות.
פשוט מדהים.
 
תלוי איזה זמר מזמינים
וגם בזה יש היצע וביקוש

יש זמרים מצויינים שמחירים שלהם נעים בין 1500 - 2000 ש"ח
ומי שרוצה לשלם על מותג - זה בעיה שלו בדיוק כמו ההבדל בין חולצה שעולה 100 ש"ח של פורור לחולצה של מותג רציני שעולה 300 ש"ח
המשוגע הוא לא המוכר - אלא הקונה, וכך גם כאן!!

ולקחת בחשבון שזה לא הכנסה נטו!!!

וגם לקחת בחשבון מה זה דורש מזמר
זה משנה לו את כל היום
אם הוא עובד בעוד עבודה, הוא לא יכול לעבוד עד שעה מאוחרת והוא לא יכול לעבוד מוקדם בבוקר - כי הוא מסיים באוחר מאד בלילה את האירוע...
כך שצריך לקחת בחשבון את כל המכלול + העבודה הקשה מאד של זמר



הדברים נטחנו עד דק ולא חושב שיש עניין לפתוח את הכל
אבל בתימצות
אני מדבר על גברים - אין מצב לרקוד בווליום נמוך!!!
אצל נשים זה אפשרי
אצל גברים - בלתי אפשרי לגמרי
ולכן - נכון שלפעמים זה מוגזם
אבל צריך לקחת בחשבון, שהם צריכים לגרום שירקדו
ואם הם יורידו את הווליום - פשוט זה לא יקרה
ואני מדבר מניסיון של כל הצדדים
כרוקד וכמרקיד וכאחד שהיה אחראי בישיבה על כל התזמורות וכו'...
ולא פעם במהלך חתונות הייתי צריך להסביר את הדבר לאנשים
וכמה פעמים חזר על עצמו הסיפור - שאתן דוגמה לו
הגיע אליי האבא של החתן ואמר לי שהרעש בלתי נסבל ושינמיכו
אמרתי להם להנמיך אבל זה לא הספיק והוא ביקש עוד
הסברתי לו שאם יורידו עוד - לא יהיו ריקודים
אבל הוא התעצבן והוא אמר , שהוא זה שמשלם את הכסף והוא נותן הוראות וזהו
ונכון שבזה הוא צודק ולא הייתה ברירה והנמיכו עוד - עד שהיה מרוצה
ומה קרה מיד? - פשוט נגמרו המעגלים והחתן מצא את עצמו באמצע האולם לבד!!
וכמה שניסו להחיות את הריקודים - פשוט לא הלך
עד שהאבא הגיע לתזמורת ואמר להם להגביר!!!!

ולא תמיד חייבים להיות בדיוק איפה שהכי גבוה
ומי שמפריע לו - יכול ללכת לצד

ועוד דבר
בחתונה מאד קשה לרצות את כל הצדדים
לפעמים האבא של הכלה רוצה משהו אחד והחתן עצמו רוצה משהו אחר
וזה מתחבר גם עם הנקודה הזו -

השאלה למי קוראים המשפחה
יש את צד החתן ויש את צד הכלה
ויש גם את הבחורים מהישיבה של החתן שהם עיקר הרקודים
וזה הקושי הכי גדול לרצות את כולם
במיוחד במקרים שהמשפחה של אחד הצדדים יותר "פרום" ואילו החתן וישיבתו - יותר פתוחים
וזה מתכון בטוח לבלגן
ואין לכם מושג איזה קשה זה
אם באירוע כמו בר מצווה יש לך מישהו אחד שהוא זה שהזמין אותך וממנו אתה מקבל הוראות - כולל הסגנון
ועדיין לפעמים גם שם יש כל מיני דרישות סותרות
בחתונה - זה הרבה יותר
והם יכולים לקבל בקשות סותרות תוך דקה מ 3 כיוונים
ולפעמים אין להם ברירה אלא ללכת כמו צד אחד וגמרנו
או לנסות ולשלב או לחלק בין ריקודים ראשונים לשניים - שזה אחד הפתרונות הטובים- אם מצליחים להסביר את זה לצדדים השונים

ובכל מקרה, אם לא הייתם מרוצים - אפשר בפעם הבאה להזמין תזמורת אחרת
אלא מה, זה לא תלוי בכם אלא בחתן?
אז כנראה שזה מה שמתאים לו ולישיבתו ואין מה לעשות
ואפשר להגיע לסיכומים כמו שהזכרתי אבל עדיין....

סליחה על אריכות הדברים
אבל הייתי חייב....
תודה על האריכות,

עדיין אפשרי לרצות חלק נכבד,
אם שמים 4 בוקסות מסביב רחבת הריקודים,
זה יגרום למי שעומד מהצד לא להיחרש...
ולמי שבפנים לקפץ...
 
כולם צודקים! ולכן צריך להגיע להבנות, אגב אני זוכרת שחברות ספרו לי, שיום אחרי החתונה שלי לאחר שרקדו
עד כלות הכוחות )ולא, לא צ'פרתי אותן) הן לא הצליחו לעלות במדרגות הסמינר! בבחור שאין לא כח לרקוד מה יעזור משקה? שישתכר? נו באמת?
וסליחה על הסטת הנושא, מה עם הבר מצוות? לא הגיעה זמנן להתבטל?
 
היופי בציבור החרדי שאפשר להעתיק.
שינוי מיקום החתונה (אולם קטן) הוא שינוי מהותי.
ברע ש'החסידים' (במלעיל) עושים חתונות קטנות - יקל על הליטאים לבצע אותו דבר. לא?
להזכיר לך שהליטאים היו הראשונים לחתן "בבני תורה" (גפן פוריה)? שלא היה ראוי לתואר אולם.
 
מה לעשות
בעולם תקין - ה'רקדנים' הם אלו שצריכים להתחשב ברצונותיהם של מי שהם משמחים.
איך שבעלי השמחה רוצים לשמוח, לא איך שהם רוצים לשמח.
שלפעמים הבחורים מכירים את החתן יותר ממש שאבא שלו מכיר אותו וד"ל
וחוץ מזה בחורים הם לא סוסי עבודה,
שזורקים להם תבן בבר, ורוצים שהם ירקדו לפי החליל של הסבא...
וסתם אולי לפעמים שוכחים,
אז בעלי השמחה זה רק 2 אחד בצד של הגברים ואחת בצד של הנשים..
כל השאר קרובים שלהם שמאוד מאוד אוהבים אותם ואפי' מוכנים להוזיל מכספם בשבילהם..

רגע, אם הם כל כך אוהבים אותם אז אולי כדאי להתחשב בבעלי השמחה??

ולבעלי השמחה,
ההורים שלכם כל כך נותניםלכם אז זה לא ההזדמנות עכשיו להראות להם אמה אתם מעריכים אותם?
 
שלפעמים הבחורים מכירים את החתן יותר ממש שאבא שלו מכיר אותו וד"ל
וחוץ מזה בחורים הם לא סוסי עבודה,
שזורקים להם תבן בבר, ורוצים שהם ירקדו לפי החליל של הסבא...
וסתם אולי לפעמים שוכחים,
אז בעלי השמחה זה רק 2 אחד בצד של הגברים ואחת בצד של הנשים..
כל השאר קרובים שלהם שמאוד מאוד אוהבים אותם ואפי' מוכנים להוזיל מכספם בשבילהם..
טעות בידך.
בעלי השמחה הם החתן וכלה ושושביניהם.
צריכים להתחשב בדעת השושבינים לא פחות מדעתו של החתן.
וגם בחתונה מוטל על החתן לכבד את רצון הוריו. וממילא - לעצב את שמחתו כרצונם.
 
טעות בידך.
בעלי השמחה הם החתן וכלה ושושביניהם.
צריכים להתחשב בדעת השושבינים לא פחות מדעתו של החתן.
וגם בחתונה מוטל על החתן לכבד את רצון הוריו. וממילא - לעצב את שמחתו כרצונם.
ממתי השושבין לא פחות מאשר החתן???
 
ממתי שהוא בעל שמחה.
וממתי שהחתן חייב בכבוד אביו שהוא שושבינו.
חיפשתי הרבה בגמרא ובפוסקים
ולא מצאתי שום התייחסות לחיוב ולמצווה לשמח את אב החתן או הכלה
או כל הזוכה לשמח את אב החתן זוכה לחמישה קולות וכדו'....
 
חיפשתי הרבה בגמרא ובפוסקים
ולא מצאתי שום התייחסות לחיוב ולמצווה לשמח את אב החתן או הכלה
או כל הזוכה לשמח את אב החתן זוכה לחמישה קולות וכדו'....
מי אמר 'לשמח'.
כתבתי שהם 'בעלי השמחה', על כל המשתמע. לאפוקי מהודעה זו:
אז בעלי השמחה זה רק 2 אחד בצד של הגברים ואחת בצד של הנשים..
כל השאר קרובים שלהם שמאוד מאוד אוהבים אותם ואפי' מוכנים להוזיל מכספם בשבילהם..

אבל יודע מה, זה באמת לא משנה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה