דיון נושאים פוגעניים

  • הוסף לסימניות
  • #62
עובדה.
אנשים שמנים סוחבים עימם מלבד עודף המשקל גם טונות של משקעים וצלקות מיחס החברה אליהם.
וגם אם רק אמרו את האמת,
ורק רצו להתבדח,
ו- די כבר עם צעצועי הלשון והפוליטיקלי קורקט השקרי והמטופש.
והטיעון הגאוני מכולם, עפ"י תורה הרי יש הבדלי מעמדות...

לא יעזור לאף אחד כלום,
הם נ-פ-ג-ע-ו
והם נפגעים. נפגעים עד עומק שיתי נפשם.

וכך גם כהי עור, אדומי עור, ג'ינג'ים, תרנים, גמדים, לבקנים, וכו'
כל מי שמרגיש יחס שונה בשל מראהו החיצוני.

ומי שלא מסוגל להתחשב ולגלות רגישות, במטותא, עליו להחליף מקצוע.
אין לי שום טענה אליו, כי זו נכות רגשית, או שיש לך את זה או שלא.

ידוע מהחזו"א שנזהר לא למהר בהליכתו בנוכחות קשיש שהתקשה בהליכה, כדי לא לצערו. למרות שהלה כנראה היה מודע לכך שאינו הולך מהר.
לסיכום: גלו רגישות, אין חשש בציבור שלנו ממדרון חלקלק, מקסימום ייפגעו קצת פחות אנשים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
עובדה.
אנשים שמנים סוחבים עימם מלבד עודף המשקל גם טונות של משקעים וצלקות מיחס החברה אליהם.
וגם אם רק אמרו את האמת,
ורק רצו להתבדח,
ו- די כבר עם צעצועי הלשון והפוליטיקלי קורקט השקרי והמטופש.
והטיעון הגאוני מכולם, עפ"י תורה הרי יש הבדלי מעמדות...

לא יעזור לאף אחד כלום,
הם נ-פ-ג-ע-ו
והם נפגעים. נפגעים עד עומק שיתי נפשם.

וכך גם כהי עור, אדומי עור, ג'ינג'ים, תרנים, גמדים, לבקנים, וכו'
כל מי שמרגיש יחס שונה בשל מראהו החיצוני.

ומי שלא מסוגל להתחשב ולגלות רגישות, במטותא, עליו להחליף מקצוע.
אין לי שום טענה אליו, כי זו נכות רגשית, או שיש לך את זה או שלא.

ידוע מהחזו"א שנזהר לא למהר בהליכתו בנוכחות קשיש שהתקשה בהליכה, כדי לא לצערו. למרות שהלה כנראה היה מודע לכך שאינו הולך מהר.
לסיכום: גלו רגישות, אין חשש בציבור שלנו ממדרון חלקלק, מקסימום ייפגעו קצת פחות אנשים.
על זה נאמר: בלת"ק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
כבר אמרו חכמים "אין אדם פוגע, יש אדם נפגע" יש שלב שאחרי ההשתדלות המינימלית שבו ההחלטה אם להיפגע נתונה בידי האדם ואם הוא בעל מודעות עצמית וערך עצמי הוא לא יפגע.
אבל כשמכבסים, זה אומר שהמצב כ"כ רגיש שאפילו לא אומרים את המילה שמן כי זה ממש גרוע
ולא אומרים נמוך כי זה באמת אסון
אז כבר עדיף בלי כיבוס!
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
הייתי ילדה קטנה, הכרתי רק שמש ואור.
כשיום אחד זה נעלם, פתאום. הגענו למקום אחר.
ארץ חיוורת, אנשים חיוורים, לא אהבתי את זה, בכלל בכלל לא.
רציתי לחזור הביתה.

"זו הארץ הקדושה, טאגה שלי, הארץ של אלוקים" לחשה לי אמא בלילות.
"אבל אין לי חברות", בכיתי, מתחפרת בתוך השמלה שלה, מריחה את הריח החריף של הבֶּרְבֶּרֶה.
"למה?" התפלאה אמא, "זה ארץ של יהודים קדושים"
"הם אומרות לי שאני בצבע של הכביש, ולא משחקות איתי" לחשתי לה חזרה.

15501295567599.jpg
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #68
אבל כשמכבסים, זה אומר שהמצב כ"כ רגיש שאפילו לא אומרים את המילה שמן כי זה ממש גרוע
ולא אומרים נמוך כי זה באמת אסון
אז כבר עדיף בלי כיבוס!
ברכילות ללא צורך או תועלת כל שהיא, יתכן ועדיף ללא כיבוס, כי הכיבוס המתחסד רק מעצבן יותר. זה כמו לבוא אל אדם לומר לו "בוקר טוב שמן" ומיד לשאול אותו אם הוא נפגע.
כשזה לא פרונטלי מול האדם, הכיבוס הוא למטרות מצפון בלבד.
המצב הנפוץ לכיבוס מומלץ הוא למשל בחנות בגדים לבקש מהמוכר בגד לילד שמן אז אומרים "הוא קצת גדול" תן לו מידה מעל ונקצר את השרוולים. או חופשה משפחתית וצריך לדאוג לאחד הילדים למיטה וחצי, אז אומרים יש ילד אחד קצת רחב אם אפשר מיטה וחצי שיהיה לו נוח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
אולי כי אנשים חיוורים מעולם לא היו עבדים. ואנשים חיוורים, זו מחמאה, בדרך כלל. קונוטציה, קונוטציה.
כי חיוורון נחשב במאות הקודמות באירופה כסמל סטטוס ועושר.
שהרי עשירים אינם עובדים בשדות תחת השמש הקופחת אלא יושבים בביתם המוצל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
מה כל כך מורכב להבין שיש כינויים שמובאים כפגיעה. ויש שלו.
לא ראיתי הרבה ישקניטו מישהו בכינוי צרפתי/אנגלי וכד', (כן לגבי תכונות מסויימות אבל לא ככלל) ואילו כושי הוא כינוי שמשמש גם לגנאי.
ולכן כהה עור או אפרו אמריקני וכל כינויי דומה הוא בסדר. אבל כושי הפך להיות כינוי גנאי.
וכן מי כמונו חרדיים יודעים את מעמדו של הפוליטלי קורקט בנושאים שקשורים אלו. איזו שפה או מבטא 'נכנס' ואיזה לגנאי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
אולי כי אנשים חיוורים מעולם לא היו עבדים. ואנשים חיוורים, זו מחמאה, בדרך כלל. קונוטציה, קונוטציה.
אני לא מכירה מחמאה כזאת.
מילא לבנים, אבל חיוורים?
לדעתי מעליב.

כי חיוורון נחשב במאות הקודמות באירופה כסמל סטטוס ועושר.
שהרי עשירים אינם עובדים בשדות תחת השמש הקופחת אלא יושבים בביתם המוצל.
פה היא לא התכוונה לתאר עשירים, סתם אנשים 'בהירי-עור'
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
אני לא מכירה מחמאה כזאת.
מילא לבנים, אבל חיוורים?
לדעתי מעליב.


פה היא לא התכוונה לתאר עשירים, סתם אנשים 'בהירי-עור'
וזה רק מוכיח שכל כינוי וכל פירוש שלו הם תלויי מקום ותרבות.
גם האינדיאנים קראו למתיישבים הראשונים מאירופה ביבשת אמריקה בכינוי חיוורי הפנים ולא כעלבון אלא כתיאור עובדתי.
אבל עוד לא מצאתי אמריקאי לבן שקורא לאפרו אמריקאי nigger כמחווה של חיבה או ככינוי מכבד.
ולכן זה כינוי פוגעני.
הן לגבי פרענק. לא התאפקתי :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
וזה רק מוכיח שכל כינוי וכל פירוש שלו הם תלויי מקום ותרבות.
גם האינדיאנים קראו למתיישבים הראשונים ביבשת אמריקה בכינוי חיוורי הפנים ולא כעלבון אלא כתיאור עובדתי.
אבל עוד לא מצאתי אמריקאי לבן שקורא לאפרו אמריקאי nigger כמחווה של חיבה או ככינוי מכבד.
ולכן זה כינוי פוגעני.
אישית לא הייתי נעלבת מזה, רק רציתי להראות את זה שהקבוצות שנפגעות - נפגעות. לא משנה באיזה מילה מתארים אותם.
וכן להיפך....
הן לגבי פרענק. לא התאפקתי :)
אולי טעיתי, ראיתי שהביאו כאן מויקיפדיה שזה כינוי גנאי.
אבל אני באה מבית דובר יידיש, וכשרוצים לומר "צרפתי" אומרים פרענק. כמו כשמדברים על גרמני אומרים דייטש.
ולפעמים משתמשים בזה גם לסתם אנשים מעדות המזרח.
לא יודעת מה זה אומר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
אישית לא הייתי נעלבת מזה, רק רציתי להראות את זה שהקבוצות שנפגעות - נפגעות. לא משנה באיזה מילה מתארים אותם.
וכן להיפך....

אולי טעיתי, ראיתי שהביאו כאן מויקיפדיה שזה כינוי גנאי.
אבל אני באה מבית דובר יידיש, וכשרוצים לומר "צרפתי" אומרים פרענק. כמו כשמדברים על גרמני אומרים דייטש.
ולפעמים משתמשים בזה גם לסתם אנשים מעדות המזרח.
לא יודעת מה זה אומר.
את מחזקת את טענתי שלמעשה כינוי שנתפס פוגעני במקום אחד יכול להשתמע כנייטרלי במקום ותרבות אחרת וזה מה שניסיתי להסביר.
כמובן שזה גם תלוי בהקשר, בנימה ובמנגינה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
אבל עוד לא מצאתי אמריקאי לבן שקורא לאפרו אמריקאי nigger כמחווה של חיבה או ככינוי מכבד.
זה לא שהיתה קללה שהדביקו לאנשים כהי-עור, אז אוסרים לומר את הקללה הזאת.
הם זלזלו בכושים.
אז כושי נהייתה מילה מגנה ומזלזלת.
ואם אסור לומר את זה? אלה שמזלזלים בכושים וודאי לא יזלזלו באפרו אמריקנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
זה לא שהיתה קללה שהדביקו לאנשים כהי-עור, אז אוסרים לומר את הקללה הזאת.
הם זלזלו בכושים.
אז כושי נהייתה מילה מגנה ומזלזלת.
ואם אסור לומר את זה? אלה שמזלזלים בכושים וודאי לא יזלזלו באפרו אמריקנים.
זה יותר כושון מאשר כושי.
בדיוק כמו שיהודון משמש ככינוי גנאי ולא חיבה וכבוד.
ובעיני אם יש חשש קל לפגיעה פשוט לא אומרים מילים שנויות במחלוקת.
זה לא כזה קשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
אישית לא הייתי נעלבת מזה, רק רציתי להראות את זה שהקבוצות שנפגעות - נפגעות. לא משנה באיזה מילה מתארים אותם.
וכן להיפך....

אולי טעיתי, ראיתי שהביאו כאן מויקיפדיה שזה כינוי גנאי.
אבל אני באה מבית דובר יידיש, וכשרוצים לומר "צרפתי" אומרים פרענק. כמו כשמדברים על גרמני אומרים דייטש.
ולפעמים משתמשים בזה גם לסתם אנשים מעדות המזרח.
לא יודעת מה זה אומר.
כי המקור לזה, באמת מצרפת.
וזה באמת לא התחיל מילת גנאי, ובין דוברי אידיש, זו המילה שמשתמשים בה כשמדברים על ספרדים, ולא בהכרח מגנאי.
אבל המילה הפכה לגנאי. עובדה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
ובעיני אם יש חשש קל לפגיעה פשוט לא אומרים מילים שנויות במחלוקת.
זה לא כזה קשה.
חושבת כמוך.
אבל לדעתי היחס פוגע, לא מילת התיאור.
קצת טיפשי להתפס על זה, ועוד לחשוב שככה ייפתרו הבעיות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

רגע לפני שתפתחו את הספר, תבדקו שאתם לבד ושיש לכם זמן. לא כי הוא ארוך, אלא כי הוא מסוכן.
הוא עלול לגרום לכם לצחוק בחוסר שליטה תוך כדי נסיעה באוטובוס, להנהן בכפייתיות שוב ושוב תוך הסכמה עם דמות בדיונית, ולחשוב שאולי, רק אולי, המציאות שלנו לא כזו גרועה.

אז נתחיל קודם עם הרעיון- גאון!

כמה פעמים לקחתם לידיכם ספר וגיליתם בו קשקשת מדומיינת, שאפילו טיסה למאדים כבר נשמעת סבירה יותר?
כמה פעמים קראתם ספר והרגשתם כי מנסים למשוך אתכם אחורה בזמן? כאילו משעמם בהווה, אז קדימה! בואו נחזור לעבר. יהיה מעניין...
ואם זה ספציפית לא מסתדר בלו"ז- לא לדאוג. יש תחליף! יש מי שניתנה להם הרשות לנסות ולנבא את העתיד. ממש ככה. כאילו מאלפים את הבינה בינה, ולוחשים לה: "הלו, תתעוררי! את בתרדמת. עוד נכונו לך גדולות ונצורות". (לא רעות בכלל, יש לציין).

ובכן, כל זה אינו תקף לספר זה.
למה, אתם שואלים?
קודם כל תודה ששאלתם. עכשיו אפשר לענות.

כאן מדובר בספר הנכתב בשיטת ארבעת המ"מים. מכירים?
גם מעניין.
גם מציאותי.
גם מוסרי.
וגם מצחיק.

זו בדיוק השיטה הידועה לארבעת המ"מים המקבילים:
זה לא משעמם.
זה לא מדומיין.
זה לא מטיפני.
זה לא מדכא.


טוב, זו היתה רק הקדמה. מי שהתעייף - מוזמן לפרוש. גם ככה, אני לא מאלה שמוודאים נוכחות בסיום : )


הספר נכתב בשפה קלילה על גבול המדוברת, נעימה, מתלוצצת ומסודרת.
כן, בדיוק ההפך מביתה של אשת נעוריו של אלוף נעוריה.
אוי, איזה כיף היה לקרוא על אותו אחד בעל שם אחד, אך מוזכר בספר בשלל כינויים מגוונים ומגניבים, קרי: אבי הטף, אבי הצאן, אבי העדר, אבו-אל-בנאת, אביר, מנטור, אלוף נעורי, ואיך לא? כינוי הדגל- אבא של הבלאגן.

יש בו - בספר הזה - המון המון הומור, בכל מיני צבעים וצורות.
המון חומר למחשבה שמתפצפץ בין המילים. בין המבחנים לעבודה המעשית- בעיקר לזו של החיים.
המון רגישות, המון אנושיות, המון הזדהות.

יש בו - בספר הזה - גם מושגים מעניינים, לאו דווקא הקשורים לפנסיה, קרנות ואחוזים (סתם מעניין אם יש סיבה שייעדו לגיבורה דווקא את המקצוע הזה : )
גם עצות יש בו (אמיתיות, למי ששאל). אבל אל תיישמו, טוב?

מה עוד תוכלו למצוא בספר?
מכשפות, או יותר מדויק - מכשפה אחת ו... כן, צריך להיזהר ממנה. גם אם מדובר לעיתים במישהי אמממ... לא חשוב!
ויש גם מפלצת אחת גדולה ואימתנית שיודעת להפוך לא רק את הבית, אלא גם ובעיקר - את הרוגע, את המצפון, את הזמינות, את השפיות.

מה עוד?
יש תוכחות. טוב, לא ממש תוכחות. נקרא לזה מסרים.
מסרים יפים שגורמים לקורא לעצור רגע ולומר: "וואו. זה כל כך נכון. כל כך אמיתי. כל כך... מוצדק!"
אז למה? למה עד היום לא פגשנו את האמת הזו פנים אל פנים?
אולי כי אף אחד לא טרח לכתוב ספר עם רעיון מבריק ויצירתי כמו זה?

גם משפטים יפים ניתן בקלות למצוא, למסגר או לתלות על מקרר. רוצים דוגמא? תקראו. יש שם יותר מאחת. (וגם ככה הספר הספיק לעבור דירה : )

ובקצרה?
הספר מתאר באופן הומוריסטי ומרגש את חייה של צביה, אמא לשבעה ילדים חמודים ונשואה לאלוף נעורים אחד, המתמודדת עם אתגרי היום יום תוך תמרון בין דרישות מערכת החינוך וניהול משרדה, לבין בלאגן אחד גדול המתרחש ומתחדש תדיר.
יחד עם ניצחונות קטנים והפסדים מרהיבים מול מפלצת הבלאגן, לומדת צביה להציב גבולות (אבל רק למה שחשוב באמת), להשלים סוף סוף לימודי התמחות, ולנהל חברויות שונות, מרגשות ומצחיקות כאחד.

ועכשיו, רותי קפלר, אני חייבת לשאול אותך משהו שתפס אותי מהרגע הראשון: למה בחרת לקרוא למשפחה הזו בשם הזה? האם זה מלשון בָּלוּי או בִּלּוּי?? מה ניסית לרמוז כאן, תגלי?

לסיכום -
זהו ספר שיגרום לכם קצת (הרבה) לצחוק, קצת לנשום מציאות, קצת להרגיש הזדהות, קצת להיבחן במבחן החיים.
וקצת מכל אלו - שווה בעצם המון!

אז תודה,
@Ruti Kepler , על ספר עשר (תרתי משמע).
ותודה לך @7שבע7 , על המלצה שבע. סתם... : ) עשר.

האמת? מתחשק לי לתייג כאן את כל מי שלפי דעתי תיהנה ממנו. אבל לא נעים, לא רוצה שיחשבו שאני רומזת משהו : )

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה