דיון נושאים פוגעניים

  • הוסף לסימניות
  • #62
עובדה.
אנשים שמנים סוחבים עימם מלבד עודף המשקל גם טונות של משקעים וצלקות מיחס החברה אליהם.
וגם אם רק אמרו את האמת,
ורק רצו להתבדח,
ו- די כבר עם צעצועי הלשון והפוליטיקלי קורקט השקרי והמטופש.
והטיעון הגאוני מכולם, עפ"י תורה הרי יש הבדלי מעמדות...

לא יעזור לאף אחד כלום,
הם נ-פ-ג-ע-ו
והם נפגעים. נפגעים עד עומק שיתי נפשם.

וכך גם כהי עור, אדומי עור, ג'ינג'ים, תרנים, גמדים, לבקנים, וכו'
כל מי שמרגיש יחס שונה בשל מראהו החיצוני.

ומי שלא מסוגל להתחשב ולגלות רגישות, במטותא, עליו להחליף מקצוע.
אין לי שום טענה אליו, כי זו נכות רגשית, או שיש לך את זה או שלא.

ידוע מהחזו"א שנזהר לא למהר בהליכתו בנוכחות קשיש שהתקשה בהליכה, כדי לא לצערו. למרות שהלה כנראה היה מודע לכך שאינו הולך מהר.
לסיכום: גלו רגישות, אין חשש בציבור שלנו ממדרון חלקלק, מקסימום ייפגעו קצת פחות אנשים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
עובדה.
אנשים שמנים סוחבים עימם מלבד עודף המשקל גם טונות של משקעים וצלקות מיחס החברה אליהם.
וגם אם רק אמרו את האמת,
ורק רצו להתבדח,
ו- די כבר עם צעצועי הלשון והפוליטיקלי קורקט השקרי והמטופש.
והטיעון הגאוני מכולם, עפ"י תורה הרי יש הבדלי מעמדות...

לא יעזור לאף אחד כלום,
הם נ-פ-ג-ע-ו
והם נפגעים. נפגעים עד עומק שיתי נפשם.

וכך גם כהי עור, אדומי עור, ג'ינג'ים, תרנים, גמדים, לבקנים, וכו'
כל מי שמרגיש יחס שונה בשל מראהו החיצוני.

ומי שלא מסוגל להתחשב ולגלות רגישות, במטותא, עליו להחליף מקצוע.
אין לי שום טענה אליו, כי זו נכות רגשית, או שיש לך את זה או שלא.

ידוע מהחזו"א שנזהר לא למהר בהליכתו בנוכחות קשיש שהתקשה בהליכה, כדי לא לצערו. למרות שהלה כנראה היה מודע לכך שאינו הולך מהר.
לסיכום: גלו רגישות, אין חשש בציבור שלנו ממדרון חלקלק, מקסימום ייפגעו קצת פחות אנשים.
על זה נאמר: בלת"ק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
כבר אמרו חכמים "אין אדם פוגע, יש אדם נפגע" יש שלב שאחרי ההשתדלות המינימלית שבו ההחלטה אם להיפגע נתונה בידי האדם ואם הוא בעל מודעות עצמית וערך עצמי הוא לא יפגע.
אבל כשמכבסים, זה אומר שהמצב כ"כ רגיש שאפילו לא אומרים את המילה שמן כי זה ממש גרוע
ולא אומרים נמוך כי זה באמת אסון
אז כבר עדיף בלי כיבוס!
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
הייתי ילדה קטנה, הכרתי רק שמש ואור.
כשיום אחד זה נעלם, פתאום. הגענו למקום אחר.
ארץ חיוורת, אנשים חיוורים, לא אהבתי את זה, בכלל בכלל לא.
רציתי לחזור הביתה.

"זו הארץ הקדושה, טאגה שלי, הארץ של אלוקים" לחשה לי אמא בלילות.
"אבל אין לי חברות", בכיתי, מתחפרת בתוך השמלה שלה, מריחה את הריח החריף של הבֶּרְבֶּרֶה.
"למה?" התפלאה אמא, "זה ארץ של יהודים קדושים"
"הם אומרות לי שאני בצבע של הכביש, ולא משחקות איתי" לחשתי לה חזרה.

15501295567599.jpg
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #68
אבל כשמכבסים, זה אומר שהמצב כ"כ רגיש שאפילו לא אומרים את המילה שמן כי זה ממש גרוע
ולא אומרים נמוך כי זה באמת אסון
אז כבר עדיף בלי כיבוס!
ברכילות ללא צורך או תועלת כל שהיא, יתכן ועדיף ללא כיבוס, כי הכיבוס המתחסד רק מעצבן יותר. זה כמו לבוא אל אדם לומר לו "בוקר טוב שמן" ומיד לשאול אותו אם הוא נפגע.
כשזה לא פרונטלי מול האדם, הכיבוס הוא למטרות מצפון בלבד.
המצב הנפוץ לכיבוס מומלץ הוא למשל בחנות בגדים לבקש מהמוכר בגד לילד שמן אז אומרים "הוא קצת גדול" תן לו מידה מעל ונקצר את השרוולים. או חופשה משפחתית וצריך לדאוג לאחד הילדים למיטה וחצי, אז אומרים יש ילד אחד קצת רחב אם אפשר מיטה וחצי שיהיה לו נוח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
אולי כי אנשים חיוורים מעולם לא היו עבדים. ואנשים חיוורים, זו מחמאה, בדרך כלל. קונוטציה, קונוטציה.
כי חיוורון נחשב במאות הקודמות באירופה כסמל סטטוס ועושר.
שהרי עשירים אינם עובדים בשדות תחת השמש הקופחת אלא יושבים בביתם המוצל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
מה כל כך מורכב להבין שיש כינויים שמובאים כפגיעה. ויש שלו.
לא ראיתי הרבה ישקניטו מישהו בכינוי צרפתי/אנגלי וכד', (כן לגבי תכונות מסויימות אבל לא ככלל) ואילו כושי הוא כינוי שמשמש גם לגנאי.
ולכן כהה עור או אפרו אמריקני וכל כינויי דומה הוא בסדר. אבל כושי הפך להיות כינוי גנאי.
וכן מי כמונו חרדיים יודעים את מעמדו של הפוליטלי קורקט בנושאים שקשורים אלו. איזו שפה או מבטא 'נכנס' ואיזה לגנאי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
אולי כי אנשים חיוורים מעולם לא היו עבדים. ואנשים חיוורים, זו מחמאה, בדרך כלל. קונוטציה, קונוטציה.
אני לא מכירה מחמאה כזאת.
מילא לבנים, אבל חיוורים?
לדעתי מעליב.

כי חיוורון נחשב במאות הקודמות באירופה כסמל סטטוס ועושר.
שהרי עשירים אינם עובדים בשדות תחת השמש הקופחת אלא יושבים בביתם המוצל.
פה היא לא התכוונה לתאר עשירים, סתם אנשים 'בהירי-עור'
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
אני לא מכירה מחמאה כזאת.
מילא לבנים, אבל חיוורים?
לדעתי מעליב.


פה היא לא התכוונה לתאר עשירים, סתם אנשים 'בהירי-עור'
וזה רק מוכיח שכל כינוי וכל פירוש שלו הם תלויי מקום ותרבות.
גם האינדיאנים קראו למתיישבים הראשונים מאירופה ביבשת אמריקה בכינוי חיוורי הפנים ולא כעלבון אלא כתיאור עובדתי.
אבל עוד לא מצאתי אמריקאי לבן שקורא לאפרו אמריקאי nigger כמחווה של חיבה או ככינוי מכבד.
ולכן זה כינוי פוגעני.
הן לגבי פרענק. לא התאפקתי :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
וזה רק מוכיח שכל כינוי וכל פירוש שלו הם תלויי מקום ותרבות.
גם האינדיאנים קראו למתיישבים הראשונים ביבשת אמריקה בכינוי חיוורי הפנים ולא כעלבון אלא כתיאור עובדתי.
אבל עוד לא מצאתי אמריקאי לבן שקורא לאפרו אמריקאי nigger כמחווה של חיבה או ככינוי מכבד.
ולכן זה כינוי פוגעני.
אישית לא הייתי נעלבת מזה, רק רציתי להראות את זה שהקבוצות שנפגעות - נפגעות. לא משנה באיזה מילה מתארים אותם.
וכן להיפך....
הן לגבי פרענק. לא התאפקתי :)
אולי טעיתי, ראיתי שהביאו כאן מויקיפדיה שזה כינוי גנאי.
אבל אני באה מבית דובר יידיש, וכשרוצים לומר "צרפתי" אומרים פרענק. כמו כשמדברים על גרמני אומרים דייטש.
ולפעמים משתמשים בזה גם לסתם אנשים מעדות המזרח.
לא יודעת מה זה אומר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
אישית לא הייתי נעלבת מזה, רק רציתי להראות את זה שהקבוצות שנפגעות - נפגעות. לא משנה באיזה מילה מתארים אותם.
וכן להיפך....

אולי טעיתי, ראיתי שהביאו כאן מויקיפדיה שזה כינוי גנאי.
אבל אני באה מבית דובר יידיש, וכשרוצים לומר "צרפתי" אומרים פרענק. כמו כשמדברים על גרמני אומרים דייטש.
ולפעמים משתמשים בזה גם לסתם אנשים מעדות המזרח.
לא יודעת מה זה אומר.
את מחזקת את טענתי שלמעשה כינוי שנתפס פוגעני במקום אחד יכול להשתמע כנייטרלי במקום ותרבות אחרת וזה מה שניסיתי להסביר.
כמובן שזה גם תלוי בהקשר, בנימה ובמנגינה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
אבל עוד לא מצאתי אמריקאי לבן שקורא לאפרו אמריקאי nigger כמחווה של חיבה או ככינוי מכבד.
זה לא שהיתה קללה שהדביקו לאנשים כהי-עור, אז אוסרים לומר את הקללה הזאת.
הם זלזלו בכושים.
אז כושי נהייתה מילה מגנה ומזלזלת.
ואם אסור לומר את זה? אלה שמזלזלים בכושים וודאי לא יזלזלו באפרו אמריקנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
זה לא שהיתה קללה שהדביקו לאנשים כהי-עור, אז אוסרים לומר את הקללה הזאת.
הם זלזלו בכושים.
אז כושי נהייתה מילה מגנה ומזלזלת.
ואם אסור לומר את זה? אלה שמזלזלים בכושים וודאי לא יזלזלו באפרו אמריקנים.
זה יותר כושון מאשר כושי.
בדיוק כמו שיהודון משמש ככינוי גנאי ולא חיבה וכבוד.
ובעיני אם יש חשש קל לפגיעה פשוט לא אומרים מילים שנויות במחלוקת.
זה לא כזה קשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
אישית לא הייתי נעלבת מזה, רק רציתי להראות את זה שהקבוצות שנפגעות - נפגעות. לא משנה באיזה מילה מתארים אותם.
וכן להיפך....

אולי טעיתי, ראיתי שהביאו כאן מויקיפדיה שזה כינוי גנאי.
אבל אני באה מבית דובר יידיש, וכשרוצים לומר "צרפתי" אומרים פרענק. כמו כשמדברים על גרמני אומרים דייטש.
ולפעמים משתמשים בזה גם לסתם אנשים מעדות המזרח.
לא יודעת מה זה אומר.
כי המקור לזה, באמת מצרפת.
וזה באמת לא התחיל מילת גנאי, ובין דוברי אידיש, זו המילה שמשתמשים בה כשמדברים על ספרדים, ולא בהכרח מגנאי.
אבל המילה הפכה לגנאי. עובדה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
ובעיני אם יש חשש קל לפגיעה פשוט לא אומרים מילים שנויות במחלוקת.
זה לא כזה קשה.
חושבת כמוך.
אבל לדעתי היחס פוגע, לא מילת התיאור.
קצת טיפשי להתפס על זה, ועוד לחשוב שככה ייפתרו הבעיות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

רגע לפני שתפתחו את הספר, תבדקו שאתם לבד ושיש לכם זמן. לא כי הוא ארוך, אלא כי הוא מסוכן.
הוא עלול לגרום לכם לצחוק בחוסר שליטה תוך כדי נסיעה באוטובוס, להנהן בכפייתיות שוב ושוב תוך הסכמה עם דמות בדיונית, ולחשוב שאולי, רק אולי, המציאות שלנו לא כזו גרועה.

אז נתחיל קודם עם הרעיון- גאון!

כמה פעמים לקחתם לידיכם ספר וגיליתם בו קשקשת מדומיינת, שאפילו טיסה למאדים כבר נשמעת סבירה יותר?
כמה פעמים קראתם ספר והרגשתם כי מנסים למשוך אתכם אחורה בזמן? כאילו משעמם בהווה, אז קדימה! בואו נחזור לעבר. יהיה מעניין...
ואם זה ספציפית לא מסתדר בלו"ז- לא לדאוג. יש תחליף! יש מי שניתנה להם הרשות לנסות ולנבא את העתיד. ממש ככה. כאילו מאלפים את הבינה בינה, ולוחשים לה: "הלו, תתעוררי! את בתרדמת. עוד נכונו לך גדולות ונצורות". (לא רעות בכלל, יש לציין).

ובכן, כל זה אינו תקף לספר זה.
למה, אתם שואלים?
קודם כל תודה ששאלתם. עכשיו אפשר לענות.

כאן מדובר בספר הנכתב בשיטת ארבעת המ"מים. מכירים?
גם מעניין.
גם מציאותי.
גם מוסרי.
וגם מצחיק.

זו בדיוק השיטה הידועה לארבעת המ"מים המקבילים:
זה לא משעמם.
זה לא מדומיין.
זה לא מטיפני.
זה לא מדכא.


טוב, זו היתה רק הקדמה. מי שהתעייף - מוזמן לפרוש. גם ככה, אני לא מאלה שמוודאים נוכחות בסיום : )


הספר נכתב בשפה קלילה על גבול המדוברת, נעימה, מתלוצצת ומסודרת.
כן, בדיוק ההפך מביתה של אשת נעוריו של אלוף נעוריה.
אוי, איזה כיף היה לקרוא על אותו אחד בעל שם אחד, אך מוזכר בספר בשלל כינויים מגוונים ומגניבים, קרי: אבי הטף, אבי הצאן, אבי העדר, אבו-אל-בנאת, אביר, מנטור, אלוף נעורי, ואיך לא? כינוי הדגל- אבא של הבלאגן.

יש בו - בספר הזה - המון המון הומור, בכל מיני צבעים וצורות.
המון חומר למחשבה שמתפצפץ בין המילים. בין המבחנים לעבודה המעשית- בעיקר לזו של החיים.
המון רגישות, המון אנושיות, המון הזדהות.

יש בו - בספר הזה - גם מושגים מעניינים, לאו דווקא הקשורים לפנסיה, קרנות ואחוזים (סתם מעניין אם יש סיבה שייעדו לגיבורה דווקא את המקצוע הזה : )
גם עצות יש בו (אמיתיות, למי ששאל). אבל אל תיישמו, טוב?

מה עוד תוכלו למצוא בספר?
מכשפות, או יותר מדויק - מכשפה אחת ו... כן, צריך להיזהר ממנה. גם אם מדובר לעיתים במישהי אמממ... לא חשוב!
ויש גם מפלצת אחת גדולה ואימתנית שיודעת להפוך לא רק את הבית, אלא גם ובעיקר - את הרוגע, את המצפון, את הזמינות, את השפיות.

מה עוד?
יש תוכחות. טוב, לא ממש תוכחות. נקרא לזה מסרים.
מסרים יפים שגורמים לקורא לעצור רגע ולומר: "וואו. זה כל כך נכון. כל כך אמיתי. כל כך... מוצדק!"
אז למה? למה עד היום לא פגשנו את האמת הזו פנים אל פנים?
אולי כי אף אחד לא טרח לכתוב ספר עם רעיון מבריק ויצירתי כמו זה?

גם משפטים יפים ניתן בקלות למצוא, למסגר או לתלות על מקרר. רוצים דוגמא? תקראו. יש שם יותר מאחת. (וגם ככה הספר הספיק לעבור דירה : )

ובקצרה?
הספר מתאר באופן הומוריסטי ומרגש את חייה של צביה, אמא לשבעה ילדים חמודים ונשואה לאלוף נעורים אחד, המתמודדת עם אתגרי היום יום תוך תמרון בין דרישות מערכת החינוך וניהול משרדה, לבין בלאגן אחד גדול המתרחש ומתחדש תדיר.
יחד עם ניצחונות קטנים והפסדים מרהיבים מול מפלצת הבלאגן, לומדת צביה להציב גבולות (אבל רק למה שחשוב באמת), להשלים סוף סוף לימודי התמחות, ולנהל חברויות שונות, מרגשות ומצחיקות כאחד.

ועכשיו, רותי קפלר, אני חייבת לשאול אותך משהו שתפס אותי מהרגע הראשון: למה בחרת לקרוא למשפחה הזו בשם הזה? האם זה מלשון בָּלוּי או בִּלּוּי?? מה ניסית לרמוז כאן, תגלי?

לסיכום -
זהו ספר שיגרום לכם קצת (הרבה) לצחוק, קצת לנשום מציאות, קצת להרגיש הזדהות, קצת להיבחן במבחן החיים.
וקצת מכל אלו - שווה בעצם המון!

אז תודה,
@Ruti Kepler , על ספר עשר (תרתי משמע).
ותודה לך @7שבע7 , על המלצה שבע. סתם... : ) עשר.

האמת? מתחשק לי לתייג כאן את כל מי שלפי דעתי תיהנה ממנו. אבל לא נעים, לא רוצה שיחשבו שאני רומזת משהו : )

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה