דרוש מידע שניה לפני האור / בעיית המדידה - למתקשים

  • הוסף לסימניות
  • #41
  • הוסף לסימניות
  • #43
לעולם הרחב:
הן בסה״כ משוויצות שהן יודעות א ב תכנותי.
העולם הרחב הסיק מדבריהן שרקורסיה זה חזרה בלולאה.
כמו בדיחת המתכנתים הנושנה על המתכנת שנמצא מת באמבטיה.
על השמפו היה כתוב: הרטב את השיער במים, שים מעט שמפו והקצף היטב, שטוף את השיער וחזור שנית על הפעולה.
הצליח לו, לעולם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
העולם הרחב הסיק מדבריהן שרקורסיה זה חזרה בלולאה.
הצליח לו, לעולם?
רקורסיה זה לדוגמה פונקציה שמפעילה את עצמה.
אם לא תשימי לה תנאי עצירה, היא לעולם לא תפסיק.
דוגמה שאני אוהבת:
1595452055940.png

מה רואים פה?
יד שמציירת יד שמציירת יד שמציירת יד שמציירת יד שמציירת יד שמציירת יד.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
ההבדל בינינו הוא תחומי העניין, כנראה.
מכיוון שהנושאים האלו לא מעניינים אותי מי יודע מה (אני מכנה את כולם בשם הכולל "חורים שחורים", תרתי משמע),
אז גם בסיפורת זה לא גורם לי הנאה מרובה.
רק חייבת לציין שאני נהנית מהסיפור מאד, שלא יובן אחרת :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
מצ"ב קישור לסרטון - מטעם מכון וייצמן, תרגום ע"י צוות אתר דוידסון אונליין.
מה קרה לסרטון? נראה שהוא נקטע לפני שהגיע לסופו.
אגב, את החומר הזה לימדנו המורה לטבע הייקה מר מאיר שוורץ לפני 51 שנה. דבר זה עזר לי בזמנו להבין איך דברי תורה מתפרשים לשבעים פנים - ואלה ואלה דברי אלקים חיים. כמו שאומר המהר"ל, שכל העולם החומרי הזה הוא בעצם משל למציאות הרוחנית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
אז רותי
מה הייתה המסקנה תכלס?

שהמדידה עצמה, גורמת לשינוי בתוצאה.
כל עוד אתה לא מודד - האלקטרון עובר בכל הסדקים יחד, כמה שזה נשמע הזוי (הוא כאילו עובר 'חלש' יותר בשניהם ביחד. רואים את זה בתוצאה של ההתאבכות שלו על הקיר ממול).
ברגע שמניחים גלאי, מכשיר מדידה ש'מנטר' את הסדקים ובודק איפה בדיוק האלקטרון עבר, הוא עובר רק באחד מהם. (איך יודעים? כי התבנית על הקיר ממול, משתנה).

ההשערה היא שהגלאי עצמו, האינטראקציה שלו עם החלקיק, גורמים לשינוי בתוצאה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
@Ruty Kepler ,
סליחה על הסטיה מנושא האשכול.

ראיתי בחתימה שלך שהספר "שיבולים שנותרו בשדה" נמכר עכשיו במבצע.
אפשר פרטים - איפה ובכמה?

בדיוק בשבת, קראתי אותו שוב (בפעם המאה בערך. אמנם אינני נערה, אבל מאוהבת בספר, ואפילו בעלי קרא אותו יותר מפעם אחת...) והחלטתי שצריך לקנות חדש, כי זה הישן כריכתו ז"ל, והכריכה הרי היא חלק בלתי נפרד מהספר הזה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
@Ruty Kepler ,
סליחה על הסטיה מנושא האשכול.

ראיתי בחתימה שלך שהספר "שיבולים שנותרו בשדה" נמכר עכשיו במבצע.
אפשר פרטים - איפה ובכמה?

בדיוק בשבת, קראתי אותו שוב (בפעם המאה בערך. אמנם אינני נערה, אבל מאוהבת בספר, ואפילו בעלי קרא אותו יותר מפעם אחת...) והחלטתי שצריך לקנות חדש, כי זה הישן כריכתו ז"ל, והכריכה הרי היא חלק בלתי נפרד מהספר הזה...

תודה...
עכשיו בדקתי וראיתי שנגמר להם המלאי (ליפה נוף).
זה היה במבצע של 25 ש"ח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
פצצה אטומית היא באמת ביקוע של אטומים. כשמעמיסים עוד ועוד ניטרונים על אטום כבד (כמו אורניום), הוא מתבקע בסופו של דבר, הופך לשניים או שלושה אטומים אחרים.
הוא אשר דיברתי.
רק שבעבר חשבו שאטום הוא החלק הקטן ביותר של החומר ואין שום אפשרות לפצל אותו.

עוד דיוק - דואליות היא שניוּת. כפילות. למשל - כשמשהו מתנהג גם כגל, בעל רצף ישיר, וגם כאוסף של חלקיקים.
אופס.
באמת שכחתי לכתוב את זה, פאדיחה.

הערת אגב לגסי סיפורים בכללותם,
בתור אחת שצמאה לידע בהרבה תחומים, אוהבת לראות אותו משתלב בסיפור בטבעיות, ולא כחלקי מאמר - בכל תחום שהוא (גם אם זה ציטוט מפי גיבור הסיפור). ,
במקום כתיבה של חומר מקצועי במסה, עדיף פשוט להביא לינק למאמר השלם.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
בנוסף, עולם המדע, הוא לא עולם הכפירה. כדאי למחוק את המשוואה הזו מחיינו.
רבים הם המדענים המאמינים, ללא קשר ללאום שלהם.
ומרבית התאוריות שלהם, נושקות אחד לאחד עם הידע השאוב מהמקורות.
הרב זמיר בספרו המהפך, מרחיב על הנושא הרבה.
מי שרוצה, יש גם הסברים נרחבים על תאוריית שני הסדקים, פרדוקס החתול ומשוואת שורצויינגר או איך שלא קוראים לו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
@Ruty Kepler
חפירה אחרונה בל"נ,
לפי מה את מוליכה את הסיפור?
כאילו, בא לך עכשיו לכתוב על בעיית המדידה, אז את מבקשת מדודי שיבקש מגדליה שיפסיקו לבדוק אותו,
או שבגלל הסיפור את מחפשת משהו מתאים?
ואם את לא מוצאת, את משנה את העלילה?
מי רוקד עפ"י החליל של מי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
@Ruty Kepler
חפירה אחרונה בל"נ,
לפי מה את מוליכה את הסיפור?
כאילו, בא לך עכשיו לכתוב על בעיית המדידה, אז את מבקשת מדודי שיבקש מגדליה שיפסיקו לבדוק אותו,
או שבגלל הסיפור את מחפשת משהו מתאים?
ואם את לא מוצאת, את משנה את העלילה?
מי רוקד עפ"י החליל של מי?

יש את הנקודות העיקריות שאפשר לתכנן מראש. למשל כשתהיה לנחמי קריסה - יהיה חור שחור, כשיהיו פיצוצים בבית ההורים מול דודי - יהיו ביקועים אטומיים. כשנחמי תחזור לנקודות קודמות אבל מחוזקת יותר, תהיה ספירלה. כשנתאר איך שוע לומד והכל מתאיין ומתאפס סביבו, תהיה מהירות האור. הפרק על ההתייחסות לסביבה, והאם אחרים לומדים יותר או פחות ממנו, יהיה עם נוסחת הממוצע. וכך גם עם חוקי שימור החומר והאנרגיה.

אבל בשאר הפרקים, הפיזיקה כמובן נכנעת לתוכן. לפי הסיטואציה שקורית, נקבע שם הפרק. ברוך השם, העולם שלנו מופלא, ומספק אינספור תופעות פיזיקליות, כימיות ומתמטיות, שמתאימות לכל דבר... כמו שיפה'לה רוטנת: "תמיד תהיה לך איזו משוואה או נוסחה או חוק, כדי לתאר את מה שאני עוברת"
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
חשוב לציין שאמנם בסיפור האמור ובמה שכתבו כאן, יש טעימה נחמדה שמעוררת את הסקרנות, אבל בשום פנים ואופן היא לא מסבירה את הדברים בצורה מדויקת.
דבר נוסף, אם אני לא טועה (אשמח להתבדות) היה בסיפור הנ"ל התייחסות (ללא הסבר רק בהבאת המושג) ליקום מקביל, זה לא נראה לי ראוי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
אגב, את החומר הזה לימדנו המורה לטבע הייקה מר מאיר שוורץ לפני 51 שנה. דבר זה עזר לי בזמנו להבין איך דברי תורה מתפרשים לשבעים פנים - ואלה ואלה דברי אלקים חיים. כמו שאומר המהר"ל, שכל העולם החומרי הזה הוא בעצם משל למציאות הרוחנית.
כמה חבל שאין היום עוד מורים ייקיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
אם אני לא טועה (אשמח להתבדות) היה בסיפור הנ"ל התייחסות (ללא הסבר רק בהבאת המושג) ליקום מקביל, זה לא נראה לי ראוי.
אכן היה.
אבל למה זה 'לא ראוי', להבנתי זה לא סותר שום עקרון יהודי או תורני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
כמו שיפה'לה רוטנת: "תמיד תהיה לך איזו משוואה או נוסחה או חוק, כדי לתאר את מה שאני עוברת"
אגב, הזוג הזה לא מתאים בכלל.
אני בקושי מבינה מה הם עושים ביחד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

למען הסדר הטוב-
זאת לא סקירה ספרותית אנליטית וקרה.
המלאי שלי עדיין לא התברך בתכונות הנדרשות הללו, לצערי.

אילו הגיגים. הגיגים נרגשים שנשפכו ובאו בעקבות קריאת הסיפור.
אוהדי רותי קפלר, עולו והיתכנסו דכאן, על מנת לחגוג יחד את היצירה החדשה והיפה הזאת😊
________________________________________________________

הבית | רותי קפלר. התפרסם במוסף סיפורים של עיתון משפחה סוכות תשפ"ו.

בסיפור הקצר מידי הזה - דודי חוזר אלינו.
(למה היא לא פרגנה עוד כמה אלפי מילים? אני בטוחה שמשפחה היו מסכימים!)

הפעם הוא הגיבור. גיבור מריר ועצוב למדי.
וזאת גם התשובה לשאלת המילון דולר: מה נסגר עם דודי ויפהל'ה?
כש-שניה לפני האור הסתיים, הם התנדנדו בהרבה צמתים מסוכנים.

אז כרגע דודי רווק בודד, חי בחדרון קטן בדירת שותפים, מתנדנד בין חייו המודרניים לבין הגעגועים למשפחה ולקהילה.
מעבר להגשה הספרותית היפה, רותי מגישה לנו נושא יחסית חדש ולא מדובר:
חייו של הגרוש החרדי. לא חסרים ספרים על הגרושות, ב"ה, תופעה מבורכת של השנים האחרונות.
הגיע העת הזאת.

בנוסף לדודי, רותי זורקת לקוראים המעולפים מגעגוע פרורי מידע על שאר הדמויות:
אמא של דודי נשארה מרובעת, שמרנית ותקועה. מצער לקרוא את זה, אבל היה צפוי.
נחמי עדיין נחמי, בתוספת תינוקת חדשה וצווחנית, שיירת נשואים חתנים וכלות, ומלאי ילדים בוגרים ועצמאים.
נשמע שהמשפחה הזאת במקום טוב מאוד. מאושרת.
הזוג הצעיר והחמוד מתגורר בנווה צנוברים. כן, הם עברו בסוף (!)
ומה שלום מירי והאוזן המושתלת? מה שלום היחסים בינה לבין גדליה? טוב, אל תגזימו. נשארו כמה סודות לחלום עליהם בלילה.

ונחזור לגיבור סיפורינו.
דודי לא חוזר בתשובה, הוא עדיין דודי.
הוא גם לא מתכנן לחזור, לצערה הרב של אימו.

והוא עדיין בסדר. רותי מכילה את הדרך אותה הוא בחר לחיות. בלי ביקורת ובלי לעג.
אבל-
בגלל המסלול שהוא בחר, הוא נאלץ לספוג את ההשלכות הקלאסיות.
יפהל'ה עוזבת אותו. הוא פוגש את אביטל פעם בשבועיים.
המשפחה המורחבת לא מצליחה לבלוע אותו באמת, והתמיכה שלהם לא מספקת.

הוא בודד.

את גדליה, נחמי וחיה אנחנו פוגשים ברגעים משפחתיים קסומים,
וההשוואה הבלתי נמנעת מעצימה את הבדידות של דודי, על רקע הבחירות של חייו.

אבל תכלס, לוז העניין שלשמו פתחתי את הנושא הזה:

אני חושבת שאת הסיפור הזה גדליה שכח למרקר ולשכוח למערכת להגהה.
היו רגעים שפשוט סגרתי את המוסף והצצתי לכריכה- האם אני קוראת סיפור שנכתב ע"י סופרת חרדית, בהוצאה חרדית?

העניין הוא שלא צונזרו מחשבות. לא צונזרו רגשות. לא צונזרו התרחשויות.

דודי שותה קוקטיילים ובירות בבר במחנה יהודה. דודי מקלל. טוב, הקללות מצונזרות. אבל הבנו את העיקרון טוב מאוד😊
דודי חי בדירת שותפים במגדל בקומה שבע עשרה.
דודי חושב הרבה על יפהל'ה, למרות שהם התגרשו, ועפ"י חוקי הספר החרדי-
ברגע שנתת גט שכחת שהיית נשוי אי פעם, בטח לא לדמות נשית ממשית. ובטח אין לה שם ומטען זיכרונות.

ועל זה רציתי לכתוב.

הסיפור העניק לי רגעים של חוויה ספרותית מענגת. שילוב של כתיבה נדירה, וחיים אמיתיים ומקורקעים.
גיבור הסיפור חווה תהליך של צמיחה מתוך כאב,
אבל הכאב הוא לא התמודדות שטחית ומתוייגת שנוגעת כמו תמיד רק בכותרות ובסטיגמות,
אלא נקודות קטנות ומשמעותיות שפוגשות את חיי הגרוש החרדי, שמאלצות אותו לגדול.
אגב הוא גדל, תודה לקל ותודה לרותי שהשאירה אותנו בטעם טוב.
וזה גם מוסר ההשכל של הסיפור:
הבית. הבית האישי אותו אתה כן יכול להרים, למרות החסר.

יש פה גם קריאת משנה לשאר האנושות, הורים, אחים ואחיות:
שימו לב לסוגיית השהות בשבתות של הגרוש או הגרושה. בודד להם. אתם לגמרי יכולים לעזור בעניין הזה.

_______________________________________________________________

תודה ל

Ruti Kepler@ על סיפור חג מענג. על ההצצה לחיים של דמויות שאהבתי כל כך.

מוזמנים לסחוט את דמו של הסיפור עד תום, לסתור ולבקר. מחכה לקרוא אתכם -

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה