התייעצות עצות לגמילה. היא מתחילה השבוע גן עירוני .....

[ריקוש:)]

חייבת לגמול את הגב' שלי עד יום חמישי - מה לא ניסיתי?
והילדה עדיין לא קלטה את העניין.
שנתיים ו10 חד'.

 

[Trouble Maker]

דבר ראשון
יש גנים עירוניים שמסכימים להכניס עם טיטול, תבדקי.
ניסית פשוט להוריד את הטיטול וגמרנו. כלומר אין אופציה. 'זורקים' אותם לפח, זהו.
היא תקלוט שאין לה ברירה. יהיו פישולים, פדיחות, יום יומיים ואז היא בעז"ה תעלה על הגל.
ילד צריך להרגיש את הפשלות בשביל ללמוד שהוא מסוגל לקלוט, זה חלק מהתהליך.
אצלי קרה משהו מעניין, גמלתי את הבחורצ'יק. התחלתי ב-9 הימים, יומיים, ונאדה, לא זז כלום, התייאשתי. אמרתי הוא עוד קטן וכו' _(שנתיים ו-4)
אחרי שבוע החלטנו לתת לזה עוד צ'אנס אחרון, ותוך יום הגענו למצב של כמעט בלי פישולים.
המוח שלהם חייב להתנסות בשביל להבין שהם שולטים.
וכמובן, תתגמלי אותה המון, אפילו כשהיא רק מנסה שתקבל עדש או משהו כזה, שיהיה לה שווה לנסות. וכשהיא עושה ממש, תעשו חגיגה, שתחלק משו לכל האחים וכו'

 

[ריקוש:)]

דבר ראשון
יש גנים עירוניים שמסכימים להכניס עם טיטול, תבדקי.
ניסית פשוט להוריד את הטיטול וגמרנו. כלומר אין אופציה. 'זורקים' אותם לפח, זהו.
היא תקלוט שאין לה ברירה. יהיו פישולים, פדיחות, יום יומיים ואז היא בעז"ה תעלה על הגל.
ילד צריך להרגיש את הפשלות בשביל ללמוד שהוא מסוגל לקלוט, זה חלק מהתהליך.
אצלי קרה משהו מעניין, גמלתי את הבחורצ'יק. התחלתי ב-9 הימים, יומיים, ונאדה, לא זז כלום, התייאשתי. אמרתי הוא עוד קטן וכו' _(שנתיים ו-4)
אחרי שבוע החלטנו לתת לזה עוד צ'אנס אחרון, ותוך יום הגענו למצב של כמעט בלי פישולים.
המוח שלהם חייב להתנסות בשביל להבין שהם שולטים.
וכמובן, תתגמלי אותה המון, אפילו כשהיא רק מנסה שתקבל עדש או משהו כזה, שיהיה לה שווה לנסות. וכשהיא עושה ממש, תעשו חגיגה, שתחלק משו לכל האחים וכו'

תודה
נתת לי עוד קצת תקווה .
כי היא כבר כמעט נגמרה לי.

ננסה שוב

 

[פקמן]

מאד חשוב להיות בסיביה הטבעית של הילד
ז"א בבין הזמנים הם לא פנויים לזה
כל יום יוצאים למקום אחר והרגשת הביטחון נעלמת
שימי לב שהשבוע את רק בבית!!!
בכל מקרה הרבה הצלחה

 

[Trouble Maker]

אה, ועוד משהו,
יכול להיות שהשירותים מרתיעים אותה, תנסי סיר.

 

[אפיפית]

גם אני באותה סירה
מפסח מנסה
ולא מצליחה
עושה סדיר על הריצפה!!!
בין הזמנים התייאשתתי והחזרתי את הטיטול

 

[הילני]

האם יש תינןק חדש שנולד?

 

[הילני]

*תינוק

 

[דפה]

ראשית, חוקית הגן מחוייב לקבל אותה לא גמולה, אך מכיוון שאת רוצה שהגננות יקבלו את הילדה שלך באהבה ולא רק חוקית, ממליצה מאוד על טיטול מלוכלך לתת 20 ש"ח+ שוקולד קטן. עוזר מאוד לשחד ולראות את הילדה ולא את הלכלוך סביבה.
שנית, קחי לך עכשיו מהר שלושה ימים חופש, תורידי תטיטול, אל תלבישי חצאית, שתסתובב רק עם תחתונים,
לכו כל הזמן לשרותים. לכו לקנות גלידה לחלק לכולם, כי היא כבר עושה בשרותים (כן, כן, למרות שהנס עדיין לא קורה)
ומה עכשיו? כנראה שמקרה שלך יהיו הרבה פשלות, ואולי רק פשלות, אבל היא תתלכלך ומשהו ייקלט שם.
מה תרוויחי? בעוד חודש שנצא לחגים, הילדה כבר תהיה אחרי תהליך והבשלה, ובעז"ה אז תצליחו.
ב-ה-צ-ל-ח-ה, המון תפילה וסייעתא דשמיא ופווווול נחת.

 

[יוסייוסייוס]

סבלנות סבלנות סבלנות סבלנות סבלנות סבלנות סבלנות סבלנות סבלנות סבלנות סבלנות סבלנות ....
לפעמים נראה 'מה עושים ?' 'הוא/היא לא קולט/ת'.
לפתע מתחיל לזוז.
בהצלחה !

 

[הילני]

צריך לעשות הרבה רעש סביב זה שהיא הצליחה לעשות בשירותים ולא פיספסה.
להתקשר לסבא וסבתא לספר לחברות שלה.
אני הכנתי לוח גדול על הדלת ובכל פעם שהיא לא פיספסה הדבקנו מדבקה מנצנצת עם טקס מיוחד שכל בני המשפחה מתכנסים ומדביקים את המדבקה עם המון מילים חיוביות את אלופה , איזה גדולה ומתקשרים לסבתא...
ואז זה הופך לממש מתבקש...
ואח"כ עברתי גם לטיטול בלילה...
אם היתה מה אם טיטול יבש היא קיבלה מדבקה.

 

[הילני]

*קמה

 

[honey]

גם אני באותה סירה. הבחורצ'יק בן שנתיים ו-10. מודע למצב. אבל אומר בפה מלא לא רוצה תחתונים רק טיטולים. אז קנינו מכנסונים. אבל עדיין מפספס בכל פינה. ופשוט נהנה מזה. כאילו עושה בכוונה. אני פשוט אובדת עצות!!

 

[ארבע]

גם אני באותה סירה. הבחורצ'יק בן שנתיים ו-10. מודע למצב. אבל אומר בפה מלא לא רוצה תחתונים רק טיטולים. אז קנינו מכנסונים. אבל עדיין מפספס בכל פינה. ופשוט נהנה מזה. כאילו עושה בכוונה. אני פשוט אובדת עצות!!

מכנ"לת
גם אני בסרט הרע הזה
עם ברנש מעט מעל גיל 3, שמעל שנה אני מנסה לגמול אותו, ללא הועיל.
הוא מוכן להתפנות באמבטיה עצמה, ורק שם.
ועכשיו התחיל גן חיידר, והוא במריו עומד.

 

[טיגריס]

מכנ"לת
גם אני בסרט הרע הזה
עם ברנש מעט מעל גיל 3, שמעל שנה אני מנסה לגמול אותו, ללא הועיל.
הוא מוכן להתפנות באמבטיה עצמה, ורק שם.
ועכשיו התחיל גן חיידר, והוא במריו עומד.

גם אנחנו. ושמענו אין ספור עצות.. וקצת התקדם אבל זה לא תכלס..

 

[אפיפית]

אני מפורים בבית
ועשינו את כל הנל
כבר כיבסתי עשרות אם לא יותר בגדים מלוכלכים
אולי נאגור עכשיו מלאי חדש של סבלנות וננסה שוב...

 

[ש.א.ז.]

תשמנה לב אם אתן לא לוקחות את האחריות על עצמכן!
"את צריכה לשירותים?" "אולי עכשיו?" "אולי בכל זאת?" "בואי תנסי" וכן על זה הדרך...
האחריות צריכה להיות של הילד ולא של האמא! תכל'ס, זה הוא שיצטרך להתמודד עם זה לבד באיזשהו שלב, ומלכתחילה צריך להטיל עליו את האחריות: "איזה יופי, (כן זה באמת יופי, כי עכשיו היא מתחילה להרגיש בכלל שקרה משהו, זה לא כמו בטיטול...) נכון עכשיו התרטב הבגד? הרגשת שעשית? נכון זה לא נעים להיות רטובה? אז פעם באה כשרק תרגישי שמתרטב - תעצרי רגע ותרוצי לשירותים ותצליחי לעשות שם! ואז ישאר לך י-ב-ש!!!" בצורה כזו הילדה לומדת להרגיש את עצמה וללכת כשהיא באמת צריכה (ולא כשאמא מפחדת ש...) היא גם תרגיש (ע"י שנסב את תשומת ליבה לכך) שזה לא נעים להיות רטובה, והנה כשהיא הצליחה - כמה נעים שהיא יבשה! זה לא אומר שאמא לא צריכה להיות שם בשבילה ולעזור לה במה שצריך, כשהיא אומרת (לאחר שקלטה את ההרגשה): אמא אני צריכה, אז אם זה בהתחלה - "יופי, בואי נלך מהר, את יודעת לחכות רגע עד שתורידי ותשבי, נכון?!" (בנימה בוטחת! לא שואלת ומפחדת שלא ח"ו...) ואז "איזה יופי! הצלחת! את יבשה! כל הכבוד!!!" גם אם טיפונת התרטב, אפשר לעודד ולומר: "כל הכבוד, עצרת בזמן, נכון שטיפה התרטב, אבל לא נורא, כי הרגשת מיד ועצרת! בפעם הבאה בס"ד תצליחי עוד לפני זה!!! וישאר יבש לגמרי!!!" ובהמשך כשמתחילה להתרגל, לאט לאט להעביר אליה את האחריות בשלבים: בואי תורידי את הבגדים לבד, בואי תשבי לבד, תרימי לבד, תדליקי את האור לבד (אפשר לשים שרפרף פצפון בשירותים כדי שתוכל להגיע בעצמה להדליק את האור ולהתיישב) , שתתרגל לעזור לעצמה, כדי שתרגיש שזו האחריות ש-ל-ה, ושלה בלבד!
פעמים שילד היה מפספס בכוונה, הייתי אומרת לו: "טוב, זה מאוד לא נעים להיות רטוב, והריח גם לא נעים, אבל כנראה שלך זה כן נעים להישאר רטוב, אז אם אתה כל כך רוצה, אז תישאר ככה" והייתי משאירה עם הרטוב/מלוכלך, אחרי כ-5 דק' (שקצת הרגיש את החוסר נעימות) שואלת: "זה נעים לך ככה רטוב/מלוכלך?" אם הוא אומר שלא, אז אפשר לומר לו: "אז אתה רוצה להחליף?" הוא אומר שכן, "אז בא נלך להחליף, ואני בטוחה (!!! - גם בנימה ובהרגשה - לשדר את זה) שפעם הבאה לא יברח לך שוב, כי הרי אתה רוצה שישאר לך יבש!" לפעמים צריך לחכות עוד כמה דקות שזה יתחיל קצת להציק לו בשביל שירגיש לא נח עם זה וירצה להחליף (לא ממקום שח"ו ח"ו "להתעלל" בילד, אלא שברגע שזה יהיה לו לא נעים, הוא יפנים את ההרגשה הזו וממילא ירצה להישאר להיות נקי, אז לא להשאיר אותו עם זה הרבה זמן, רק לחכות לראות שמעט לא נח לו, ואז לעורר את תשומת ליבו לכך שזה לא נעים לו וכדאי להחליף, ופעם הבאה בס"ד כבר וודאי תדע ללכת בזמן...)
הנקודה כאן היא שאף פעם אל תקחי את האחריות על עצמך! הילד מרגיש את זה ולכן לא איכפת לו לפספס, הרי ממילא לא אצליח, ואם מתרטב - אמא מחליפה, אז מה הבעיה...
יש ילדים, שבאמת קיימת אצלם בעיה שדורשת טיפול אצל רופא, אבל בד"כ עד גיל 5-6 עוד יתכן שילד מפספס "סתם" (ז"א ללא סיבה אמיתית, אלא רק כי הוא מפונק, או עבר משבר כלשהו כמו לידת אח, מעבר דירה וכדו') אחרי הגיל הזה כדאי ללכת לבדוק אם זו לא בעיה אמיתית.
והעיקר - המון המון עידוד כמו שכתבו כאן: עדש בכל פעם, להתקשר לסבתא, לעשות מזה עסק גדול גם עם האחים שיעודדו, והמון המון תמיכה ואהבה! זה מעבר גדול בשבילה, וזה דבר שהיא אמורה לחיות איתו בשלום עד 120, אז כדאי שזה יבוא מתוך שמחה ולא מתוך תיסכול ועצבים. וזו בעצם נקודה נוספת שאני תמיד אומרת (ואולי הייתי צריכה לפתוח בנקודה הזאת בעצם, כי זה לפני הגמילה): בשביל לגמול ילד, האמא צריכה קודם כל להיות שלמה מבפנים עם עצמה שזה הזמן הנכון (לבדוק זאת גם עם הנתונים החיצוניים שזה באמת אפשרי - לא בזמני לחץ למשל) ולהפנים שהילד מסוגל לכך, ורק אז זה ירוץ, אם את לא מספיק בטוחה בזה - תעבדי על עצמך כדי שתוכלי לעשות זאת בצורה הנכונה, כי הילד מרגיש את מה שאת מרגישה כלפי כל הענין ומגיב בהתאם!
וחוץ מהכל ומעל לכל - תפילה לס"ד! גם בענין הזה! זה מועיל תמיד!!!
בהצלחה!!!!

 

[STBW]

בזכות נשים צדקניות
ולא בציניות
מעריצה כל אישה שמתמודדת עם הדבר הכי קשה בגידול ילדים
במיוחד שיש את אלה שמבטיחות ש"הן גומלות בתוך 3 ימים"
ומשום מה רק אצלינו זה לא קורה...

תפילה וסבלנות
המון הערכה על המאמצים
בסוף זה משתלם

 

[הני מושקוביץ]

עצוב לי לקרוא את מה שכתבתן,
אצלי גמלתי ילד בן שנתיים אחרי פסח, היה לי לחץ מהלידה בחופש, והייתי נחושה "לסיים עם זה"
לא הלך, חודשיים של תסכולים הסתיימו כשהתקשרתי למישהי שעושה מוח אחד, ב"ה קיבלנו בחורצ'יק בוגר שכבר הולך בעצמו לבד לשירותים וגמל עצמו גם לילה.

גיסתי סיפרה לי שגם לה הלך קשה, בפרט עם מס' 2 (...) מישהי נתנה לה רעיון, להלביש לו חצאית () ומתחת בלי כלום, אחרי פספוס רציני אחד שזה נפל על הרצפה (וסליחה על התאור) הוא נבהל ומאז זה קרה רק בשירותים.

בהצלחה

הטל' של זו שעשיתי אצלה מוח אחד:
שושי גרוס מאשדוד 088640592

 

[ריקוש:)]

האם יש תינןק חדש שנולד?

עוד לא.
בעז"ה אוטוטו