קורונה סגר!!!!!!!!!

מצב
הנושא נעול.
אז דילגתי ישר לסוף, ושמעתי בפתוס שבמודיעין עילית לא היה חולה קשה אחד !!!!!!!! (כן, שומעים את סימני הקריאה..)
וכללית מת שם אדם אחד לחצי שנה.

ולמציאות, בשבועיים האחרונים מתו שם 3 מקורונה.
הוא אומר: "ביתר עילית אפס מתים" (זה כנראה מעודכן ללפני כמה זמן) לפני שבועיים שלושה נפטרו בביתר זוג בשנות השבעים לחייהם.
נראה לי שיש עוד.
 
זה את החלטת.

לדעתי יש הרבה מקום לשיפור הנחיות ונהלים, הרבה-הרבה לפני שמגיעים לסגר.
לאכיפה מושכלת, הוגנת ושווה.
ובעיקר - להתנהל מתוך הבנה פסיכולוגית של הציבור. שישכרו את דן אריאלי וישראל אומן לנהל את המשבר, ולא אנשים שמנותקים לגמרי מהשטח.


על החתום
מי שקילומטר מביתה דרומה - נערכות התכנסויות של אלפים ועשרות אלפים ברציפות ללא כל אכיפה. (חילונים בבלפור).
קילומטר מביתה צפונה - הולכים להטיל סגר. (חרדים).
ובכל רדיוס הביניים, ההנחיות נשמרו ברמה של אולי 10%, ובכל זאת השכונה לא אדומה, אלוקים יודע למה ואיך.
אתמול בעיריית ירושלים נערך כנס כלשהוא
מי שהעיז לזוז מכללי הקורונה הועף משם,
במרחק לא גדול מהם אנשים (אם אפשר לקרוא להם ככה)עשרות אלפי מפגינים מתחבקים צורחים וצועקים את נשמתם,
קורונה שונאת מפגינים לא הבנתם???
 
*עצומת הרופאים*
=============י

=============י
לאור הקריאות להחלת סגר נוסף, אנו החתומים מטה רואים לנכון להביע בפומבי את עמדתנו.

סגר אינו עוצר את המגיפה אלא מאט את התפשטות הנגיף באופן זמני. ואולם, עם הסרת ההגבלות, הנגיף ממשיך בהתפשטותו, וזאת לאחר החלשת אזרחי המדינה מבחינה רגשית, כלכלית ובעיקר בריאותית. סגר אינו מונע תמותה, להיפך, הוא מאריך את משך הזמן שבו אוכלוסיות בסיכון חשופות לנגיף, פוגע בהם בריאותית, מגדיל את חלקם בתמהיל החולים, וכך, באופן פרדוקסאלי גורם לתמותת יתר. לנוכח מידע רב שהצטבר שמצביע על סיכון תמותה מזערי לאוכלוסייה הבריאה, ולנוכח חוסר הוודאות ביעילות ובבטיחות של החיסונים בפיתוח בזמן הקרוב, וכן לאור הידע שהצטבר עד כה, ברור שהגישה שתאפשר יציאה מהירה מהמשבר תוך מזעור תמותה(וגם נזקים בריאותיים וכלכליים) חייבת להתמקד ברכישה של עומק חיסוני תוך מניעת הדבקה של אוכלוסיות בסיכון.

מדיניות סגר הרסנית מודגמת בימים אלו בניו-זילנד, מדיניות אשר ממחישה את האבסורד שבמהלך. לאחרונה התגלו בניו-זילנד 4 מקרי הדבקה ממקור לא ידוע. סגר כבד הוטל על אוקלנד במשך שלושה שבועות, אשר במהלכו התגלו כמעט מדי יום למעלה מ-5 מקרים חדשים. עם היציאה מהסגר, התגלו 9 מקרים חדשים. ברור לכל בר דעת שהסגר פגע בכלכלתה ובבריאותה של אוקלנד מבלי לשפר כלל את ה"שליטה" במגיפה.

סגר, על כן, הינו טעות אסטרטגית, שמקורה בחוסר הבנה בסיסית של מנגנוני המגיפה. החלטה על מהלך שכזה בימים אלו חמורה אף יותר היות שהיא מסיטה את המגפה לתקופת החורף, תקופה בה המופע של כלל נגיפי מערכת הנשימה, בכלל זה SARS-CoV-2, קשה יותר, והיא תגרום לתמותת יתר ולעומס יתר על מערכת הבריאות.

מאידך גיסא אנו סבורים שלמעט מספר שגיאות, המדיניות שנקטה שבדיה היא מדיניות נכונה ויש לאמץ אותה מידית תוך תיקון שגיאותיה. מדיניות מתוקנת כזו תביא לסיום המגפה בזמן קצר תוך מזעור תמותה עודפת. יש לציין שהאוכלוסייה בשבדיה רגישה יותר מישראל לנגיף SARS-CoV-2, הן בגלל גיל חציוני גבוה יותר וככל הנראה גם בשל גורמים נוספים, כגון חסינות תאית נמוכה יותר. דפוס המאפיין את רוב מדינות אירופה ואכן ניכרת בהן תמותה משמעותית גבוהה יותר ממחלת קוביד-19 מאשר באזור המזרח התיכון.

אי לכך, אנו קוראים להוריד את אפשרות הטלת הסגר משולחן הדיונים. במקביל, אנו קוראים להתאים את המדיניות השבדית למציאות הישראלית תוך הסטת כיווני ההדבקה מקבוצות בסיכון לקבוצות שאינן בסיכון. זאת, בין השאר, על ידי השארת בתי הספר פתוחים.
אנו קוראים לבצע פיקוח מושכל על הסרת מגבלות הריחוק החברתי באופן המאפשר המשך חשיפה של אוכלוסיות שאינן בסיכון, חשיפה אשר תוביל לפיתוח חסינות.
במקביל אנו קוראים להשקיע בחיזוק מערכת הבריאות כמו גם בניצול מושכל של המשאבים הרבים שיש במערכת זאת.

להלן חלק קטן מהנתונים העובדתיים התומכים במדיניות זאת:
1. המידע המצטבר על מגפת הקורונה מצביע על כך שבמרבית המקרים הנגיף לא מתפשט ליותר מכ-20% מהאוכלוסייה וזאת ללא תלות במגבלות שננקטו. זהו ככל הנראה רף חסינות העדר הדרוש לכל היותר, ולא 60% ויותר - הרף הגבוה המוצג בתקשורת, ושמקורו בידע לא עדכני מתחילת המגיפה (1).
2. חסינות צולבת, שמקורה בחשיפה לזני קורונה הגורמים לצינון, היא כנראה זו אשר מאפשרת רכישה של ״חסינות עדר״ ברף נמוך בהרבה מהצפוי במקרה של וירוס חדש שאינו מוכר למערכת החיסונית (2,3).
3. דפוס ההתפשטות של המחלה שנצפה במדינות השונות, תואם את דפוס עקומת גומפרץ ולא את דפוס העלייה האקספוננציאלית (4). הוא מוסבר על ידי חסינות של חלק ניכר מהאוכלוסייה.
4. שיעורי התמותה שפורסמו בתחילת המגפה היו שגויים ונבעו מהערכת חסר של כמות החולים הא-סימפטומטיים. כיום ברורות שתי עובדות: (א) התמותה הכוללת מהנגיף אינה עולה על 0.1% מהאוכלוסייה. (ב) שיעור התמותה מבין הנדבקים הינו בין 0.1% ל 0.5%. יתר על כן, שיעור התמותה בקרב הנדבקים באוכלוסיות ללא מחלות רקע ומתחת לגיל 65 נמוך מ-0.005% (5)

*מקורות:*

Aguas, R. et al. Herd immunity thresholds for SARS-CoV-2 estimated from unfolding epidemics. 2020.2007.2023.20160762, doi:10.1101/2020.07.23.20160762 %J medRxiv (2020).

Braun, J. et al. SARS-CoV-2-reactive T cells in healthy donors and patients with COVID-19. Nature, doi:10.1038/s41586-020-2598-9 (2020).

Altmann, D. M. & Boyton, R. J. SARS-CoV-2 T cell immunity: Specificity, function, durability, and role in protection. Science immunology 5, doi:10.1126/sciimmunol.abd6160 (2020).

Levitt, M. Predicting the Trajectory of Any COVID19 Epidemic From the Best Straight Line. doi:10.1101/2020.06.26.20140814 (2020).

Ioannidis, J. P. A., Axfors, C. & Contopoulos-Ioannidis, D. G. Population-level COVID-19 mortality risk for non-elderly individuals overall and for non-elderly individuals without underlying diseases in pandemic epicenters. Environmental research 188, 109890, doi:10.1016/j.envres.2020.109890 (2020).

*בכבוד רב,*

פרופ' אודי קימרון, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אמנון שעשוע, מדעי המחשב, האוניברסיטה העברית
ד"ר אמיר שחר, מנהל מלר"ד לניאדו, מנהל מלר"ד שיבא לשעבר
פרופ' שושי אלטוביה, האוניברסיטה העברית
ד"ר עזיז דראושה, מנהל מלר"ד רמב"ם
ד"ר רעיה ליבוביץ, מנהלת המכון האונקולוגי, בית חולים 'שמיר'. הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' מוטי גרליץ, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' מייקל לויט, אוניברסיטת סטנפורד
ד"ר יפעת עבדי קורק, אסותא מרכזים רפואיים
פרופ' אייל שחר, אוניברסיטת אריזונה
ד"ר אורי גביש, פיזיקאי, מומחה לבחינת אלגורתמים ומודלים
פרופ' אריאל מוניץ, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר עידו יוסף, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אשר אלחיאני, אוניברסיטת אריאל, מנכ''ל מאוחדת ומנהל בי''ח מאיר לשעבר
ד"ר עופר דפנא, בית חולים אסותא
ד"ר אביב שגב, מנהל המחלקה לפסיכיאטריה דחופה, בי"ח שלוותה
פרופ' נועם שומרון, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר גד מאיר, פסיכיאטר, סגן מנהל מחלקת נוער, בי"ח שלוותה.
פרופ׳ איתן גלון, מנהל המכון לתרפיה גנטית, הדסה
פרופ׳ ארנה אמסטר-חודר, האוניברסיטה העברית.
פרופ׳ מוטי חודר, טכניון
פרופ׳ עמוס קורצ'ין, המחלקה לנוירולוגיה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב
פרופ׳ רון דזיקובסקי, האוניברסיטה העברית
ד״ר גיא דורי, מנהל מחלקה פנימית ה (קורונה) בית חולים העמק
ד״ר חנה מינצר, לשעבר מנהלת מחלקת ילדים במרכז רפואי מעייני הישועה
פרופ' יורם לוזון, ראש התכנית במדעי הנתונים, המחלקה למתמטיקה, אוניברסיטת בר אילן
ד"ר יהושע סוקול, המכללה הטכנולוגית ירושלים
ד״ר שמואל רוכברגר, פנימאי וגסטרואנטרולוג, אסותא
ד"ר רועי גזית, אוניברסיטת בן גוריון
פרופ' יהונתן שרעבי, מנהל המכון ליתר לחץ דם, שיבא
ד״ר רותם ענבר, מומחית למיילדות וגינקולוגיה
פרופ' שמעון אפרת, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר מיכאל גולדברג, מנהל שירות מיון פנימי במחלקה לרפואה דחופה, בי"ח כרמל
ד"ר איציק וורגפט, פסיכיאטר ילדים ונוער, לשעבר מנהל המחלקה הפסיכיאטרית לילד ולמתבגר, ביה"ח זיו, צפת
ד"ר מורן קרוננברג רופאת משפחה


*רשימת החותמים מתעדכנת אחת ליום*

בכבוד רב,

פרופ' אודי קימרון, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אמנון שעשוע, מדעי המחשב, האוניברסיטה העברית
ד"ר אמיר שחר, מנהל מלר"ד לניאדו, מנהל מלר"ד שיבא לשעבר
פרופ׳ איתן פרידמן, מומחה לרפואה פנימית, מנהל היחידה לאונקוגנטיקה, שיבא תל השומר, פרופ׳ מן המנין החוג לגנטיקה וביוכימיה, בית ספר לרפואה אוניברסיטת תל אביב
פרופ' שושי אלטוביה, האוניברסיטה העברית
פרופ' יורם לוזון, ראש התכנית במדעי הנתונים, המחלקה למתמטיקה, אוניברסיטת בר אילן
פרופ' אייל קלמנט - ראש התכנית לבריאות ציבור וטרינרית, האוניברסיטה העברית
פרופ' מרק לסט, ראש המרכז למדעי הנתונים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
ד״ר שמואל רוכברגר, פנימאי וגסטרואנטרולוג, אסותא
ד"ר עזיז דראושה, מנהל מלר"ד רמב"ם
ד"ר רעיה ליבוביץ, מנהלת המכון האונקולוגי, בית חולים 'שמיר'. הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' מוטי גרליץ, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' מייקל לויט, אוניברסיטת סטנפורד
ד"ר יפעת עבדי קורק, אסותא מרכזים רפואיים
פרופ' (אמריטוס) אייל שחר, אוניברסיטת אריזונה
ד"ר אורי גביש, פיזיקאי, מומחה לבחינת אלגורתמים ומודלים
פרופ' אריאל מוניץ, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר עידו יוסף, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אשר אלחיאני, אוניברסיטת אריאל, מנכ''ל מאוחדת ומנהל בי''ח מאיר לשעבר
ד"ר עופר דפנא, בית חולים אסותא
ד"ר אביב שגב, מנהל המחלקה לפסיכיאטריה דחופה, בי"ח שלוותה, החוג לפסיכיאטריה, הפקולטה לרפואה, אונ׳ ת״א
פרופ' נועם שומרון, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר גד מאיר, פסיכיאטר, סגן מנהל מחלקת נוער, בי"ח שלוותה.
פרופ׳ איתן גלון, מנהל המכון לתרפיה גנטית, הדסה
פרופ׳ אורנה אמסטר-חודר, האוניברסיטה העברית.
פרופ׳ מוטי חודר, הפקולטה לרפואה, הטכניון
פרופ׳ עמוס קורצ'ין, המחלקה לנוירולוגיה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב
פרופ׳ רון דזיקובסקי, האוניברסיטה העברית
ד״ר גיא דורי, מנהל מחלקה פנימית ה (קורונה) בית חולים העמק
ד״ר חנה מינצר, לשעבר מנהלת מחלקת ילדים במרכז רפואי מעייני הישועה
ד"ר רועי גזית, אוניברסיטת בן גוריון
פרופ' יהונתן שרעבי, מנהל המכון ליתר לחץ דם, שיבא
ד״ר רותם ענבר, מומחית למיילדות וגינקולוגיה, בי״ח שיבא, וקופת חולים כללית
פרופ' שמעון אפרת, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר מיכאל גולדברג, מנהל שירות מיון פנימי במחלקה לרפואה דחופה, בי"ח כרמל
ד"ר איציק וורגפט, פסיכיאטר ילדים ונוער, לשעבר מנהל המחלקה הפסיכיאטרית לילד ולמתבגר, ביה"ח זיו, צפת
ד״ר יואב יחזקאלי, מומחה ברפואה פנימית ובמינהל רפואי, מרצה בתכנית לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת ת״א,
ממקימי צוות הטיפול במגפות, רופא מחוזי ומנהל מחוז לשעבר בקופות חולים
ד"ר מיכל לוטם, בי"ח הדסה עין כרם
ד"ר רותם לפידות, אוניברסיטת בוסטון
ד"ר ניר שמעוני, מומחה ברפואה פנימית ובטיפול נמרץ, מתמחה בהרדמה, שיבא
פרופ' אהרן (רוני) פיינסטון, אורתופדיה, המרכז הרפואי שמיר (אסף-הרופא), והפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א.
ד"ר שחר פרנקל, בי"ח הדסה
ד"ר גיא לין, מנהל מחלקה כירורגית ב' ויחידת הטראומה, המרכז הרפואי קפלן
פרופ' יהושע סרנגה, האוניברסיטה העברית
פרופ' (אמריטה) חוה טבנקין
ד"ר אשרת פונו-יטיב, סגנית מנהל בי"ח השרון
פרופ' רפי חרותי, בית חולים שיקומי רעות, תל אביב
ד"ר אפרת שביט שטיין, בי"ח שיבא
ד"ר גיא מעוז, בי"ח מאיר
ד"ר גלעד יהלום, בי"ח שערי צדק
ד"ר מיכאל וינר, קצין רפואה ראשי לשעבר
ד"ר דייל דובין, כירורג פלסטי
ד"ר גד ולן, בי"ח לניאדו
ד"ר מרינה ברזלי, בי"ח שמיר
פרופ' אמריטוס יצהל ברנר, רפואה פנימית, לשעבר מנהל המחלקה לגריאטריה
ד״ר רועי ברנע, המכון לחקר שירותי בריאות
ד"ר רוני קוסובסקי, רופאת משפחה, מכבי לוד
ד”ר מיכל איזק, רופאת משפחה
ד"ר רמי באלי, מומחה במיילדות וגינקולוגיה ,מנהל המרכז לבריאות האישה קופ״ח מאוחדת
ד"ר חיה פיינגלרנט, גסטרואנטרולוגית, שירותי בריאות כללית
ד"ר סורין שפירא, רופא עיניים, שירותי בריאות כללית
ד"ר רועי ברנע, מכון לחקר שירותי בריאות
ד"ר אמיר כנעני, צה"ל
ד"ר אריק אלדר, שירותי בריאות כללית
ד"ר ברקת שיף קרן, מרפאת תש"ח, ת"א
ד"ר טלי גוליק-גוז ילדים שרותי בריאות כללית
ד"ר מורן קרוננברג, רופאת משפחה
ד"ר ניר צבר, שירותי בריאות כללית
ד"ר תומר קוקס, אוניברסיטת בן גוריון
ד"ר רמי שיבי, קופ"ח מאוחדת
ד"ר אירנה לוין, טכניון
ד"ר ליאת אדרי, אי"ד גנומיקס
גב' נעמה בגריש, אחות אחראית מלר"ד בי"ח, שערי צדק
ד"ר אוסנת שוץ, גניר
ד"ר יהושע סוקול, המכללה הטכנולוגית ירושלים
ד"ר אלי דויד, אוניברסיטת בר אילן
ד"ר יפה דקס שגיא, אוניברסיטת פרינסטון
ד"ר עידו מלמד, שירותי בריאות כללית
ד"ר אורלי בן אור, שירותי בריאות כללית
ד"ר מיכל עוז, רופאת משפחה
ד"ר אלבינה רוטשטיין, רופאה
ד"ר איתן אייזק, רופא שיניים
ד"ר עופר רוזנשטיין, מכון וולקני
ד״ר מיכל שקד, רופאת משפחה
ד״ר אורנה אופיר, רופאת משפחה
ד״ר שי ברק, מנהל מחלקת ילודים, בי"ח לניאדו
 
אני אזרח קטן ולא נכנס לויכוח בין ראשי הרשויות החרדיות לבין משרד הבריאות ואיני יודע מי צודק.
אבל אני מרגיש פחד ששני הגופים שאמורים לדאוג לנו (הרשויות והממשלה) מתכתשים ביניהם בזמן שכל יום נוספים לנו אלפי חולים וקרוב לעשרים מתים רח"ל.
 
הוא אומר: "ביתר עילית אפס מתים" (זה כנראה מעודכן ללפני כמה זמן) לפני שבועיים שלושה נפטרו בביתר זוג בשנות השבעים לחייהם.
נראה לי שיש עוד.
בביתר נפטרו זוג בני כ 80.
 
אני אזרח קטן ולא נכנס לויכוח בין ראשי הרשויות החרדיות לבין משרד הבריאות ואיני יודע מי צודק.
אבל אני מרגיש פחד ששני הגופים שאמורים לדאוג לנו (הרשויות והממשלה) מתכתשים ביניהם בזמן שכל יום נוספים לנו אלפי חולים וקרוב לעשרים מתים רח"ל.
כתבת יפה,
כולם פוליטיקאים שדואגים לרייטינג ולהצלחתם האישית, וע"כ אין לנו לסמוך עליהם בכלום, אלא להיצמד אך ורק להוראות גדולי ישראל, ולא לקפריזות של פוליטיקאים.
 
אני אזרח קטן ולא נכנס לויכוח בין ראשי הרשויות החרדיות לבין משרד הבריאות ואיני יודע מי צודק.
אבל אני מרגיש פחד ששני הגופים שאמורים לדאוג לנו (הרשויות והממשלה) מתכתשים ביניהם בזמן שכל יום נוספים לנו אלפי חולים וקרוב לעשרים מתים רח"ל.
אבל זה לא חדש שהם מתכתשים על גבינו.
הם עושים את זה כל יום כל הזמן ובכל נושא.
זה אפילו היה צפוי קצת :eek:
 
*רשימת החותמים מתעדכנת אחת ליום*

בכבוד רב,

פרופ' אודי קימרון, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אמנון שעשוע, מדעי המחשב, האוניברסיטה העברית
ד"ר אמיר שחר, מנהל מלר"ד לניאדו, מנהל מלר"ד שיבא לשעבר
פרופ׳ איתן פרידמן, מומחה לרפואה פנימית, מנהל היחידה לאונקוגנטיקה, שיבא תל השומר, פרופ׳ מן המנין החוג לגנטיקה וביוכימיה, בית ספר לרפואה אוניברסיטת תל אביב
פרופ' שושי אלטוביה, האוניברסיטה העברית
פרופ' יורם לוזון, ראש התכנית במדעי הנתונים, המחלקה למתמטיקה, אוניברסיטת בר אילן
פרופ' אייל קלמנט - ראש התכנית לבריאות ציבור וטרינרית, האוניברסיטה העברית
פרופ' מרק לסט, ראש המרכז למדעי הנתונים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
ד״ר שמואל רוכברגר, פנימאי וגסטרואנטרולוג, אסותא
ד"ר עזיז דראושה, מנהל מלר"ד רמב"ם
ד"ר רעיה ליבוביץ, מנהלת המכון האונקולוגי, בית חולים 'שמיר'. הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' מוטי גרליץ, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' מייקל לויט, אוניברסיטת סטנפורד
ד"ר יפעת עבדי קורק, אסותא מרכזים רפואיים
פרופ' (אמריטוס) אייל שחר, אוניברסיטת אריזונה
ד"ר אורי גביש, פיזיקאי, מומחה לבחינת אלגורתמים ומודלים
פרופ' אריאל מוניץ, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר עידו יוסף, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אשר אלחיאני, אוניברסיטת אריאל, מנכ''ל מאוחדת ומנהל בי''ח מאיר לשעבר
ד"ר עופר דפנא, בית חולים אסותא
ד"ר אביב שגב, מנהל המחלקה לפסיכיאטריה דחופה, בי"ח שלוותה, החוג לפסיכיאטריה, הפקולטה לרפואה, אונ׳ ת״א
פרופ' נועם שומרון, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר גד מאיר, פסיכיאטר, סגן מנהל מחלקת נוער, בי"ח שלוותה.
פרופ׳ איתן גלון, מנהל המכון לתרפיה גנטית, הדסה
פרופ׳ אורנה אמסטר-חודר, האוניברסיטה העברית.
פרופ׳ מוטי חודר, הפקולטה לרפואה, הטכניון
פרופ׳ עמוס קורצ'ין, המחלקה לנוירולוגיה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב
פרופ׳ רון דזיקובסקי, האוניברסיטה העברית
ד״ר גיא דורי, מנהל מחלקה פנימית ה (קורונה) בית חולים העמק
ד״ר חנה מינצר, לשעבר מנהלת מחלקת ילדים במרכז רפואי מעייני הישועה
ד"ר רועי גזית, אוניברסיטת בן גוריון
פרופ' יהונתן שרעבי, מנהל המכון ליתר לחץ דם, שיבא
ד״ר רותם ענבר, מומחית למיילדות וגינקולוגיה, בי״ח שיבא, וקופת חולים כללית
פרופ' שמעון אפרת, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר מיכאל גולדברג, מנהל שירות מיון פנימי במחלקה לרפואה דחופה, בי"ח כרמל
ד"ר איציק וורגפט, פסיכיאטר ילדים ונוער, לשעבר מנהל המחלקה הפסיכיאטרית לילד ולמתבגר, ביה"ח זיו, צפת
ד״ר יואב יחזקאלי, מומחה ברפואה פנימית ובמינהל רפואי, מרצה בתכנית לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת ת״א,
ממקימי צוות הטיפול במגפות, רופא מחוזי ומנהל מחוז לשעבר בקופות חולים
ד"ר מיכל לוטם, בי"ח הדסה עין כרם
ד"ר רותם לפידות, אוניברסיטת בוסטון
ד"ר ניר שמעוני, מומחה ברפואה פנימית ובטיפול נמרץ, מתמחה בהרדמה, שיבא
פרופ' אהרן (רוני) פיינסטון, אורתופדיה, המרכז הרפואי שמיר (אסף-הרופא), והפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א.
ד"ר שחר פרנקל, בי"ח הדסה
ד"ר גיא לין, מנהל מחלקה כירורגית ב' ויחידת הטראומה, המרכז הרפואי קפלן
פרופ' יהושע סרנגה, האוניברסיטה העברית
פרופ' (אמריטה) חוה טבנקין
ד"ר אשרת פונו-יטיב, סגנית מנהל בי"ח השרון
פרופ' רפי חרותי, בית חולים שיקומי רעות, תל אביב
ד"ר אפרת שביט שטיין, בי"ח שיבא
ד"ר גיא מעוז, בי"ח מאיר
ד"ר גלעד יהלום, בי"ח שערי צדק
ד"ר מיכאל וינר, קצין רפואה ראשי לשעבר
ד"ר דייל דובין, כירורג פלסטי
ד"ר גד ולן, בי"ח לניאדו
ד"ר מרינה ברזלי, בי"ח שמיר
פרופ' אמריטוס יצהל ברנר, רפואה פנימית, לשעבר מנהל המחלקה לגריאטריה
ד״ר רועי ברנע, המכון לחקר שירותי בריאות
ד"ר רוני קוסובסקי, רופאת משפחה, מכבי לוד
ד”ר מיכל איזק, רופאת משפחה
ד"ר רמי באלי, מומחה במיילדות וגינקולוגיה ,מנהל המרכז לבריאות האישה קופ״ח מאוחדת
ד"ר חיה פיינגלרנט, גסטרואנטרולוגית, שירותי בריאות כללית
ד"ר סורין שפירא, רופא עיניים, שירותי בריאות כללית
ד"ר רועי ברנע, מכון לחקר שירותי בריאות
ד"ר אמיר כנעני, צה"ל
ד"ר אריק אלדר, שירותי בריאות כללית
ד"ר ברקת שיף קרן, מרפאת תש"ח, ת"א
ד"ר טלי גוליק-גוז ילדים שרותי בריאות כללית
ד"ר מורן קרוננברג, רופאת משפחה
ד"ר ניר צבר, שירותי בריאות כללית
ד"ר תומר קוקס, אוניברסיטת בן גוריון
ד"ר רמי שיבי, קופ"ח מאוחדת
ד"ר אירנה לוין, טכניון
ד"ר ליאת אדרי, אי"ד גנומיקס
גב' נעמה בגריש, אחות אחראית מלר"ד בי"ח, שערי צדק
ד"ר אוסנת שוץ, גניר
ד"ר יהושע סוקול, המכללה הטכנולוגית ירושלים
ד"ר אלי דויד, אוניברסיטת בר אילן
ד"ר יפה דקס שגיא, אוניברסיטת פרינסטון
ד"ר עידו מלמד, שירותי בריאות כללית
ד"ר אורלי בן אור, שירותי בריאות כללית
ד"ר מיכל עוז, רופאת משפחה
ד"ר אלבינה רוטשטיין, רופאה
ד"ר איתן אייזק, רופא שיניים
ד"ר עופר רוזנשטיין, מכון וולקני
ד״ר מיכל שקד, רופאת משפחה
ד״ר אורנה אופיר, רופאת משפחה
ד״ר שי ברק, מנהל מחלקת ילודים, בי"ח לניאדו
מכיר חלק מהשמות,
מקווה שאלו שאני לא מכיר קצת יותר רציניים..
 
מכיר חלק מהשמות,
מקווה שאלו שאני לא מכיר קצת יותר רציניים..
יש הרבה רופאים שלא מעיזים לחתום אבל גם חושבים ככה אני מכירה רופאים גדולים שגם מסכימים עם זה ולא יעיזו לכתוב את זה ככה בריש גלי
 
פרופ׳ איתן פרידמן, מומחה לרפואה פנימית, מנהל היחידה לאונקוגנטיקה, שיבא תל השומר, פרופ׳ מן המנין החוג לגנטיקה
לידיעתך:
בראיון בשעה האחרונה אמר פרופסור פרידמן שכל המכתב הוא רק לגבי סגר כללי אך אין הכוונה לסגרים מקומיים כדוגמת מודל הרמזור!!!
 
נערך לאחרונה ב:
לא אני קיבלתי את המייל,
כתבתי בשמו את תשובתה.

אוקיי, על מה שלא רואים אי אפשר להגיב.
ה-421 הנפטרים עודפים שהוא מציין, הם בוודאות ללא תיקנון למס' האוכלוסיה שגדל בין השנים 2019-2020. כך שאין להם משמעות, כל עוד לא מתקננים אותם. וכאשר מתקננים אותם הם מתאפסים.
כמו כן לא ראיתי או לא הבנתי מה הוא עונה לגבי זה שבשלוש מתוך השנים האחרונות, הייתה עליה בתמותה מהשנה שקודם (ולא רק 'לא ירידה'). מה שאומר - שאי אפשר לשרטט קו ליניארי ולקבוע 'כך וכך היו אמורים למות השנה'.
 
ה-421 הנפטרים עודפים שהוא מציין, הם בוודאות ללא תיקנון למס' האוכלוסיה שגדל בין השנים 2019-2020. כך שאין להם משמעות, כל עוד לא מתקננים אותם. וכאשר מתקננים אותם הם מתאפסים.
אם מתקננים אותם למס' אוכלוסייה יוצא שיש עלייה בתמותה לנפש ביחס לשנה קודמת למרות שהמגמה היא ירידה. (אני מסכים שזה לא הוכחה שיש עודף תמותה)

כמו כן לא ראיתי או לא הבנתי מה הוא עונה לגבי זה שבשלוש מתוך השנים האחרונות, הייתה עליה בתמותה מהשנה שקודם (ולא רק 'לא ירידה'). מה שאומר - שאי אפשר לשרטט קו ליניארי ולקבוע 'כך וכך היו אמורים למות השנה'
שוב, המגמה היא מגמת ירידה, ובכל מגמה יש יוצאים מן הכלל, נכון שיתכן שהשנה היתה קפיצה גם לולא הקורונה, אבל את זאת אין לנו אפשרות לדעת, ולא היה נכון להתעלם בדו''ח מהמגמה הנ''ל ולקבוע שאין תמותה עודפת.
 
לגבי הירידה במספר המתים דיברו מהתחלה שיכול להיות שזה קשור לזה שסגרים מסכות והרחקה מונעים העברה של עוד מחלות חוץ מקורונה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה