- הוסף לסימניות
- #101
הייתי בדיוק במצב שלךנכון.
יש כאלה.
ומאוד חשוב לי להעלות את הצד הזה.
רוצה באופן אישי?
אני יספר לך.
אם @Ruty Kepler תרצה היא יכולה להוציא ממה שעברנו ספר.
אנחנו היינו חולים מיד אחרי פורים. ז"א נדבקנו כשעוד לא ידעו בכלל מה הכוונה קורנה ויש לציין שדווקא ממש שמרנו.
באחד הערבים (היינו מבודדים חודש וחצי-עם ילדים בדירה גדולה ב"ה אבל היינו צריכים לחכות ל2 שליליים ולא כאן המקום לפרט ולהתלונן על הסאגות האינסופיות של בדיקות שנעלמו ועוד כהנה שלא נודע כי באו למעבדתם)
מצאתי את עצמי יושבת על הספה עם 10 שקיות זבל ליד הדלת. היות ואנחנו גרים בבבני ברק אנחנו מאוד משתדלים לקיים את המאמר מהצד הראשון שלו- עיר הקודש וה....
אף שכן לא היה מוכן להוריד לנו את הזבל.
ביקשנו
התחננו
לא נשמנו עליו
עטפנו באלף עטיפות
נגענו עם כפפות או לא נגענו בכלל.
ועם זאת.
אנשים,
מה נראה לכם?
שאפשר לחיות ככה?
שלראות את השכן סובל גם מחולי וגם מערמות אשפה בבית (אנחנו איסטניטים- זן נדיר אבל מסכן וסובל פי כמה מכל זבל..)
זה הגיוני?
לא דנה אף אחד ולא שופטת. מבינה ומכילה את כולם.
אבל כשמישהי ניתקה לי את הטלפון אז, כי פחדה שאני אדביק אותה(אמיתי אמיתי) .....
זה קשה.
ועל זה באתי לדבר.
סליחה שיצא ארוך.
יש עוד המון סיפורים בארסנל. צר לי.
ושוב, לא באתי לקטרג ח"ו, וב"ה היום כולם יודעים שצריך לסייע למבודדים וכו וכו, אבל להעלות נקודה למחשבה.
ואל תכלילי.
כי אני לא הכללתי.
שבועיים ויותר בבית
שש שקיות אשפה.
מאבא שלי שעזר לנו בקניות לא העליתי בדעתי לבקש לסחוב שקיות כבדות.
מהשכנים לא קבלתי שום הצעה לעזרה. שום כלום.
בשלב מסוים אחת מהן העלתה רימה, הזזנו וארזנו למקום אחר במרפסת (וב"ה שיש אחת כזו) וניקינו את סביבתה והמשכנו לחרוק שיניים עד לסוף הבידוד.
האם הסקתי מזה מסקנה מרחיקת לכת על הרגש היהודי? לא.
הנושאים החמים