בקשת תפילה אוי! גלות גלות, ווי גרויס ביסטו (גלות, גלות, כמה גדולה את!)

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
'אז ככה הרגישו האנוסים'!

זה מה שאמרתי לעצמי הבוקר, כשהצלחתי להשתחל לבית הכנסת המוגף מפחד השוטרים.
דרך כניסה אחורית מוסתרת, תוך טיפוס מסוכן על גדר משוננת וחדה.

אני בפירוש מאלו שנזהרים.
המסכה לא יורדת מפרצופי בכל שעות היום, ואני נזהר מלעמוד ליד טיפוסים שחושבים משום מה שהעולם לא נראה יפה מספיק מבלי להציץ בו גם דרך האף.....

אני גם איש זהיר ועושה את כל ההשתדלות לשמור על בריאותי (ונשמרתם, הוראות הרבנים, ערבות הדדית, ופחד מהמגפה)
כמוני, כך רוב ככל המתפללים בבית הכנסת שלי! שומרים, מקפידים, נזהרים.
ככה אנחנו מתפללים כבר חודשים רבים. מאז הותרו בית הכנסת שוב 'לבוא לקהל'.

אין ספק שגם גדולי הרופאים, לא היו מוצאים רבב בהתנהגותנו.

אז למה אנחנו צריכים לפחד על נפשינו ? למה אנחנו לא יכולים להתפלל בצורה מסודרת בבית הכנסת שלנו? למה בעשרת ימי תשובה אנשים צריכים לחזור בבושת פנים הבייתה ללא מניין?????
בגלל שמישהו חסר הבנה בסיסית החליט דווקא על המספר 10 בקפסולה???
זה מכאיב.

למה באוטובוס שהוא קטן משמעותית מבית כנסת ממוצע מותר לפחות 30 נוסעים????

אני לא בא להציל את המדינה מאנשים חסרי הגיון שמנהלים אותה, זה תמיד היה ותמיד יהיה, כל עוד לא מנהלים את המדינה על פי דרך התורה.
אבל תנו לנו את חלקת האלוהים הקטנה שלנו!

תנו לנו לקיים מצוות!!
בזהירות!
על פי החלטות רופאים!

אבל אנחנו רוצים לקיים את מה שצווינו!


אחזור על זה כל כמה שורות
אם יש בית כנסת שלא שמים מסכות, לא מקפידים על אוורור נאות, או שאנשים מבודדים ממשיכים לשוטט בו, תנו להם קנס! תענישו אותם!!
אבל אני מוגן, וחברי מוגנים אף הם!
אז למה??????


והכי הרתיח אותי שכעת דנים האם יתנו לפתוח מקוואות בערב יום כיפור!! זה באמת מרגיש לי בספרד של לפני 500 שנה!!
יש מצווה מדאורייתא (לפי חלק מהראשונים) לטבול במקוה בערב יום כיפור!!!!!!
לא יכול להיות מצב שיגידו לנו לא לקיים אותה!!!
תקבעו מתווה, מצידי שלא יוכלו להיות שניים ביחד בכל המתחם, שהכניסה תהיה על פי הזמנה מראש, או כל דבר אחר, אבל לאסור עלינו לקיים מצות???? בלי שזה מהווה סכנה בריאותית?????



אוי! גלות גלות, ווי גרויס ביסטו!
שכינה הקדושה, ווי ווײַט ביסטו!
ווען דער גלות װאָלט קלײנער געװאָרען
וואָלט די שכינה נעענטער געװאָרען



גלות, גלות, כמה גדולה את!
שכינה הקדושה, כמה רחוקה את!
לו הגלות הייתה קטנה יותר
השכינה הקדושה הייתה קרובה יותר


כואב.


אז יהודים.
אנחנו בגלות!!
היא כואבת
זו גלות בין יהודים!

ביום כיפור, איפה שלא נהיה, בבית הכנסת, בבידוד, או בחצר המזיעה, נצעק ונבכה ונתפלל לה' שיגאל אותנו!!
כי קשה לנו להיות בגלות!
כי אנחנו כבר רוצים להגאל!
כי אנחנו רוצים לקיים מצוות בגאון!

כי אנחנו רוצים במלכות ה' - על כל העולם כולו!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #6
'אז ככה הרגישו האנוסים'!

זה מה שאמרתי לעצמי הבוקר, כשהצלחתי להשתחל לבית הכנסת המוגף מפחד השוטרים.
דרך כניסה אחורית מוסתרת, תוך טיפוס מסוכן על גדר משוננת וחדה.

אני בפירוש מאלו שנזהרים.
המסכה לא יורדת מפרצופי בכל שעות היום, ואני נזהר מלעמוד ליד טיפוסים שחושבים משום מה שהעולם לא נראה יפה מספיק מבלי להציץ בו גם דרך האף.....

אני גם איש זהיר ועושה את כל ההשתדלות לשמור על בריאותי (ונשמרתם, הוראות הרבנים, ערבות הדדית, ופחד מהמגפה)
כמוני, כך רוב ככל המתפללים בבית הכנסת שלי! שומרים, מקפידים, נזהרים.
ככה אנחנו מתפללים כבר חודשים רבים. מאז הותרו בית הכנסת שוב 'לבוא לקהל'.

אין ספק שגם גדולי הרופאים, לא היו מוצאים רבב בהתנהגותנו.

אז למה אנחנו צריכים לפחד על נפשינו ? למה אנחנו לא יכולים להתפלל בצורה מסודרת בבית הכנסת שלנו? למה בעשרת ימי תשובה אנשים צריכים לחזור בבושת פנים הבייתה ללא מניין?????
בגלל שמישהו חסר הבנה בסיסית החליט דווקא על המספר 10 בקפסולה???
זה מכאיב.

למה באוטובוס שהוא קטן משמעותית מבית כנסת ממוצע מותר לפחות 30 נוסעים????

אני לא בא להציל את המדינה מאנשים חסרי הגיון שמנהלים אותה, זה תמיד היה ותמיד יהיה, כל עוד לא מנהלים את המדינה על פי דרך התורה.
אבל תנו לנו את חלקת האלוהים הקטנה שלנו!

תנו לנו לקיים מצוות!!
בזהירות!
על פי החלטות רופאים!

אבל אנחנו רוצים לקיים את מה שצווינו!


אחזור על זה כל כמה שורות
אם יש בית כנסת שלא שמים מסכות, לא מקפידים על אוורור נאות, או שאנשים מבודדים ממשיכים לשוטט בו, תנו להם קנס! תענישו אותם!!
אבל אני מוגן, וחברי מוגנים אף הם!
אז למה??????


והכי הרתיח אותי שכעת דנים האם יתנו לפתוח מקוואות בערב יום כיפור!! זה באמת מרגיש לי בספרד של לפני 500 שנה!!
יש מצווה מדאורייתא (לפי חלק מהראשונים) לטבול במקוה בערב יום כיפור!!!!!!
לא יכול להיות מצב שיגידו לנו לא לקיים אותה!!!
תקבעו מתווה, מצידי שלא יוכלו להיות שניים ביחד בכל המתחם, שהכניסה תהיה על פי הזמנה מראש, או כל דבר אחר, אבל לאסור עלינו לקיים מצות???? בלי שזה מהווה סכנה בריאותית?????



אוי! גלות גלות, ווי גרויס ביסטו!
שכינה הקדושה, ווי ווײַט ביסטו!
ווען דער גלות װאָלט קלײנער געװאָרען
וואָלט די שכינה נעענטער געװאָרען



גלות, גלות, כמה גדולה את!
שכינה הקדושה, כמה רחוקה את!
לו הגלות הייתה קטנה יותר
השכינה הקדושה הייתה קרובה יותר


כואב.


אז יהודים.
אנחנו בגלות!!
היא כואבת
זו גלות בין יהודים!

ביום כיפור, איפה שלא נהיה, בבית הכנסת, בבידוד, או בחצר המזיעה, נצעק ונבכה ונתפלל לה' שיגאל אותנו!!
כי קשה לנו להיות בגלות!
כי אנחנו כבר רוצים להגאל!
כי אנחנו רוצים לקיים מצוות בגאון!

כי אנחנו רוצים במלכות ה' - על כל העולם כולו!
אז תלך לבית כנסת אחר לא הבנתי מה ההתרגשות? אם הזיזו למישהו את פרוסת העוגה קצת זה כבר גלות גלות?!
בכל מצב זה זילות באנוסים כי עליך לא תלוי ועומד עונש מוות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אז תלך לבית כנסת אחר לא הבנתי מה ההתרגשות? אם הזיזו למישהו את פרוסת העוגה קצת זה כבר גלות גלות?!
בכל מצב זה זילות באנוסים כי עליך לא תלוי ועומד עונש מוות!
כן.
כי אנחנו בגלות
ואנחנו במלכות הרשעה.
וכולם פחדו ממשלת ליברמן ולפיד ו..
ובאו לנו בצווארון לבן ובמסווה של בריאות -- גרועים יותר.

ובתי כנסת לא מדביקים יותר מהשאר.
ורק את קיום המצוות אוסרים

וזה לא זילות.
אני מרגישה לפעמים לפי ההנחיות בתקופת שמד

ובכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו-
והקבה מצילנו ויצילנו מידם!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מסעדות, חנויות, מכוני כושר ושאר מקומות בילוי סגורים.
בפעם האחרונה שבדקתי בתי הכנסת היו פתוחים במתווה שנועד לשמור על בריאות המתפללים.
שוק ארבעת המינים פתוח בהיתר, שיעור לומדי הישיבות והכוללים הוא הגבוה ביותר מאז ומעולם.
ועדיין טוענים פה לשמד.
סתם מעניין מי פה זוכר את גלגולו הקודם בתקופת האנוסים, התפלל בחשכת המרתף, הלך לכנסיה באילוץ, החביא אתרוגים וצפה באחיו נשרפים על המוקד באוטו דה-פה שהוא יודע לקבוע בוודאות שהתחושה זהה.
מזכיר לי שמאלנים שקוראים לישראל מדינת אפרטהייד בזמן ששיעור ההשכלה בקרב הערבים הוא הגבוה ביותר בהשוואה למדינות ערב ויש בכנסת מפלגה ערבית עם 13 מנדטים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מסעדות, חנויות, מכוני כושר ושאר מקומות בילוי סגורים.
בפעם האחרונה שבדקתי בתי הכנסת היו פתוחים במתווה שנועד לשמור על בריאות המתפללים.
שוק ארבעת המינים פתוח בהיתר, שיעור לומדי הישיבות והכוללים הוא הגבוה ביותר מאז ומעולם.
ועדיין טוענים פה לשמד.
סתם מעניין מי פה זוכר את גלגולו הקודם בתקופת האנוסים שהוא יודע לקבוע בוודאות שהתחושה זהה.
מזכיר לי שמאלנים שקוראים לישראל מדינת אפרטהייד בזמן ששיעור ההשכלה בקרב הערבים הוא הגבוה ביותר בהשוואה למדינות ערב ויש בכנסת מפלגת ערבית עם 13 מנדטים.
לקיים מצוות. ללכת למקוה בערב יום כיפור. מדברים על זה שיהיה אסור!
תקלטו!
זה משהו שלא היה עד עכשיו מתחילת הקורונה.

לאסור על קיום מצוה מהתורה!!


אז מה הקשר לעובדה שגם מכוני כושר סגורים?

אני עצמי בהנחה והייתי הולך למכון כושר, הייתי מוכן לסגור אותו, אבל להשאיר את בית הכנסת בצורה שלא גרומת לבעיה בריאותית, זה יותר חשוב לי.

ברור שגם החילוניים מוותרים ברמה כזו או אחרת על הנוחות שלהם!!
אבל על זה בדיוק אני מתכוין כשאני אומר שאנחנו בגלות!!!



זה בדיוק גלות!!

כשמשווים מכון כושר וחוף הים למקוה ובית כנסת, זו בדיוק הגלות!!!!


ולכל מי שילל שאלמד היסטוריה, אז נכון, זה לא באמת דומה לאנוסים, וטוב שציינתם את זה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אז תלך לבית כנסת אחר לא הבנתי מה ההתרגשות? אם הזיזו למישהו את פרוסת העוגה קצת זה כבר גלות גלות?!
בכל מצב זה זילות באנוסים כי עליך לא תלוי ועומד עונש מוות!
אני התלוננתי על זה שלא היה איפה להתפלל?????
תנוח דעתך, התפללתי היום.

אני קוננתי על המצב. על המדיניות. על התחושה. על הבזיון. על הגלות!

ו'זילות באנוסים', זה ביטוי יפה. וחדש לי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
@בשעות הפנאי לא השוויתי ולעולם לא אשווה בין בית מקדש מעט למכון כושר.
דייקתי את מי שהגיבה לפני וטענה שרק את קיום המצוות אוסרים.
(לא משנה שאי אפשר לאסור בחוק קיום מצוות אבל ניחא)
אם רוצים לשכנע צריך להיצמד לעובדות ופחות לנהי ופרשנויות.
מי שחושב שחייבים לתחזק את תחושת הגלות ב"אכלו לי שתו לי" יבושם לו.
נראה לי שיש לנו מספיק בעיות כדי שנחוש שאנחנו בגלות. גם בלי קורונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לקיים מצוות. ללכת למקוה בערב יום כיפור. מדברים על זה שיהיה אסור!
תקלטו!
כבר אמרו גדולים מאד שסגרו את בתי הכנסת כי לא כיבדנו אותם . וכן בכל מצוה ,אם היה חשוב לנו יותר קדושה כנראה שלא היתה נגזרת עלינו גזירה כזו וכ"ו
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
@בשעות הפנאי
אם רוצים לשכנע צריך להיצמד לעובדות ופחות לנהי ופרשנויות.
מי שחושב שחייבים לתחזק את תחושת הגלות ב"אכלו לי שתו לי" יבושם לו.
נראה לי שיש לנו מספיק בעיות כדי שנחוש שאנחנו בגלות. גם בלי קורונה.
א. זה בפירוש היה נהי. נהי על המצב. ועל התחושה.
ב. היו גם עובדות. המקרה שלי בבית הכנסת, תוכנית סגירת המקוואות.
ג. הדיון מבחינתי, היה תחושת הגלות הנגזרת מהתנהגות השלטונות לענייני הדת בתקופת הקורונה, ומפתיע שלא שמתם לב.

אכן יכולתי להביא דוגמאות של מצב הדור ופגעי הטכנולוגיה למשל, כדי להדגיש שאנחנו בגלות
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
ואם יקבעו מתווה למקוואות (כפי שצריך להיות) אנשים לא יתבכיינו פה על גזרות המשטר הציוני?
אשרי המאמין.
התחושה הנגזרת שלכם היא עניין סובייקטיבי לגמרי. זכותכם לחשוב כך. זכותם של אחרים לחלוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
התחושה הנגזרת שלכם היא עניין סובייקטיבי לגמרי. זכותכם לחשוב כך. זכותם של אחרים לחלוק.
זה נכון בהחלט
ואם יקבעו מתווה למקוואות (כפי שצריך להיות) אנשים לא יתבכיינו פה על גזרות המשטר הציוני?
אכן סביר שיקבעו, בגלל המחאה.
אבל מה דעתכם או דעת כל אחד שפוי אחר, האם לא דחפו את העניין הזה לתחתית סדר העדיפויות בגלל הזלזלול בצרכי הדת, בגלל שזה לא באמת חשוב להם? האם זו התבכיינות ילדותית? מה דעתכם האובייקטיבית.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.
פרק קכא:
א) שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: ב) עֶזְרִי מֵעִם ד' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: ג) אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: ד) הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: ה) ד' שֹׁמְרֶךָ ד' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: ו) יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: ז) ד' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: ח) ד' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
• • • • • •
לתשומת לבכם, אשכול זה נועד לבקשות תפילה בלבד. פטפטת ודיונים עלולים לגרום לנעילת האשכול או חסימת המשתמש. בברכת רפואה שלימה!

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

יש בכל מקום ראש נחש.

לא ברור לי אם הוא קיים במציאות
או רק בדמיון:
אם באמת יש לראש נחש אחיזה, שליחים שיצרו לעצמם שליחות עבורו, או שמדובר בדמיון שבנינו לעצמנו.

אבל הראש נחש הזה מונע מאיתנו לקיים עולם יצרני, משגשג, מתוקן.
הוא נמצא בכל מקום...

אצל ראש הממשלה, השרים, חברי הכנסת, תקשורת, שופטים, משטרה, אכיפת החוק וגם אצל אנשים פשוטים יותר ופחות, אנשים שיש להם סמכויות ואלו שאין.

כשהוא אצל אנשים שיש להם סמכויות אז מדובר בכך שהוא משתמש בסמכות שלהם עבורו, הם כלי בשבילו.

אצל אלו שאין להם סמכויות הוא נהנה סתם לתת הרגשה לא טובה.

ראש הנחש הזה הוא הנפרדות, האגו, טובות הנאה, חוסר אכפתיות, עצלנות, נצלנות, ביקורת, השלכה, אשמה, התעלמות, חוסר אמונה בטוב, כוחי ועוצם ידי, פחד ועוד...

ראש הנחש מתבטא אצל המנהיגים בצורה מסוימת בה הם לא רואים את הכלל, את טובת הכלל, את צורך הכלל.

יש להם עניין במגזריות, בהעדפות אדם או מגזר מסוים, בהכנעה לכח שהוא לא לטובת העם ועוד...

שימו לב: כל אדם הוא בפני עצמו.
כל אדם יש לו כח מוגבל.
בדרך כלל מישהו חיצוני מביא לאדם כח או סמכות.
מי מביא לשרים כח
מי מביא לשוטרים כח
מי מביא לתקשורת כח
מי מביא לראש הממשלה כח
מי מביא לבגץ סמכות
מי מביא לכך אלה כח?

כרגע זה ראש נחש. זה משהו שהוא לא מדויק, לא אמיתי.

ולמה זה לדעתי ראש נחש? כי התפקיד של כולם נפרד , אין יעילות ואין הקשבה ואין חזון אלא אינטרסנטי, בירוקרטיה, חוסר עניין בזולת, חוסר אמת.

אותו ראש נחש נמצא גם בתוכנו.

להשתחרר מראש נחש זה אומר להתחיל לחיות בהכנעה, אמונה בטוב, אם עוד אדם ועוד אדם יאמינו בטוב יהיו יותר ויותר אנשים עם מטרה משותפת.

אם כולנו נבין שכולנו רוצים טוב, טוב פשוט, אז הרב זמיר כהן ה ונאור נרקיס, לדוגמה, יוכלו להביט זה בעיניים של זה ולומר זה לזה: אתה קדוש.

כי כשנבין שכולנו רוצים טוב, נצחק לפתע צחוק גדול של הקלה ונגיד: אה, רגע מה מונע מאיתנו לזכות לטוב? ראש נחש, תחושת נפרדות? יואו בעצם כולנו מבינים מה זה טוב, טוב זה לחיות בשותפות בלי ראש נחש.

אם לא יהיה את הראש נחש נזכה שכל בעל סמכות יגייס את הסמכות שלו לטובת העם ולטובת כולם.

יהיה בביטול מוחלט למען העם.

וזה תפקיד כל אדם לשבור את הראש נחש הזה.

ולזכות לתחושת אחדות בה נביט על כל אדם ונחשוב: אתה קדוש.

בשביל שהסמכויות ישברו את ראש הנחש ונזכה לעולם מתוקן, עולם בו ,יהיה סיוע לכל אדם להפיק את הפוטנציאל שלו באופן יציב ונכון, עולם בו מה שלא טוב יטופל בלי שהיות, עולם בו מה שלא טוב יצא מחיינו ומה שטוב יישאר.
אמנם לכל אחד יש סולם ערכים שונה וטוב שונה,

אבל ברגע שנבין שאנחנו כאן כדי לדון על מהות על הרצון להגיע לטוב, הכל ישתנה לטובה בעזרת ה'.

איך אפשר לדעת מה הראש נחש הפרטי שלי?
זה ניתן לדעת כשאנו במצוקה או פחד, אז מציפה אותנו האמת, הפספוס, פתאום האדם אומר:
"אוף, לא יכולתי לוותר ל...?"
או: "יואו אני צריך לתת יותר זמן לעצמי",
או "אוף כל הזמן 'אני, ואני ואני, מה קורה איתי יש עוד אנשים מלבדי".
או "למה שנאתי את כל העולם? איך כולם טובים, סתם אני שונא אנשים".
בעת מצוקה האדם קולט מה הראש נחש שלו.

ולמה חשוב, לדעתי שכל אחד יטפל בראש נחש הפרטי שלו?
בגלל שאנחנו קולקטיב, משפיעים אלו על אלו, ואם כל אדם יטפל בראש נחש שלו, נוכל להשפיע על העולם ולהכניע את הראש נחש העולמי.

אחרי שנצליח להכניע את הראש נחש הזה, כל האלילים יכרתו מהעולם, אז נגיע למצב בו "ה' הוא האלוקים אין עוד".
כמובן שגם עכשיו ה' הוא האלוקים ואין עוד, אבל כל עוד אנחנו נותנים מקום לראש נחש אנחנו אלה שלא נותנים מקום להשגחה העליונה כי אנחנו כביכול דוחקים את רגלי השכינה, אם נצליח להיות בשמחה, באחדות ובאמונה תמיד,
נזכה לכל הברכות.
לספרים שלי, בעיקר האחרונים, אין קהל או קוראים.

אולי הכתיבה לא מספיק טובה, בעיות בשיווק, או סיבה אחרת.

מכיוון שאין קהל שממתין לכתיבה שלי, אני לא משקיעה בספרים מעל היכולת שלי, אלא משקיעה בגבול, מתוך הבנה שכן חשוב לי שהספרים יצאו לאור ושהם יהיו סבירים, קריאים, אבל לא אכפת לי אם הם לא יהיו מושלמים, כי כאמור אין קהל.
חשוב לי לציין שאני כן מעבירה שעות ארוכות מאוד על כל טקסט, שוב ושוב, זה לא יוצא מהשרוול, כן יש המון מחשבה והרבה תסכול והרבה השתדלות. אבל אם היה לי קהל הייתי כנראה יוצאת מגדרי הרבה יותר.
*
זה כמו שמסדרים את הבית לפני שבאים אורחים או סתם מסדרים את הבית כי בית צריך סדר.
כשאמורים לבוא אורחים יש יותר השקעה, מה לעשות... ואם זה סתם סדר שגרתי מסכימים לעצמכם להתרשל מעט.
בכל זאת למקרה שהספרים כן ייקראו (אני כותבת ומוציאה לאור בגלל מגוון סיבות, בלי קשר לתוצאה כי הגעתי למסקנה שכל אחד צריך לעשות את המקסימום כדי לצאת לאור או להגשים את עצמו).
וגם בגלל שאני תורמת את הספרים לספריות וכו' חשוב לי שהתוכן של הספרים יהיה מתאים לקריאה עבור קהל קוראים חרדי.
כך שאשמח שתחוו את דעתכם לתוכן של הפרולוג:
האם אופן הגשת התוכן מתאים לנרטיב החרדי ואיך הייתם ממליצים לשפר את התוכן כך שיתקבל באופן נכון ומדויק ולא יכניס רעיונות לא נכונים לקורא.
*

מסדרון אווירי

פרולוג

"האם שומע"?
"כאן דור שומע עבור."
"פזר את המפגינים".
"את כולם?"
"כן, את כולם!"


דור הביט לעבר המפגינים.

שתי מדרכות, מצד אחד מילואימניקים אוחזים שלטים נגד חוק הגיוס, מצד שני בחורים בלבוש חרדי אוחזים בשלטים נגד אותו החוק.
דור התקרב לאנשיו. "התקבלה הוראה לפזר את ההפגנות".
"לפזר את כולם? גם את המילואימניקים?" שאל גיא.
"את כולם".
*
דוידי, נחמני ואהרון עמדו והחזיקו שלטים נגד גיוס בחורי ישיבות.
סוסים דהרו לקראתם בפראות. לובשי מדים אחזו אלות.
הם לא זזו מיד.
עד מהרה התברר שזו היתה טעות, הסוסים דהרו אליהם.
אהרון התעשת ראשון ודחף אותם הצידה, הם התגלגלו על הקרקע, קיבלו מכות יבשות.
הצליחו לצאת משם ברגע האחרון.

*

מהעבר השני עמדו רוי, נועם, דילן, מילואימניקים. מבטם הביע את התחושות הקשות שלהם.
אחרי אין ספור ימי התנדבות כשהם חווים מלחמה מול עיניהם, הם רצו לחוש שוויון.
גם לכיוונם הסוסים דהרו, גם הם נמלטו משם כל עוד נפשם בם.
הם נתקלו, מתנשפים, במפגינים לובשי השחור לבן, עומדים ברחוב סמוך ומנסים לחזור לעצמם.

הם עמדו אלו מול אלו.
עיניהם אמרו הכל.
אחד מבחורי הישיבה הושיט להם יד: "נעים מאוד, דוידי".
"היי, דילן".
אהרון נחפז לסייע להם, הושיט להם מים, הם שטפו פנים ואת המכות היבשות שקיבלו במנוסתם.
*
הרחוב הירושלמי היה קריר, רובם היו מוכים, השלטים בידיהם נקרעו.
"אתם משתמטים מהצבא", קולו של נועם נשמע עמום, לא מאשים.
"אנחנו לומדים תורה מגינים על הארץ, הצבא רוצה לעקור לנו את היהדות, אין לנו כאן זכות קיום בלי התורה והמצוות ".
"אתם מגינים? אנחנו נלחמים. כשכואב הראש אתם מתפללים או שותים אקמול?"
"גם וגם"
"יופי, אז קדימה, תתגייסו".
"במשך הדורות תמיד היו לומדי תורה, אין סיבה שכל העם יהיו לוחמים, אנו מתפללים לימים בהם לא נצטרך צבא. עכשיו אנחנו בגלות ומחכים לימים טובים יותר".

דילן גיחך, "ימים טובים יותר? אתה חי בסרט, זה הגורל שלנו, אנחנו חייבים להגן על עצמנו".

רוי חש שזה מגיע.
חושך, פנסי מכונית מרצדים. שני גברים יצאו מרכב ישן, התקרבו בצעד איטי, תום עמד לפניו דרוך עם הנשק, הוא קצת הסתתר מאחורי תום, חש במשהו לא תקין.
הדופק של רוי החל להלום בפראות.
עינים בוהקות נצצו מולו בחשיכה, הם שלפו נשק קטן, מהיר.
קולות נפץ נשמעו, תום נפל, הוא רץ למצוא מחסה, יורה צרורות בלי אבחנה.

זעה קלה שטפה אותו, לחץ, צלצול באוזניים, הוא כמעט נפל, יד עדינה תפסה אותו, עינים בוהקות על רקע החושך.
חיוך עדין, מגבעת, רצון טוב.
הוא חש שהעיניים הטובות מחזירות לו את היציבות.
תחושת חמימות הציפה אותו. הם לא יודעים מה זו מלחמה, הם שונים. יש כאן אנרגיה אחרת, של שלום זך, כזה שלא טעם טעמו של אובדן נשימה. החבר'ה מולו חיים כמו בעולם אחר: לא מחפשים לשלוט, ולא מאמינים בטרור.
הם סך הכל טובים.


"אתה בסדר?" השאלה נשאלה. עיניים דואגות, של חבריו ושל חובשי המגבעות, הקיפו אותו.
"עכשיו כן", חייך רוי. היה עצב בחיוכו.
הוא לא שונא אותם. הוא מרגיש שהם טובים.

רוח מוזרה נשבה שם. רוח שהגיעה מעולם המלחמות והטרור, שלא עושים טוב לאף אחד, אבל הובילו לדבר מעניין: שיח בין חלקי העם.
זה קורה: אנשים יוצאים לרחובות, כי אין להם תשובה אחרת. הם נפגשים, מדברים, מקשיבים.


גם להם זה קרה לפתע, בלי לתכנן, הם מצאו את עצמם יושבים סביב שולחן בחצר מסעדה סמוכה, החיילים הזמינו שתיה, בחורי הישיבה אמרו שיש להם מהבית.
הם שוחחו מעט, הרבה שתקו. מרגישים שמה שמחבר ביניהם זו תחושת השייכות לארץ הזו, וזה שהם בני אותו עם, ושהם בני אדם, בני אדם טובים.

התחושה שריחפה היתה בעיקר פליאה ותסכול מההתנהלות של נציגי הממסד, לובשי המדים.

"מילא אתם מפגינים נגד הגיוס, אבל למה הם רדפו אותנו? אני נתתי את החיים שלי למדינה, והיא הפקירה אותנו, איך הם מעיזים לפזר אותנו ככה עם סוסים, אפילו שונאינו לא מקבלים כזה יחס". אמר רוי.
"עשיתם גדולות ונצורות למען העם", חייך אליו נחמני, "עזוב את המדינה, אתם נלחמתם למען העם".
"למען אחי ורעי", זמזם דוידי קלות.
"אנחנו לומדים למען העם, אתם נלחמים למען העם", אמר אהרון, "אין מדינה, יש אותנו, העם למען העם".
רוי החליף מבט מהיר עם חבריו.
"אני אוהב את המדינה", אמר, "אבל המדינה מתעלמת. יש תחושה שהלכה המדינה."
אהרון חייך אליהם. "אתם מוזמנים לעשות אצלינו שבת".
"ואתם ללשכת גיוס", העקיצה היתה בלתי נמנעת.
"בחורי הישיבה אינם אחראים על המלחמות, זו ההתנהלות של ראשי המדינה, אותה התנהלות ששלחה את הסוסים לרדוף אחרינו", אמר נחמני בנועם, "הממשלה יכלה לעשות הרבה למען הביטחון, גם הצבא יכול היה להיות יותר יעיל, אנחנו לא אשמים בהתנהלות הזו, זו האחריות שלכם, אתם החילונים אחראים כאן".
"איך אתה מדבר, אתה נשמע לך שפוי?" כעס נועם, "קודם כל המפלגות החרדיות נמצאות בממשלה ואחראיות באופן מלא על מה שקורה כאן. ואתם בחרתם בהן! גם אתם אחראים! שנית, החילונים לא שולטים על המדינה".
"אז מי שולט על הכל? החרדים – לא, אני לא שולט, אני לא מכיר אנשים בעמדת שליטה, אתם – לפי דבריכם לא, אין לכם שליטה. מי אחראי לכל מה שקורה כאן?"
האנשים החליפו מבטים מהירים: "מרגע לרגע נעשה לנו ברור: אין מלך בישראל. אף אחד לא אחראי. הכל הפקר", אמר רוי בקול כנוע מעט.
"אנחנו מנסים, יוצאים לרחוב, מפגינים. גם אתם... אנחנו יוצאים החוצה כי אנחנו פוסט טראומטיים. אתם יוצאים כי אתם לא רוצים להיות פוסט טראומטיים, כנראה. מישהו יושב שם, יש לו סמכויות, אבל הוא לא באמת מבין. לא באמת איכפתי. לא באמת רוצה שהמצב ישתפר".

"לא לא העניין שאנחנו לא רוצים להיות פוסט טראומטיים, אנחנו נכנעים לדעת גדולי התורה. לימוד התורה חשוב ומגן עלינו", הסביר נחמני, מקווה שדבריו יפלו על אוזניים קשובות ומבין שיש כאן משהו יותר משמעותי.
*
"אולי מדובר בנו, גם אם המצב היה סבבה לגמרי היינו מחפשים פחדים, חרדות, מלחמות, שנאה, ריגושים. אולי הבעיה לא בחוץ, היא בתוכנו". היה זה קולו של בעל המקום, מסעדן קשיש עם חיוך ושפם ענק, שהחל לאסוף את המפיות והמלחיות, "יאלה, קדימה חבר'ה, אני סוגר כאן את המקום. תמשיכו לבוא לכאן כל יום מצידי, לדבר. שתיה על חשבון הבית", המשיך לומר. "תפתחו כאן מקום לדיונים, זה מה שיש לנו כאן, אחרי כל השנאה", הוא שתק לרגע והוסיף: "נעים להכיר אתכם, אני חיים עמוס עזרא, המסעדה הזו היתה של הורי, היא פעילה כאן מלפני מלחמת יום כיפור. ראיתי הרבה דברים בחיים ואני רוצה לומר: אין לנו מקום אחר".
מספרי טלפון הוחלפו, הם נפרדו, מבטיחים לשוחח שוב.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה