@LIKEBOOK1313 -
שיר מרגש ונוגע ממש. מתחבר מאוד לימים שעברו עלינו זה עתה.
יש לי כמה שאלות: 1. למה יש מילים שמודגשות בקו נטוי? 2. בבית השני - נדמה שהמילים "וחיות" ו"האהבות" לא מתחרזות. נכון? 3. מה פירוש המילה "לאבוק"?
אהבתי את הדו-שיח שבשיר, והוא מתחבר יפה ובצורה מקורית לתמונה, שגם בה יש דו-שיח בין שני העצים, הרחוק והקרוב.
@הוריקן -
שיר ציורי ממש! "קִצְפָּם לָבָן", "פָּנַי בְּסַעֲרָם, מָלְאוּ הֵם רְסִיסִים", "טִשְׁטוּשׁ בַּחוֹל" - ממש אפשר לראות את התמונה ואת ה"תסריט"! וכמובן - התמונה מדברת גם היא את אותה סיטואציה.
מרגיש לי שיש משהו מעבר ל"סתם" תיאור של הליכה על החוף, אבל לא בטוחה שהצלחתי לרדת לעומק המשהו הזה...
@שלמה שקד -
שיר מלא רצון טהור, עם דימוי נהדר של האיילה. אהבתי את ההתכתבות עם פרק מ"ב בתהלים.
באשר לחריזה - אמורה להיות חריזה? כי אם כן, היא לא מושלמת. אולי זה בכוונה...
יש כמה שגיאות לשון: "יצוע מרופדת" - אמור להיות "יצוע מרופד". "מים העליונים" - עקרונית צריך להיות "המים העליונים". "כומהת"="כמהה".
התמונה מקסימה ומלאת השראה, ואמנם אין בה את "אפיקי המים" המוזכרים בשיר, אבל יש בה בהחלט את הערגה.
@הנף מקלדת -
סיפור מרגש כל-כך, כל-כך מרגש וחופר עמוק בלב. הופך ממש את הלב. (הוא אפילו קצת נוגע בי באופן אישי...)
התיאורים ממש מוחשיים, ממש נוגעים בנבכי הלב ומהפכיו, והמעבר בין הזמנים מצוין ממש, ונעשה בנקודות הנכונות. גם ההקפדה על זמן ההווה בעבר וזמן העבר בהווה מצוינת.
אני הייתי מוותרת על הכותרת של "לפני שבע שנים", ובמקומה מוסיפה עוד קטע מעבר מההווה. היא הופכת את הסיפור לקצת שבלוני מדי, לדעתי.
התמונה מתחברת בדיוק לסיפור, כולל הכיסא הלבן עם ההילה הזו שסביבו - שמרמזת שהוא היה שייך למישהו שכבר איננו כאן איתנו היום...
@עטרה ד -
שיר במקצב קליל שכזה, שמסתיר בתוכו עומק מיוחד. הדובר בשיר נשמע מעין ילד כזה, שכועס על בית הוריו, ומבטיח לעצמו שבביתו העתידי הכול יהיה אחרת, אבל שלושת הבתים האחרונים שוברים את האידיליה שהוא מנסה לצייר - ומראים שגם בעתיד הוא יישאר אותו חלש ומנוצח תמיד.
המילים "פיסת שמיים שבי" קצת מתנגדות לניתוח שנתתי, כך נדמה לי, אז אולי טעיתי...
התמונה מוסיפה נופך מיוחד למילה "הפוך" שבשיר, אבל בכל-זאת - הייתי מצפה לאיזשהו אפיון יותר מסוים למילה הזו, משהו שהפוך באמת, חוץ משמו של הקפה... (אם הבנתי נכון. אני לא אחת ששותה קפה...)
בכל-אופן, תמונה יפה ומדויקת.
@אי פה אי שם -
אלו תיאורים קסומים! משחקי מילים נהדרים ממש, עמוקים ממש.
יש פה סיטואציה קצרה, שמחביאה בתוכה סיפור ארוך, סיפור של אומה וגם סיפור של יחיד. בעצם - התמונה משלימה את הסיטואציה הכתובה בצורה נהדרת.
גם הסיום של הסיפור חזק, ואף שהוא מדבר על
תשובה - הוא מותיר הרבה שאלות אצל הקורא... על הסיטואציה וכל נבכיה, על השאלות שהיו למספר, מהן בעצם התשובות שקיבל...
@מוצג -
איזה סיפור נוגע! מעמיק מאוד ברגשות, כמעט מכביד, ואז באחת הופך את עורו לקליל - ובכל-זאת עמוק ונוגע בלב.
אהבתי מאוד כמה מהתיאורים והביטויים, כמו למשל: "גרם לעיניה הירוקות רצון להשקות אותו. הרצון התממש", "יש לו לב זהב מצופה גולדפילד", "לכל אחד יש איזשהו חלום ילדות. ואף שזו עוברת, הוא ממשיך ללוות", "אאאתאתה משוגע? מלידה. תעודות קבלתי רק אחר כך"...
הסיום לא מתקתק מדי, אבל עדיין מעורר תקווה אמיתית.
התמונה יפה, אבל לדעתי חשוכה מדי ביחס למה שניסה הסיפור לעורר... (מהיכן היא, אגב?)
@ליאורהA -
סיפור שנוגע באחד הרגשות החזקים שיש לבני אדם: האשמה.
תיארת אותה היטב, עמוק, מוחשי (לפעמים מוחשי מדי, יש מקומות שאולי אפשר היה קצת יותר לרמוז).
אהבתי את החזרה לאחור באמצע הסיפור, שמבארת יותר את הפתיחה ומכוונת יפה לסיום. אהבתי גם את הסיום, אף שהוא כתוב בצורה קצת צפויה.
התמונה מעניינת מאוד, ואפשר להעמיק מאוד בקשר שלה לסיפור. חור ההצצה השחור באמת עושה תחושה של גנבה, והיד האוחזת בעמוד אמנם נראית כיד המחפשת תמיכה אבל יכולה גם להיות כיד האוחזת בדברים גנובים. או שאולי שני הדברים הללו גם יחד נכונים?
@מריומה ♧ -
שיר חמוד ותמים. מתאים מאוד כדקלום לילדים לקראת השנה החדשה
התמונה עצמה חמודה, אף שהיא פחות תמונה אלא צילום של יצירה.
התוספת שהוספת כדי לבאר את השיר והתמונה - מקסימה ומעוררת ממש חיוך של תום ואושר. היא שווה סיפור בפני עצמו...
תודה לכולם! נהניתי מאוד מהיצירות שלכם!
יש לכם עוד זמן קצר עד השקיעה היום כדי להוסיף עוד יצירות...
הנושאים החמים
