קורונה חשבתם ללכת למלונית? תחשבו שוב.

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
אני לא אכנס פה לשאלה אם שווה למדינה לממן מלוניות. יש לי מה לומר, זה נושא לאשכול נפרד.
אני אתייחס רק למשפחה הפרטית, חסרת הקשרים והמהלכים בחלונות הגבוהים.

מה טוב במלונית?
שמישהו מכין לכם את האוכל.
ושיש לכם איפה להסתובב (מעליות, חדר אוכל, לובי) ואתם לא כלואים בבית.

מה פחות טוב?
זה כבר עניין אישי, אם מפריע או לא. אבל תביאו בחשבון....
שאתם צריכים להתחלק מאות משפחות בכמה מכונות כביסה בודדות (ואז לפזר את הכביסה הרטובה בכל פינה בחדר ;) )
שהתנאים עשויים להיות צפופים בהחלט (תלוי מספר ילדים), ויש מצב שעשרה ימים תהיו בחדר עם מזרונים בכל ס"מ פנוי.
שאין שרות חדרים (כמובן) ואף אחד לא הבטיח אפילו מספיק מגבות וגלילי נייר... תצטרכו ללכת לבקש ושוב, ושוב. העקשן יצליח.
שהאוכל של הקייטרינג חוזר על עצמו בשרשרת, ואף על פי שגם בבית זה ככה במלונית זה מרגיש אחרת משום מה.
שבאותו בניין נמצאים יחד מאות ילדים משועממים, שמטפסים על הקירות בסופו של דבר.
שאנשים צריכים לשמור על הניקיון בעצמם, והם פחות נוטים לעשות את זה.... והתוצאה לא נעימה, במחילה. (צונזרה מילה יותר מדויקת)
שצריך לעמוד בתור לקבל אוכל, ויש אנשים ששונאים את הסיטואציה ומעדיפים את הבית (אם לכם לא מפריע, אז סבבה)
שאם חסר לכם משהו, זה חתיכת מבצע ושינוע (מילא אם אתם בלב ירושלים, אבל אם אתם בלביא או בכינר?)
שאף אחד לא יחזיר אתכם הביתה בסוף התקופה (והחלק השלילי של המשפחה, לא לשכוח, חייב בידוד!)
שאם התחרטתם באמצע, תוכלו לחזור הביתה רק באמבולנס, על חשבונכם הפרטי.

מנתונים שיש לי מחמ"לים אנשים מבקשים לחזור אחרי שלושה-ארבעה ימים. עובדי החמ"לים רואים בזה חוסר הכרת הטוב מובהק, אישית אני חושבת שלאנשים לא מספיק ברור לתוך מה הם נכנסים.
אז הנה, הבאתי קצת נתונים כחומר למחשבה.
עכשיו תבחרו :)
אם כן, תעמדו מאחורי הבחירה שלכם בכבוד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אנחנו משפחה שרגילה להתארח בבתי מלון.
והיינו במלונית קורונה ונהננו מאוד מאוד.
נכון שזה לא בית מלון עם כל מה שכלול אבל בהחלט אירוח יפה מאוד!!
לגבי הניקיון, צודקת, צריך לנקות. גם בבית מנקים.
אנחנו הבנות, היינו מנקות את המסדרון ואת בית הכנסת פעם ביומיים ועדיין היה קצת מלוכלך.
את הזבל היו מניחים במסדרון במקום מסוים והיו מפנים יותר מפעם ביום, מגבות ומים מתקשרים לקבלה ומקבלים עד החדר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני לא אכנס פה לשאלה אם שווה למדינה לממן מלוניות. יש לי מה לומר, זה נושא לאשכול נפרד.
אני אתייחס רק למשפחה הפרטית, חסרת הקשרים והמהלכים בחלונות הגבוהים.

מה טוב במלונית?
שמישהו מכין לכם את האוכל.
ושיש לכם איפה להסתובב (מעליות, חדר אוכל, לובי) ואתם לא כלואים בבית.

מה פחות טוב?
זה כבר עניין אישי, אם מפריע או לא. אבל תביאו בחשבון....
שאתם צריכים להתחלק מאות משפחות בכמה מכונות כביסה בודדות (ואז לפזר את הכביסה הרטובה בכל פינה בחדר ;) )
שהתנאים עשויים להיות צפופים בהחלט (תלוי מספר ילדים), ויש מצב שעשרה ימים תהיו בחדר עם מזרונים בכל ס"מ פנוי.
שאין שרות חדרים (כמובן) ואף אחד לא הבטיח אפילו מספיק מגבות וגלילי נייר... תצטרכו ללכת לבקש ושוב, ושוב. העקשן יצליח.
שהאוכל של הקייטרינג חוזר על עצמו בשרשרת, ואף על פי שגם בבית זה ככה במלונית זה מרגיש אחרת משום מה.
שבאותו בניין נמצאים יחד מאות ילדים משועממים, שמטפסים על הקירות בסופו של דבר.
שאנשים צריכים לשמור על הניקיון בעצמם, והם פחות נוטים לעשות את זה.... והתוצאה לא נעימה, במחילה. (צונזרה מילה יותר מדויקת)
שצריך לעמוד בתור לקבל אוכל, ויש אנשים ששונאים את הסיטואציה ומעדיפים את הבית (אם לכם לא מפריע, אז סבבה)
שאם חסר לכם משהו, זה חתיכת מבצע ושינוע (מילא אם אתם בלב ירושלים, אבל אם אתם בלביא או בכינר?)
שאף אחד לא יחזיר אתכם הביתה בסוף התקופה (והחלק השלילי של המשפחה, לא לשכוח, חייב בידוד!)
שאם התחרטתם באמצע, תוכלו לחזור הביתה רק באמבולנס, על חשבונכם הפרטי.

מנתונים שיש לי מחמ"לים אנשים מבקשים לחזור אחרי שלושה-ארבעה ימים. עובדי החמ"לים רואים בזה חוסר הכרת הטוב מובהק, אישית אני חושבת שלאנשים לא מספיק ברור לתוך מה הם נכנסים.
אז הנה, הבאתי קצת נתונים כחומר למחשבה.
עכשיו תבחרו :)
אם כן, תעמדו מאחורי הבחירה שלכם בכבוד...
בלי להיות שם זה מה חשבתי
והודעתי לילדי
שאם חלילה..... לא מתפנים למלונית
טוב לנו בבית
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אנחנו משפחה שרגילה להתארח בבתי מלון.
והיינו במלונית קורונה ונהננו מאוד מאוד.
נכון שזה לא בית מלון עם כל מה שכלול אבל בהחלט אירוח יפה מאוד!!
לגבי הניקיון, צודקת, צריך לנקות. גם בבית מנקים.
אנחנו הבנות, היינו מנקות את המסדרון ואת בית הכנסת פעם ביומיים ועדיין היה קצת מלוכלך.
את הזבל היו מניחים במסדרון במקום מסוים והיו מפנים יותר מפעם ביום, מגבות ומים מתקשרים לקבלה ומקבלים עד החדר.
לגבי הנקיון, לי אישית אין בעיה לנקות אחריי, אבל להיות במקום עם מאות איש שמתוכם בואי נאמר בעדינות לא כולם מנקים אחריהם... זה כבר משהו אחר.
לגבי המגבות והמים - תלוי במקום כנראה. לא בכל מקום מביאים לחדר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני לא אכנס פה לשאלה אם שווה למדינה לממן מלוניות. יש לי מה לומר, זה נושא לאשכול נפרד.
אני אתייחס רק למשפחה הפרטית, חסרת הקשרים והמהלכים בחלונות הגבוהים.

מה טוב במלונית?
שמישהו מכין לכם את האוכל.
ושיש לכם איפה להסתובב (מעליות, חדר אוכל, לובי) ואתם לא כלואים בבית.

מה פחות טוב?
זה כבר עניין אישי, אם מפריע או לא. אבל תביאו בחשבון....
שאתם צריכים להתחלק מאות משפחות בכמה מכונות כביסה בודדות (ואז לפזר את הכביסה הרטובה בכל פינה בחדר ;) )
שהתנאים עשויים להיות צפופים בהחלט (תלוי מספר ילדים), ויש מצב שעשרה ימים תהיו בחדר עם מזרונים בכל ס"מ פנוי.
שאין שרות חדרים (כמובן) ואף אחד לא הבטיח אפילו מספיק מגבות וגלילי נייר... תצטרכו ללכת לבקש ושוב, ושוב. העקשן יצליח.
שהאוכל של הקייטרינג חוזר על עצמו בשרשרת, ואף על פי שגם בבית זה ככה במלונית זה מרגיש אחרת משום מה.
שבאותו בניין נמצאים יחד מאות ילדים משועממים, שמטפסים על הקירות בסופו של דבר.
שאנשים צריכים לשמור על הניקיון בעצמם, והם פחות נוטים לעשות את זה.... והתוצאה לא נעימה, במחילה. (צונזרה מילה יותר מדויקת)
שצריך לעמוד בתור לקבל אוכל, ויש אנשים ששונאים את הסיטואציה ומעדיפים את הבית (אם לכם לא מפריע, אז סבבה)
שאם חסר לכם משהו, זה חתיכת מבצע ושינוע (מילא אם אתם בלב ירושלים, אבל אם אתם בלביא או בכינר?)
שאף אחד לא יחזיר אתכם הביתה בסוף התקופה (והחלק השלילי של המשפחה, לא לשכוח, חייב בידוד!)
שאם התחרטתם באמצע, תוכלו לחזור הביתה רק באמבולנס, על חשבונכם הפרטי.

מנתונים שיש לי מחמ"לים אנשים מבקשים לחזור אחרי שלושה-ארבעה ימים. עובדי החמ"לים רואים בזה חוסר הכרת הטוב מובהק, אישית אני חושבת שלאנשים לא מספיק ברור לתוך מה הם נכנסים.
אז הנה, הבאתי קצת נתונים כחומר למחשבה.
עכשיו תבחרו :)
אם כן, תעמדו מאחורי הבחירה שלכם בכבוד...
זה לא גורף לגבי כל המלוניות
כל מלון לגופו
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לגבי הנסיעות חזור, יש הסעות מסודרות עד הבית.
נכון ליום חמישי שבוע שעבר.
כמה התעקשתם בשביל זה?
אותי שלחו הלוך חזור מהחמ"ל לקופה, אחרי פעמיים נשברתי.
לא בנויה לדברים האלו.

ברוך שנתן תחנות מוניות לעמו ישראל, ברוך הוא.
(כן, ספיישל. כן, ביניערוני. לא, לא פרצתי בנק.)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני קצת חולקת עלייך.
מאוד תלוי באיזה מלונית מדובר.
לשם דוג' בבית הארחה בית וגן משפחות רבות לא מעוניינות לצאת כלל, וזאת למה?
יש אוכל מעולה ולרוב מגוון, אווירת היימיש, משחקים לילדים הבוגרים יותר ומתחם גימבורי לקטנטנים, פעילות תורנית לילדי החיידרי הבוגרים ולבחורי הישיבות, צוות אדיב ואכפתי שתהי מרוצה, מצעים, מגבות, סבונים וחמרי ניקיון כמעט בכל עת שתחפצי.
חצרות מרווחות עם נדנדות וערסלים, בקיצור, נופש מושלם בחינם....
מידיעה, משפחות בודקות עד אחרון הילדים וממתינות לחיובי נוסף, על מנת להאריך את שהותם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
זה לא גורף לגבי כל המלוניות
כל מלון לגופו
מניחה שהפרטים משתנים ממקום למקום.
כן חושבת שיש מקום להביא את הצדדים האלה למחשבה למי ששוקל.

לא בתור ביקורת על המלוניות או על הצוותים.
לא חושבת שמישהו חייב לי משהו...
כך וכך הם הנתונים. תבחרו ותחליטו מה טוב לכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני קצת חולקת עלייך.
מאוד תלוי באיזה מלונית מדובר.
לשם דוג' בבית הארחה בית וגן משפחות רבות לא מעוניינות לצאת כלל, וזאת למה?
יש אוכל מעולה ולרוב מגוון, אווירת היימיש, משחקים לילדים הבוגרים יותר ומתחם גימבורי לקטנטנים, פעילות תורנית לילדי החיידרי הבוגרים ולבחורי הישיבות, צוות אדיב ואכפתי שתהי מרוצה, מצעים, מגבות, סבונים וחמרי ניקיון כמעט בכל עת שתחפצי.
חצרות מרווחות עם נדנדות וערסלים, בקיצור, נופש מושלם בחינם....
מידיעה, משפחות בודקות עד אחרון הילדים וממתינות לחיובי נוסף, על מנת להאריך את שהותם.
ייתכן ששונה בין מקום למקום, ועוד יותר נראה לי - שונה בין אדם לאדם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
וכן גם לבי הסעות חזור, מבית וגן יש הסעות מסודרות עד פתח הבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
האם זה כך בכל המקומות?
כי יש אנשים רבים שמספרים שהיה להם טוב.
סביר להניח שיש אנשים ששהייה המונית בחדר האוכל לא מפריעה להם בכלל, ואפילו חוויתית, ויש אנשים שמציק להם.
ויש אנשים שלא מפריע להם בכלל הלכלוך בלובי, ויש אנשים שלא סובלים את זה.
וכן הלאה...
עניין של אופי.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
כמה התעקשתם בשביל זה?
אותי שלחו הלוך חזור מהחמ"ל לקופה, אחרי פעמיים נשברתי.
לא בנויה לדברים האלו.

לא התעקשנו כלל. ב"ה.
צודקת, גם הייתי לוקחת מונית לא אוהבת להתחנן.
עוד נקודה, זה ששוכחים ציוד ואתם תקועים לשבוע ויותר בלי יכולת לצאת.
אנחנו שלחנו נהג שיקנה לנו מה שאנחנו צריכים והביא לנו עד למלון. ראיתי משפחות שעזר מציון שלחו להם ציוד מבני משפחה במרכז. אבל לוקח יומיים לפחות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אז אולי באמת ננצל את האשכול הזה לקריאה לכל אלו שהיו במלונות כחולי קורונה
נא תארו לנו האם כצעקתה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אני לא אכנס פה לשאלה אם שווה למדינה לממן מלוניות. יש לי מה לומר, זה נושא לאשכול נפרד.
אני אתייחס רק למשפחה הפרטית, חסרת הקשרים והמהלכים בחלונות הגבוהים.

מה טוב במלונית?
שמישהו מכין לכם את האוכל.
ושיש לכם איפה להסתובב (מעליות, חדר אוכל, לובי) ואתם לא כלואים בבית.

מה פחות טוב?
זה כבר עניין אישי, אם מפריע או לא. אבל תביאו בחשבון....
שאתם צריכים להתחלק מאות משפחות בכמה מכונות כביסה בודדות (ואז לפזר את הכביסה הרטובה בכל פינה בחדר ;) )
שהתנאים עשויים להיות צפופים בהחלט (תלוי מספר ילדים), ויש מצב שעשרה ימים תהיו בחדר עם מזרונים בכל ס"מ פנוי.
שאין שרות חדרים (כמובן) ואף אחד לא הבטיח אפילו מספיק מגבות וגלילי נייר... תצטרכו ללכת לבקש ושוב, ושוב. העקשן יצליח.
שהאוכל של הקייטרינג חוזר על עצמו בשרשרת, ואף על פי שגם בבית זה ככה במלונית זה מרגיש אחרת משום מה.
שבאותו בניין נמצאים יחד מאות ילדים משועממים, שמטפסים על הקירות בסופו של דבר.
שאנשים צריכים לשמור על הניקיון בעצמם, והם פחות נוטים לעשות את זה.... והתוצאה לא נעימה, במחילה. (צונזרה מילה יותר מדויקת)
שצריך לעמוד בתור לקבל אוכל, ויש אנשים ששונאים את הסיטואציה ומעדיפים את הבית (אם לכם לא מפריע, אז סבבה)
שאם חסר לכם משהו, זה חתיכת מבצע ושינוע (מילא אם אתם בלב ירושלים, אבל אם אתם בלביא או בכינר?)
שאף אחד לא יחזיר אתכם הביתה בסוף התקופה (והחלק השלילי של המשפחה, לא לשכוח, חייב בידוד!)
שאם התחרטתם באמצע, תוכלו לחזור הביתה רק באמבולנס, על חשבונכם הפרטי.

מנתונים שיש לי מחמ"לים אנשים מבקשים לחזור אחרי שלושה-ארבעה ימים. עובדי החמ"לים רואים בזה חוסר הכרת הטוב מובהק, אישית אני חושבת שלאנשים לא מספיק ברור לתוך מה הם נכנסים.
אז הנה, הבאתי קצת נתונים כחומר למחשבה.
עכשיו תבחרו :)
אם כן, תעמדו מאחורי הבחירה שלכם בכבוד...
אני אשמח אם תפרטי באיזו מלונית מדובר, שנדע האם להתפנות או לא.
אנחנו בדיוק מתלבטים האם להתפנות לכינר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אני אשמח אם תפרטי באיזו מלונית מדובר, שנדע האם להתפנות או לא.
אנחנו בדיוק מתלבטים האם להתפנות לכינר.
לא הייתי בכינר.
כן קיבלתי גם משם תאורים על לכלוך בלובי - יש מי שיפריע לו, יש מי שלא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
לי היו 2 אחיות באותה מלונית קורונה, אחת מאד מאד נהנתה, ובהחלט זה הקל עליה (אוכל סביבה ואוירה) ואחת פשוט רצתה לברוח משם כמה שיותר מהר, פשוט התחננה שיוציאו אותה, זה כנראה יותר תלוי אופי וסגנון, וגם הרגלים של אנשים.
יש מפונקים יותר, יש מפונקים פחות, ויש כאלו שתמיד ימצאו את הטוב בכל מצב.

הנקודות שפותחת האשכול העלתה חלקן ממש חשובות והן בהחלט ראויות ללקיחה בחשבון לפני שיוצאים למלונית,
זה חשוב ולו רק בשביל שלא יהיו צפיות גבוהות ואז אכזבות בהתאם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אני אשמח אם תפרטי באיזו מלונית מדובר, שנדע האם להתפנות או לא.
אנחנו בדיוק מתלבטים האם להתפנות לכינר.
אנחנו היינו בכינר ומאוד נהננו.
אבל,
צריך להיות מאורגנים. בגדים, מגהץ, ח"פ אין בכלל. (אנחנו לא ידענו שאין ח"פ והיה לנו חסר) טוסטר יכול להיות נחמד. כל מה שתביאי יבוא לידי שימוש.
וגם שם עובדים. בהחלט. רצים אחרי הילדים, מלבישים, מאכילים, מכבסים מנקים.. ונהנים.
יש שם מתנפחים לילדים גם פעמיים בשבוע.
כדאי שתבררי מה קורה שם עם סוכה. יש שם סוכה ענקית ואם כולם שם יחד תחשבי אם מתאים לך..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

להלן טקסט שכתב ילד!
כל מילה נוספת מיותרת!
הורים, תבדקו עם הילדים האם הם או אחד מהחברים שלהם מוחרם!




"אני רוצה לקחת אתכם רק לתחילת השנה.
אני ילד שעבר הרבה דברים בחיים שלו, ויום אחד החלטתי שבא לי מקום שאף אחד לא מכיר אותי.
אז עברתי לפנימייה אחרת — לא כי אני רציתי, אלא כי אמא שלי חשבה שיהיה לי טוב שם.
וכן, היה לי טוב בהתחלה.

אבל אז סיפרתי להם שאני יוצר סרטונים ביוטיוב, והם ראו בזה נקודת חולשה.
סיפרתי להם שאני אוהב לשיר, שזה החלום שלי — וגם בזה הם מצאו על מה לרדת עליי.
"ניצחון לחרשים", "אתה ילד פדחן"...

אני אגיד את האמת — זה לא היה לי חדש.
גם בבית ספר קודם ירדו עליי, ניסו להקניט ולהקטין אותי.
ולאט לאט המילים שלהם חלחלו לי למוח.
כמעט הפסקתי לעשות את הסרטונים שאני אוהב, בגלל כל מה שאמרו לי לפני ואחרי שהצטרפתי לבית הספר.

בהתחלה אמרתי לעצמי: "טוב, מה אכפת לי, שיגידו מה שבא להם — זה לא מזיז לי".
אבל זה היה שקר.
והתחלתי להגיד את זה כל הזמן לעצמי בראש.

בגלל שאני לומד בפנימייה, יש לנו שם כל מיני דברים כמו חדר מוזיקה.
אז מהשעה 14:00 הייתי הולך לשם כדי לשכוח קצת מהבעיות שלי.
בהתחלה זה עבד, אבל התחילו להציק לי.

היה לנו טקס לציון 7.10 בפנימייה, ואני עבדתי על שיר לשיר בטקס.
בסוף שרתי שיר אחר.
בהתחלה קיבלתי מלא מחמאות.

אבל יום למחרת, ילד בן איזה 16–17 — לא ילד קטן — חשב שזה מצחיק להרים אותי, להשכיב אותי על שולחן ולהכריח אותי לשיר לו.
וכשסיפרתי על זה למנהל, הוא התחיל לקרוא לי "שטינקר", כי הילד עשה משהו מטומטם וחשב שזה מצחיק — אז כולם חייבים לקחת את זה בתור בדיחה.

---

סיפור שני:
אני יושב לי על ספסל, כי אני אגיד את האמת — אני מרגיש שאין לי הרבה חברים.
יש לי אולי 5 בבית הספר, ואני לא צריך יותר מזה.
אבל הם לא תמיד מגיעים לבית הספר, רוב הזמן הם בבית — אז יוצא שאני לבד רוב הזמן.

אז אני יושב על ספסל לבד, ופתאום חבורה של ילדים בני 17 זורקים עליי מלא תפוזים.
בנס לא פגע בי, אבל זה לא קרה פעם אחת — זה קרה שוב ושוב.
עד שסוף סוף זה פגע לי בבטן.

ולא תגידו שמי שזרק עליי בא והתנצל — הוא פשוט ברח.
בהתחלה לא ידעתי מי זה, פשוט ניחשתי לבד — וצדקתי.
ועד עכשיו אני לא יודע מה עשו איתו.

---

אז אני רק רוצה להבהיר למשרד החינוך — הגיע הזמן שתטפלו בתופעה הזו שנקראת בריונות, חרם וכל דבר פוגעני כזה.
כי אם לא — יהיה פה גל שלם של ילדים ש×××××× חס ושלום.

ובואו נגיד דבר כזה:
אם לא הייתה לי את המוזיקה שלי ואת השירים שאני כותב — כנראה שמזמן לא הייתי פה.

ולכל הילדים שכאן — אני רוצה להעביר לכם מסר:
גם אלה מהפנימייה שלי שאולי מסתלבטים עליי עכשיו —
תחשבו שאולי, רק אולי, יש ילד שחושב ל×××× את ה×××× שלו בגלל שאתם מחרימים אותו.
תחשבו לפני שאתם פועלים ❤️"

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה