התייעצות המודיע או משפחה?

[yitzhak123]

להביא את "כיכר השבת" כדי לומר מה הייתה דעתו על משפחה?

אבל, ידוע שאכן הרב שטיינמן ראה בעיתון משפחה סוג של צורך.

מה לעשות שזה המקור הטוב ביותר שאפשר למצוא במהירות.
בכל אופן הדברים היו ידועים מי שזוכר מאז.

 

[בוקר מואר]

להביא את "כיכר השבת" כדי לומר מה הייתה דעתו על משפחה?

אבל, ידוע שאכן הרב שטיינמן ראה בעיתון משפחה סוג של צורך.

נכון שאין כיכר השבת נאמן במקרה הזה.
אבל יש אלטרנטיבה?
מי כן יפרסם את דעתו של הרב שטיינמן?
יתד נאמן של אותם ימים (הפלס שהיה מכונה יתד נאמן)?

 

[שחה]

תשובה קצת מוזרה.
הרמב"ם כתב את תורתו לעם ישראל. לנו.
הוא לא כתב ספר לעצמו.

עם דעות כאלו עם ישראל היה נמצא בחורבנו כבר לפני מאות שנים, מהסיבה הזו בדיוק באו רבותינו ראשי הישיבות, ובהתאם למצב הכללי הורו שהנהגות אלו מזמן הרמבם אינן תקפות , הם ייסדו את עולם הישיבות והנפיקו עליהם ביטוי 'תיבת נח', שכל היוצא מעולם התורה לעבודה הרי הוא מפקיר את חייו הרוחניים וכל זאת לא מפני שחלקו על הרמבם, אלא אדרבה מתורתו למדו זאת שבמצב שיציאה לעבודה הרי היא סכנה רוחנית אין לה שום מקום.
ולכן כל אחד שמעט שכל בראשו מבין את הפערים הסביבתיים -רוחניים בין התקופות.

 

[bat 7]

נכון שאין כיכר השבת נאמן במקרה הזה.
אבל יש אלטרנטיבה?
מי כן יפרסם את דעתו של הרב שטיינמן?
יתד נאמן של אותם ימים (הפלס שהיה מכונה יתד נאמן)?

בסדר, בסדר...
רק לקחת כל צד בעירבון מוגבל...
לא מתווכחת על עצם הנושא.
ידוע שאכן דעתו של הרב שטיינמן היתה מרוככת כלפי משפחה, כי הוא אכן הכיר בצורך של מגזרים מסוימים.

 

[ירוק בהיר]

עם דעות כאלו עם ישראל היה נמצא בחורבנו כבר לפני מאות שנים, מהסיבה הזו בדיוק באו רבותינו ראשי הישיבות, ובהתאם למצב הכללי הורו שהנהגות אלו מזמן הרמבם אינן תקפות , הם ייסדו את עולם הישיבות והנפיקו עליהם ביטוי 'תיבת נח', שכל היוצא מעולם התורה לעבודה הרי הוא מפקיר את חייו הרוחניים וכל זאת לא מפני שחלקו על הרמבם, אלא אדרבה מתורתו למדו זאת שבמצב שיציאה לעבודה הרי היא סכנה רוחנית אין לה שום מקום.
ולכן כל אחד שמעט שכל בראשו מבין את הפערים הסביבתיים -רוחניים בין התקופות.

יציאה לעבודה יכולה להיות גם עבודה בתור רב'ה בחיידר ה"י, סופר סתם רח"ל, או משגיח כשרות, שלא נדע.
יש הרבה מקרים שגדולי רבותינו הורו לאנשים לצאת לעבוד.
זה לא סותר את ההערכה העצומה לאברכי הישיבות שעמלים בכוללים.

 

[anotherית]

לכל מי שמתווכח כאן בעד או נגד עיתון משפחה, רבנים, מי אמר מה וכו'.
צריך להבין ממש ממש קצת בפוליטיקה פנימית כדי לדעת מה היה שם מאחורה.
לא צריך להיות פיקחים גדולים. שהרי בדיוק ביום בו הוחלפו המנהלים ביתד, הפסיקו לפרסם שם כנגד עיתון משפחה. וד"ל.

ואת דעותיו של הרב שטיינמן על כל המלחמות כנגד עיתונים, עובדים ולומדים, וכל מי שלא בדיוק בדיוק הולך בשביל המוצע, כולם מכירים. וקשה לשכתב הסיטוריה קרובה כל כך.

 

[שחה]

לא בטוח בכלל.
הציבור החרדי כיום נמצא בשלטון ומרגיש שהוא יישאר שם לעולם, אבל 'לא לעולם חוסן', וברגע שביבי יעוף מהשלטון, יש סיכויים גדולים שהממשלה שאחריו תהיה אנטי-דתית ['בזכותם' של כל מכחישי הקורונה בציבור שלנו], ואז אנחנו נזחל לבג"ץ בבקשה שיגן על הזכויות המינימליות שלנו, כמו למשל להשאיר את רשתות החינוך העצמאי ו'אל המעיין', שבג"ץ היה זה שהורה להשאיר אותן, בזמן ששי פירון הורה על סגירתם הכוללת, והתיר לפתוח אך ורק בתי ספר 'ממלכתי חרדי'.
[
העיוות במשפט 'ממשלה אנטי דתית,' לא הכוונה בזה לממשלה שבה לא חברים חברי הנציגות החרדית ולפיד חוגג בה
הכוונה לממשלה שמעבירה ומקבלת החלטות אנטי דתיות, עיון קצר בתקנות הקורונה יזכיר לך על מה אני מדבר.
אז שאתה אומר מכחישי קורונה ומה יקרה בממשלה הבאה תשאל את עצמך קודם, מה עשו הנציגים המהוללים לטובת הדת??

 

[שחה]

יציאה לעבודה יכולה להיות גם עבודה בתור רב'ה בחיידר ה"י, סופר סתם רח"ל, או משגיח כשרות, שלא נדע.
יש הרבה מקרים שגדולי רבותינו הורו לאנשים לצאת לעבוד.
זה לא סותר את ההערכה העצומה לאברכי הישיבות שעמלים בכוללים.

ממש לא, ההשקפה והיחס לכל העובדים כמשגיחי כשרות וכיו"ב צריך להיות כאל ברירת מחדל מכל סיבה שהיא, האידיאל האמיתי ולא רק התיאורטי , זה ישיבה בישיבה או בכולל, אדם שמבין את מהות העניין שהנושא הוא לא רק לימוד התורה בעצמו אלא הסכנה בכל העולם שמחוץ לבית המדרש עצמו ולא עיסוקים תורניים אחרים כמו השגחה או סופר סתם, ידע להתייחס לזה כאל עדיפות שאינה באותה קנה מידה כלל של להיות אברך או בחור ישיבה.

 

[שחה]

יציאה לעבודה יכולה להיות גם עבודה בתור רב'ה בחיידר ה"י, סופר סתם רח"ל, או משגיח כשרות, שלא נדע.
יש הרבה מקרים שגדולי רבותינו הורו לאנשים לצאת לעבוד.
זה לא סותר את ההערכה העצומה לאברכי הישיבות שעמלים בכוללים.

ובדרך אגב כנראה שלא קראת את כל מה שנכתב על ידו מהציטוטים מהרמבם או את ההקשר שלהם לא ראית

 

[שחה]

לא בטוח בכלל.
הציבור החרדי כיום נמצא בשלטון ומרגיש שהוא יישאר שם לעולם, אבל 'לא לעולם חוסן', וברגע שביבי יעוף מהשלטון, יש סיכויים גדולים שהממשלה שאחריו תהיה אנטי-דתית ['בזכותם' של כל מכחישי הקורונה בציבור שלנו], ואז אנחנו נזחל לבג"ץ בבקשה שיגן על הזכויות המינימליות שלנו, כמו למשל להשאיר את רשתות החינוך העצמאי ו'אל המעיין', שבג"ץ היה זה שהורה להשאיר אותן, בזמן ששי פירון הורה על סגירתם הכוללת, והתיר לפתוח אך ורק בתי ספר 'ממלכתי חרדי'.

העיוות במשפט 'ממשלה אנטי דתית,' לא הכוונה בזה לממשלה שבה לא חברים חברי הנציגות החרדית ולפיד חוגג בה
הכוונה לממשלה שמעבירה ומקבלת החלטות אנטי דתיות, עיון קצר בתקנות הקורונה יזכיר לך על מה אני מדבר.
אז שאתה אומר מכחישי קורונה ומה יקרה בממשלה הבאה תשאל את עצמך קודם, מה עשו הנציגים החרדים המהוללים לטובת הדת??[/QUOTE]

 

[yitzhak123]

ובהתאם למצב הכללי הורו שהנהגות אלו מזמן הרמבם אינן תקפות

באיזה מועצת גדולי התורה התקבלה ההחלטה?

 

[שחה]

באיזה מועצת גדולי התורה התקבלה ההחלטה?

הנה עוד עיוות שאתה שרוי בו, ובדיוק לצורךכך תתחיל קצת לקרוא היסטוריה ואת הדרכים שבה התורה נמסרת מדור לדור, אם אתה כבול לצורך בהחלטות של מועצת אות הוא שאינך מבין דבר וחצי דבר מהשקפת היהדות

 

[ברוך ר]

רוב גדולי ישראל. היו בעד השבועונים.

להביא מכתב על פוליטיקה בין יתד למשפחה ולכתוב שרוב גדולי ישראל בעד השבועונים זה סתם דמגוגיה
אגב, במכתב שהבאת כתוב כך

מריבה שאינה קשורה כלל למכשול שבשבועונים כלל וד"ל

אז גם הרבנים החתומים הם נגד השבועונים

 

[yonatanr]

אפילו הנחיות התזונה של הרמב"ם חלקן לא מתאימות לימינו.
אז לומר שהוא היה בעד האקדמיה?
עברו מאז הרמב"ם יותר מ- 800 שנים.
עולמות נבנו ונחרבו.
אז לומר שהרמב"ם כביכול מהווה אישור ללימודי האקדמיה בימינו?
משעשע.

לא משעשע בכלל.
אמנם עברו 816 שנים, אבל הסוגיא נשארה אותה סוגיא. דת ומדע.
ולמי שמכיר לעומק את תורת הרמב"ם בנושא, אין לו שום ספק שזו הייתה דעתו בנידון.

 

[אני וביתי]

אם נדייק.
2 הספורים הראשונים היו מיוחדים.
השאר....

לא יודע אם מיוחדים לא חדשים בטוח הראשון מוכר יתכן ואפילו התפרסם בבקהילה בעבר, השני גם מוכר.

 

[bat 7]

לא משעשע בכלל.
אמנם עברו 816 שנים, אבל הסוגיא נשארה אותה סוגיא. דת ומדע.
ולמי שמכיר לעומק את תורת הרמב"ם בנושא, אין לו שום ספק שזו הייתה דעתו בנידון.

זה מזכיר לי כמעט את העצניקים שמתעקשים להיאחז ברב שך,
"אבל הרב שך טען אחרת..."
לא. אם הרב שך היה היום ייתכן שהיה פוסק אחרת...
(לא משווה בין הרמב"ם לרב שך. משווה בין ההיאחזות בדעה של רב מלפני מאות שנים לגבי מציאות שונה בתכלית).
להביא מחיבור של דת ומדע אישור לאקדמיה בימינו?
אתמהה.

 

[yonatanr]

זה מזכיר לי כמעט את העצניקים שמתעקשים להיאחז ברב שך,
"אבל הרב שך טען אחרת..."
לא. אם הרב שך היה היום ייתכן שהיה פוסק אחרת...
(לא משווה בין הרמב"ם לרב שך. משווה בין ההיאחזות בדעה של רב מלפני מאות שנים לגבי מציאות שונה בתכלית).
להביא מחיבור של דת ומדע אישור לאקדמיה בימינו?
אתמהה.

יש כאן שני נידונים.
האחד הוא על דעתו של הרמב"ם, ובזה אין ספק שגם אם הרמב"ם היה בזמננו הוא היה אומר שיש להאמין במה שהוכח על ידי האקדמיה.
גם אז האקדמיה, קרי העולם הפילוסופי, היתה כפרנית, ודגלה בשיטה שהעולם קדום ולא נברא, ושאין השגחה פרטית, ואף על פי כן הרמב"ם לא אמר שאסור ללמוד פילוסופיה.
אפשר לדון האם פוסקים כמו הרמב"ם או לא.

ומותר גם להודות לעצניקים שאם הרב שך היה בזמננו הוא היה טוען כדבריהם, ואף על פי כן הלכה כמי שחי היום.

 

[Ruti Kepler]

עיתון משפחה גם מהווה ראש חץ בעידוד והאדרת נשים עובדות.
כל כך צורם לי לראות שם באופן קבוע ומובנה הגדרות של מרואיינות: מנהלת חשבונות ואמא. מתכנתת ואמא.
לדעתי הם הביאו לציבור שלנו את ההסתכלות האוהדת לעבודת (או יותר נכון עבדות) אמהות עד שעות אחה"צ

בעידוד ובהאדרת משפחות שבהן ראש המשפחה עוסק בתורה!

מה ש'המודיע', למשל, לא מעודד בכלל.
עוד זכורני המכתב הנרגז ששלחתי לשם, על תיאור האמהות העובדות בקראט, כמזניחות שבאות טרופות נשימה בארבע וחמישה לקחת את התינוק המוזנח שלהן.

ועוד משהו:
יש שני ערכים, שניהם גבוהים ונעלים.
1. אבא עוסק בתורה. (ולא רק קובע עתים, אלא שכל עסקו בתורה בלבד).
2. אמא יהודיה שמגדלת את אפרוחיה באהבה ובלי טרדות.

שני הערכים האלו, לצערנו, כמעט בלתי ניתנים לשילוב במציאות ימינו.
המודיע בחר לשים דגש על 2.
יתד שם דגש על 1.

'בתוך המשפחה' מביא בעינים פקוחות את נסיונות השילוב בין שני הערכים. את הקושי, המאמץ, הטרחה והתגמול. בלי להתעלם ממצוקת הנשים העובדות.

ואדרבא, מי עוד ראויה להאדרה, כמו אשה שנותנת חייה בשליחותה, לפרנס בית ולעשות את זה בשמחה ובאהבה?!

 

[java]

בעידוד ובהאדרת משפחות שבהן ראש המשפחה עוסק בתורה!

מה ש'המודיע', למשל, לא מעודד בכלל.
עוד זכורני המכתב הנרגז ששלחתי לשם, על תיאור האמהות העובדות בקראט, כמזניחות שבאות טרופות נשימה בארבע וחמישה לקחת את התינוק המוזנח שלהן.

ועוד משהו:
יש שני ערכים, שניהם גבוהים ונעלים.
1. אבא עוסק בתורה. (ולא רק קובע עתים, אלא שכל עסקו בתורה בלבד).
2. אמא יהודיה שמגדלת את אפרוחיה באהבה ובלי טרדות.

שני הערכים האלו, לצערנו, כמעט בלתי ניתנים לשילוב במציאות ימינו.
המודיע בחר לשים דגש על 2.
יתד שם דגש על 1.

'בתוך המשפחה' מביא בעינים פקוחות את נסיונות השילוב בין שני הערכים. את הקושי, המאמץ, הטרחה והתגמול. בלי להתעלם ממצוקת הנשים העובדות.

ואדרבא, מי עוד ראויה להאדרה, כמו אשה שנותנת חייה בשליחותה, לפרנס בית ולעשות את זה בשמחה ובאהבה?!

כזכור, היתה שם (בקראט) לפני כשנה סידרה שעסקה בנושא התעסוקה הנשית,
ובקונפליט של העול המוטל כיום על נשים חרדיות.
ובסאב טקסט, אחד הפתרונות שלשם חתרו - היה יציאת גברים לשוק העבודה.
בנקודה הזו, למשפחה יש קהל יעד יותר אברכי מאשר להמודיע.
(יותר מדויק, לבתוך מול קראט, בהתחשב בעובדה שמדובר במגזיני הנשים)

 

[בוקר מואר]

בעידוד ובהאדרת משפחות שבהן ראש המשפחה עוסק בתורה!

מה ש'המודיע', למשל, לא מעודד בכלל.
עוד זכורני המכתב הנרגז ששלחתי לשם, על תיאור האמהות העובדות בקראט, כמזניחות שבאות טרופות נשימה בארבע וחמישה לקחת את התינוק המוזנח שלהן.

ועוד משהו:
יש שני ערכים, שניהם גבוהים ונעלים.
1. אבא עוסק בתורה. (ולא רק קובע עתים, אלא שכל עסקו בתורה בלבד).
2. אמא יהודיה שמגדלת את אפרוחיה באהבה ובלי טרדות.

שני הערכים האלו, לצערנו, כמעט בלתי ניתנים לשילוב במציאות ימינו.
המודיע בחר לשים דגש על 2.
יתד שם דגש על 1.

'בתוך המשפחה' מביא בעינים פקוחות את נסיונות השילוב בין שני הערכים. את הקושי, המאמץ, הטרחה והתגמול. בלי להתעלם ממצוקת הנשים העובדות.

ואדרבא, מי עוד ראויה להאדרה, כמו אשה שנותנת חייה בשליחותה, לפרנס בית ולעשות את זה בשמחה ובאהבה?!

הארתם נקודת מבט מאוד מעניינת על ההבדל בגישות בין העיתונים.
החסידי. הליטאי. והמשלב ביניהם.


אבל מלבד שני הערכים שכתבת עליהם. הייתי מוסיף ערך שלישי.
שאיתו חי בפועל רוב (או לפחות אחוז גדול) הציבור החרדי.
אבא ואמא. ששניהם עובדים ומפרנסים את הקן החמים שהם בנו להם יחדיו.
האבא קובע עיתים לתורה. האמא מקפידה על קלה כבחמורה.
והם צדיקים. טובים. וישרים.
ולמרבה הפלא. הם גם חרדיים.

וגם עליהם. על רוב הציבור החרדי. מותר לכתוב.
לאשה מותר לעבוד - גם אם בעלה לא זכה לשבת וללמוד כל היום.
סתם כך בשביל שיוכלו לחיות חיים נורמליים בלי דקדוקי עניות..
והיא בסדר גמור. היא לא עושה שום עבירה.

ולגבר מותר לעבוד. גם אם לא לא עומד בפני קריסה. וגם אם אשתו מביאה כמה אלפי שקלים בחודש.
סתם כך בשביל הוא יוכל לנהל חיים רגילים בלי גלגולי חובות וריצות אחרי גמחי"ם כל יום אחרי סדר שלישי.

כולם אהובים. כולם ברורים. כולם קדושים.
עיתון לא חייב להיות נושא דגל רק של אידיאל מסויים.