שיתוף - לביקורת מבקש את השמים בין אותיות. (רשימה II)

  • הוסף לסימניות
  • #1
סדר א.

הַגְּמָרָא נֶאֱבֶקֶת בִּי,
הִיא מַחֲלִיקָה לִי מֵהַיָּד כְּמוֹ גּוּף שֶׁל דָּג מְפַרְפֵּר מֵהַמַּיִם,
זְנַב הַסּוּגְיָה חוֹמֵק מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתַי,
חוֹבֵט לִי בַּפָּנִים,
הַסְּנַפִּירִים חוֹתְכִים לִי אֶת הַיָּדַיִם,
שׂוֹרְטִים בִּי אֶת הַלֵּב.

אֲבָל הַסּוּגְיָה צוֹלֶלֶת מִמֶּנִּי אֶל מַעֲמַקִּי יָם הַתַּלְמוּד
וְאֵינִי מַעֲלֶה בְּרִשְׁתִּי דָּבָר,
וְאֵין בְּחַכָּתִי מֵאוּם.
נוֹתַרְתִּי, עִם יָדַיִם פְּצוּעוֹת וְאוֹקְיָינוֹס גַּעְגּוּעִים,
לַתּוֹרָה, שֶׁהִיא אַיֶּילֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן
וְכָל כִּיסּוּפַיי וּמַחְשְׁבוֹתַיי בָּהּ כָּל הַיָּמִים.


בין הסדרים.

לְכָל הַטִּפְּשִׁים, שֶׁחִיכּוּ אִיתִּי בַּתַּחֲנָה
וְהִשְׁמִיעוּ קוֹלוֹת שֶׁל לְוָויָה.
לְכָל הַלְּחוּצִים שֶׁצָּוְוחוּ, נָהַג! נָהַג!
לְכָל הַקּוֹדְרִים, שֶׁהִזְעִיפוּ לִי פָּנִים.

עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם!


סדר שלישי.

לַמְרוֹת שֶׁהִתְאַבְרַכְתְי,
וּשְׂרִידֵי רַוָוקוּתִי שֶׁנּוֹתְרוּ
נָשְׁרוּ זֶה מִכְּבָר,
וּכְבָר אֵינִי יוֹצֵא הַחוּצָה בַּחֻולְצָה חוּץ לַמִּכְנָסַיִים,
(וּכְבָר אֵין קוֹרְאִים בִּשְׁמִי, אֶלָּא "הָרַב גֻּופְזַר")
עֲדַיִין, מִידֵּי פַּעַם,
עַל הַגָּדֵר שֶׁמּוּל לְהָרִים,
אֲנִי יוֹשֵׁב וּמְנַדְנֵד רַגְלַיִים.
וַעֲדַיִין, מִידֵּי פַּעַם,
אֲנִי יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ בָּרְחוֹב עִם אוֹזְנִיּוֹת,
וְשָׁר בְּקוֹל,
אֶת כָּל הַמִּילִּים.

אי סדר.

נוֹלַדְתִּי פֶּרֶא,
כְּמוֹ יַעַר
כְּמוֹ יָם.

חָלְפוּ שָׁנִים,
וּמֵהַיַּעַר כָּרְתוּ עֵצִים לְדַפֵּי הֲמוֹן סְפָרִים.
אֶת הַיָּם דָּחַק שׁוֹבֵר הַגַּלִּים.

וַאֲנִי מַמְשִׁיךְ בֵּין אוֹתִיּוֹת,
לְבַקֵּשׁ אֶת הַשָּׁמַיִם.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #5
בס"ד

מדהים מדהים...
פשוט מיוחד.
אני עוד מהשיר הקודם שלך מחפשת אנשים חולמאומתים ומוצאת...

אני בסדר.

נוֹלַדְתִּי פֶּרֶא,
כְּמוֹ יַעַר
כְּמוֹ יָם.

חָלְפוּ שָׁנִים,
וּמֵהַיַּעַר כָּרְתוּ עֵצִים לְדַפֵּי הֲמוֹן סְפָרִים.
אֶת הַיָּם דָּחַק שׁוֹבֵר הַגַּלִּים.

וַאֲנִי מַמְשִׁיךְ בֵּין אוֹתִיּוֹת,
לְבַקֵּשׁ אֶת הַשָּׁמַיִם.

כל כך אוהבת... זה בית מזהב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
זה בית מזהב...
תודה!
האמת היא שהתלבטתי האם לפתוח איתו, כדי לתפוס את עין הקורא,
אבל בסוף החלטתי להשאיר אותו כתשורה קטנה, למי שהתמיד והגיע עד כאן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
בכנות, לא מכירה עוד כשרון כזה שבא לידי ביטוי ככה.
אם יש כשרון דומה, הוא נהרס בנסיונות עיצוב.
אם יש סגנון דומה, הוא לא גאוני עד כדי כך.
והכנות.
יש לך מתנה אדירה.
בבקשה, תשמור עליה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
קראתי והרגשתי גלים שמתנפצים בפרצוף

מוכשר כל כך

תענוג לקרוא!



נוגע בנימים הכי דקים

תודה רבה לכולם על המילים היפות.
לראות שזה נוגע בכם..
והיה זה שכרי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
תודה רבה לכולם על המילים היפות.
לראות שזה נוגע בכם..
והיה זה שכרי...
זה נוגע. מאוד מאוד.
ואני מסכימה עם כנפיים, זאת טיפת אמת אחרת ויקרת מציאות, ואני כל פעם מחדש מרגישה שהיא מחזירה לי עוד קצת אויר לריאות.
עוד, בבקשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
איך כותבים ככה?
נדיר. נדיר. נדיר.
קראתי כמה פעמים. ועוד פעם.

הרשימות שתיהן מובנות ובהירות.
גם בשכל, ובעיקר בעיקר בלב.
חודרות אליו, נוגעות בו עמוק עמוק.
במילים פשוטות, לכאורה, מלטפות את כל הנאבקים,
מבטיחות תקווה ואור ושמיים,
פוקחות עיניים.

ביקורת - אין לי. גם חוששת לגעת בזה.

שאלה - כמה זמן כותבים כזה דבר? זה משהו שנוחת ונשפך על דף או מתלטש לאיטו, מילה ועוד מילה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
שאלה - כמה זמן כותבים כזה דבר?
זו שאלה טובה. אבל אין לי תשובה מוגדרת.

כשהייתי רווק, בישיבה, היה לי המון זמן פנוי גם לקרוא וגם לכתוב (בדרך כלל זה הולך ביחד, לפחות אצלי).
אבל היום, לפעמים זה פתאום מגיע, אני מרגיש שיש לי את הרעיון בתוך הראש או גרעין של רעיון, ואז אני כותב במכה קטע אחד (פעם חשבתי שדבר כזה שיצא לך בבום אסור לגעת בו... וזהו, הוא קדוש... אבל עכשיו תמיד יש לי ליטושים וגימורים אחרי כן) זה לא קורה הרבה פעמים (לצערי...).

אבל בדרך כלל אני יושב באוטובוס או ברכבת הקלה (אני ירושלמי כפי שכבר הוברר...) וכותב שורה פה משפט שם, (בתזכירים של הפלאפון הכשר שלי) אחרי כן, אני מלקט ומסדר את הקטעים הקצרים ומנסה לבנות מהם תמונה כוללת.
את הקטעים כאן, אותו -
הַגְּמָרָא נֶאֱבֶקֶת בִּי,
כתבתי באמצע סדר כשהתסכלתי (הטעות במקור) שהסוגיה לא מובנת לי אחרי שהשקעתי ויזעתי עליה.
את שאר הקטעים נראה לי כשהייתי בנסיעות.
הצד השווה שבהם, שלקח זמן והם היו צריכים עיבוד וגימור עד שהם היו ראויים לשיתוף.

תודה על המחמאות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
עוד קצת ביקורת, אולי מוקצנת מידיי (לטעמי בלבד, כפוף לתקנון).
יש כאן שילוב של משלבים, וזה מעניין.

הקטע הראשון: שפה ציורית, קצת ארוך מידיי.
הקטע השני: שפה עכשווית, הפאנץ' לא מספיק חד.
הקטע השלישי: שפה עכשווית, מדהים!
הקטע הרביעי: שפה ספרותית-ציורית גבוהה, מדהים!

אממה, אמת אותנטית היא עוצמתית בכל צורה, שפה או משלב. נקודה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

בְּלַיְלָה אֶחָד לְיַד שֻׁלְחָן אָרֹךְ וְדֵי גָּדוּשׁ
יָשַׁבְנוּ קְבוּצָה שֶׁל חֲבֵרִים, אֶחָד גָּרוּשׁ
אָכַלְנוּ שָׁתִינוּ, פִּטְפַּטְנוּ עַל הָא וְעַל דָּא
וּפִתְאוֹם נִצְנְצָה לָהּ בְּמֹחִי הֲלָצָה חַדָּה

מִשְׂחַק מִלִּים דּוּ-מַשְׁמָעִי הַחוֹדֵר עָמֹק
שֶׁגּוֹרֵם לְכָל הַנּוֹכְחִים לְהִשָּׁפֵךְ מִצְּחוֹק
וְרַק אֶחָד בִּמְקוֹם לִצְחֹק הִבִּיט בִּנְעָלָיו
זֶהוּ הַגָּרוּשׁ, שֶׁהַבְּדִיחָה הָיְתָה... עָלָיו

נָהִיר לִי שֶׁזֶּה לֹא יָפֶה, אֵין צֹרֶךְ לְצַקְצֵק
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה בֶּנְאָדָם, לֹא חֲתִיכַת בָּצֵק
אַךְ תַּאֲמִינוּ לִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִדְרֹשׁ
שֶׁבְּכָזֶה מִקְרֶה אַצְלִיחַ אֶת יִצְרִי לִכְבֹּשׁ

זוֹ הָיְתָה הַבְרָקָה שְׁנוּנָה וְכָל כָּךְ בַּמָּקוֹם
שֶׁלַּעֲצֹר אוֹתִי הָיָה בְּגֶדֶר - 'לֹא תַּחְסֹם'
ה' וַדַּאי סָלַח, וְאֶפְשָׁר כְּמוֹ תִּינוֹק לִישֹׁן
דַּחַף לֹא-נִשְׁלָט כָּזֶה, אֵינוֹ נֶחֱשָׁב עָווֹן

אַךְ בַּלַּיְלָה לֹא בֶּאֱמֶת נִרְדַּמְתִּי כְּמוֹ תִּינוֹק
סִיּוּטִים טָרְפוּ אֶת שְׁנָתִי וְאִיְּמוּ אוֹתִי לַחֲנֹק
בַּחֲלוֹמִי נִגְלָה אֵלַי מַלְאָךְ שָׁחֹר וְדֵי מַלְחִיץ
מַחְזִיק סַכִּין וּבוֹדֵק בְּאֶצְבָּעוֹ אֶת הַשְּׁפִּיץ

"רָאִיתָ אֶת הַסַּכִּין הַחֲדָשָׁה שֶׁלִּי, אֲדוֹנִי?"
קָרָא בְּקוֹל מַבְחִיל, הַמַּלְאָךְ הָאַלְמוֹנִי
"הֲשַׂמְתָּ לֵב אֵיךְ שֶׁהִיא שְׁנוּנָה וּמַבְרִיקָה?
"מְעַנְיֵן עַד כַּמָּה הַחֲדִירָה שֶׁלָּהּ עֲמֻקָּה"

הוּא הִבִּיט בִּי, "הוֹ, מָצָאתִי מָקוֹם מַתְאִים
"הַצַּוָּאר הַלָּבָן שֶׁלְּךָ כָּל כָּךְ רַךְ הוּא וְנָעִים
"אֶת חֻדּוֹ שֶׁל הַלַּהַב הֶחָדָשׁ עָלַי לַחֲקֹר
"אֲנִי מֻכְרָח לְנַסּוֹת אֶת צַוָּארְךָ לִדְקֹר"

נִסִּיתִי לְהִמָּלֵט אַךְ רַגְלַי אֵינָן נִשְׁמָעוֹת
אַתֶּם יוֹדְעִים, כָּכָה זֶה תָּמִיד בַּחֲלוֹמוֹת...
צִקְצַקְתִּי בִּלְשׁוֹנִי מִשֶּׁלֹּא הִצְלַחְתִּי לִצְעֹק
אוּלָם הַמַּלְאָךְ הִסָּה אוֹתִי בְּקוֹלוֹ הֶעָמֹק:

"נָהִיר לִי שֶׁזֶּה לֹא יָפֶה, אֵין צֹרֶךְ לְצַקְצֵק
"אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּהוּ צַוָּאר, לֹא חֲתִיכַת בָּצֵק
"אַךְ תַּאֲמִין לִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר מִמֶּנִּי לִדְרֹשׁ
"שֶׁבְּכָזֶה מִקְרֶה אַצְלִיחַ אֶת יִצְרִי לִכְבֹּשׁ

"הֵן כֹּה חַדָּה הִיא הַסַּכִּין כְּמוֹ הֻשְׁחֲזָה הַיּוֹם
"לַעֲצֹר עַכְשָׁו זֶה יִהְיֶה בְּגֶדֶר 'לֹא תַּחְסֹם'
"ה' וַדַּאי יִסְלַח, אִם אֶנְעָצֶנָּה קְצָת בַּגָּרוֹן
"דַּחַף בִּלְתִּי-נִשְׁלָט כָּזֶה, אֵינוֹ נֶחֱשָׁב עָווֹן"

כָּךְ בְּחִיּוּךְ שְׂטָנִי אֵלַי אֶת לַהַב סַכִּינוֹ קֵרַב
הָיָה זֶה רֶגַע שֶׁל אֵימָה שֶׁבְּזִכְרוֹנִי נִצְרַב
אַךְ כַּמּוּבָן מִיָּד כְּשֶׁהַסַּכִּין בְּצַוָּארִי נָגְעָה
הִתְעוֹרַרְתִּי מְבֹעָת בְּתוֹךְ שְׁלוּלִית זֵעָה

וּמֵאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, בְּכָל פַּעַם שֶׁעָלַי הָרוּחַ נָחָה
בְּמֹחִי מַבְזִיק מִשְׁפָּט שָׁנוּן וְדַעְתִּי קְצָת זָחָה
אֲנִי בּוֹדֵק מִיָּד אִם בְּמִישֶׁהוּ הוּא עָלוּל לִפְגֹּעַ
הַאִם כֻּלּוֹ טוֹב וְנָעִים, אוֹ יֵּשׁ בּוֹ גַּם קְצָת רֹעַ
כִּי מַהֲתַלָּה שֶׁבָּאָה עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל בֶּן אָדָם
לְפִי חָזָ"ל זֶה בְּדִיּוּק כְּמוֹ לִשְׁפֹּךְ לוֹ אֶת הַדָּם

הַיּוֹם אֲנִי מֵבִין שֶׁבְּהֶחְלֵט נִתָּן מִמֶּנִּי לִדְרֹשׁ
גַּם כְּשֶׁהַבְּדִיחָה מֻצְלַחַת - אֶת יִצְרִי לִכְבֹּשׁ
כִּי מִיָּד כְּשֶׁאֹמַר שֶׁדַּחַף לֹא-נִשְׁלָט אֵינוֹ עָווֹן
בְּזִכְרוֹנִי יָצוּף הָרֶגַע בּוֹ הַלַּהַב נָגַע לִי בַּגָּרוֹן

עַל הַגָּרוּשׁ הַיּוֹשֵׁב מוּלִי הֵן לֹא אֶתְנַפֵּל בְּסַכִּין
אֶת זֶה אֲפִלּוּ אִימְפּוּלְסִיבִי כָּמוֹנִי יָכוֹל לְהָבִין
חֲבָל אָמְנָם שֶׁהַבְרָקָתִי הגְּאוֹנִית תֵּלֵךְ לַפַּח
אַךְ עֲדַיִן אֵין זוֹ הַצְדָּקָה לַחְטֹא בְּ'לֹא-תִּרְצַח'

וּכְשֶׁאֶשְׁתֹּק וְאֶחְרֹק שִׁנַּיִם בְּמַאֲמָץ לְהִתְאַפֵּק
אַתְחִיל לָחוּשׁ סִפּוּק אַדִּיר בָּזֶה אֵין שׁוּם סָפֵק
הַגָּרוּשׁ שֶׁנִּשְׁאַר בַּחַיִּים, אוֹתִי בְּאֹשֶׁר יְמַלֵּא
כִּי הַמַּצִּיל נֶפֶשׁ אַחַת כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא

ִ​
שיתוף - לביקורת את יפה, אחות.
הֵיי אָחוֹת,

אֲנִי יוֹדַעַת,
בָּאתִי לָךְ לֹא בַּזְּמַן.
אַתְּ מְאֻבֶּקֶת קְצָת,
וְעָיְפָה.

אֲבָל אַתְּ יוֹדַעַת,
רוֹאִים בַּפָּנִים שֶׁלָּךְ אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁעָבַרְתְּ עַד לְכָאן.
וְהִיא יָפָה הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ.

לֹא,
אַל תַּעֲשִׂי לִי פַּרְצוּף.
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁנָּפַלְתְּ בָּהּ,
אַנְּ'לֹא עִוֶּרֶת.
וְיֵשׁ לָךְ חַבּוּרוֹת, וּמְעַט מַכּוֹת יְבֵשׁוֹת.
זֶה בְּסֵדֶר אָחוֹת,
קְצָת יוֹד
וַחֲבִישָׁה טוֹבָה
וְ⁠
לֹא יִשָּׁאֵר מֵהַנְּפִילוֹת.

אוּלַי כְּתָמִים, זֶה יִשְׁתַּלֵּב לָךְ יָפֶה עִם הַנְּמָשִׁים.

אֲנִי יוֹדַעַת,
עֲדַיִן,
זֶה קָשֶׁה לָךְ שֶׁנָּפַלְתְּ.

וְהַחַיִּים שֶׁלָּךְ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מְזַמְּנִים לָךְ בּוֹרוֹת.

אַתְּ מְאֻכְזֶבֶת מֵעַצְמֵךְ.

זֶה בְּסֵדֶר יָפָה שֶׁלִּי,
זֶה בְּסֵדֶר לְהִתְאַכְזֵב.
רַק
אַל תִּשְׁכְּחִי שֶׁאַתְּ כָּאן
וְאִם אַתְּ כָּאן אָז הַכֹּל בְּסֵדֶר.
שְׁבִי רֶגַע.
קְחִי כּוֹס מַיִם.
תִּנְשְׁמִי קְצָת.

אֲנִי רַק רוֹצָה לִרְאוֹת אוֹתָךְ שְׁנִיָּה,
בָּרוּר.
חַד. וְ-
תִּסְתַּכְּלִי לִי בְּעֵינַיִם שְׁנִיָּה.

לֹא!
רֶגַע!
חַכִּי!
אַל תִּסְתַּכְּלִי קָדִימָה.
זֶה לֹא הַזְּמַן.
אוֹי,
אַתְּ כְּבָר אַחֲרֵי זֶה?
הִסְתַּכַּלְתְּ יָפָה שֶׁלִּי? אוֹי,
רָצִיתִי אוֹתָךְ שְׁנִיָּה אַחַת אִתִּי.
אַתְּ מְיֹאֶשֶׁת,
אֲנִי יוֹדַעַת.
רָאִית כְּבָר מָה שֶׁמְּחַכֶּה לָךְ.

אֲנִי יוֹדַעַת אֵיךְ זֶה,
אַתְּ לֹא יוֹדַעַת מָה יִהְיֶה כְּבָר עִם הַגּוּף הַזֶּה שֶׁמּוֹשֵׁךְ⁠
לְמַטָּה.
אֲנִי רוֹאָה אוֹתָךְ, אֲבָל זֶה בְּסֵדֶר. אַתְּ צוֹדֶקֶת וְ-

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁנָּפַלְתְּ⁠
וְכַנִּרְאֶה תִּפְּלִי עוֹד. וְאוּלַי הַרְבֵּה.
לֹא,
לֹא בָּאתִי לְיָאֵשׁ.
אֲבָל אַתְּ יוֹדַעַת אוֹתָךְ-
אַתְּ חֲזָקָה.
וְאִם תִּפְּלִי,
תָּקוּמִי.

אַתְּ חֲזָקָה.
מְאוֹד.
תִּסְתַּכְּלִי עָלַיִךְ,
אַתְּ כָּאן.
תִּזָּכְרִי שְׁנִיָּה מָה עָבַרְתְּ,
הָיִית מַאֲמִינָה שֶׁתַּחֲזִיקִי כָּכָה מַעֲמָד אַחֲרֵי כָּל הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת.
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁ⁠
אֲנִי נִשְׁמַעַת כְּמוֹ כֻּלָּם,
כֻּלָּם מְסַפְּרִים לָךְ תַּ'סִפּוּרִים שֶׁלִּי.

וּכְבָר נִמְאַס לָךְ⁠
וְזֶה בְּסֵדֶר לִבְכּוֹת.
תִּבְכִּי יָפָה. תִּבְכִּי.

כִּי נָכוֹן,
גַּם הַסִּפּוּרִים שֶׁלִּי לֹא סוֹתְרִים שֶׁכְּבָר קָשֶׁה לָךְ,
שֶׁאַתְּ רוֹצָה לִשְׁאֹג אֶת הַ "דַּייייייייי".
תִּצְעֲקִי יָפָה שֶׁלִּי.
תִּשְׁאֲגִי אֶת הַיֵּאוּשׁ,
אֶת הָאַכְזָבָה,
אֶת כְּאֵב הַשְּׂרִיטוֹת שֶׁבָּךְ.
אֶת הַכֹּל.
תּוֹצִיאִי.
לֹא טוֹב לָךְ לִלְעֹס אֶת הַגֹּעַל הָעַצְמִי הַזֶּה כָּל יוֹם.
רַק אַל תִּבְלְעִי אוֹתוֹ,
זֶה יַעֲשֶׂה לָךְ בָּלָגָן בַּבֶּטֶן וְזֶה לֹא בָּרִיא לְעִכּוּל. אָז-
תָּקִיאִי.
הַכֹּל.
בִּשְׁאָגָה.
תִּדְחֲפִי אֶצְבַּע חָזָק
וְתוֹצִיאִי.
זֶה בְּסֵדֶר לָךְ לֹא לֶאֱהֹב חֲלָקִים שֶׁבָּךְ,
רַק אַל תִּבְלְעִי אוֹתָם.

תִּזְכְּרִי!
אַתְּ הַרְבֵּה יוֹתֵר יָפָה מִזֶּה,
צְעִירָה וְיָפָה,
עִם קְצָת קְמָטִים.
תְּנִי חִיּוּךְ כִּי
חַיִּים שְׁלֵמִים לְפָנַיִךְ אָחוֹת,
אַל תַּאֲמִינִי לִשְׁטוּיוֹת, אַל תִּבְלְעִי.

אַתְּ הֲכִי זוֹכֶרֶת אוֹתָךְ-
חֲזָקָה,
יָפָה.
זוֹ אַתְּ.
זוֹ לֹא מִישִׁי אַחֶרֶת.
אַל תִּתְבַּלְבְּלִי.

תִּשְׁטְפִי פָּנִים.
זֶה יָפֶה לָךְ כָּכָה,
זֶה נוֹצֵץ.
יָפֶה גַּם
שֶׁאַתְּ רְגוּעָה.
וְעוֹד יוֹתֵר שֶׁאַתְּ⁠
שׁוֹאֶגֶת.
זֶה יָפֶה לָךְ גַּם
בּוֹכָה.
אַתְּ תָּמִיד יָפָה אָחוֹת.

תָּמִיד יָפָה.

וְ-
קְחִי חִבּוּק.

אוֹהֶבֶת,
אֲחוֹתֵךְ.

--
תמר.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה