מאפים לחמניות בסכנת הכחדה

  • הוסף לסימניות
  • #1
הכנתי קילו בערב והוא כבר כמעט נכחד.
בדר"כ אני לא אחת שכותבת מתכונים, אבל הפעם זה שווה. מקווה שתהינו.

קצת היסטוריה עליו? בבקשה - ואם זה לא מעניין, פשוט תדלגו למתכון.

מעשה במתכון של פוקאצ'ה שהתגלגל להיות בביתנו הבצק האולטימטיבי לפיצה.
ויהי היום, ונשארה לי חתיכת בצק, אחרי שמילאתי כבר את תבניות הפיצה שרציתי. לא התחשק לעשות שוב פעם את המלאכה המשעממת הזו,
לשטח, לפזר רוטב פיצה ושאר ירקות, לפזז עם גבינה צהובה ולעטר בזיתים.
אז פשוט עשיתי עיגולים, מילאתי מהרוטב פיצה שנשאר, סגרתי ואפיתי, יצאו כמה בודדים
הילדים הצביעו בפה, זו היתה ארוחת ערב מנצחת.

בתור אחת שחובבת בריאות [מממ, משתדלת לפחות :rolleyes:] וסולדת מהלחמים הקנויים, עוד לא מצאתי את הלחמניות המנצחות שהילדים שלי אוהבים. תקופה הכנתי את המתכון של החלות שבת כלחמניות, אבל מה שאהוב במיוחד בשבת עצמה, לא התקבל בהתלהבות לחיידר, אז הפסקתי. והברשתי את מצפוני בלחם פשוטמלא. אל תדאגו, הוא לא התנקה.

היום החלטתי לחזור על הבדיחה פעם שניה.
לקחתי את המתכון של הבצק הנ"ל, הכנסתי לו כמה שינויים בריאים יותר, וערכתי לו הסבה סופית ללחמניות.
יצא, ממממ.....מנצח!
לא יכולה להתעלם ממקצוע השיווק שבעצמותי הדורש כעת Reasons to believe כי למה שתאמינו לי? אין הנחתום וכו' אז בבקשה:
סרבן האכילה המנצח בבית שלא אוכל אפילו פרוסת לחם אחת בארוחת ערב, אכל שלש לחמניות כאלו.
מ.ש.ל.

קילו קמח [אני השתמשתי עם כוסמין 80%]
כף מלח
1/2 כוס סילאן אמיתי
1/4 כוס סוכר קנים
3/4 כוס שמן זית
שתי כפות [ח"פ] שמרים
4 כוסות מים חמימים.
[אני משתמשת בכוסות ח"פ]

לשים במיקסר בערך 10 דקות, מתפיחים.
הבצק יוצא דביק וזה מצוין.

החלטתי לנסות את הלחמניות בשתי טעמים.
אז חילקתי את הבצק לשניים.
לחצי אחד הוספתי טבעות זיתים, ולשתי שוב במיקסר עד שהכל התערבב היטב
לחצי השני הכנתי מילוי של רוטב פיצה
[יש מתכון מצוין בספר ניחוחות השבת, אבל התעצלתי לפתוח את הארון, להוציא את הספר, לחפש את מתכוני תשעת הימים, פיצה, רוטב... אוף.
אני אוהבת לפנטז.
אז עשיתי סינתזה של מה שזכור לי פלוס מה שנראה לי.
קופסא קטנה של רסק עגבניות
עגבניה אחת קלופה וחתוכה לקוביות קטנות יחסית
קצת שמן זית
קצת מים
קצת תבלין פיצה ועוד קצת אורגנו.
מלח, פלפל, שום גבישי.
מערבבים.]

וללחמניות:
את הזיתים פשוט עושים כדורים [עם ידיים רטובות] לפי גודל הלחמניה שרוצים.
זה יוצא שטוח כי הבצק מאד רך, ויחד עם זה המרקם חלק במיוחד.

למילוי רוטב פיצה:
לוקחים חתיכת בצק [שוב, ידיים רטובות], משטחים אותה, שמים במרכז כפית עם מילוי, סוגרים את הקצוות של הבצק כך שלא רואים כלום מבחוץ ומניחים בתבנית.
ברעיון צריך להתפיח, אבל לא היה לי זמן, אז הכנסתי כמעט מיד לתנור ויצא מצוין.
חום בינוני, 180 מעלות, לכ15 דקות.
הלחמניות יוצאות רכות, ונמסות בפה.

טיפ נוסף, משתמשת איתו גם לחלות.
לשפוך על התבנית עצמה מעט מים [בערך רבע כוס], נותן רכות מהממת.


אשמח לשמוע הארות והצעות ייעול,
מתכונים קבועים משעממים אותי מהר מאד ותמיד אני מחפשת לעשות להם קווצ' ושינויים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אפשר תמונה?
דווקא חשבתי על זה כשהחלטתי לשתף, אבל יש לי בעיה במחשב שהוא לא מזהה שום חיבורים חיצוניים,
כך שאני לא יכולה להכניס תמונות למחשב.
[תוהה לעצמי, מתי יגיע היום שסוף סוף אתקן את הדבר הזה :rolleyes:]
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #4
דווקא חשבתי על זה כשהחלטתי לשתף, אבל יש לי בעיה במחשב שהוא לא מזהה שום חיבורים חיצוניים,
כך שאני לא יכולה להכניס תמונות למחשב.
[תוהה לעצמי, מתי יגיע היום שסוף סוף את את הדבר הזה :rolleyes:]
קשה לי להכין מתכונים בלי שאני רואה תמונה
אני היחידה?
למרות שזה נשמע מגרה ברמות
וסיפור בכלל
אולי משהי תכין ותעלה תמונה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נשמע מדהים, שווה לנסות!
כמה זמן נתת התפחה אחרי הכנת הבצק, לפני יצירת הצורות?
כמה זמן ארך לך כל ההתעסקות מאז הכנת הבצק עד לסיום?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
טיפ נוסף, משתמשת איתו גם לחלות.
לשפוך על התבנית עצמה מעט מים [בערך רבע כוס], נותן רכות מהממת.


אשמח לשמוע הארות והצעות ייעול,
מתכונים קבועים משעממים אותי מהר מאד ותמיד אני מחפשת לעשות להם קווצ' ושינויים.
נשמע ממש טוב, רוצה לנסות, רק לא הבנתי באיזה שלב את שופכת מים לתבנית ??
וגם באיזה תבנית את משתמשת, חד פעמית ? אם נייר אפיה, בלי וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אני שמעתי להשפריץ על המאפה מים לפני האפיה,
או אפילו להעביר במהירות מתחת לברז פתוח.
את מתכוונת למים ממש בתוך התבנית, או תבנית נוספת בתחתית התנור כמו עוגת גבינה?
כי אמרת שגם כך הבצק דביק , זה משתלב עם המים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נשמע מדהים, שווה לנסות!
כמה זמן נתת התפחה אחרי הכנת הבצק, לפני יצירת הצורות?
כמה זמן ארך לך כל ההתעסקות מאז הכנת הבצק עד לסיום?
בערך שעה,
בעצם צריך לחכות שיכפיל את עצמו, אבל לא היה לי זמן לשים לב אם הכפיל או לא, התחלתי לעבוד.
הוא כל כך רך שהוא יוצא אוורירי גם בלי לחכות הרבה זמן.
אצלי בכל אופן.
כל הסיפור - לא הסתכלתי מדויק אבל בערך שעתיים וחצי
אבל זה היה עם 'עזרה' וחמישה ילדים פעילים, והפסקות קלות של מצבי חרום.
נשמע ממש טוב, רוצה לנסות, רק לא הבנתי באיזה שלב את שופכת מים לתבנית ??
וגם באיזה תבנית את משתמשת, חד פעמית ? אם נייר אפיה, בלי וכו'
על התבנית של התנור,
אחרי שהצורות מוכנות רגע לפני הכניסה לתנור.
בחלות אני מזרזפת עליהן ממש [אחרי ההברשה עם הביצה].
צריך להיזהר לא מידי הרבה כי אז מתרטב, אבל גם אם זה קרה, לא נורא, מקסימום הופכים ומכניסים לתנור לכמה דקות שיתייבש, עד שאת לומדת להכיר בעצמך איך החלות שלך מרגישות עם המקלחת הזו...
בחלות זה גם יותר משמעותי מפה בלחמניות. אם שכחתי לעשות את זה, הן יוצאות אחרת לגמרי. עפעס נישט...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני שמעתי להשפריץ על המאפה מים לפני האפיה,
או אפילו להעביר במהירות מתחת לברז פתוח.
את מתכוונת למים ממש בתוך התבנית, או תבנית נוספת בתחתית התנור כמו עוגת גבינה?
כי אמרת שגם כך הבצק דביק , זה משתלב עם המים?
ממש עם החלות על התבנית?
כן, על התבנית של החלות. לפעמים באמת מעבירה מתחת לברז, כמו שאמרו. אבל בעדינות. לא מגזימה.
פה בנגלה אחת שכחתי וזה יצא אפילו טעים. אבל מלכתחילה, כן. רק באמת בעדינות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
הכנתי קילו בערב והוא כבר כמעט נכחד.
בדר"כ אני לא אחת שכותבת מתכונים, אבל הפעם זה שווה. מקווה שתהינו.

קצת היסטוריה עליו? בבקשה - ואם זה לא מעניין, פשוט תדלגו למתכון.

מעשה במתכון של פוקאצ'ה שהתגלגל להיות בביתנו הבצק האולטימטיבי לפיצה.
ויהי היום, ונשארה לי חתיכת בצק, אחרי שמילאתי כבר את תבניות הפיצה שרציתי. לא התחשק לעשות שוב פעם את המלאכה המשעממת הזו,
לשטח, לפזר רוטב פיצה ושאר ירקות, לפזז עם גבינה צהובה ולעטר בזיתים.
אז פשוט עשיתי עיגולים, מילאתי מהרוטב פיצה שנשאר, סגרתי ואפיתי, יצאו כמה בודדים
הילדים הצביעו בפה, זו היתה ארוחת ערב מנצחת.

בתור אחת שחובבת בריאות [מממ, משתדלת לפחות :rolleyes:] וסולדת מהלחמים הקנויים, עוד לא מצאתי את הלחמניות המנצחות שהילדים שלי אוהבים. תקופה הכנתי את המתכון של החלות שבת כלחמניות, אבל מה שאהוב במיוחד בשבת עצמה, לא התקבל בהתלהבות לחיידר, אז הפסקתי. והברשתי את מצפוני בלחם פשוטמלא. אל תדאגו, הוא לא התנקה.

היום החלטתי לחזור על הבדיחה פעם שניה.
לקחתי את המתכון של הבצק הנ"ל, הכנסתי לו כמה שינויים בריאים יותר, וערכתי לו הסבה סופית ללחמניות.
יצא, ממממ.....מנצח!
לא יכולה להתעלם ממקצוע השיווק שבעצמותי הדורש כעת Reasons to believe כי למה שתאמינו לי? אין הנחתום וכו' אז בבקשה:
סרבן האכילה המנצח בבית שלא אוכל אפילו פרוסת לחם אחת בארוחת ערב, אכל שלש לחמניות כאלו.
מ.ש.ל.

קילו קמח [אני השתמשתי עם כוסמין 80%]
כף מלח
1/2 כוס סילאן אמיתי
1/4 כוס סוכר קנים
3/4 כוס שמן זית
שתי כפות [ח"פ] שמרים
4 כוסות מים חמימים.
[אני משתמשת בכוסות ח"פ]

לשים במיקסר בערך 10 דקות, מתפיחים.
הבצק יוצא דביק וזה מצוין.

החלטתי לנסות את הלחמניות בשתי טעמים.
אז חילקתי את הבצק לשניים.
לחצי אחד הוספתי טבעות זיתים, ולשתי שוב במיקסר עד שהכל התערבב היטב
לחצי השני הכנתי מילוי של רוטב פיצה
[יש מתכון מצוין בספר ניחוחות השבת, אבל התעצלתי לפתוח את הארון, להוציא את הספר, לחפש את מתכוני תשעת הימים, פיצה, רוטב... אוף.
אני אוהבת לפנטז.
אז עשיתי סינתזה של מה שזכור לי פלוס מה שנראה לי.
קופסא קטנה של רסק עגבניות
עגבניה אחת קלופה וחתוכה לקוביות קטנות יחסית
קצת שמן זית
קצת מים
קצת תבלין פיצה ועוד קצת אורגנו.
מלח, פלפל, שום גבישי.
מערבבים.]

וללחמניות:
את הזיתים פשוט עושים כדורים [עם ידיים רטובות] לפי גודל הלחמניה שרוצים.
זה יוצא שטוח כי הבצק מאד רך, ויחד עם זה המרקם חלק במיוחד.

למילוי רוטב פיצה:
לוקחים חתיכת בצק [שוב, ידיים רטובות], משטחים אותה, שמים במרכז כפית עם מילוי, סוגרים את הקצוות של הבצק כך שלא רואים כלום מבחוץ ומניחים בתבנית.
ברעיון צריך להתפיח, אבל לא היה לי זמן, אז הכנסתי כמעט מיד לתנור ויצא מצוין.
חום בינוני, 180 מעלות, לכ15 דקות.
הלחמניות יוצאות רכות, ונמסות בפה.

טיפ נוסף, משתמשת איתו גם לחלות.
לשפוך על התבנית עצמה מעט מים [בערך רבע כוס], נותן רכות מהממת.


אשמח לשמוע הארות והצעות ייעול,
מתכונים קבועים משעממים אותי מהר מאד ותמיד אני מחפשת לעשות להם קווצ' ושינויים.
את מתכונת לשפוך מים על ניר האפיה שבתבנית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
את כותבת מקסים והמתכון נראה מושלם!
ננסה בקרוב כשיהיה זמן (יהיה?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
@רמזור הכנתי שוב והפעם צילמתי בשבילך והצלחתי להעלות למחשב ב"ה.
רק מה, אחרי שהבצק היה מוכן והלכתי להכין את המילוי, גיליתי שנגמרו לי העגבניות.
אז הלכתי על מילוי של פלפלים, וזה מה שבתמונה. תכלס המילוי רוטב פיצה היה יותר טעים. אבל גם זה ממש נחמד
[פלפל אדום, פלפל צהוב. כפית דבש, כפית חרדל, תבלינים: מלח, פלפל, שום גבישי, אורגנו.]
1606249524007.png

1606249569268.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
מה אתם מברכים על לחמניות כאלה? המוציא? מזונות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
המוציא.
אבל לא חשבתי שזה שאלה
[מילויים זה לא בעיה רק כשזה מילויים מתוקים שאז זה הופך להיות פת כיסנין?
אם לא ככה אברר עם רב]
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
המוציא.
אבל לא חשבתי שזה שאלה
[מילויים זה לא בעיה רק כשזה מילויים מתוקים שאז זה הופך להיות פת כיסנין?
אם לא ככה אברר עם רב]
יש מאפים מלוחים שמברכים עליהם מזונות ולאו דווקא בורקסים מבצק עלים. מבצק שמרים כמו סמבוסק (שממולא בחומוס) וכאלה שממולאים בתפוחי אדמה וכדומה.
יש שלושה תנאים שאפשר לברך מזונות: ממולא, מתוק, נכסס אבל יש בזה עוד המון עניינים ולכן שאלתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
יש מאפים מלוחים שמברכים עליהם מזונות ולאו דווקא בורקסים מבצק עלים. מבצק שמרים כמו סמבוסק (שממולא בחומוס) וכאלה שממולאים בתפוחי אדמה וכדומה.
יש שלושה תנאים שאפשר לברך מזונות: ממולא, מתוק, נכסס אבל יש בזה עוד המון עניינים ולכן שאלתי.
אוקי, לא לוקחת אחריות.
שכל אחת תשאל את הרב שלה.
זה משתנה גם בין מגזרים שונים עד כמה שאני יודעת.
[לפעמים אני מכניסה פצפוצי שוקולד ללחמניות ומערבלת ככה ביחד קצת
הילדים מאד אוהבים. גם הפעם הזאת עשיתי כמה כאלו אחרי שהמילוי נגמר ונשאר לי בצק.
על זה באמת יש לי כל פעם שאלה ואני רוצה לשאול באמת רב]
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אוקי, לא לוקחת אחריות.
שכל אחת תשאל את הרב שלה.
זה משתנה גם בין מגזרים שונים עד כמה שאני יודעת.
[לפעמים אני מכניסה פצפוצי שוקולד ללחמניות ומערבלת ככה ביחד קצת
הילדים מאד אוהבים. גם הפעם הזאת עשיתי כמה כאלו אחרי שהמילוי נגמר ונשאר לי בצק.
על זה באמת יש לי כל פעם שאלה ואני רוצה לשאול באמת רב]
זה בודאי המוציא כי זה לא ממולא לא מתוק ולא נכסס. זה כמו לחם עם גרעיני חמניה או אגוזים אחרים זה לא הופך אותו למזונות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
זה בודאי המוציא כי זה לא ממולא לא מתוק ולא נכסס. זה כמו לחם עם גרעיני חמניה או אגוזים אחרים זה לא הופך אותו למזונות.
מעניין. ואם עושים את הלחמניות האלו יותר מתוקות אז זה כבר כן בעיה של ברכה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

במקור הן לחמניות חלב. בכל פעם שראיתי תמונה שלהן כמעט הרגשתי בחוש את הרכות שלהן.
ולא הכנתי אותן מעולם.
למה? לוידת. לחמניות חלביות אצלינו זה רק אם יש בהן גבינה צהובה מעל או בפנים או מילוי עם חמאה כלשהי ולא סתם לחמניות שנילושו בחלב וחמאה.
לא, זה לא באמת הסבר הגיוני. אבל קבלו אותו. וזהו.

היום שוב נתקלתי בתמונה שלהן והחלטתי לנסות להגיע לגירסא פרווה.
קראתי עליהן קצת כדי להבין מה מייחד אותן ומה גורם להם להיות רכות כל כך, ענניות וכשהבנתי את הרעיון, הלכתי ליישם.
וכך הם קמו ונהיו, הלחמניות הכל כך אוריריות האלו.
ושלא תבינו לא נכוון.
הלחמניות הרגילות שלי אוריריות להפליא גם הן. אבל, כאן, זה פשוט וואו.
התפיחה של הבצק. התפיחה של הלחמניות לפני האפיה, ובתנור....והריח!

שווה לנסות

הרעיון בלחמניות האלו ומה שמייחד אותן הוא שחלק מהבצק מוכן כרביכה ואחר כך נילוש רגיל עם יתר רכיבי הבצק. הטכניקה הזו נקראת טנגצונג. העבודה באופן זה מאפשרת ספיגה טובה יותר של הנוזלים בבצק והן סופגות יותר נוזלים מה שגורם להם לתפוח מאוד ולהעלות יותר אדים פנימיים באפיה וכך הן נעשות אוריריות ממשש כמו ענן.

המתכון שאביא כאן הוא שלי, בגרסא פרווה ללחמניות הכל כך רכות האלו.


IMG_9694_682x1024.jpg

מתכון ל 12-15 לחמניות בגודל בינוני

ל-רביכת חלב וקמח:
1/2 כוס מים
1/2 כוס חלב סויה
3/4 כוס קמח

לבצק:
רביכת קמח וחלב
1.5 כפיות מלח
6 כוסות קמח
3 ביצים M
1.5 כפות שמרים יבשים
1 כוס חלב סויה חמים
1/2 כוס סוכר
125 גרם נטורינה בטעם חמאה מומסת

בסיר קטן מבשלים את רכיבי הרביכה תוך כדי ערבוב עד להמסה מלאה של הקמח ועד שמתקבלת תערובת כמו רוטב סמיך ממש, רביכה. כמו בצק מאוד מאוד נוזלי כזה שהכף שמערבבים איתו את הרביכה משאירה סימן בערבוב.
מקררים לגמרי לטמפרטורת חדר. חשוב מאוד.

שמים בקערת מיקסר את רכיבי הבצק יחד עם הרביכה שהתקררה ומעבדים לבצק אחיד וחלק. דביק מעט אבל נעים ממש. לי זה הרגיש כמו בר בצק כייפי.
מכדררים את הבצק לכדור גדול. מרססים בשמן, מכסים בניילון מתפיחים להכפלת הנפח פי 2.5. הבצק תופח בצורה מטורפת.

מחלקים את הבצק ל 12-15 חלקים שווים פחות או יותר.
מכדררים כל חלק לכדור ומניחים על ניר אפיה. מכסים בניילון ומתפיחים כרבע שעה-עשרים דקות.

מושחים את הלחמניות בחלב סויה
אופים ב 190 מעלות כ-18 דקות להשחמה נאה.

הריח בבית, וואו!

אפשר כמובן להכין כלחמניות אצבע או לחם נתלש.

IMG_9693_682x1024.jpg

לגירסא חלבית ממירים חלב סויה בחלב רגיל ונטורינה בחמאה. חשוב לסמן אותן בסימן היכר כחלביות.

IMG_9692_682x1024.jpg

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה