וואו. תזמון מדהים לאשכול.
כי השבת איבדתי את קצה יכולת הסיבולת שלי לשכנים ה'מדהימים' שלי.
כבר מתחילת החורף אנחנו סובלים ממנוע המזגן שלהם שמשום מה הותקן מחוץ לחלון שלנו
לישון עם חלון סגור בלתי אפשרי (כן, גם בחורף)...
ביקשנו מהם יפה לטפל בזה. האבא אמר לנו שזה בעיה שלנו
קנינו קלקר. שמנו על המתקן. עזר ליומיים ואז התאדה... (השכנים אלופים בהלציק ולהרוס. החל מלזרוק חפצים. לתלוש שתילים, לזרוק שקיות מים באמצע שטיפה וד''ל...)
ביקשנו שוב יפה כשהרעש החמיר. התעלמות.
ואז הם קיבלו תשובה חיובית. חשבנו שעשרה ימים נזכה לדממה.
לצערינו ההיפך.
מושב ביקורים החל. משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הליל המאוחרות.
ואז משהו שם במשפחה הקרובה נפטר.
הם לא יכלו לצאת ללויה. במקום זה נראה ש'הלויה' הגיעה לבנין...
רעש. רעש. רעש.
אנשים יוצאים ונכנסים. לכלוך. כוסות קפה שעפות בכל הבניין. צרחות.
שבת היה השיא.
הם חולים!!!!!! (הם היו עם חמצן ותרופות
)
ולא ברור לי מאיפה הכוחות...
ולמה היו להם אורחים בשבת אם הם חיוביים.
אבל התחרפנו.
נשברתי.
ברגע שהמזגן החל לטרטר שוב.
שילוב מושלם לצרחות, לצעקות, לדפיקות, לגרירת כסאות וכו'.
תגידו, יש מה לעשות ע זה???
כי אנחנו כבר מעל חודש וחצי ממש ממש לא מצליחים לישון כמו בני אדם.
ביקנו יפה כמה פעמים. האמא כל פעם מתחמקת.
אפילו פעם אמרנו להם תהיו בחדר מסויים בחדר ותעשו רעש ונספר לכם בדיוק איפה ומה עשו...
כל החיים שלהם מתועדים אצלינו.
מהשעון מעורר בבוקר (כן, כן מרגישים את הרטט!!!), מקלחות, ארונות, יציאה מהבית, כמות אורחים ואיזה שיר בדיוק הם שרים...
לא מפריע להם שאחרים שותפים בחיים שלהם?!
הנושאים החמים
