"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

כי אם מילת "סוף"היא מלעייל אז גם מילת "ימסוף", לא?
סוף לא יכולה להיות מלעיל ולא מלרע, יש לה רק הברה אחת.
ימסוף יש בה שתי הברות: ים+סוף, והיא יכולה להיות או מלעיל או מלרע. ברירת המחדל של לשון הקודש זה מלרע.
 
יתכן שניתן להגדיר אף את תיבת 'בְיַם' לבדה כבעלת שתי הברות (מפני השב"א הנע). עכ"פ, ודאי שעיקר ההטעמה היא בתיבת 'סֽוּף'.
 
שווא אינו הברה והוא רק משרת של ההברה שבאה אחריו, לעולם לא יוטעם שווא נא או חטף. (ולכן אלו שמטעימים אמת מלעיל [הם מתבלבלים ממילים כמו חסד, מלך, שקר, וכל שאר המילים עם שני סגולים] זה לא אמת אלא שקר).
 
לכל יושבי על מדין דפה
שאלה לי.
באחד תיקוני הקוראים שאצלי מצוין בפר' בשלח בסוף העמוד של השירה
שעמוד זה מסתיים במילת "קרא" עפ"י מסורה (והיינו שגם העמוד הבא לא מתחיל באות ו' כרגיל, אלא במילת "מרה")
ואילו בשאר התיקונים (סימנים) זה לא מופיע, אלא כרגיל, העמוד הבא מתחיל במילת "וילונו".
האם זה מסורה?
מסורה זה לא דבר שמוסכם על הכל בכל?
אתמהה...
 
שווא אינו הברה והוא רק משרת של ההברה שבאה אחריו, לעולם לא יוטעם שווא נא או חטף.
באופן כללי אכן כך הוא, ועם זאת - פעמים שגם שב"א נע יוגדר כהברה. ואכ"מ [עכ"פ, ודאי שלא ניתן להטעים 'בְיַם' בב'].
 
לכל יושבי על מדין דפה
שאלה לי.
באחד תיקוני הקוראים שאצלי מצוין בפר' בשלח בסוף העמוד של השירה
שעמוד זה מסתיים במילת "קרא" עפ"י מסורה (והיינו שגם העמוד הבא לא מתחיל באות ו' כרגיל, אלא במילת "מרה")
ואילו בשאר התיקונים (סימנים) זה לא מופיע, אלא כרגיל, העמוד הבא מתחיל במילת "וילונו".
האם זה מסורה?
מסורה זה לא דבר שמוסכם על הכל בכל?
אתמהה...
???
 
יש לדעת שהוא טעם מחבר ולא טעם מפסיק
וראיה מלמה תעשה כה לעבדיך בפרשת שמות
שבמלה כה הכף לא דגושה כי ההא של תעשה מפיל הדגש של הכף
 
כל אחד כפי קבלתו ממי שלימדו. קשה לתת בזה כללים (אף שב'תורת הקורא' נוהג לצטט את דברי הפוסקים על אופן הנגינה של טעמים נדירים, אך נראה כי אין בכך תועלת רבה...).
 
כל אחד כפי קבלתו ממי שלימדו. קשה לתת בזה כללים (אף שב'תורת הקורא' נוהג לצטט את דברי הפוסקים על אופן הנגינה של טעמים נדירים, אך נראה כי אין בכך תועלת רבה...).
הכיצד "מצטטים" נגינה?
 
הרב יעקב לויפר כתב:
הניגון המוכר מפריע מאוד כי הוא ארוך מידי וזה נשמע טעם מפסיק, מישהו [וסליחה מכבודו שאינני זוכר את שמו] אמר לי שהסיבה היא שבניגון המרכא-כפולה מכניסים גם את הטפחא, צריך להוריד את התוספת של הטפחא
אני לא שמעתי מישהו מקצר, אדרבה כולם מאריכים בזה באורך כמו של פזר.
השבוע יש 'מרכא כפולה', איך מטעימים אותו?
על הכל יש לך בקול הלשון
 
א. מה בעצם הטעם הזה אמור לבטאות?
למה הוא נמצא כאן?
ב. ג' פסוקים אח"כ "קרבו", איך מנגנים?
גם את התלישא וגם את הגרשיים?
 
קראתי בשביעי של פסח את שיר השירים. היום ניגש אלי אחד המתפללים ושאל אותי על הפסוק
"חִכּוֹ֙ מַֽמְתַקִּ֔ים וְכֻלּ֖וֹ מַחֲמַדִּ֑ים זֶ֤ה דוֹדִי֙ וְזֶ֣ה רֵעִ֔י בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלִָֽם"

למה במילה ממתקים אין דגש לאות תיו, הרי המם השניה במילה ממתקים היא בשווא נח?

למישהו יש תשובה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה