- הוסף לסימניות
- #301
סוף לא יכולה להיות מלעיל ולא מלרע, יש לה רק הברה אחת.כי אם מילת "סוף"היא מלעייל אז גם מילת "ימסוף", לא?
ימסוף יש בה שתי הברות: ים+סוף, והיא יכולה להיות או מלעיל או מלרע. ברירת המחדל של לשון הקודש זה מלרע.
סוף לא יכולה להיות מלעיל ולא מלרע, יש לה רק הברה אחת.כי אם מילת "סוף"היא מלעייל אז גם מילת "ימסוף", לא?
הבנתי!סוף לא יכולה להיות מלעיל ולא מלרע, יש לה רק הברה אחת.
ימסוף יש בה שתי הברות: ים+סוף, והיא יכולה להיות או מלעיל או מלרע. ברירת המחדל של לשון הקודש זה מלרע.
באופן כללי אכן כך הוא, ועם זאת - פעמים שגם שב"א נע יוגדר כהברה. ואכ"מ [עכ"פ, ודאי שלא ניתן להטעים 'בְיַם' בב'].שווא אינו הברה והוא רק משרת של ההברה שבאה אחריו, לעולם לא יוטעם שווא נא או חטף.
???לכל יושבי על מדין דפה
שאלה לי.
באחד תיקוני הקוראים שאצלי מצוין בפר' בשלח בסוף העמוד של השירה
שעמוד זה מסתיים במילת "קרא" עפ"י מסורה (והיינו שגם העמוד הבא לא מתחיל באות ו' כרגיל, אלא במילת "מרה")
ואילו בשאר התיקונים (סימנים) זה לא מופיע, אלא כרגיל, העמוד הבא מתחיל במילת "וילונו".
האם זה מסורה?
מסורה זה לא דבר שמוסכם על הכל בכל?
אתמהה...
כעיקרון, מדובר במחלוקת אודות פירוש 'בי"ה שמ"ו'.
כך אני שואל...מהי כוונת השאלה? אופן נגינתו?
הכיצד "מצטטים" נגינה?כל אחד כפי קבלתו ממי שלימדו. קשה לתת בזה כללים (אף שב'תורת הקורא' נוהג לצטט את דברי הפוסקים על אופן הנגינה של טעמים נדירים, אך נראה כי אין בכך תועלת רבה...).
אני לא שמעתי מישהו מקצר, אדרבה כולם מאריכים בזה באורך כמו של פזר.הניגון המוכר מפריע מאוד כי הוא ארוך מידי וזה נשמע טעם מפסיק, מישהו [וסליחה מכבודו שאינני זוכר את שמו] אמר לי שהסיבה היא שבניגון המרכא-כפולה מכניסים גם את הטפחא, צריך להוריד את התוספת של הטפחא
השבוע יש 'מרכא כפולה', איך מטעימים אותו?
על הכל יש לך בקול הלשון
Kol Halashon
www.kolhalashon.com
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים