דרוש מידע עושק במוסדות החינוך

  • פותח הנושא nori
  • פורסם בתאריך
מצב
הנושא נעול.
עדיין, היא עובדת בחודש הזה עבודה קלה מהרגיל, ומקבלת עליו משכורת כרגיל.
רק מה? הכפילות של תקצוב כפול עבור יולי, לא הגיעה אליה. שזה עצוב מאוד אבל לא משהו שהציבור יקום ויזעק עליו.
למה עבודה קלה מהרגיל?
רקלנסות להושיב ילדים שמבחינתם חופש עכשיו כבר גומר
שלא לדבר על להפעיל אותם....
 
חברה, נא להפסיק לדאוג לגננות.הן זן נכחד. בהרבה סמינרים המגמה הזאת נסגרה ואנחנו לקראת שוקת שבורה לחינוך ילדינו. כמו בחינוך הכללי... רק מי שהיא עם לקות למידה משמעותית תסכים לעבוד בתחום הזה.
משמח...
אולי אלו שלמדו גננות יקבלו סוף סוף גן במקום המדפיות שלהם שלימדו אותם איך להיות גננות ועדיין מאיישות את המשרה.... כמעט שלושים שנה...
נכתב בהומור ולא ציניות חלילה...
 
לא הבנתי...
בכל אופן, במקרה הספציפי הזה,
שגננת בכל מקרה צריכה לעבוד בחודש הזה,
וזה לא דורש ממנה כלום חוץ מהסכמה שישתמשו בשם שלה.
זה רק צרות עין ושנאת חינם.

אם זה היה דורש ממנה מאמץ ניכר,
היא היתה צודקת, ומכיוון שאין זה כך,
זה רק דעות קודמות שלנו, ותסכול ואולי קצת קנאה
כך שאין ענין להתווכח.


ולמה ברור שמגיע לה כפילות של משכורת?
בגלל שיש כזה מושג בעולם?
בגלל שלמנהל יש אפשרות לקבל תוספת תקציב?
כל עוד האשה הזאת לא צריכה לעבוד יותר, זה לא עושק שלא להוסיף לה במשכורת.
למה ברור לה ?
כי התקציב ממוען לה
למה ברור למנהל שהוא יכול לקחת לה את זה
זה חוסר צדק שזועק לשמים
כמה שאני שומעת את זה אני לא נרגעת
שלא לדבר מה הם עושים עם הכסף(הלחם והחלב שהם גזלו מהעובדת)
 
וזה לא דורש ממנה כלום חוץ מהסכמה שישתמשו בשם שלה.
זה רק צרות עין ושנאת חינם.
אהמממ
שימוש בחשבון הבנק שלה, בת.ז שלה, זה כלום בעיניך?
מכירה מישהי שישבה בכלא כי עשו איתם כאלו משחקים, הן קבלו כספים והעבירו אותם למוסד.
ואיכשהו גם היא קיבלה כמה חודשים.
 
נערך לאחרונה ב:
אני בתור אמא לילד בחיידר רוצה לקבל חודש ללא שכר לימוד או שיפוץ ומתקנים לגן
למה שנצטרך לשלם לחיידר כ"כ הרבה והגננת תקבל כפול??
למה למתווך דירות צריך לשלם ככ הרבה בכסף הזה יכולים לקנות עוד רהיט לבית
למה לבעל אולם צריך לשלם ככ הרבה בכסף הזה יכלו לאבזר יותר טוב את הזוג הצעיר
למה? כי זה השכר שמקובל לתת לעבודה שלהם
והכסף שהמורה/גננת מקבלת לקייטנה לא קשור בשום אופן לשיפוץ הגן
אולי את תתרמי מהכסף שלך כדי לשפץ את הגן מה ההבדל
 
זה לא נכון.
היא לא עובדת של משרד החינוך, היא עובדת של הבעלות.
ומשרד החינוך מודע לזה שבמגזר שלנו יש יותר ימי עבודה בפרט אצל הבנים.
וזה בסדר ומאושר מצידם!!
אין בעיה בזה שיש יותר ימי עבודה - בתנאי שמשלמים משכורת נוספת על העבודה בימי החופשה.
על פי חוק תקנות חינוך ממלכתי:
מוסד חינוך לא יוכרז כמוסד מוכר אלא אם נתמלאו תנאים אלה:
משכורות המורים והעובדים במוסד יהיו לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים שאינם כלולים בתכנית החדשה.
והעובדת הזאת, החלה את עבודתה על סמך התנאים הללו,
אף אחד לא חייב אותה לבוא ולעבוד במוסד הזה ובבעלות הזאת.
זה לא חכמה להסכים לכל התנאים לפני שמקבלים את העבודה
ולהתלונן על עושק אחרי שכבר יושבים טוב...
כאילו יש לה ברירה - כשלימדו אותה לתואר שמועיל רק לגנים חרדיים, ובאופן מופלא - מחצית מהגנים החרדיים הם גני חיידר.
לא ראיתי שבקורונה, עובדות התלוננו ששינוי בסדרי העבודה
זה עושק מצד המעביד, גם אם זה היה לא קל והרבה יותר מורכב
נשים השאירו ילדים בבית ויצאו לעבוד עם כל הקושי,
או לחילופין עבדו מהבית למרות הטרוף הלא נורמלי שהיה.
מישהו פתח עבורם אשכול שמגיע להם כפל משכורת וכדו'?
אם על פי חוק המעביד היה עושה דבר אסור - הן בהחלט היו מתלוננות.
ומענין,
אם המוסדות יחליטו שהם מווים את ימי הלימוד למגזר הכללי
ולכן השנה חוזרים ללימודים רק לפי ראשון בספטמבר
מה ההורים יגידו על המורים/גננות האלה שלא מכינים את הילדים לחגים..
הכי קל זה פשוט להתלונן.
הם יגידו בדיוק מה שהם אומרים על בתי הספר והגנים של הבנות - כשבשנה הזו ובשנה הבאה יש רק 4 ימי לימודים לפני ראש השנה.
ובלי כל קשר:
לפני שדורשים להשוות את שכר הגננות למגזר הכללי,
ראוי לודא שכל התקצוב מושווה.
אפילו המוכש"ר אינו מקבל תיקצוב זהה לממלכתי.
אף אחד לא דרש להשוות את השכר. סך הכל ביקשו שלא לדרוש מהגננות לעבוד בימי החופשה, בלי תשלום נוסף.
לא יודעת למה הכי קל זה לשפוך את הכעס על מנהלים.
עדיין לא ראיתי אפילו אשכול אחד שנפתח על העושק של בתי חולים.
שמתוקצבים עבור כל יולדת על 3 ימים מלאים של אשפוז,
אבל מחשיבים אפילו שעתיים ליום שלם ומשחררים יולדות הרבה לפני...
ואם הם עוד יותר רוצים לזרז הליכים הם גם נקראים טובים שמעניקים יום חינם בבית החלמה..
כי זה שליש מהתקציב של יום במשרד הבריאות מתקצב עבור יולדת שמאושפזת..
אתם בהחלט מוזמנים לפתוח.
וכמובן שאין מה להשוות שהות של עוד כמה שעות ביום בבית חולים, לבין סכומים של ארבע ספרות שנגנבים על ידי המנהלים.
 
אגיד לך את האמת.
רק בגילי המתקדם, אחרי שנים רבות של היכרות עם גני ילדות (מנהל הרשת בטח בירך שהחיינו כשהעליתי את הקטנה לבית הספר והפסיקו לשמוע ממני...) - התחלתי להכיר את עולם החיידרים.

והוא עולם מדהים, בעיניי.

קודם כל, הם עובדים. פועלים. פתוחים. יום יום. חנוכה. איסרו חג. קיץ. חורף. בחירות. יום העצמאות. המוסד פשוט פועל וקולט את הילדים. מחזיר אותם מחייכים, יודעים מה פרשת השבוע ומה מתחיל באות ל'. מה עוד אפשר לדרוש ממוסד חינוכי לגיל הרך?

מה שאצל הבנות עלה לי באובדן ימי עבודה אינסופיים, אצל הבן נפתר בקלות. קמים, הולכים לחיידר. עולם גברי נהיר ומובן. כיף של דבר.

מול כלליו של משרד החינוך, הגדושים בחופשים משונים, החיידר מבחינתי הוא מוסד הוגן. מוכנה בשמחה לשלם לו כמה שההנהלה קבעה, כדי לקבל את התמורה ההולמת.

אל תרחמו עלינו, על הורי הבנים. אנחנו מוכנים לשלם גם על חודש יולי, ומצידי שהמנהל ייקח הכל לכיסו ויקנה שלושה ג'יפים שחורים, רק שימשיך להפעיל לנו את החיידר, המקום הקסום שמארח את הפעוטות יום יום בלי להתעייף.

אחרי טונות של קש שאכלנו מול גני הבנות והתנהלותם, מבחינתי חיידרים זו המצאה נהדרת. קחו את כספי, והמשיכו לתת לי שירות.

ולמשרד החינוך יש לי לומר: אל תרחמו עלינו, ההורים. שחררו את החיידרים מעולכם ומפיקוחכם. תנו לשוק החופשי להתנהל בגיזרת החיידרים (מה שלמעשה קורה גם עכשיו), זה רק ישפר את השירות לציבור ההורים והילדים.
כמדומני ששכחתם שיש כאן צד נוסף - של הגננות, שלמענן נפתח האשכול הזה.
 
אין בעיה בזה שיש יותר ימי עבודה - בתנאי שמשלמים משכורת נוספת על העבודה בימי החופשה.
בדיוק בגלל זה בתתי"ם מקובל כל השנים לשלם משכורת 13.

מנהלים טובים יודעים לתגמל יפה את הצוות.

מה שכואב כאן זה שאת הרעבעס והמלמדים והגננים אף מנהל לא יעז לנצל ולבקש ממנו כסף חזרה, וביום גיבוש או בימי עיון הוא יפנק אותם במתנה שווה.
אבל את הגננות אפשר לנצל ולבקש מהן להחזיר כסף. ועוד יהיו כאלו שיגידו: אז מה היא עובדת שלו.
נכון, ואלו התנאים המקובלים בשוק לעובדי הוראה שעובדים בחופש. כפל משכורת.
 
תהפעם אצל הבנות!
אותו דבר בשינוי מועט!
הנציגים אירגנו תקציב לקייטנות בחינם.
אלא שכל התקציב הולך למורות המפעילות המקורבות להנהלה, ופעילות לילדים שואפת לאפס.
מידיעה, אם קיבלו X ש"ח להפעלת הקייטנה, אז 0.95X ש"ח הוא בכיס המורות והשאר ל'טיולים'.
 
בדיוק בגלל זה בתתי"ם מקובל כל השנים לשלם משכורת 13.



מה שכואב כאן זה שאת הרעבעס והמלמדים והגננים אף מנהל לא יעז לנצל ולבקש ממנו כסף חזרה, וביום גיבוש או בימי עיון הוא יפנק אותם במתנה שווה.
אבל את הגננות אפשר לנצל ולבקש מהן להחזיר כסף. ועוד יהיו כאלו שיגידו: אז מה היא עובדת שלו.
נכון, ואלו התנאים המקובלים בשוק לעובדי הוראה שעובדים בחופש. כפל משכורת.

את הרבס מנצלים פחות,
אבל עדיין עם הרבה מאוד שטיקים וטריקים כמו כל עמותה בע"מ,
חייבים לתת קרן השתלמות, נותנים ומקזזים בשכר,
ימי מחלה וחופשה לא קיים, (אבל מקבלים גלובלי)
ועוד כמה,
 
חברה, נא להפסיק לדאוג לגננות.הן זן נכחד. בהרבה סמינרים המגמה הזאת נסגרה ואנחנו לקראת שוקת שבורה לחינוך ילדינו. כמו בחינוך הכללי... רק מי שהיא עם לקות למידה משמעותית תסכים לעבוד בתחום הזה.
התכוונת-נא להמשיך לדאוג לגננות?
חובה לדאוג לעושק הזה כדי שהם לא יהיו עם נכחד
 
בלת"ק
משתדלת לא להגיב כאן בפורום, אבל רגע לפני שאתם שולחים את כל המנהלים לכלא אני רוצה להבהיר כמה נקודות
לא יודעת מה קורה בכל המוסדות, אבל מהכירות אישית עם כמה מוסדות הכסף ממש אבל ממש לא מגיע לכיסו של המנהל
אלא נטו לטובת המוסד.
אם כל הכבוד למדינתנו המפרגנת, התקצובים רחוקים מלהשביע, מנסיון שלי כרכזת מה שקורה ברב המוסדות (אני מדברת על מוסדות יחסית קטנים) התקציב שמחזירות העובדות הולך ישירות לפעילות שוטפת של המוסד ובד"כ לכיסוי הקיטנה של בנות ז'ח', כי מי לדעתכן משלם את זה, ורגע לפני שאתם צועקים לי ההורים משלמים, אז ההשתתפות שלהם מכסה בקושי רבע עלות של מחנה, ומי שלא מאמין לי מוזמן להרים טלפון לחברות אוטובוסים ולאטקרציות ולבדוק עלויות...
ושוב, יכול להיות שיש מקומות שמתנהל אחרת, זה ההתנהלות שאני מכירה מקרוב ומנסיון אישי
אז מה
עדיין אין למנהלי המוסדות שום רשות להכריח את העובדות לגמול חסד עם התלמידות
הן רוצות קודם לגמול חסד עם משפחותיהן.
זה אכן בעיה רצינית כל נושא התקצוב ומכירה מקרוב את המצוקה הזו של המוסדות , אבל מוסד שבצורה שרירותית לוקח כסף שמגיע לעובדות שלו ומממן בזה הוצאות שלו עם כל הכבוד הראוי לו הוא גזלן. חד וחלק.
 
בדיוק בגלל זה בתתי"ם מקובל כל השנים לשלם משכורת 13.



מה שכואב כאן זה שאת הרעבעס והמלמדים והגננים אף מנהל לא יעז לנצל ולבקש ממנו כסף חזרה, וביום גיבוש או בימי עיון הוא יפנק אותם במתנה שווה.
אבל את הגננות אפשר לנצל ולבקש מהן להחזיר כסף. ועוד יהיו כאלו שיגידו: אז מה היא עובדת שלו.
נכון, ואלו התנאים המקובלים בשוק לעובדי הוראה שעובדים בחופש. כפל משכורת.
אני מכירה באופן אישי רעבעס בכיתת הגן ומחנכים של כיתות א'-ג' שהתבקשו לשמש כ"מדריכים" בקייטנה ולהחזיר את הכסף למנהל.
 
את המשפט הזה שומעים רבות גם על שדות ההוראה.
בינתיים החינוך העצמאי לא מקבל כל כך מהר מורות לתקן, ואפילו הפרוטקציונריות נאבקות על מעמדן...
אבל יותר טוב שם מפעם

פרנסה תמיד קשה, בכל התחמים, וגם המשכורות שם השתפרו עם כל מיני אופק חדש וכו

בחינוך הממלכתי גננת מקבלת פי שתיים מבחינוך הרגיל
 
למה למתווך דירות צריך לשלם ככ הרבה בכסף הזה יכולים לקנות עוד רהיט לבית
למה לבעל אולם צריך לשלם ככ הרבה בכסף הזה יכלו לאבזר יותר טוב את הזוג הצעיר
למה? כי זה השכר שמקובל לתת לעבודה שלהם
והכסף שהמורה/גננת מקבלת לקייטנה לא קשור בשום אופן לשיפוץ הגן
אולי את תתרמי מהכסף שלך כדי לשפץ את הגן מה ההבדל
אין לי בעיה אישית לשלם ובחפץ לב מפרגנת לכולם ומעדיפה שישלמו מאשר שיורידו שכ"ל
ולא קשור לדוגמאות שהבאת כי פה זה משהוא שנחת ללא סיכום מראש

הרי בתי הספר של החופש הגדול הם מ 2 הצדדים גם שכר לגננת וגם חינם להורים
למה מדברים פה רק על צד אחד?
הרי גם שכר הלימוד שמשולם ל 12 חודשים סוכם מראש בדיוק כמו משכורת הגננת
פתאום בא תקציב נוסף
אז או שישלמו לגננת כפול או שיורידו מההורים כי הגננת כבר מקבלת מהקיטנות ואין צורך בתשלום של מאות שקלים לחיידר
 
קיבלתי בונוס ממנהל החברה (הייטק) ואז המנהל הישיר שלי הודיע לי שאם אני לא מחזירה לו את הבונוס במזומן הוא מפטר אותי... ומראה לי את כל הקורות חיים שעומדות אצלו על השולחן...

סתם.....נראה לכם יקרה כזה דבר ????? בחיים לא!!!!!!!!!!
רק בציבור ובמוסדות החרדיים מסוגלים לעשוק לאור יום ולהצדיק את עצמם באין ספור תירוצים!!!!!
 
קיבלתי בונוס ממנהל החברה (הייטק) ואז המנהל הישיר שלי הודיע לי שאם אני לא מחזירה לו את הבונוס במזומן הוא מפטר אותי... ומראה לי את כל הקורות חיים שעומדות אצלו על השולחן...

סתם.....נראה לכם יקרה כזה דבר ????? בחיים לא!!!!!!!!!!
רק בציבור ובמוסדות החרדיים מסוגלים לעשוק לאור יום ולהצדיק את עצמם באין ספור תירוצים!!!!!
ואת יודעת למה?
כי לימדנו אותם שתיקה ופחד מהם.
שיקומו קבוצת גננות וירימו את הכפפה, פעם אחת, וזה אמור להספיק.
אחותי עבדה פעם במשרד חרדי שהחליט שהוא לא משלם לה על חגים.
היא תבעה אותו לבי"ד.
3 פעמים הוא לא הגיע.
הזימון הבא היה בבית משפט,
ואותו מעסיק זכה לממן לה הרחבה של 2 חדרים וסלון ללא לקיחת משכנתא/הלוואה.
והוא לא פיטר אותה, כי רק זה היה חסר לו,
להוסיף לעצמו עוד כמה מאות אלפי שקלים לתביעה...

אז עם כל הכבוד, וליבי עם הגננות, כי סליחה, אבל מותר להן לקבל כסף שמגיע להן ביושר, כי כך הוגדר בהגדרות התפקיד של הממונים למעלה,
אבל - שום אשכול לא יעזור, וחוץ מוויכוחי סרק לא יקרה כלום.
שפעם אחת תקומנה הגננות ותגדנה דיי לעוולה שעושים להן.
ואם צריך - אז גם הגיע הזמן להקים ועד עובדים, ולחסוך הרבה עוגמות נפש בדרך.
כי בסופו של יום אותן גננות ומורות מחנכות את דור העתיד שלנו, ואם להן לא תהיה הכרת הטוב - למי כן???
 
אין לי בעיה אישית לשלם ובחפץ לב מפרגנת לכולם ומעדיפה שישלמו מאשר שיורידו שכ"ל
ולא קשור לדוגמאות שהבאת כי פה זה משהוא שנחת ללא סיכום מראש

הרי בתי הספר של החופש הגדול הם מ 2 הצדדים גם שכר לגננת וגם חינם להורים
למה מדברים פה רק על צד אחד?
הרי גם שכר הלימוד שמשולם ל 12 חודשים סוכם מראש בדיוק כמו משכורת הגננת
פתאום בא תקציב נוסף
אז או שישלמו לגננת כפול או שיורידו מההורים כי הגננת כבר מקבלת מהקיטנות ואין צורך בתשלום של מאות שקלים לחיידר
אכן. זו גם חוצפה של החיידרים.
בגני הבנות הם לא מעזים לגבות על החופש.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

1837.

פרידריך פרבל
מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה