שיבושים שנכנסו לציבור מטעויות של זמרים

[אש קודש!]

בלת"ק
אם יש משהו שמעצבן אותי זה השיר ישי ריבו, גם כי אלך:
"גם כי אלך בגיא צלמות לבדי לא אירע רע לא אפחד כי אתה עמדי."
רבש"ע, אמנם זה עוזר לך לחרוז, אבל השיבוש הזה מוציא אותי מדעתי!
(לא ידעתי אם לעשות "גם כי..." או בלי...)

 

[מרובע]

בלת"ק
אם יש משהו שמעצבן אותי זה השיר ישי ריבו, גם כי אלך:
"גם כי אלך בגיא צלמות לבדי לא אירע רע לא אפחד כי אתה עמדי."
רבש"ע, אמנם זה עוזר לך לחרוז, אבל השיבוש הזה מוציא אותי מדעתי!
(לא ידעתי אם לעשות "גם כי..." או בלי...)

הרבה גדולי פייטנים חרזו כך

 

[אם לא תשאל איך תדע]

במוג לבב ובמנגינה...(ל' יגון ואנחה או מנגינה??)

כתוב במוג לבב ובמגינה...
לא כתוב מנגינה
שים לב הוספת אות למילה

מוג לבב - פחד
מוג: מלשון נמוג דהיינו נמס

ובמגינה
מגינת לב
רש"י. שבר לב
ורש"י מביא 2 שורשים למילה
1. מגן
2. יגון

 

[פינחס רוזנצוויג]

כתוב במוג לבב ובמגינה...

אגב
בשיר נאה זה יש שורה
'אלוקים תן במדבר הר/ הדס שיטה בראש תדהר'.
ואני לא יודע אם כך או
הדס שיטה ברוש תדהר.
לפי הגירסא הראשונה, הכוונה שבראש ההר שינתן במדבר יצמחו הדס ושיטה, ותדהר הוא שם ההר.
ולפי הגירסא השניה, הכוונה שאלוקים יתן במדבר, גם הר גם הדס גם שיטה גם ברוש וגם תדהר.

כמובן שהשורה מבוססת על ישעיה מא יט, 'אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן, אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו'.
לפי הגירסא הראשונה יש כאן משחק מילים להפוך את הברוש לבראש.
ואז כוונת המשורר כנראה לבית המקדש ולשבץ במובלע גם את הפסוק מישעיה ס יג, 'כבוד הלבנון אליך יבוא ברוש תדהר ותאשור יחדו לפאר מקום מקדשי'.

 

[סערצע]

אחרי החיבור של שלושת הפסוקים הנ"ל שמדברים ביציאת מצרים הוא מוסיף שהמשיח כבר מגיע.

כי הגאולה העתידה הושוותה בכמה ענינים לגאולתנו הראשונה, יציאת מצרים.
השיר בא לחזק את האמונה והציפי' לביאת משיח צדקנו.

שילוב זה של הפסוקים מתאר את תהליך ישועת ישראל לא כבריחה אלא כיציאה בראש מורם, ומתוך בטחון בה' המלווה אותם ומושיע אותם.

 

[סערצע]

הוא נהיה חולה בשבת או משהו?

לא.

 

[Goldidea]

לא.

תלמיד חכם בבחינת שבת.

 

[מ הלוי]

לא יודע אם זה קשור לכאן, אבל זה הרגיז אותי עד מאד....
יצא שעבור טריפ ישראלי של דודי קנופפלר עם שירים ישראליים כמו בין קודש לחול ואמא אם הייתי יכול של חנן בן ארי,
ובאמצע הוא שר כל הנחלים של קמפה...
לא יודע למה זה הרגיש לי שמישהו שם חשב שזה מילים מומצאות ולא ידע שאלו פסוקי קודש מקוהלת, ולא מתאים לשיר אותם במחרוזת שירי חול.

 

[פרויקטורית]

מָחֹה אֶמְחֶה ולא מחה תמחה

ממש לא
הנה הציטוט
שלחן ערוך - אורח חיים (מ)
עוֹד כָּתְבוּ שֶׁנָּהֲגוּ הַתִּינוֹקוֹת לָצוּר צוּרַת הָמָן עַל עֵצִים וַאֲבָנִים, אוֹ לִכְתֹּב שֵׁם הָמָן עֲלֵיהֶן, וּלְהַכּוֹתָן זֶה עַל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּמָּחֶה שְׁמוֹ עַל דֶּרֶךְ: מָחֹה תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק (דְּבָרִים כה, יט)

 

[מרובע]

לא יודע למה זה הרגיש לי שמישהו שם חשב שזה מילים מומצאות ולא ידע שאלו פסוקי קודש מקוהלת, ולא מתאים לשיר אותם במחרוזת שירי חול.

זה נראה לי בגלל הסגנון המוזיקלי ולא בגלל המילים, מי מסתכל היום על מילים, הם משמשים כקרדום לשיר בו.


כל הנחלים הולכים לים (נ"ל אל הים, לא כן?) ואז הוא קופץ ל"סוף דבר הכל נשמע".

 

[מרובע]

יש שלושה פסוקים:
א. אל תקצוף ה' עד מאוד ואל לעד תזכור עון הן הבט נא עמך כולנו:
ב. העל אלה תתאפק ה' תחשה ותעננו עד מאוד.
ג. שובה ה' עד מתי והנחם על עבדיך.


מישהו חיבר על זה שיר וחתך את פסוק א' לשנים, וחיבר את חציו השני לפסוק ב'.

"הן הבט נא עמך כולנו העל אלה תתאפק ה'..."

 

[וויינער יואל]

אלוקים תן במדבר הר/ הדס שיטה בראש תדהר'.

בדקתי בכמה סידורים שונים, ויש פסיק אחרי במדבר הר, ו"ברוש" כתוב ב-ו' ולא בא' [בראש]

 

[מ הלוי]

זה נראה לי בגלל הסגנון המוזיקלי

אני ממש לא מסכים.
הסגנון של קמפה רחוק עד מאד מהסגנון של כל שאר השירים שהזכרתי, ואכמ"ל.

 

[מרובע]

אני ממש לא מסכים.
הסגנון של קמפה רחוק עד מאד מהסגנון של כל שאר השירים שהזכרתי, ואכמ"ל.

השיר הספיציפי של כל הנחלים הולכים לים, גם הסגנון וגם המילים דומים לישראלי יותר מלשירים חסידיים אחרים.

 

[הלו קיטי קטן]

כל הנחלים הולכים לים (נ"ל אל הים, לא כן?) ואז הוא קופץ ל"סוף דבר הכל נשמע

יש לו הסבר על החיבור שנראה לי כתוב איפשהו שכמו שהנחלים הולכים בסוף לים כך בסוף כל מעשה האדם ישמעו כשיגיע למעלה

 

[הלו קיטי קטן]

הנה

 

[ץ]

ממש לא
הנה הציטוט
שלחן ערוך - אורח חיים (מ)
עוֹד כָּתְבוּ שֶׁנָּהֲגוּ הַתִּינוֹקוֹת לָצוּר צוּרַת הָמָן עַל עֵצִים וַאֲבָנִים, אוֹ לִכְתֹּב שֵׁם הָמָן עֲלֵיהֶן, וּלְהַכּוֹתָן זֶה עַל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּמָּחֶה שְׁמוֹ עַל דֶּרֶךְ: מָחֹה תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק (דְּבָרִים כה, יט)

זה ברמ"א תר"צ יז'
הנה הפסוק במלואו: וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ לְ֠ךָ֠ מִכׇּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהֹוָה־אֱ֠לֹהֶ֠יךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח׃ (דְּבָרִים כה, יט) בפסוקים 'מחה' מגיע רק יחד עם 'אמחה' "כִּֽי 'מָחֹה אֶמְחֶה' אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָֽיִם" (שמות יז יד) אפשר לשיר מָחֹה תִּמְחֶה וזה בסדר גמור, אבל חשוב לדעת שזה שילוב של פסוקים

 

[ץ]

1. מגן

? מה פירוש?

 

[ץ]

"מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח"
מורכב מ-2 פסוקים:

• כִּֽי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָֽיִם (שמות יז יד)
• תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּֽח (דברים כה יט)

יש להדגיש כך:

• כִּֽי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָֽיִם (שמות יז יד)
• תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּֽח (דברים כה יט)

 

[סערצע]

? מה פירוש?

פרש"י עה"פ איכה ג, סה: מְגִנַּת־לֵ֔ב. שבר לב, כמה דאת אמר "אֲמַגֶּנְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל"; "אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ". דבר אחר: "מְגִנַּת־לֵ֔ב" - אוטם הלב, צרה ואנחה אשר היא כמגן כנגד לבם. והמפרשו בלשון תוגה ויגון טועה, שאין נו"ן נופלת בו, שהנו"ן ביגון אינה שורש - אלא כגון נו"ן של המון, מגזרת "הָמ֣וּ ג֭וֹיִם", וכגון נו"ן של קלון, מגזרת 'נקלה', וכנו"ן של צָיון, מגזרת 'צי'', וכן נו"ן של שברון, מגזרת 'שבר' (וכגון נו"ן של שממון, שגעון - נ"ל שצ"ל. וק"ל).