לראשונה עריכה לבני חו"ל

  • הוסף לסימניות
  • #1
אבקש מבעלי נסיון:
א: מה המחיר המקובל אצלם לעבודה מקצועית פרפקט.
ב: מה נוסח המתקבל אצלם ביותר? (מתיבתא? שיעורי ר' שמואל?).
ג: עצות ותובנות ייחודיות לעבודה אצל הנ"ל.
תודה ענקית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
בהתייחס לארה"ב:

פרטי או במכון? במכון מתחיל באזור 18-20 דולר לשעה. בפרטי קצת יותר.

טיפ: לא לכתוב בעברית מסתלסלת ברמה גבוהה מדי. אף אחד שם לא יבין את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מקום שיש ביקוש לעבודות מבני א"י, ולא כל כך משנה המיקום.
עכשיו אני רואה גם שאתם בעצמכם מבני חו"ל, וכנראה לכן יש לכם מידע בזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מקום שיש ביקוש לעבודות מבני א"י, ולא כל כך משנה המיקום.
עכשיו אני רואה גם שאתם בעצמכם מבני חו"ל, וכנראה לכן יש לכם מידע בזה.
הענין הוא שבארה"ב יש הרבה מכונים, ורוב הציבור לא פונה למכונים בארץ. אינני יודע מה המצב במדינות אחרות כדוגמת אנגליה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
הענין הוא שבארה"ב יש הרבה מכונים, ורוב הציבור לא פונה למכונים בארץ. אינני יודע מה המצב במדינות אחרות כדוגמת אנגליה.
תוכל להסביר את דבריך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
הנוסח,

בכתיבה למדנית, צורת הדברים שם שכל המרבה בארמית ומטבעות לשון מחז"ל וספרי הקדמונים הרי זה משובח.
אם בארץ הכתיבה היא היכי תימצי להעברת המסר,
הרי ששם הניסוח הישיבתי הכבד והמתפלפל הוא ערך בפני עצמו (לעיתים יותר מהערך של התוכן...)

ולהכי רחש ליבי דבר טוב בבואי עם הספר, דהנה יש לחקור טובא בהך דינא, ובהקדם ביאור הדבר על מכונו יתיישב הדבר על מכונו כפתור ופרח.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
תוכל להסביר את דבריך?
'עורך ומבקר' מחפש בני חו"ל שמחפשים עורכים בני א"י. כתבתי שמרבית בני ארה"ב אינם מחפשים אחר בני א"י, אלא פונים למכונים מקומיים לצורך עריכת ספריהם (אא"כ הם מכירים מישהו ספציפי מארץ ישראל).

דווקא עלה במחשבתי לפתוח כאן (ארה"ב) מכון שהעורכים בו יהיו בני ארץ ישראל. לדעתי יש לזה מגוון יתרונות לכל הנוגעים בדבר, על פני שאר המכונים הרגילים דמתא שהעורכים בהם הם בני חו"ל. דא עקא שממחשבה למעשה יש כברת דרך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
יש את הגבירים החפצים בתורה וגדולה, וכפי שהגדיר בטוב טעם העורך הותיק:
הניסוח הישיבתי הכבד והמתפלפל הוא ערך בפני עצמו (לעיתים יותר מהערך של התוכן...):
ולהכי רחש ליבי דבר טוב בבואי עם הספר, דהנה יש לחקור טובא בהך דינא, ובהקדם ביאור הדבר על מכונו יתיישב הדבר על מכונו כפתור ופרח.....
אבל יש רבים שמוציאים ספרים עם תוכן הראוי לעלות על שלחן מלכים, ורוצים שניסוח והשפה יהיו תקניים, ולכן פונים המכונים לאנשי א"י הבקיאים בזה, וכמחשבתו של רבינו בעל הכוכבים:
דווקא עלה במחשבתי לפתוח כאן (ארה"ב) מכון שהעורכים בו יהיו בני ארץ ישראל. לדעתי יש לזה מגוון יתרונות לכל הנוגעים בדבר, על פני שאר המכונים הרגילים דמתא שהעורכים בהם הם בני חו"ל. דא עקא שממחשבה למעשה יש כברת דרך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
הנוסח,

בכתיבה למדנית, צורת הדברים שם שכל המרבה בארמית ומטבעות לשון מחז"ל וספרי הקדמונים הרי זה משובח.
אם בארץ הכתיבה היא היכי תימצי להעברת המסר,
הרי ששם הניסוח הישיבתי הכבד והמתפלפל הוא ערך בפני עצמו (לעיתים יותר מהערך של התוכן...)

ולהכי רחש ליבי דבר טוב בבואי עם הספר, דהנה יש לחקור טובא בהך דינא, ובהקדם ביאור הדבר על מכונו יתיישב הדבר על מכונו כפתור ופרח.....
אמרו לי שנוסח מתיבתא פשטני מתקבל יותר, זה לא נכון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
'עורך ומבקר' מחפש בני חו"ל שמחפשים עורכים בני א"י. כתבתי שמרבית בני ארה"ב אינם מחפשים אחר בני א"י, אלא פונים למכונים מקומיים לצורך עריכת ספריהם (אא"כ הם מכירים מישהו ספציפי מארץ ישראל).

דווקא עלה במחשבתי לפתוח כאן (ארה"ב) מכון שהעורכים בו יהיו בני ארץ ישראל. לדעתי יש לזה מגוון יתרונות לכל הנוגעים בדבר, על פני שאר המכונים הרגילים דמתא שהעורכים בהם הם בני חו"ל. דא עקא שממחשבה למעשה יש כברת דרך...
אבל המכונים בדר"כ לוקחים עורכים מבני א"י מכמה סיבות, העיקרית שבהם הוא שבני א"י זולים לעומת בני חו"ל וכנב"ב.
אגב, @Startl אם אתה מכיר שמות מכונים בארה"ב ופרטי התקשרות איתם, נודה לך אם תוכל להעלות לתועלת כולנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
דווקא עלה במחשבתי לפתוח כאן (ארה"ב) מכון שהעורכים בו יהיו בני ארץ ישראל. לדעתי יש לזה מגוון יתרונות לכל הנוגעים בדבר, על פני שאר המכונים הרגילים דמתא שהעורכים בהם הם בני חו"ל. דא עקא שממחשבה למעשה יש כברת דרך...
נוו..
קריינא דאיגרתא....
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אני עבדתי ועובד הרבה עם בני חו"ל. לענין סגנון הניסוח תלוי מי המבקש, אם הוא מבני סאטמר וסקווירא הוא יקפיד מאד שלא יהיה שום שימוש בעברית מודרנית, ואם הוא ליטאי או כל סוג של 'מודרני' ויש לו שאיפה שהחיבור יופץ בארץ, הרי שבמקרים רבים הוא ישמח מאד על עברית יפה ותקינה, כל זמן שיש בה 'נגיעות' של לשון ישיבתית.
אגב יש עוד הבדל בולט, אם כי אינו כלל גורף, שבני חו"ל, ובעיקר בעלי בתים, פחות חשוב להם אם מה שיצא בסוף זה בדיוק מה שהם התכוונו לומר או לא בדיוק, העיקר שיצא יפה וברור. זו לפחות תחושתי.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
אגב יש עוד הבדל בולט, אם כי אינו כלל גורף, שבני חו"ל, ובעיקר בעלי בתים, פחות חשוב להם אם מה שיצא בסוף זה בדיוק מה שהם התכוונו לומר או לא בדיוק, העיקר שיצא יפה וברור. זו לפחות תחושתי.
לא התנסיתי עם בעלי בתים, אבל עם אברכים ובני ישיבות זה כלל וכלל לא נכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אמרו לי שנוסח מתיבתא פשטני מתקבל יותר, זה לא נכון?
'מתקבל' - כן, 'יותר' - לדעתי לא,
(בחו"ל כמובן, המכונים בארץ בד"כ מחפשים סגנון פשטני).

לרוב אין בסגנון הישיבתי הכבד סתירה לכתיבה תקנית ויפה,
(למעט הטיות של זכר ונקבה במקרים מסוימים וכדו', ואכמ"ל),
ואדרבה אפשר לקיים שניהם.

ומה שכתבו לחלק בזה בין לקוחות אלו ללקוחות אלו, יפה כתבו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה