לראשונה עריכה לבני חו"ל

[קוביד]

אבקש מבעלי נסיון:
א: מה המחיר המקובל אצלם לעבודה מקצועית פרפקט.
ב: מה נוסח המתקבל אצלם ביותר? (מתיבתא? שיעורי ר' שמואל?).
ג: עצות ותובנות ייחודיות לעבודה אצל הנ"ל.
תודה ענקית.

 

[stars]

בהתייחס לארה"ב:

פרטי או במכון? במכון מתחיל באזור 18-20 דולר לשעה. בפרטי קצת יותר.

טיפ: לא לכתוב בעברית מסתלסלת ברמה גבוהה מדי. אף אחד שם לא יבין את זה.

 

[עורך ומבקר]

בהתייחס לארה"ב:

פרטי או במכון? במכון מתחיל באזור 18-20 דולר לשעה. בפרטי קצת יותר.

טיפ: לא לכתוב בעברית מסתלסלת ברמה גבוהה מדי. אף אחד שם לא יבין את זה.

איזה מכונים יש בחו"ל?

 

[stars]

איזה מכונים יש בחו"ל?

חו"ל זה מקום די גדול ויש בו הרבה מכונים. לאיזה מקום אתה מתכוון?

 

[עורך ומבקר]

מקום שיש ביקוש לעבודות מבני א"י, ולא כל כך משנה המיקום.
עכשיו אני רואה גם שאתם בעצמכם מבני חו"ל, וכנראה לכן יש לכם מידע בזה.

 

[stars]

מקום שיש ביקוש לעבודות מבני א"י, ולא כל כך משנה המיקום.
עכשיו אני רואה גם שאתם בעצמכם מבני חו"ל, וכנראה לכן יש לכם מידע בזה.

הענין הוא שבארה"ב יש הרבה מכונים, ורוב הציבור לא פונה למכונים בארץ. אינני יודע מה המצב במדינות אחרות כדוגמת אנגליה.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

הענין הוא שבארה"ב יש הרבה מכונים, ורוב הציבור לא פונה למכונים בארץ. אינני יודע מה המצב במדינות אחרות כדוגמת אנגליה.

תוכל להסביר את דבריך?

 

[עורך ותיק]

הנוסח,

בכתיבה למדנית, צורת הדברים שם שכל המרבה בארמית ומטבעות לשון מחז"ל וספרי הקדמונים הרי זה משובח.
אם בארץ הכתיבה היא היכי תימצי להעברת המסר,
הרי ששם הניסוח הישיבתי הכבד והמתפלפל הוא ערך בפני עצמו (לעיתים יותר מהערך של התוכן...)

ולהכי רחש ליבי דבר טוב בבואי עם הספר, דהנה יש לחקור טובא בהך דינא, ובהקדם ביאור הדבר על מכונו יתיישב הדבר על מכונו כפתור ופרח.....

 

[stars]

תוכל להסביר את דבריך?

'עורך ומבקר' מחפש בני חו"ל שמחפשים עורכים בני א"י. כתבתי שמרבית בני ארה"ב אינם מחפשים אחר בני א"י, אלא פונים למכונים מקומיים לצורך עריכת ספריהם (אא"כ הם מכירים מישהו ספציפי מארץ ישראל).

דווקא עלה במחשבתי לפתוח כאן (ארה"ב) מכון שהעורכים בו יהיו בני ארץ ישראל. לדעתי יש לזה מגוון יתרונות לכל הנוגעים בדבר, על פני שאר המכונים הרגילים דמתא שהעורכים בהם הם בני חו"ל. דא עקא שממחשבה למעשה יש כברת דרך...

 

[2u2]

יש את הגבירים החפצים בתורה וגדולה, וכפי שהגדיר בטוב טעם העורך הותיק:

הניסוח הישיבתי הכבד והמתפלפל הוא ערך בפני עצמו (לעיתים יותר מהערך של התוכן...):
ולהכי רחש ליבי דבר טוב בבואי עם הספר, דהנה יש לחקור טובא בהך דינא, ובהקדם ביאור הדבר על מכונו יתיישב הדבר על מכונו כפתור ופרח.....

אבל יש רבים שמוציאים ספרים עם תוכן הראוי לעלות על שלחן מלכים, ורוצים שניסוח והשפה יהיו תקניים, ולכן פונים המכונים לאנשי א"י הבקיאים בזה, וכמחשבתו של רבינו בעל הכוכבים:

דווקא עלה במחשבתי לפתוח כאן (ארה"ב) מכון שהעורכים בו יהיו בני ארץ ישראל. לדעתי יש לזה מגוון יתרונות לכל הנוגעים בדבר, על פני שאר המכונים הרגילים דמתא שהעורכים בהם הם בני חו"ל. דא עקא שממחשבה למעשה יש כברת דרך...

 

[קוביד]

הנוסח,

בכתיבה למדנית, צורת הדברים שם שכל המרבה בארמית ומטבעות לשון מחז"ל וספרי הקדמונים הרי זה משובח.
אם בארץ הכתיבה היא היכי תימצי להעברת המסר,
הרי ששם הניסוח הישיבתי הכבד והמתפלפל הוא ערך בפני עצמו (לעיתים יותר מהערך של התוכן...)

ולהכי רחש ליבי דבר טוב בבואי עם הספר, דהנה יש לחקור טובא בהך דינא, ובהקדם ביאור הדבר על מכונו יתיישב הדבר על מכונו כפתור ופרח.....

אמרו לי שנוסח מתיבתא פשטני מתקבל יותר, זה לא נכון?

 

[בן מיכאל]

'עורך ומבקר' מחפש בני חו"ל שמחפשים עורכים בני א"י. כתבתי שמרבית בני ארה"ב אינם מחפשים אחר בני א"י, אלא פונים למכונים מקומיים לצורך עריכת ספריהם (אא"כ הם מכירים מישהו ספציפי מארץ ישראל).

דווקא עלה במחשבתי לפתוח כאן (ארה"ב) מכון שהעורכים בו יהיו בני ארץ ישראל. לדעתי יש לזה מגוון יתרונות לכל הנוגעים בדבר, על פני שאר המכונים הרגילים דמתא שהעורכים בהם הם בני חו"ל. דא עקא שממחשבה למעשה יש כברת דרך...

אבל המכונים בדר"כ לוקחים עורכים מבני א"י מכמה סיבות, העיקרית שבהם הוא שבני א"י זולים לעומת בני חו"ל וכנב"ב.
אגב, @Startl אם אתה מכיר שמות מכונים בארה"ב ופרטי התקשרות איתם, נודה לך אם תוכל להעלות לתועלת כולנו.

 

[חכימא]

דווקא עלה במחשבתי לפתוח כאן (ארה"ב) מכון שהעורכים בו יהיו בני ארץ ישראל. לדעתי יש לזה מגוון יתרונות לכל הנוגעים בדבר, על פני שאר המכונים הרגילים דמתא שהעורכים בהם הם בני חו"ל. דא עקא שממחשבה למעשה יש כברת דרך...

נוו..
קריינא דאיגרתא....

 

[יונתן1]

אני עבדתי ועובד הרבה עם בני חו"ל. לענין סגנון הניסוח תלוי מי המבקש, אם הוא מבני סאטמר וסקווירא הוא יקפיד מאד שלא יהיה שום שימוש בעברית מודרנית, ואם הוא ליטאי או כל סוג של 'מודרני' ויש לו שאיפה שהחיבור יופץ בארץ, הרי שבמקרים רבים הוא ישמח מאד על עברית יפה ותקינה, כל זמן שיש בה 'נגיעות' של לשון ישיבתית.
אגב יש עוד הבדל בולט, אם כי אינו כלל גורף, שבני חו"ל, ובעיקר בעלי בתים, פחות חשוב להם אם מה שיצא בסוף זה בדיוק מה שהם התכוונו לומר או לא בדיוק, העיקר שיצא יפה וברור. זו לפחות תחושתי.

 

[stars]

אגב יש עוד הבדל בולט, אם כי אינו כלל גורף, שבני חו"ל, ובעיקר בעלי בתים, פחות חשוב להם אם מה שיצא בסוף זה בדיוק מה שהם התכוונו לומר או לא בדיוק, העיקר שיצא יפה וברור. זו לפחות תחושתי.

לא התנסיתי עם בעלי בתים, אבל עם אברכים ובני ישיבות זה כלל וכלל לא נכון.

 

[עורך ותיק]

אמרו לי שנוסח מתיבתא פשטני מתקבל יותר, זה לא נכון?

'מתקבל' - כן, 'יותר' - לדעתי לא,
(בחו"ל כמובן, המכונים בארץ בד"כ מחפשים סגנון פשטני).

לרוב אין בסגנון הישיבתי הכבד סתירה לכתיבה תקנית ויפה,
(למעט הטיות של זכר ונקבה במקרים מסוימים וכדו', ואכמ"ל),
ואדרבה אפשר לקיים שניהם.

ומה שכתבו לחלק בזה בין לקוחות אלו ללקוחות אלו, יפה כתבו.