דרוש מידע להוריד את הסטיגמות! כדורים פסיכיאטרים

[קוויק]

יש הרבה יותר פתיחות, אבל היא עדיין חלקית.
העולם החרדי יותר נפתח להתמודדויות הנפשיות הקלות, אבל להיפתח כלפי התמודדויות נפשיות מורכבות יותר עדיין אנחנו לא שם.
כדורי שינה וכדורי הרגעה וכו' נהפכו כיום לכדורים מאד נפוצים שכולם לוקחים אז זו לא בושה לקחת כדורים פסיכיאטריים דומים, אבל להכיל ולקבל לדוג' אדם שמתאשפז במיון פסיכיאטרי החברה שלנו עדיין לא במקום הזה.

לא דובר פה על אדם שמאושפז במחלקה פסיכיאטרית, אלא על דברים קלילים כמו חרדות, דיכאון וכפייתיות

 

[להיות כמו מים]

האמת? קראתי את ההודעה הראשונה, והרגשתי שהיא מלפני עשר שנים
אולי אני החיה בסרט, אבל בעולם שסביבי הנושא הזה הרבה יותר פתוח, מדברים, מתיעצים, לא מרגישים לא נורמלים, ולא מחביאים אנשים מהסביבה.
נכון, לא שמים שלט על החולצה 'אני נוטל כדורים', אבל האובססיה של ההחבאה כבר פחות ופחות נמצאת
כמו שאת יודעת על חברה ועוד אחת ועוד אחת, ככה כולם יודעים על זאת וזאת... במיוחד שסטטיסטית האחוזים כל כך גבוהים, שזה לא משאיר כמעט פתח למשפחות שלמות להיות מנוטרלות מהמצב הזה, בכל משפחה זה קיים, בכל כיתה, בכל חברה, אחד מכל כמה אנשים שתספר להם, שטים איתך באותה סירה
יאמר לזכותנו (ולזכות כורח המצב לצערנו...) שהפתיחות היום הרבה יותר גדולה בענין.

מענין לשמוע
באיזו עיר את גרה?
צריך לשקול לעבור לשם...
כי בערים החרדיות הריכוזיות-זה לא כך.... כך לפחות לדעתי..

החברות שאני מכירה שנוטלות כדורים-מידיעה-רק אני יודעת והמשפחה המצומצמת!
מול כל השאר זה אסור ומפחיד
והאמת? אני מבינה אותן. זה להכנס לקטגוריה ...

בכל מקרה, שמחה לשמוע שזה לא כמו שחשבתי... (לפחות לא בכל מקום חרדי..)

 

[GRN]

לא דובר פה על אדם שמאושפז במחלקה פסיכיאטרית, אלא על דברים קלילים כמו חרדות, דיכאון וכפייתיות

לפי מה את קובעת מה קליל ומה כבד?
יש אנשים שמאושפזים במחלקה פסיכיאטרית, ואפילו סגורה, למספר ימים, וחיים אחר כך חיים "רגילים", ללא תרופות קבועות. ואחרים, שמעולם לא ראו מחלקה פסיכיאטרית מקרוב, אבל הocd או הדיכאון וכדומה משפיע מאוד על התנהלות כל החיים שלהם.

קליל וכבד יכול להיות הגדרה רפואית ויכול להיות הגדרה חברתית או הגדרות אחרות.
למה כוונתך?

 

[tzivya7]

חלק מהפחד נובע מבורות, מה זה בעצם אדם עם הפרעה נפשית? האם הכוונה למטורף שמאבד שליטה וזורק חפצים?
האם אפשר לצאת מזה? פעם היה ראיון ביתד עם הרב אריה מונק ואת החלק הכי מעניין לא היה כתוב שם...
ושאלת השאלות האם זה תורשתי?

 

[קוויק]

לפי מה את קובעת מה קליל ומה כבד?
יש אנשים שמאושפזים במחלקה פסיכיאטרית, ואפילו סגורה, למספר ימים, וחיים אחר כך חיים "רגילים", ללא תרופות קבועות. ואחרים, שמעולם לא ראו מחלקה פסיכיאטרית מקרוב, אבל הocd או הדיכאון וכדומה משפיע מאוד על התנהלות כל החיים שלהם.

קליל וכבד יכול להיות הגדרה רפואית ויכול להיות הגדרה חברתית או הגדרות אחרות.
למה כוונתך?

לא קובעת, מי אני ומי שמני
הגבתי פשוט, תקראי את הציטוט, היא רשמה 'העולם החרדי יותר נפתח להתמודדויות הנפשיות הקלות, אבל להיפתח כלפי התמודדויות נפשיות מורכבות יותר עדיין אנחנו לא שם', וזאת היתה תגובה על משפט שלי, אז עניתי לה שלא על כך דיברה פותחת האשכול.

ומסכימה איתך, לא חושבת שיש מקום להשוואות, באופן כללי, ובקשיים פרטיים בפרט.

 

[GRN]

לא קובעת, מי אני ומי שמני
הגבתי פשוט, תקראי את הציטוט, היא רשמה 'העולם החרדי יותר נפתח להתמודדויות הנפשיות הקלות, אבל להיפתח כלפי התמודדויות נפשיות מורכבות יותר עדיין אנחנו לא שם', וזאת היתה תגובה על משפט שלי, אז עניתי לה שלא על כך דיברה פותחת האשכול.

ומסכימה איתך, לא חושבת שיש מקום להשוואות, באופן כללי, ובקשיים פרטיים בפרט.

קבעת "קליל" ו"כבד", אבל ניחא

 

[משקפיים ורודות]

בלת"ק חלקי
חייבת לציין שבעולם החרדי יש קושי להכיל ולקבל שוני,
ברור שבחור בריא לא חייב לקחת בחורה עם חרדות,
אבל עצם החרדה והלחץ שיש להורים שמא מישהו יידע מזה
מלחיץ יותר ומקשה להתגבר.

מכירה מקרה מקרוב מאוד,
בחור שנטל כדורים למניעה של איזה צ'יסטה שהיתה לו בעבר,
בשידוכים הוא כ"כ פחד ונלחץ וסיפר רק בפגישה רביעית...
היום הוא נשוי ומשוחרר, אישתו והמשפחה שלה גרמו לו להבין שהבעיה לא בו,
זה משהו שהיה ויכול לקרות לכל אחד והוא לא מתבייש בזה בכלל (העובדה שאני יודעת מזה).

אני מעורבת יותר עם ציבור מסורתי דתי,
הם לא מתביישים לציין שלוקחים כדורים,
יש כאלה שרק לפעמים ויש על בסיס קבוע,
פתאום קלטתי כמה זה נפוץ ושימושי.

 

[GRN]

בלת"ק חלקי
חייבת לציין שבעולם החרדי יש קושי להכיל ולקבל שוני,
ברור שבחור בריא לא חייב לקחת בחורה עם חרדות,
אבל עצם החרדה והלחץ שיש להורים שמא מישהו יידע מזה
מלחיץ יותר ומקשה להתגבר.

מכירה מקרה מקרוב מאוד,
בחור שנטל כדורים למניעה של איזה צ'יסטה שהיתה לו בעבר,
בשידוכים הוא כ"כ פחד ונלחץ וסיפר רק בפגישה רביעית...
היום הוא נשוי ומשוחרר, אישתו והמשפחה שלה גרמו לו להבין שהבעיה לא בו,
זה משהו שהיה ויכול לקרות לכל אחד והוא לא מתבייש בזה בכלל (העובדה שאני יודעת מזה).

אני מעורבת יותר עם ציבור מסורתי דתי,
הם לא מתביישים לציין שלוקחים כדורים,
יש כאלה שרק לפעמים ויש על בסיס קבוע,
פתאום קלטתי כמה זה נפוץ ושימושי.

לדעתי, זה קשור לכך שהכל סובב סביב "שידוכים"
אז צריך להסתיר את כל ה"פגמים" כדי להיות יותר שווים בשוק.

 

[לאלה]

כמה דברים שחשוב להבהיר:

1. קיים מצב של אדם שמאושפז במחלקה פסיכיאטרית לתקופה מסוימת ובהמשך חי חיים נורמליים לגמרי ע"י איזן עם כדורים.

2. במניה דיפרסיה לדוגמא יש התקף מזעזע שיכול להימשך גם כמה שבועות עד שמתאזנים. אז גם אם אישה או איש או בחור זורקים חפצים, נוהגים באלימות, מחליטים שהם המשיח ואליהו הנביא. יש סיכוי גבוה מאוד שעוד חודשיים שלושה לא תרגישו בכלל שיש להם הפרעה פסיכוטית כלשהיא.

3. בחורה אם פגיעה עצמית לא אובדנית יכולה לדבר כרגיל ולהתנהג כרגיל ודקה אחר כך לחתוך את עצמה.

4. בשידוכים לא סתם מחלות נפש מרתיעות כל כך. חלק גדול מהן תורשתי.

5. לכל אדם באשר הוא אדם גם באמצע התקף פסיכוטי, גם בזמן שהוא קשור למיטה, גם בזמן שהוא מדבר שטויות הוא ראוי לכבוד. הוא אדם ויש לו צלם בדיוק כמונו. והוא שברירי בדיוק כמונו.

 

[אחד שתיים]

1. בציבור שלנו רוב האנשים יחביאו גם מחלה כמו קרוהן , כאילו גנבו אותה ממישהו..
2. למטפלות רגשיות האלטרנטיביות יש חלק מסויים במיתוס נגד הכדורים - היות ויש ניגוד אינטרסים וד"ל

 

[אחד שתיים]

3. בחורה אם פגיעה עצמית לא אובדנית יכולה לדבר כרגיל ולהתנהג כרגיל ודקה אחר כך לחתוך את עצמה.
ממש לא שכיח

4. בשידוכים לא סתם מחלות נפש מרתיעות כל כך. חלק גדול מהן תורשתי.
חלק קטן מאד שכיח - בעיקר המאני פסיכוטי ודיכאון קשה

 

[tzivya7]

@משקפיים ורודות אם את מתעסקת בתחום למה שלא תסבירי מה זה אומר בעיות נפשיות? מה חמור ומה יותר קל? ומה תורשתי ומה לא?
אם לאחד ההורים יש הפרעה נפשית יש סיכון שיעבור לילדים?

 

[לאלה]

@אחת שתיים פגיעה עצמית אכן לא שכיח.

מניה דפרסיה ונטיות אובדניות (ולא רק) שכיח מאוד ותורשתי.

 

[משקפיים ורודות]

@משקפיים ורודות אם את מתעסקת בתחום למה שלא תסבירי מה זה אומר בעיות נפשיות? מה חמור ומה יותר קל? ומה תורשתי ומה לא?
אם לאחד ההורים יש הפרעה נפשית יש סיכון שיעבור לילדים?

ממש לא מתעסקת בתחום!!
אני פשוט גרה באיזור מעורב,
עובדת עם נשים מסורתיות ודתיות,
שומעת על שכנות,
הכדורים היום נהפכו לדבר כמעט רגיל!
אחת העובדות שהבאתי לה למלא מסמך כלשהו על הצהרת בריאות,
כתבה מפורשות שהיא סבלה בתור נערה מחרדות והיתה מטופלת בכדורים,
היא לא התביישה להגיד לי שאחרי לידות היא לוקחת ופורחת ממש!

עוד מישהי שעברה תקופה לא פשוטה עם אביה שהיה חולה ונפטר,
הרגישה שהיא לא מסוגלת לחזור לשגרה,
המלצתי לה שתתייעץ עם רופא,
היא קיבלה כדור, היא בנאדם חדש,
ואני מכירה אותה אישית,
היא אמא לילדים, מסורה עובדת
לפעמים זה קושי פנימי.

אני לא מדברת על מקרים קשים כמו שציינו לפניי,
על אשפוזים, סכנת אובדן, זריקת חפצים,וכו'...

 

[אחד שתיים]

@אחת שתיים פגיעה עצמית אכן לא שכיח.

מניה דפרסיה ונטיות אובדניות (ולא רק) שכיח מאוד ותורשתי.

נכון אבל לעומת כלל נוטלי הכדורים מדובר באחוזים נמוכים

 

[א.ש. אמיתי]

מענין לשמוע
באיזו עיר את גרה?
צריך לשקול לעבור לשם...
כי בערים החרדיות הריכוזיות-זה לא כך.... כך לפחות לדעתי..

מסכים,
ויש כאן עוד רובד, בציבור החרדי, יש גם הרבה פחות מודעות לבעיות (למשל, אברך עם תסמיני דיכאון, הקרובים אליו בטוחים שזה 'משבר' חולף, ואם אין דברים מאוד חריגים, אף אחד לא חושב ללכת לכיוון של טיפול תרופתי), לעומת זאת בציבור הכללי, או אנשים עם יותר מודעות, אחוזים גבוהים מאוד צורכים תרופות נוגדות דיכאון וחרדה.

אם תהיה יותר הסברה (כמו שעשו עם בעיות של קשו"ר, ורוב האנשים שאני מכיר לא מתביישים בהפרעות הללו) ואנשים יכירו את התסמינים, יהיה קל יותר להפנים שכמו שכשכואב הראש לוקחים תרופה, כך גם כשיש כאבים בנפש לוקחים תרופה.

החברות שאני מכירה שנוטלות כדורים-מידיעה-רק אני יודעת והמשפחה המצומצמת!
מול כל השאר זה אסור ומפחיד
והאמת? אני מבינה אותן. זה להכנס לקטגוריה ...

כל עוד שההיכרות בין בני הזוג מתבצעת באמצעות שידוך (וטוב שכך), אין לזה תקנה, וזה גם הגיוני.

 

[להיות כמו מים]

חלק מהפחד נובע מבורות, מה זה בעצם אדם עם הפרעה נפשית? האם הכוונה למטורף שמאבד שליטה וזורק חפצים?
האם אפשר לצאת מזה? פעם היה ראיון ביתד עם הרב אריה מונק ואת החלק הכי מעניין לא היה כתוב שם...
ושאלת השאלות האם זה תורשתי?

אני אכן חושבת שבגלל הסטיגמה-אין בכלל איך להגיע לאנשים...
ואף אחד לא יודע להנגיש את זה בצורה ברורה...
קראתי סיפור של אחד הסופרים הידועים-הוא ספר שם על אישה פסיכוטית לחלוטין, שהשתוללה בבית.
בסוף הספור התברר שהיה לה דכאון לאחר לידה.
וזה לא הגיוני!!!! שסופר נורמלי יכתוב בכזאת בורות!
הוא פשוט אישר את הסטיגמה! שהיא שגויה כלכך!

אולי באמת הדרך להעביר מידע נכון ומדויק היא דרך ספרות? אולי כך אנשים באמת ידעו מה זה...
הייתי מצרפת כאן לפוסט את רותי קפלר-אבל אני לא יודעת איך עושים את זה...

 

[מריומה~]

אני אכן חושבת שבגלל הסטיגמה-אין בכלל איך להגיע לאנשים...
ואף אחד לא יודע להנגיש את זה בצורה ברורה...
קראתי סיפור של אחד הסופרים הידועים-הוא ספר שם על אישה פסיכוטית לחלוטין, שהשתוללה בבית.
בסוף הספור התברר שהיה לה דכאון לאחר לידה.
וזה לא הגיוני!!!! שסופר נורמלי יכתוב בכזאת בורות!
הוא פשוט אישר את הסטיגמה! שהיא שגויה כלכך!

אולי באמת הדרך להעביר מידע נכון ומדויק היא דרך ספרות? אולי כך אנשים באמת ידעו מה זה...
הייתי מצרפת כאן לפוסט את רותי קפלר-אבל אני לא יודעת איך עושים את זה...

את מכירה/הכרת מישהי בדיכאון אחרי לידה או יודעת לאילו מצבים זה יכול להגיע?
התיאור הזה לא כזה מופקע למי שנמצאת במצב קשה מאד

והנה - @Ruty Kepler

 

[shevi123]

בסוף הספור התברר שהיה לה דכאון לאחר לידה.

לצערינו, זה לא המקרה היחיד שדכאון אחרי לידה היה רק הסיפתח למצבים קשים הרבה יותר...
או שהיה טריגר להתפרצות בעיה קיימת נסתרת, אין לי מושג מה קדם למה
אבל זה קיים. מדברת ממקרים במציאות.
ובנוגע ל @Ruty Kepler , סומכת על עיתונאית יסודית כמוה שלא תעלה דברים לפני חקירות שתי וערב לעומק

 

[אמא ועוד..]

ובנוגע ל @Ruty Kepler , סומכת על עיתונאית יסודית כמוה שלא תעלה דברים לפני חקירות שתי וערב לעומק

הסיפור המדובר ממש לא היה שלה.
ב"שניה לפני האור' רותי תיארה מעולה גם אשה "נורמטיבית" שנפלה לדא"ל אבל ממשיכה את החיים התקינים בס"ד (-נחמי), ולעומתה אשה שאמנם הדיכאון הפיל אותה קשה אבל לאורך כל הסיפור הודגש שוב ושוב שיש שם רקע פסיכיאטרי והדיכאון הוא רק חלק קטן.. (-רותי)
ובצורה בה הוצג הסיפור המסוים הנ"ל נעשה רושם כאילו המקרים הקלאסיים של דיכאון אחרי לידה נראים כך, וזה ממש עשה עוול לקהילת המתמודדות עם התופעה ובני משפחותיהם! ורק תרם לסטיגמת ההפחדה שיש מול מקרה כזה, וכאילו הפתרונות היחידים והראשוניים זה הוצאה חוץ ביתית, אשפוז פסיכיאטרי ממושך וכד...
חבל.