שיבושים שנכנסו לציבור מטעויות של חזנים

[אין דברים כאלה]

טעות נפוצה, לא בפיסוק אלא בצורת האמירה-
אוהב עמו ישראל, ולא אויב ח"ו.

 

[סערצע]

שוכן עד, מרום וקדוש שמו ולא: שוכן עד- מרום

לאו דוקא. יעוי' ישעי' נז, טו.

 

[סערצע]

טעות נפוצה, לא בפיסוק אלא בצורת האמירה- אוהב עמו ישראל, ולא אויב ח"ו.

ועז"א במדרש (שהש"ר פ"ב, ד. ועד"ז בכ"מ):

אמר רבי אחא: עם הארץ שקורא ל'אהבה' - 'איבה', כגון 'ואהבת' - 'ואייבת', אמר הקדוש ברוך הוא "ודילוגו עלי אהבה".

 

[סערצע]

ולא כמנגינה של ליל שבת משה ובני ישראל לך ענו שירה - בשמחה רבה ואמרו כולם.

שמעתי כו"כ המנגנים לנכון.

 

[שלג קל]

@סערצע
לא קשור לכאן - אבל מעניין אותי

מאיפה כל הידע? הכל בראש? או שיש לך איזה תוכנת חיפוש מיוחדת?

זה מדהים המקורות שאתה מביא לכל נושא.

 

[סערצע]

מאיפה כל הידע? הכל בראש? או שיש לך איזה תוכנת חיפוש מיוחדת?

בד"כ, ידע מוקדם. כמובן שאטרח לוודא כי הציונים מדויקים הם טרם פרסומם... דבר המוסיף על הידוע משכבר.

 

[שלג קל]

בד"כ, ידע מוקדם. כמובן שאטרח לוודא כי הציונים מדויקים הם טרם פרסומם... דבר המוסיף על הידוע משכבר.

ידע מדהים! זכרון מדהים!
וואו!

גם הניסוחים מאד מרשימים!

 

[אפכא מסתברא]

ועז"א במדרש (שהש"ר פ"ב, ד. ועד"ז בכ"מ):
אמר רבי אחא: עם הארץ שקורא ל'אהבה' - 'איבה', כגון 'ואהבת' - 'ואייבת', אמר הקדוש ברוך הוא "ודילוגו עלי אהבה".

שמעתי כמה וכמה (שלא יאהבו אם יכנו אותם 'עם הארץ') מבטאים ככה, בפרט ירושלמים שהאות ה"א מחוקה מפיהם (להוציא את הפעמים שהם אומרים ה"א במקום אל"ף, כגון 'הגודת ישרהל')...

 

[סערצע]

אכן, זו בעי' ירושלמית בעיקרה, ומשם נתפשטה ברחבי הארץ הקדושה.

עכ"פ, לא גרע מבני בית־שאן הנזכרים בגמרא (מגילה כד, ב - ומשם לטושו"ע סי' נג, ועוד).

 

[גלגל הצבעים]

על סמך מה אתה קובע בכזאת קלות שכולם טועים?
בוא ואציג בפניך פירוש של כמה קטעים מתוך הפזמון וכל מאמינים [ממה שקיבלתי מרבותי] ותראה את הקשר:
"וכל מאמינים שהוא דין אמת, ההגוי באהיה אשר אהיה".
אם תכפיל "אהיה" ב"אהיה" (21*21) תקבל 441 שהוא גימטריא "אמת". ולכן השם "א-היה אשר א-היה" רומז שהוא דיין אמת.

נמשיך: "וכל מאמינים שהוא היה הוה ויהיה, הודאי שמו כן תהלתו".
היינו, "ודאי" בגימטריה "אהיה", ו"הודאי" בגימט' שם הויה, שני השמות הרומזים להיותו "היה הוה ויהיה", וממילא "הודאי שמו" מגלה שהוא היה הוה ויהיה.

מנהג ישראל תורה, ואין לנו לזלזל בו מחוסר הבנה.

כל הפיוטים שרים בצורה ממש משובשת, לא יתכן שזה קרה עקב טעות כי משבשים את זה ממש בכח, למשל מלך עליון, ולבוחן לבבות, ועוד כולם.
ראיתי פעם שאומרים שזה כדי לבלבל את השטן... זה יותר הגיוני, כי אין סיבה הגיונית לשיבושים 'בדווקא' שכאלה.

 

[ברוך הוא]

כל הפיוטים שרים בצורה ממש משובשת, לא יתכן שזה קרה עקב טעות כי משבשים את זה ממש בכח, למשל מלך עליון, ולבוחן לבבות, ועוד כולם.
ראיתי פעם שאומרים שזה כדי לבלבל את השטן... זה יותר הגיוני, כי אין סיבה הגיונית לשיבושים 'בדווקא' שכאלה.

יכול להיות שהמקור ממגילת אסתר שבני המן כתובים בסדר כזה
איש ואת
פרשנדתא ואת
דלפון ואת וכו'

 

[גידל]

טעות נפוצה, לא בפיסוק אלא בצורת האמירה-
אוהב עמו ישראל, ולא אויב ח"ו.

ראיתי כתוב בשם החזו"א שלא ענה אמן אחר ש"ץ שאמר מלך אויב צדקה ומשפט

 

[ברוך הוא]

טעות נפוצה, לא בפיסוק אלא בצורת האמירה-
אוהב עמו ישראל, ולא אויב ח"ו.

גם "מלך מיולל בתשבחות"

 

[אין דברים כאלה]

ימלוך ה' לעולם, אלוקיך ציון לדור ודור, הללוקה
ולא ימלוך ה' לעולם אלוקיך ציון, לדור ודור הללוקה שמשנה את כל משמעות הפסוק.

 

[ברוך הוא]

אני שמעתי כאלו שניגשים בשבת בבוקר להודו ואומרים בסוף רננו צדיקים "יהי חסדך ה' אלקינו כאשר יחלנו לך" במקום "חסדך ה' עלינו". וזה ממש שם שמים לבטלה.

 

[סערצע]

שמשנה את כל משמעות הפסוק.

ועדיין...

בסו"ס 'אבן שלמה' (הפירוש הוא מרבי אברהם בן הגר"א):

 

[ץ]

במוסף לר"ה:
הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲ‍רַחֲמֶנּוּ נְאֻם יי.
הה"א בחטף פתח והבי"ת רפה כי זה לא ה"א הידיעה המביאה דגש אחריה אלא ה"א השאלה שבדרך כללהה"א בחטף פתח ולכן הבי"ת רפה
ופירושו שהנביא ירמיהו שואל האם הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם?? וזה המשך מהפסוק הקודם בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי...

 

[כתר מלוכה]

בקבלת שבת הרבה שרים : התנערי, מעפר קומי.

 

[לצדדין קתני]

בקבלת שבת הרבה שרים : התנערי, מעפר קומי.

עדיין לא מוציא את כללות העניין מהקשרו. שאלו יהיו הבעיות...

 

[מצפה ופועל לישועה]

במוסף לר"ה:
הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲ‍רַחֲמֶנּוּ נְאֻם יי.
הה"א בחטף פתח והבי"ת רפה כי זה לא ה"א הידיעה המביאה דגש אחריה אלא ה"א השאלה שבדרך כללהה"א בחטף פתח ולכן הבי"ת רפה
ופירושו שהנביא ירמיהו שואל האם הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם?? וזה המשך מהפסוק הקודם בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי...

אז למה מזכירים את זה ב'זכרונות' לטובה?