אתגר נספח כללי לאתגר החודשי #1: קומיקס

[מ. י. פרצמן]

שימו לב, הארכת דדליין!
מוצ"ש הבא - ערב חנוכה: כ"ג כסלו נובמבר 27.
מוקדש בהערכה לכל אלו שעדיין עובדים.

 

[BEYOND]

תודה על ההארכה.
העליתי את הסקריפט שלי,
עדיין עובדת עליו עם ציירת מוכשרת מהפורום השכן אז יתכנו שינויים...
אשמח לתגובות/הערות והארות

סצנה 1

פריים 1- פריים פתיחה רחב

נקודת המבט בתוך קהל נערים - פרחי כהונה.
רואים את אוריאל ואיתמר, תאומים זהים - מאחור. גובה זהה, פאות ארוכות.
מרחוק רואים כהן מאחורי דוכן, הכהן מכריז:

כהן: "והרביעי מארבעת הנבחרים,
שיזכה להאיר העזרה וירושלים בשמחת בית השואבה הוא
אוריאל בן אחיה הכהן---"



פריים 2
קלוז אפ אוריאל: מבוהל.


פריים 3-4 - דמיון בהקיץ*

פריים 3
אבא מאושר מחבק את אוריאל... אור האש במנורות, הזכות.

פריים 4
הגובה העצום של הסולם, כמה אוריאל קטן לעומתו.
הפחד של אוריאל רק מהמחשבה עליו.

*אופציונלי - פריים יחיד מלא אסוציאציות
לשיקול המאייר - העניין הוא המחשת הקונפליקט והרגשות של אוריאל,
הרצון לעלות להדליק את המנורות מול הפחד.





סצנה 2

פריים 5
אוריאל ואיתמר זה מול זה בפרופיל, קרובים מאד.
איתמר עיניו מאירות, מחייך, אוחז בכתפיו של אוריאל
איתמר: "זכית, אוריאל!"
אוריאל מביט בו בעצב.


פריים 6
קלוז אפ איתמר - דאוג
איתמר: "מה קרה?"


פריים 7
קלוז אפ אוריאל - מביט באיתמר, עצוב-חושש
אוריאל: "איך אעלה?"


פריים 8
ברק הבנה מכה באיתמר והוא מצטער נבוך.
איתמר: "הוי...
אבא - הוא כל כך יצטער"
אוריאל: "אני יודע"


פריים 9
רואים את ידו של איתמר אוחזת בזרועו/כתפו של אוריאל לעידוד
בועת דיבור(איתמר) "מקבלים תעצומות, אח"


פריים 10
אוריאל לא משתכנע. משפיל ראש מנענע לשלילה, עצוב.



סצנה 3

פריים 11 - פריים רחב ומואר
אבא שמח, זוהר. מחבק / נושק לאוריאל על מצחו
אמא לידו מחייכת. אוריאל סמוק ונבוך.
אבא: "אשרי שזכיתי, אשרי שזכיתי".
רואים הכל מנקודת מבטו של איתמר, הוא בגבו אלינו.




סצנה 4

פריים 12
חושך, אוריאל ואיתמר בבגדי שינה במיטות.
אוריאל עצום עיניים איתמר לא.
איתמר (לוחש, כתב דק מקוטע) : "ברגע האמת - תמיד נוכל להתחלף, אוריאל."


פריים 13
ראשו של אוריאל מסתובב חדות לאיתמר, (המום מהתעוזה)
אוריאל: "איתמר!"

פריים 14
איתמר נשען על מרפק ומסתכל על אוריאל.
איתמר: "אני אהיה שם, אם לא יהיה בך הכוח אעלה במקומך."
"לא תתבזה, ואבא לא יצטער"


פריים 15
קלוז אפ אוריאל מיוסר, עוצם עיניים.


פריים 16
איתמר: "אף אחד לא יזהה, אוריאל"


פריים 17
אוריאל (עיניים מצומצמות) :"אבא יזהה"


פריים 19
איתמר: "מרחוק לא.
ובעזרת הקל, אתה תעלה ותאיר, אוריאל."




סצנה 5

פריים 20
איתמר מסייע לאוריאל לקשור את כד השמן לגבו.
מלפף סביבו רצועה ארגמנית.


פריים 21

אוריאל עוצר את איתמר. (חיוור מאד)

אוריאל: "עלה במקומי, איתמר."

איתמר: (מתחנן, לחוץ מהרעיון פתאום) "יש בך הכוח, אוריאל"

אוריאל: "לא, איתמר. תפתח את הקשרים, מהר!"

איתמר: "אבל---"



פריים 22:
אוריאל (בחרדה, מרים קול-אותיות גדולות) : "תפתח!!!"


פריים 23:
איתמר (נושך שפה, מביט למטה על מה שקשר) :
"אני פותח"
"אני פותח"
ידו זזה לכיוון הנגדי – מתחיל לפתוח.




סצנה 6

פריים 24
"טאפ טאפ טאפ" – קול צעדים.
כפות רגליים הולכות על רצפת שיש, בגד כהונה לבן ארוך.


פריים 25
איתמר מרים את עיניו


פריים 26
איתמר רואה מעבר לגבו של אוריאל את אבא.


פריים 27
אוריאל ואיתמר עומדים מול אבא. הרצועה כמעט כולה על הרצפה,
איתמר עוד מחזיק את הקצה בידיו.
אבא (מחייך) :"בניי! אשרי שזכיתי, בני האחד עולה להאיר והשני מסייע בעדו בלב שלם!"


פריים 28
אוריאל ואיתמר סמוקים ונבוכים עד העצם


פריים 29
אבא (קורן וזוהר) : "אוריאל, רציתי לברך אותך!"


פריים 30
ידיו של אבא מונחות על ראשו של אוריאל.
אוריאל שולח מבט קטלני לצד של איתמר.


פריים 31
אבא מברך את אוריאל בריכוז וכוונה: (עוצם עיניים וגם אוריאל)
אבא: "יברכך השם וישמרך, יאר השם פניו אליך ויחונך ישא... וישם לך שלום"
אוריאל ואיתמר: "אמן"


פריים 32 33– מועתקים מ31,
אבא ואיתמר באותה תנוחה של ברכה. הזמן כביכול מתארך, קופא.


פריים 34
איתמר בין אבא לאוריאל מעביר מבט תוהה, מה קורה כאן.


פריים 35 – פריים רחב
אבא (בכוונה עצומה ) : "אוריאל בני, אוריאל בני... עלה למעלה, עלה והאר"
ממשיך לברך קול מתנגן (כתב מנוקד שנע בגלים, תווים ברקע)
"לִבְּךָ יֶהְגֶּה תְּבוּנָה... עַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁירוּ נֶגְדְּךָ... פְעָמֶיךָ יָרוּצוּ לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי עַתִּיק יוֹמִין...
ופָנֶיךָ... פָנֶיךָ יַזְהִירוּ כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ."


פריים 36
אבא מלטף את פאותיו של אוריאל, הם מביטים זה בזה.
אבא (מחייך) : "כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ."
אוריאל מחייך



סצנה 7

פריים 37
איתמר שוב מסייע לאוריאל לקשור את כד השמן. אוריאל חיוור קצת. אבא ברקע


פריים 38
אבא ואיתמר מביטים באוריאל שמתרחק מהם עם הכד על גבו, נכנס לעזרה.
אוריאל מקרוב, אבא ואיתמר מרחוק.


פריים 39 – דאבל פריים צר
ידו של אוריאל אוחזת בסולם
רגליו של אוריאל מתחילות לעלות בסולם


פריים 40 פריים רחב
מבט מלמעלה, לילה מואר באבוקות אש
אוריאל נושא אבוקה בגובה עצום, מחייך נרגש זוהר כולו, מבטו נשוא אל המנורה הדולקת.
למטה רואים את אבא ואיתמר, אולי גם את אמא בעזרת נשים.



סוף


*הסיפור לא מעוגן במקורות – מעבר להנחה שפרחי הכהונה שעלו להדליק את המנורות נבחרו באיזשהו אופן, ושהיה זה תפקיד מיירא למדי על פי המדרש.

 

[בת שבע אינגבר-הבלין]

עולם השקר​

1.
בית המשפט - הכרזה על כניסת השופט + כניסה שלו.
הבלטת נוכחות המגפיים של השופט.

2.
השופט יושב, הדיון כמעט נפתח, התובע והנתבע נראים נכלוליים.
שוב המגפיים של השופט בולטות בפריים.

3.
התובע מרצה את טענותיו בזמן שהשופט מסמן לנתבע 'למלא' את המגף שלו בכסף.

4.
הסצנה חוזרת על עצמה בזמן שהנתבע מגיב.

5. סוף שלב הטיעונים - מתחת לשלחן השופט שוקל איזה מגף כבד יותר.
בועת מחשבה: 'ימין שוקל יותר'.

6.
השופט פוסק לטובת הצד הימני.

7.
אחרי הדיון - השופט שופך את תכולת המגף ומגלה ששמו לו אבנים במקום מטבעות.

8.
השופט מחזיק אבן ומכריז: 'א-ב-נ-י-ם! איזה עולם שקר!'.



______________________

הקוביות לא מסודרות נכון, והאיורים סקיצה ברגע - לא אשמתי.
בנוסף - בריבוע #4 חוררתי בטעות גם את גרב ימין, איתו הסליחה.
צפה בקובץ המצורף 995795

יפה! כל הכבוד על תוספת האיורים!

 

[בת שבע אינגבר-הבלין]

נכנסתי לראות בקטנה - פתאום קולטת כמה נענו לאתגר
וזה עוד לא הסוף!
איזה יופי ואילו רעיונות
מחכה עד תאריך היעד לקרוא את הכל - בהצלחה לכולם

 

[מ. י. פרצמן]

@יוסף יצחק פ., קומיקס נהדר וסוחף!
רק לא הבנתי מה הקשר בין שני החלקים שלו. אלו לא שני סיפורים שבטעות חיברו ביניהם?

 

[יוסף יצחק פ.]

רק לא הבנתי מה הקשר בין שני החלקים שלו. אלו לא שני סיפורים שבטעות חיברו ביניהם?

הסצנה עם הסופגניות באה כהמשך לסצנה הראשונה, שם הבנות מגלות את הסופגניות.
אולי היה כדאי להוסיף כותרת: "לאחר ההדלקה".

 

[מ. י. פרצמן]

הסצנה עם הסופגניות באה כהמשך לסצנה הראשונה, שם הבנות מגלות את הסופגניות.
אולי היה כדאי להוסיף כותרת: "לאחר ההדלקה".

אבל אלו עדיין שני סיפורים שנים, שכל אחד מהם יכול להיות סיפור בזכות עצמו. גם אם מחברים אותם עם דבק, הם עדיין נותנים תחושה שהדביקו אותם בכוח. זה מה שהפריע לי בקריאה, ניסיתי להבין מה הקשר ביניהם.
זאת דעתי, וכמובן שהיא לא גורעת מאיכות הקומיקס, אלא רק מציינת שהוא עשוי להיות שתי יצירות נהדרות

 

[יוסף יצחק פ.]

תודה על הערה.
אני מקווה שזה עומד בכללים של האתגר.
בעזרת ה' אלמד לפעם הבאה תודה.

 

[אנטיפטרוסה]

צפה בקובץ המצורף 1012994

מבוסס על דם קר מאת יונה ספיר
הפרולוג

פריים 1
חוץ. חווילתו של פרופסור אודמן - לילה
רחבה קרה מתפרסת לתוך החשכה, ממוסגרת בעצים מרשרשים וחומת לבנים מרשימה. הדלת של הבית פתוחה אל חלל כניסה אפל.

קול ברקע: קחחחחחח

פריים 2
פנים. מבוא - לילה
חדר הכניסה ריק. גם המסדרון חשוך. בצד המסדרון דלת פתוחה למחצה חושפת אור מסכים בהבהב.

קול ברקע: קחחחחחח

פריים 3
רצועה צרה של חדר בקרה נחשפת מבעד לדלת הפעורה. מול המסכים נח ראשו של גבר על מושב, נדמה כישן.

קול ברקע: קחחחחחחחח

פריים 4
בסוף המסדרון דלת משרדית סגורה. על הקרקע לידו שוכב גוף שמוט. ידו הפשוטה אוחזת במכשיר קשר פועל. בוקע ממנו רחש לבן רדיופוני.

מכשיר הקשר: קחחחחחחחח

פריים 5
מגף עבודה כבד בועט במכשיר והרחש משתתק.

פריים 6
דמות כהה, בראד, פוסעת במסדרון ונעצרת ליד דלת משרדית. ידו מעיקה על הידית.

פריים 7
בראד (נשען על המשקוף) : ערב טוב, פרופסור.

מכתביית עץ מארחת על שולחנה מסך מחשב אפֶּל שמאיר על פניו של מבוגר מקריח. הפרופסור. פניו הדשנות בדרך כלל, נמתחות בחרדה.

פריים 8
פרופסור: בראד טרנר! אתה. אתה - לא יכול להיות כאן.

פריים 9
בראד: אז אתה יודע איך קוראים לי. עוד יחשבו שאנחנו חברים וותיקים, אתה ואני.

פריים 10
בראד נשען עדיין על המשקוף. ידו חושפת אקדח עם משתיקול.

בראד: אפשר להיכנס? תודה.
פרופסור (ידו האחת מוסתרת מאחורי השולחן) : מה אתה רוצה?

פריים 11
בראד: זאת השאלה, לא?

פריים 12
פרופסור: לא יהיה כל כך פשוט להרוג אותי.

פריים 13
בראד (מגלגל עיניים) :א ני לא הולך להרוג אותך.

פריים 14
בראד (מנופף באקדח באגביות) : לפחות, לא כרגע.

פריים 15
פרופסור: יש בחוץ אנשים ש -

פריים 16
מבט מלמעלה.

בראד (לוקח מספר פסיעות לתוך החדר) : אל תדאג, כבר טיפלתי בהם. אף אחד לא יפריע לנו.
פרופסור (שולף סכין ממגירה ואוחז בה מאחורי השולחן) : מה אתה רוצה?

פריים 17
בראד: יש לך מידע שאני צריך. זה הכל. ואף אחד לא צריך להיפגע.

פריים 18
בראד (הוא חושב לרגע) : ...מעבר לאנשים האלה בחוץ, כמובן.

פריים 19
פרופסור (יוצא מהשטח המוגן מאחורי השולחן) : אתה עושה טעות.

פריים 20
בראד: אני יודע בדיוק מה אני עושה.

פריים 21
פרופסור: לא, אתה לא יודע. אתה לא יודע איזה כוח אדיר עומד מאחורי. אתה צריך להודות על כל שנייה שאתה חי. קח את עצמך וברח מפה.

פריים 22
פרופסור: ברח רחוק, ואל תפסיק לרוץ.

פריים 23
בראד (צועד אל המכתבייה) : לא יהיה כל כך קל להעלים אותי, פרופסור.

מעבר עמוד

פריים 24
חוץ. חווילתו של פרופסור אודמן - לילה. הפריים מתפרס לרוחב מלא, בגובה שליש עמוד.
בראד יוצא מהבית כשקופסת מחשב תחת בית שיחיו, וטלפון צמוד לאוזנו.

בראד: גולדשטיין, יש לי כאן חומר בשבילך. תחכה לי, אני חוזר לבית.

פריים 25
פריים מתפרס לרוחב מלא, בגובה שני שליש עמוד.
בראד צועד לכיוון המצלמה. מאחוריו הבית מזדעזע ויורק אש אל השמים.

וואו!
רק על הלהמחיש את דם קר - כבר מגיע לייק ענק!
אהבתי מאוד את הפריים-ציור של בראד-צללית אל מול הפרופסור המקריח,
גדול, מביע מעולה את הסיטואציה. אפילו התנוחה שבה בראד נשען משדרת יופי את האדנות הרגועה שהוא חש, איש הצללים - אל מול הפרופסור המואר באור חולני, חיוור ומבועת.
אם יוצא גרסת קומיקס בסוף, אני חייבת אותה....
רק הערה בצד - לדעתי היה אפשר להשתמש בקומיקס אפילו טוב יותר, על חשבון אורך הטקסט. קחי כדוגמא את פריים 16 - למה לא לעשות אותו ככה:
בראד: 'להם אל תדאג' עם חיוך שטני, (מביע כבר את כל ההמשך של 'טיפלתי בהם'...) הפריים במבט מהצד - רואים אותו רוכן קדימה מול הפרופסור הנסוג אחורה בהבעה מבועתת, ששולף סכין מהמגירה תוך כדי - כמתואר.

 

[הגיבן]

....
בראד: 'להם אל תדאג' עם חיוך שטני, (מביע כבר את כל ההמשך של 'טיפלתי בהם'...) הפריים במבט מהצד - רואים אותו רוכן קדימה מול הפרופסור הנסוג אחורה בהבעה מבועתת, ששולף סכין מהמגירה תוך כדי - כמתואר.

תודה!
שיניתי במקצת את העלילה. בעיני הפרופסור הוא הנבל ולא בראד. אם היה משתף פעולה, היה יוצא ללא פגע מהסיפור, למרות שבראד מוצדק בזעמו כלפי הפרופסור.

שיניתי במקצת את העלילה. כמו שרואים כאן, אין את הקופסא המסתורית מהמקור, והשמטתי את המאבק האלים בין הדמויות.

ספוילר: על הסוף של דם קר

סיפור הרקע שלי לדמויות מבוסס על דם קר, אבל הכנסתי כמה שינויים:
בראד: היה אסיר בכלא, נדון למוות שלא בצדק. בכלא היו כמה משת"פים מושחתים עם ארגון סחר איברים מסתורי, שתכננו למסור את בראד לניתוח ממנו לא יקום, במקום להעניק לו את העונש שנקבע עבורו. בראד הצליח לשחד את אחד המשת"פים כדי להשתחרר ועוסק במרדף אחר ראשי הארגון.

הפרופסור: מדען כושל, רודף בצע וכבוד שכמעט שללו ממנו את הרישיון בזכות קונספירציות בהן תמך. הארגון הנ"ל הציע לו את מה שהוא רצה, בתמורה לעבודת מחקר שטותית הטוענת שאפשר להדפיס איברים. אף מקור מוסמך לא מאמין למחקר הזה, אבל זה מקבל סיקור נרחב מטעם המדיה, והארגון מנצל את זה כדי להלבין איברים שהם משיגים בעזרת משת"פים במערכת המשפט האמריקאית.

איך זה עובד? הפרופסור בוחר בפינצטה "תורמים" מתוך תיקים שמפרטים את מצבם הגופני/גנטי. את מרבית התיקים הוא מקבל מהצבא שמתעדים מידע כזה מטבע הדברים. הארגון דואג להרשיע את החיילים האלה, והם נידונים למוות, ישירות אל בית הכלא שמשתף פעולה עם הארגון. הפרופסור אינו המטרה של בראד, אלא האנשים שמעסיקים אותו. הוא לוקח את המחשב בתקווה שיצליח לחלץ משם את השמות.

 

[אינספריישן]

תודה!
שיניתי במקצת את העלילה. בעיני הפרופסור הוא הנבל ולא בראד. אם היה משתף פעולה, היה יוצא ללא פגע מהסיפור, למרות שבראד מוצדק בזעמו כלפי הפרופסור.

שיניתי במקצת את העלילה. כמו שרואים כאן, אין את הקופסא המסתורית מהמקור, והשמטתי את המאבק האלים בין הדמויות.

ספוילר: על הסוף של דם קר

סיפור הרקע שלי לדמויות מבוסס על דם קר, אבל הכנסתי כמה שינויים:
בראד: היה אסיר בכלא, נדון למוות שלא בצדק. בכלא היו כמה משת"פים מושחתים עם ארגון סחר איברים מסתורי, שתכננו למסור את בראד לניתוח ממנו לא יקום, במקום להעניק לו את העונש שנקבע עבורו. בראד הצליח לשחד את אחד המשת"פים כדי להשתחרר ועוסק במרדף אחר ראשי הארגון.

הפרופסור: מדען כושל, רודף בצע וכבוד שכמעט שללו ממנו את הרישיון בזכות קונספירציות בהן תמך. הארגון הנ"ל הציע לו את מה שהוא רצה, בתמורה לעבודת מחקר שטותית הטוענת שאפשר להדפיס איברים. אף מקור מוסמך לא מאמין למחקר הזה, אבל זה מקבל סיקור נרחב מטעם המדיה, והארגון מנצל את זה כדי להלבין איברים שהם משיגים בעזרת משת"פים במערכת המשפט האמריקאית.

איך זה עובד? הפרופסור בוחר בפינצטה "תורמים" מתוך תיקים שמפרטים את מצבם הגופני/גנטי. את מרבית התיקים הוא מקבל מהצבא שמתעדים מידע כזה מטבע הדברים. הארגון דואג להרשיע את החיילים האלה, והם נידונים למוות, ישירות אל בית הכלא שמשתף פעולה עם הארגון. הפרופסור אינו המטרה של בראד, אלא האנשים שמעסיקים אותו. הוא לוקח את המחשב בתקווה שיצליח לחלץ משם את השמות.

יואו בא לי לראות את זה כספר... וכמה שיותר מהר. @יונה ספיר זה בסדר?
פליז שכן. פליזזז שכן.

 

[הזדמנות]

@אבימי תודה רבה! שיפוט שלוקח את עצמו ברצינות ועדיין מתחשב מאוד
מודה שהופתעתי לטובה

הייתי שמחה להבין את העניין הזה של בניית העולם והאטמוספירה של הסיפור. איך אני יודעת אם אני רוצה שהיא תהיה קשוחה, חשוכה, מוארת וכו'? זה לא קשור למאייר?

 

[אבימי]

@אבימי תודה רבה! שיפוט שלוקח את עצמו ברצינות ועדיין מתחשב מאוד
מודה שהופתעתי לטובה

הייתי שמחה להבין את העניין הזה של בניית העולם והאטמוספירה של הסיפור. איך אני יודעת אם אני רוצה שהיא תהיה קשוחה, חשוכה, מוארת וכו'? זה לא קשור למאייר?

בשמחה. לכבוד הוא לי.
ֿאתם מתרגמים את התפיסה המופשטת של האירוע לאמצעים מוחשיים. יש אינסוף דרכים להציג אטמוספירה.
ֿנניח, לסצנה בה מודיעים למישהו שעסקיו קרסו.
ֿאפשר לעשות את זה על גדות נהר מלוכלך בלילה גשום ומר,
ֿאפשר לעשות את זה באמצע הפנינג שמח ועליז וצבעוני, שהאווירה תתנגש עם המאורעות, סוריאליסטית ומבלבלת.
. נסו משהו לא סתמי, אלא אמצעים שתומכים בסיפור (בדוגמה שלנו ח׳ושך, קור, גורל) או עומדים בסתירה אליו(צבעים שמחים, ילדים , צחוק)
ֿהמאייר מקבל את החזון שלך, ומתרגם אותו בשלל טכניקות ומגביר ומעצים או מחדד. אלא אם כן הצייר הוא כותב /שותף, ואז יש מקום לצייר ככותב. אבל מלכתחילה חשבו על המאיר כידא אריכתא בלבד, של הכותב.
כמובן שישנם קומיקסים שלא שמים שם דגש כלל, ורוצים שהסביבה תהיה ריאליסטי ומאוזנת לגמרי. ע,ע טינטין, ששם הרז׳ה נתן משקל שווה לחלוטין לכל דבר שהופיע בפריים, וזה לא מוריד מהמתח בכי הוא זה. אבל אני מניח שצריך להיות הרז׳ה בשביל זה.
ֿבהצלחה!

 

[הזדמנות]

בשמחה. לכבוד הוא לי.
ֿאתם מתרגמים את התפיסה המופשטת של האירוע לאמצעים מוחשיים. יש אינסוף דרכים להציג אטמוספירה.
ֿנניח, לסצנה בה מודיעים למישהו שעסקיו קרסו.
ֿאפשר לעשות את זה על גדות נהר מלוכלך בלילה גשום ומר,
ֿאפשר לעשות את זה באמצע הפנינג שמח ועליז וצבעוני, שהאווירה תתנגש עם המאורעות, סוריאליסטית ומבלבלת.
. נסו משהו לא סתמי, אלא אמצעים שתומכים בסיפור (בדוגמה שלנו ח׳ושך, קור, גורל) או עומדים בסתירה אליו(צבעים שמחים, ילדים , צחוק)
ֿהמאייר מקבל את החזון שלך, ומתרגם אותו בשלל טכניקות ומגביר ומעצים או מחדד. אלא אם כן הצייר הוא כותב /שותף, ואז יש מקום לצייר ככותב. אבל מלכתחילה חשבו על המאיר כידא אריכתא בלבד, של הכותב.
כמובן שישנם קומיקסים שלא שמים שם דגש כלל, ורוצים שהסביבה תהיה ריאליסטי ומאוזנת לגמרי. ע,ע טינטין, ששם הרז׳ה נתן משקל שווה לחלוטין לכל דבר שהופיע בפריים, וזה לא מוריד מהמתח בכי הוא זה. אבל אני מניח שצריך להיות הרז׳ה בשביל זה.
ֿבהצלחה!

נקודה למחשבה
תודה

 

[Reizy Esh]

שיפוט שלוקח את עצמו ברצינות ועדיין מתחשב מאוד

מצטרפת.
@מ. י. פרצמן @אבימי תודה.

 

[נ. גל]

@אבימי, תודה רבה על הציון המחמיא.
אשמח לדעת מה הבעיה בעלילה אצלי. זה שהיא דורשת ידע נרחב על התקופה?
כי בעיניי זו מעלה.

 

[BEYOND]

@BEYOND

סיפור מאוד ייחודי. מאוד אוהב את הדבר הזה כי יש פה שימוש בוויזואל אמוציונאלי עם פרספקטיבות נכונות. השתמשת בכלי הקומיקס כדי להעביר את הפחד, למשל, וזה מוצדק.

הפריים הראשון עמוס מאוד, אבל הוספת הערה שהמאייר יכול לעשות יד חופשית, כך שזה מעולה.

מצד פרקטי, אני כמאייר יכול לראות שהקומיקס הזה הולך להיות יקר, כי אלו סצנות יקרות מאוד להפקה: צריך להמחיש את העומס, הקהל, התחקיר ההיסטורי. עבודה רבה.

יש כאן שימוש מצוין במדיית הקומיקס, על מנת להעביר את האמוציות שבדרך כלל בטקסט רגיל אנחנו יודעים את העלילה. השימוש בקומיקס הוא לתת מימד נוסף מעבר למה שהטקסט יכול לעשות. כך שהשימוש במדיום נהדר ומקורי . זה בעצם מה שחיפשתי כשראיתי את האתגר הזה, אנשים שיודעים להשתמש בקומיקס כמדיום.

מקוריות: 9/10

שימוש מושכל במדיום:9.5/10

עלילה:9/10

@אבימי תודה רבה

ואיזה שיפוט שווה!
נותן המון רק לקרוא אותו
פידבק אישי לכל אחד, כנה, ישיר, ברור, שם אצבע על נקודות נכונות והכל ברוח טובה ומפרגנת
ניכר שהושקעה כאן מחשבה ושימת לב אמיתית

תודה

 

[אבימי]

@אבימי, תודה רבה על הציון המחמיא.
אשמח לדעת מה הבעיה בעלילה אצלי. זה שהיא דורשת ידע נרחב על התקופה?
כי בעיניי זו מעלה.

לא זכור לי שישנה בעיה...
אמרתי שתצטרך להביא שתפ עם אמן שלא יחפף בפרטי פרטים היסטוריים של לבוש וסביבה ואווירה. אחד עם יד חזקה מאוד לסגנון קומיקס ריאליסטי וקשוח. מראש אומר לך שיש בודדים בכל הארץ ובמגזר עאכוכ.

 

[נ. גל]

לא זכור לי שישנה בעיה...

אוקי... אז למה:

עלילה:9/10

לא שיש לי בעיה עם הציון, פשוט לדעת מה אפשר לשפר.

אמרתי שתצטרך להביא שתפ עם אמן שלא יחפף בפרטי פרטים היסטוריים של לבוש וסביבה ואווירה. אחד עם יד חזקה מאוד לסגנון קומיקס ריאליסטי וקשוח. מראש אומר לך שיש בודדים בכל הארץ ובמגזר עאכוכ.

אם אי פעם זה יצא כקומיקס בפועל... בעז"ה.

 

[הנף מקלדת]

@אבימי :שיחקתם אותה
מבט על קהל התלמידים כולם מוחים דמעה
תלמידים: היה כיף אבימי
אבימי יוצא, תלמיד מאוכזב עוקב אחריו בדרך לאוטו.

שאפו על הכל. חזור לקהילתנו.