א' עברה פיגוע כשהמתינה בתור למסעדה בירושלים.
התופת לא הסתיימה שם
היא רק התחילה
בסיוטי הלילה,
בפלאשבקים ביום
בהתקפי החרדה,
ברגישות הגבוהה למקומות הומים ולצפיפות אוכלוסין.
"זה מדהים איך היא השתקמה, לא רואים עליה כלום"
כך אמרה השכנה, לא שמעה עוד בום
אז שתדעו שא' סובלת מפוסט טראומה, בשיא
לא סתם הוסיפו לה לPTSD גם
C *
(יכול להיות גם שא' עברה פיגוע מסוג פגיעה,
וכל הנ"ל לגמרי מתאר גם אותה)
ב' נולד עם אוטיזם.
לפעמים היא צועקת
אצל אחרים היא שקטה
לא תמיד היא בולטת
יש מצב שהיא שקופה
הוא מוצף עד אימה
מצלילים, ריחות ומהומה
קשה לו, עד בלתי אפשרי
לראות את השני עד
ToM **
ואין לדעת מתי ואיך
זה יתפוצץ לו פתאום
ג' סובלת מפגיעה קשה במערכת אשר יצר.
ככה גזרה עליה חכמתו העליונה של הבורא
וזה מסב לה סבל בל יתואר
ובל ייראה.
לא תראו עליה דבר
אבל תור אצלה מוקצה
לא מחמת חסרון כיס אלא כיסא ***
לד' יש סוד אפל
כאופל היצורים המאיימים לחטוף אותו
אתם לא רואים אותם
אבל הם מתרוצצים במוחו
הוא לא יפגע בכם בשל כך
לא, לא עד כדי כך
אבל הם עלולים לפגוע בו
ולכן הוא חייב לעשות ויברח
ולא, זה לא יעזור לעמת אותו שזה דמיוני
ולא, לא תוכלו לדמיין עד כמה הוא סובל באמת
א' ב' ג' וגם ד'
מחזיקים בכיס כרטיס
הוא מקנה להם פטור אישי,
לעיתים + מלווה.
כתוב עליו גם השם הפרטי
אבל לא תמיד תדעו מי זה
כי א' ב' ג' או ד'
מעדיפים להגיש את הכרטיס בהיחבא...
באותו יקום ממש, ובמקביל
ייתכן אף שבדלת ממול
גרה לה גברת א',
לא כל כך בנחת
כי
3 מילדיה
ריטלין צריכים לקחת.
בתור בקופ"ח
עומד הרב ב'
אם הוא
יאחר לכולל
שכרו יקופח
ובעצם הוא כאן, ככל הנראה
מכורח מצוקה
הוא לא פה סתם מבלה
הוא זקוק לשירותי רפואה
[ ולכן במרחבים של בריאות, עפ"י חוק, כולם שווים בפני התור
ועומדים (או יושבים), לפי הסדר, מלפנים ומאחור ]
ג' עומדת להפסיד את האוטובוס
או אולי את החופה
הבייביסיטר כבר עצבנית
ויש לה משימה דחופה
היא קרועה מעייפות, נופלת מהרגליים
הלילה היה לבן, יצאו לו שיניים
היא רעבה מהבוקר, שחור לה בעיניים
הילדים צורחים בטלפון, צומחות לה קרניים
וד' הוא סתם טיפוס מאורגן
הוא מגיע לכל מקום תמיד בזמן
לא, זה לא מאובחן
אילו שהוא רגיש לזה מאז שהיה קטן
ואם התוכניות שלו
עומדות לזוז
זה מעלה לו לגמרי
את הפיוז
נכון,
הוא משתדל לעבוד על כך
ולהשתפר בכל מאודו
אבל קשה לו עדיין כל כך
אלוקים בשמים עדו.
א' ב' ג' וד' עומדים בשורה
רוצים כבר להגיע הביתה/לעלות על מגלשה/לאכול במסעדה
אבל הופס,
כרטיס מולם נשלף,
והסדר מוחלף.
זה מתחיל להרגיז,
אבל הם משתדלים לבלוע...
אבל כשמגיע אחד נוסף
גם להם כבר קשה לעמוד רגוע - - -
תראו אותם
אלו וגם אלו עומדים בשורה
תראו אותם
ועכשיו יש לכם בחירה
יש חוק של פטור מתור, הוא נחקק מצרכי ציבור
הוא מקנה לאדם עצמו ולפעמים בנוסף למלווה אחד בלבד
את האפשרות להימנע מהמתנה בתור.
לכולנו, כחברה, יש את הזכות לכבד את זה
לכל זכאי יש את החובה לא לנצל סתם את זה
לא, זה לא נועד לתת פיצוי לכל המשפחה
זה נועד לתת זכות שווה להיות שונה
זה נועד להשוות את הזכויות באופן כזה
כאימא לילד עם צרכים ייחודיים (במיוחד
)
אני משתדלת מאד להימנע משימוש בכרטיס ולצמצם זאת למינימום הכרחי
זה הרבה פעמים כרוך במאמץ גדול ובהשקעת משאבים וכוחות רבים
וזו זכותי וחובתי להשקיע את זה.
אני מזכירה לעצמי שזה לא הוגן לנצל את זכויותיו
על חשבון אחרים, על שלל צרכיהם הלגיטימיים בהחלט
זה לא הגון ולא הוגן
עם זאת, אני מזכירה לעצמי שזה לא תמיד הוגן להתחשב באחרים
ולהיות יפת נפש על חשבון צרכיו של הילד שלי
זה לא יפה ולא הוגן כלפיו.
הוא לא תמיד יוכל להשמיע את קולו
וזו המחויבות שלי
אני הופקדתי על שלומו ורווחתו
והנחות, אני יכולה לעשות רק לעצמי
אני כן רוצה לעזור לו, ככל שזה אפשרי
להרחיב את גבולות מיומנויות ההמתנה שלו
ואני גם רוצה לעזור לעצמי
לא לתת לנכות להביא אותי למקום נחות
לכן, ככל שהדבר אפשרי
גם במקרה שהצורך אכן חיוני
אם הוא לא דחוף באופן נואש
אני אחכה לפחות עוד תור אחד
זה עוזר לי לחנך את עצמי לשאת בנטל האזרחי
ועל הדרך, נותן לילד הזדמנות לפתח את שריר ההמתנה
באמצעות אסטרטגיות מותאמות ותיווך לפני, תוך כדי, ואחרי
(מה שכולל לתווך גם עם לעצמי את הסיטואציה
מכירים את הסיפור עם הגברת בסופרמרקט
שכולם התפעלו איך היא מדברת בסבלנות ומרגיעה את הילדה הצורחת שלה
"רותי חמודה, את יכולה להתגבר, עוד מעט נסיים ויהיה לך יותר קל..."
וכשהחמיאו לה על זה התברר שרותי זה השם שלה עצמה....?)
ושוב, כמובן, ככל שהדבר מעשי ורלוונטי בכל מקרה לגופו.
ותוך שימת לב לאיזון בין הוגנות לחברה והוגנות לילד שלי.
זה איזון דק
שאני מתפללת לדייק.
לשאת ולתת באמונה
זה גם לשלוף את הכרטיס
או ביושר להצטרף להמתנה.
אז לפטורים ובני משפחותיהם
ואנוכי בתוכם
אני פונה בקריאה נרגשת
תשקלו בבקשה את השימוש בכרטיס
תזכרו, יש לכם בחירה
ויש לכם השפעה על החברה
שימוש לא הוגן בכרטיס
מהווה בסופו של דבר פגיעה
בבעלי המוגבלויות בעצמם
תתחשבו בהם
תתחשבו באחרים
תתחשבו בכם
להרגלי השימוש שלכם בכרטיס
יש השפעה על השיח הציבורי
והראשון לשלם מחיר על שימוש יתר לא הוגן
הוא אתם או היקר לליבכם.
אז קחו את זה בחשבון
כן, אנשים משלמים על זה מחיר.
תכירו בכך.
תוקירו את זה.
הודו בזה.
הודו על כך.
תעשו חשבון, תשקלו את כל המחירים
ותוודאו שאתם נשארים ביתרת זכות.
בבקשה
תחשבו פעמיים, או אפילו פעם אחת
אם השימוש אכן חיוני.
והאם אתם משתמשים בזה בצורה חוקית.
הפטור אינו פיצוי לבני המשפחה
את זה הם יכולים להשיג מסדנאות, טיולים, הנחות והקלות אחרות
שאינן משחק סכום אפס. ****
אין אפס.
אם אני משתמשת בפטור
מישהו אחר יחכה עוד זמן בתור
הזמן שלו יקר לא פחות
לכן ראוי להשתמש באופציה הזו כמה שפחות.
תשקלו.
לא סתם מידות טובות הן עניין של מדידה
תשקלו
שלא תעשו כרטיסכם קרדום לחפור בה.
ותזכרו שאם מישהו פותח ת'פה
ומדבר אליכם לא כל כך יפה
זה לא בגלל שהוא צר עין ואיש רע
זה כי הוא רוצה גם ליהנות או שהוא ממהר נורא
וגם עליו לא רואים עם מה הוא מתמודד
לא עלינו
ולא עליו.
אמנם אתם לא חייבים לוותר על זכותכם
אבל גם לא חייבים 3 תורות במגלשה
תתחשבו גם בו
בבקשה
הוא לא נכה
אבל גם לצרכים שלו יש נוכחות
ולפטור מפטור בתור
יש לכם זכות.
ולבלתי מנויים על מועדון הפטורים
אני קוראת גם כן
תשקלו את התגובות שלכם
אנא מכם.
אף פעם לא תדעו כמה דם ודמעות זלגתי כדי לצאת איתו לקנות נעליים
לא תשערו בנפשכם את הדופק ההולם, את הסרט המאיים
רק. שנעבור. את. זה. בשלום.
ולא, להביא נעליים הביתה זה לא תמיד אפשרי ולא תמיד פתרון.
ואל תנסו למצוא הגיון בשיגעון.
ידעתם שלעלות איתו לאוטובוס
עלול להיות שקול לסיבוב של תרנגול, מטבעות או דג?
ומה לעשות שעוד לא הצלחתי להוציא רישיון
(תאחלו לי בהצלחה)
ושלא לנצח הוא יוכל להסתמך על שירותיי הטובים
או שיהיה לו תקציב מספיק למוניות כל חייו
(הלוואי שכן
תגידו: אמן!)
שירותי התחבורה הציבורית נועדו גם לו, אפילו שהוא רגיש
ולחוויות של לונה פארק גם הוא רוצה להיות נגיש
לצלוח משימה של קניות – הלוואי שיצליח, זה חיוני
ולכן, פליז, כשהוא מוציא כרטיס, תגידו לו: בבקשה, אדוני.
(אני גם לא יודעת אם תזכו לשמוח איתי בחתונה שלו........
אבל מידה מסויימת של עצמאות בוודאי תשמחו לדעת שהוא השיג.
את הכאב המפלח לא תוכלו לשכך
אבל את המסע המפרך תוכלו לרכך
אתם יכולים לזכות להיות האנשים הטובים בדרך, הקשה
אתם יכולים עם עוד קצת הכלה, להביא להמון הקלה !)
נכון, השימוש בכרטיס מייצר מצב שזה על חשבונכם.
גם ההמתנה לההוא בכיסא גלגלים עד שהנהג יירד ויפתח לו את הרמפה
ויחכה עד שהוא יתמרן החוצה, ויסגור אחריו... וכל זאת – על חשבונכם.
וגם ההמתנה לההיא שסובלת מגמגום
ואתם צריכים לחכות עד שהמזכירה תבין מה שהיא אומרת, על חשבונכם.
ואפילו מערכת הכריזה באוטובוס, מציקה לכם באוזניים
ומפריעה לכם לשמוע את ההרצאה בנייד. על חשבונכם.
אבל תעשו חשבון לבד
ותבינו שכנראה לא הייתם רוצים לחיות בחברה
שלא לוקחת את זה בחשבון
ומתחשבת.
הרווח כולו של כולנו.
שאף פעם לא תדעו
זו לא רק איחול
זו עובדה ומציאות
שמעוררת הרבה תסכול.
בואו נזכור:
לכולנו יש כרטיס של פטור
מתור,
או מחסד שאין לכפות.
וכחברה, יש לנו זכות
שנעזור.
שיהיה לנו אכפת.
ראה נתתי לפניך את החיים ואת המוות
זו בחירה.
אשרי מי שזוכה שביד הלשון המכבדת פטור
הוא מחייה נפש וחסרונה.
* פוסט טראומה מורכבת Complex Post-Traumatic Stress Disorder
** Theory of Mind עיין כאן
*** יש המכנים "מקום חשוב" – "בית כיסא"
**** משחק סכום אפס = כשאחד מרויח, השני בהכרח מפסיד.
הנושאים החמים
, בדקתי וראיתי שגם הילדים שלי לא צורפו אוטומטית כמו שהקופת חולים הייתה צריכה לעשות.
