דרוש מידע אברך יקר! העולם כלפיך קר?!

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
הכל מעלים על נס (ובצדק) את מסירותה של האשה החרדית את גדלותה את התמודדותה עם כמה חזיתות בו זמנית, איך שהיא קמה בבוקר מוקדם, ולאחר שהתפללה תפלה שלימה מלב רותח ועינים דומעות, היא ממשיכה להכין סנדוויצ'ים לילדים תוך כדי שהיא בוחשת קלות את סיר המרק המהביל שישמש לארוחת צהרים ביום חורפי קר, כשבו זמנית היא מעירה קלות ביד מלטפת "עוד" ילד עייף שקשה לו לקום, תוך כדי שהיא מצביעה לו על הבגדים המוכנים שיוכל להתלבש לאחר שיטול את ידיו, ועד שהיא שולחת בחבוק חם את אחרון ילדיה, כשבדרך לפני שהיא רצה לעבודה עם תיק כבד על כתפיה ועבודות לתלמידות בידיה, היא עוד מספיקה לרוץ עם ילדה משתעלת כבד, לתור לרופא (שהיא זכרה עוד אתמול לודא שהוא רלונטי) שהפנה אותה לעשות למשטח גרון+מרשם אנטיביוטי, לאחר שהיא רצה לאחות לבצע את המשטח, היא משאירה אותה לרגע לבד לחכות כשבנתים היא רצה לבית מרקחת לקנות את הארומיטרומיצין, היא רצה הביתה אחרי המשטח עם הילדה, תוך כדי שהיא עוברת דרך המכולת לקנות לה ממתק "לכבוד" שהיא נשארת בבית לבד, בחזרה מהמכולת היא מספיקה לראות שבעוד "פחות מדקה" יש לה אוטובוס, היא מחישה את צעדיה מנופפת לשלום לבת החולה (עם היד הפנויה שלה, זוכרים), ועולה עם הנשמה ביד לאטובוס, כשהיא מגיעה סוף סוף לבית ספר ללמד היא עוד מספיקה לקבל מבט נוזף מהסגנית (שאומר הכל) על האיחור של עשר דקות, וזה היה רק התיאור של השעה ורבע הראשונה של היום, ואפשר להמשיך .... בצבעוניות רבה אך גם אמיתית סדר יומה של האשה החרדית לא סתם אמרו חז"ל שבזכות נשים צדקניות נגאלו ועתידין להגאל, אומר זאת בהצדעה לאשה החרדית ללא שום ציניות חלילה
תפקידו של האברך בדורנו קצת יותר מורכב הוא צריך להיות מלאך וללמוד כל הזמן ולא תמיד כל אחד יכול לפעמים חוסר המטלות שיש בדורנו על הגבר החרדי הם הם בעוכריו הוא עוצר את עצמו ואת כשרונותיו מלעשות הרבה שהוא יכול היה אוי כמה יכול היה לעשות ולא עושה כי הוא מקריב ללימוד, ברחוב גם זה הדתי צועקים לו פרזיט כי הוא לא הולך לצבא ולא הולך לעבוד, בעוד שהוא משאיר את אשתו "כשפחה" שלו, והוא יושב לו אפנדי, ורק ה' יודע כמה המצב בדיוק הפוך כמה הוא מקריב את כשרונו, את יכולותיו , את הרגשת הסיפוק, את ואת ואת..., נכון יאמרו רבים אבל יש לך סיפוק מהלימוד, נכון, אבל זה דורש מלחמה יומיומית להלחם על הכוילל ללכת בשמחה כל יום, ולמרות הכל ללכת לכולל ולא אאריך בתאורים צבעוניים למרות שיש אוהו יש מה (פשוט התעיפתי לכתוב), יש הרבה אברכים שרוצים להשאר בעולמה של תורה במלא מובן המילה אבל קשה להם הם לפעמים מרגישים ריקנות אין להם כיתה שמחכה להם בטח לא משיהו שמעריך בטח לא משכורת לקום כל יום לשם שמים לדעת שלא בטוח שמישהו "פה" יעריך את זה או יעלה את על נס זה עצמו לא ראוי להערכה ענקית????!!!!!
אנא הבו כח לאברך לצמוח​
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
הוא צריך להיות מלאך
אחרי כל הזהירות והכבוד המתבקש (שחלילה לא יפרשו לכיוון הלא נכון)
רציתי לומר לך תודה על כל השלום בית שהוספת להרבה זוצי"ם -
פשוט תיארת לנשים הצדקניות שיש להם גם בעל צדיק וזו זכות גדולה מאוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
האישה תהיה עמוסה בין אם בעלה עובד או לומד...
אא"כ מגדלת ילד + כלב...
כיום אחוז גבוה מהנשים יוצאות מוקדם לעבודה המשרדית,
וכל מה שתיארת על האישה עובר האברך המשי!!!
+ להחזיר את הילדים בצהרים
+ לשקם את הבית בלילה בזמן שהאישה משלימה שעות או גונבת עבודה פרטית...
+ וכו' וכו' וכו'
וחוצמיזה צריך להינות מהלימוד בלי הערכה משכורת ועוד...
בהצלחה לחינוך החרדי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
בעלי אומר שלפחות אתה יודע את האמת ויש לך את עצמך
ותחזק את עצמך ותזכיר לעצמך על מי העולם עומד
וצריך לדעת לתת לעצמך טפיחת שכם
על הרגשות שלך אתה שולט
על תגובות של אחרים לא
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
רוב האברכים שסביבי שותפים לגמרי לגידול וחינוך הילדים שהם הביאו לעולם. שולחים בבוקר, מקבלים בצהריים או בערב, קונים תרופות, הולכים לרופאים, לומדים עם הילדים וגם נוטלים חלק בעבודות הבית האחרות. זה לא "משימות של האישה" אלא תפקיד רם ונעלה של לגדל את הילדים שלך בצורה בריאה ורוחנית. וזה רק על חלק אחד במניפסט הזה. אברך שמשאיר לאשתו את כל הנ"ל ורואה אותה קורסת ולא משנה משהו בסדר יומו ולא נוטל חלק משמעותי בגידול ילדיו שהביא לעולם- נאים לו נקיפות המצפון והצורך להצטדק.

לגבי התחושות של ויתור על כשרון, יכולת, מימוש עצמי, וכו' וכו' בשביל ללמוד- אתם לא במסלול הנכון. מי שמוותר על כל אלו כדי ללמוד, משהו שם לא עובד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אין חולק שלימוד התורה צריך לתת תחושה פנימית של סיפוק שאין בשום תחום בעולם!!!
אממה אין דרך ברורה לאברך להגיע לזה,
כי הדבר היחיד שהוא שמע מגיל אפס זה על המעלה להיות אברך ולא על הדרך להיות אברך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
לגבי התחושות של ויתור על כשרון, יכולת, מימוש עצמי, וכו' וכו' בשביל ללמוד- אתם לא במסלול הנכון. מי שמוותר על כל אלו כדי ללמוד, משהו שם לא עובד.
כשרון מוזיקאלי? אומנותי?
אדם עם יכולות תקשורת?
קול יפה?
צייר?
וכו'
איך בא לידי ביטוי בלימוד תורה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
כשרון מוזיקאלי? אומנותי?
אדם עם יכולות תקשורת?
קול יפה?
צייר?
וכו'
איך בא לידי ביטוי בלימוד תורה?
אף אחד לא מממש את *כל* הכשרונות האפשריים. אדם חייב לחיות בתחושה של מיצוי עצמי וניצול יכולות. שהוא מביא ערך בעולם באמצעות היכולות שלו.

אדם לא יכול להעביר את ימיו בהרגשה שהוא ויתר על כל החיים בשביל לימוד. חלק משמעותי ממנו צריך לבוא לידי ביטוי בעולמות הלימוד ואם אי אפשר- בעולמות סמוכים ואחרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
"וְלֹא־אֹתִ֥י קָרָ֖אתָ יַעֲקֹ֑ב כִּֽי־יָגַ֥עְתָּ בִּ֖י יִשְׂרָאֵֽל"

ראוי להערכה, בודאי.

אבל הסבל לא מוצדק.
את חושבת שאברך הוא מלאך ומיד כשהוא מתחיל ללמוד נגלה לפניו המלאך שלמדו תורה והוא מתענג על ה' ועל זיו שכינתו, משל היה מושיט ידו לצלחת גדושה בצפיחית בדבש, לא, כל מי שרגיל בהתמדה יודע כמה זה קשה כל ההתחלות קשות וזו מלחמה יומיומית עם היצר כמובן אחרי שהוא נכנס לזה "בכל הרמ"ח" הוא מתחיל לטעום מצוף אמריה אבל כמה ביטול החומר צריך כדי ליהנות מהרוח, וכמה חומר יש בדור כמו שלנו כמה

לא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל מדבר באדם שהוגיע את ה' בעוונות מחמת שהמצוות הם טורח ומשא עליו לא באדם שיש לו התמודדות יומיומית עם היצר להתמיד כל רגע ושניה על זה אמרו יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום וכו' אם אדם מתמודד ןנאחז בתורה יום יום לא עליו אמרו חזל חלילה לא אותי וכו'


ההגדרה יותר היא לא סבל אלא התמודדות ואידך זיל גמור
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #16
האברך מהתיאור צריך להגיע למישהו שיעזור לו. אסור לחיות בתחושות כאלה, וזה מגיע למקומות לא טובים.
אולי כי אותו אברך מחפש קצת יותר רוחניות וניצול משאבים גדול יותר מאחד שחי לו "בסבבה" וטוב לו עם זה אולי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
לגבי התחושות של ויתור על כשרון, יכולת, מימוש עצמי, וכו' וכו' בשביל ללמוד- אתם לא במסלול הנכון. מי שמוותר על כל אלו כדי ללמוד, משהו שם לא עובד.
יכול להיות שלא הגעתם לנקודת החידוד הזו, ותגיעו לשם יום אחד
מאחל רק טוב ועוד יותר טוב
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #18
הכל מעלים על נס (ובצדק) את מסירותה של האשה החרדית את גדלותה את התמודדותה עם כמה חזיתות בו זמנית, איך שהיא קמה בבוקר מוקדם, ולאחר שהתפללה תפלה שלימה מלב רותח ועינים דומעות, היא ממשיכה להכין סנדוויצ'ים לילדים תוך כדי שהיא בוחשת קלות את סיר המרק המהביל שישמש לארוחת צהרים ביום חורפי קר, כשבו זמנית היא מעירה קלות ביד מלטפת "עוד" ילד עייף שקשה לו לקום, תוך כדי שהיא מצביעה לו על הבגדים המוכנים שיוכל להתלבש לאחר שיטול את ידיו, ועד שהיא שולחת בחבוק חם את אחרון ילדיה, כשבדרך לפני שהיא רצה לעבודה עם תיק כבד על כתפיה ועבודות לתלמידות בידיה, היא עוד מספיקה לרוץ עם ילדה משתעלת כבד, לתור לרופא (שהיא זכרה עוד אתמול לודא שהוא רלונטי) שהפנה אותה לעשות למשטח גרון+מרשם אנטיביוטי, לאחר שהיא רצה לאחות לבצע את המשטח, היא משאירה אותה לרגע לבד לחכות כשבנתים היא רצה לבית מרקחת לקנות את הארומיטרומיצין, היא רצה הביתה אחרי המשטח עם הילדה, תוך כדי שהיא עוברת דרך המכולת לקנות לה ממתק "לכבוד" שהיא נשארת בבית לבד, בחזרה מהמכולת היא מספיקה לראות שבעוד "פחות מדקה" יש לה אוטובוס, היא מחישה את צעדיה מנופפת לשלום לבת החולה (עם היד הפנויה שלה, זוכרים), ועולה עם הנשמה ביד לאטובוס, כשהיא מגיעה סוף סוף לבית ספר ללמד היא עוד מספיקה לקבל מבט נוזף מהסגנית (שאומר הכל) על האיחור של עשר דקות, וזה היה רק התיאור של השעה ורבע הראשונה של היום, ואפשר להמשיך .... בצבעוניות רבה אך גם אמיתית סדר יומה של האשה החרדית לא סתם אמרו חז"ל שבזכות נשים צדקניות נגאלו ועתידין להגאל, אומר זאת בהצדעה לאשה החרדית ללא שום ציניות חלילה
תפקידו של האברך בדורנו קצת יותר מורכב הוא צריך להיות מלאך וללמוד כל הזמן ולא תמיד כל אחד יכול לפעמים חוסר המטלות שיש בדורנו על הגבר החרדי הם הם בעוכריו הוא עוצר את עצמו ואת כשרונותיו מלעשות הרבה שהוא יכול היה אוי כמה יכול היה לעשות ולא עושה כי הוא מקריב ללימוד, ברחוב גם זה הדתי צועקים לו פרזיט כי הוא לא הולך לצבא ולא הולך לעבוד, בעוד שהוא משאיר את אשתו "כשפחה" שלו, והוא יושב לו אפנדי, ורק ה' יודע כמה המצב בדיוק הפוך כמה הוא מקריב את כשרונו, את יכולותיו , את הרגשת הסיפוק, את ואת ואת..., נכון יאמרו רבים אבל יש לך סיפוק מהלימוד, נכון, אבל זה דורש מלחמה יומיומית להלחם על הכוילל ללכת בשמחה כל יום, ולמרות הכל ללכת לכולל ולא אאריך בתאורים צבעוניים למרות שיש אוהו יש מה (פשוט התעיפתי לכתוב), יש הרבה אברכים שרוצים להשאר בעולמה של תורה במלא מובן המילה אבל קשה להם הם לפעמים מרגישים ריקנות אין להם כיתה שמחכה להם בטח לא משיהו שמעריך בטח לא משכורת לקום כל יום לשם שמים לדעת שלא בטוח שמישהו "פה" יעריך את זה או יעלה את על נס זה עצמו לא ראוי להערכה ענקית????!!!!!
אנא הבו כח לאברך לצמוח​
זה מוקצן מאד
מלא אברכים מנהלים את הבקר ואת הצהריים כשאשה עובדת
מלא אברכים גם מוצאים סיפוק גם מדברים שהם לגמרי בתוך האברכיות (גבאי ביכ, למוד עם בחורים , כולל הלכה, או כולל לא יודעת מה , מיישיב בישיבה וכו וכו)
ציור וזמרים וכאלה גם נשים לא עובדות בדיוק במה שהכי בא להם בכיף
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
מותר להתמודד, ודאי.
אבל אם הסיפוק וההנאה לא מגיעים
צריך לחשב מסלול מחדש.

איזה? זה עוד שאלה.

אבל שינוי מוכרחים לעשות.
כי מהר מאד תגיע שחיקה שתביא למיאוס..
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
רוב האברכים שסביבי שותפים לגמרי לגידול וחינוך הילדים שהם הביאו לעולם. שולחים בבוקר, מקבלים בצהריים או בערב, קונים תרופות, הולכים לרופאים, לומדים עם הילדים וגם נוטלים חלק בעבודות הבית האחרות. זה לא "משימות של האישה" אלא תפקיד רם ונעלה של לגדל את הילדים שלך בצורה בריאה ורוחנית. וזה רק על חלק אחד במניפסט הזה. אברך שמשאיר לאשתו את כל הנ"ל ורואה אותה קורסת ולא משנה משהו בסדר יומו ולא נוטל חלק משמעותי בגידול ילדיו שהביא לעולם- נאים לו נקיפות המצפון והצורך להצטדק.
לא הבנת אותי במכלול
אני מתכוון שאשה קל לה יותר למצות את שאיפותיה - גידול הילדים זה דבר שממלא אשה במהותה יותר מגבר אולי כי זה גם תפקיד שיותר מוטל על האשה מזכיר לך את הגמ' דיינו שמגדלות את בננו לת"ת ואת התורה הרבה עצבונך -צער גדול בנים
בעלים בדורנו כנראה בגלל שהאשה לקחה על עצמה את מה שהגבר היה צריך לעשות להביא פרנסה לכן הבעלים עוזרים המון בגדול הילדים ועוד ועוד אבל הם לא יכולים להתמלאות רק מזה זה, לא קשור, אני מקוה שאתה מבין אותי
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה