כרגיל...
קראתי את כל התגובות.
מרתק.
ולעניין עצמו.
>>>
1.
תורנית-הלכתית-השקפתית.
נושא רגיש ומורכב.
כל אחד כפי רבותיו.
2.
קמפיין לחרדים בלבד.
זה הדבר שמעצבן בכל הסיפור.
אין, לא היה ולא יהיה משהו בסגנון במגזר הכללי.
בהרחבה, מיד.
3.
ה"נתונים".
לא צריך להיות גאון בתחום.
אין מחקר מקיף לעומק על סך נוסעים X, מול אחוזי תיקוף X במחוז.
הסתמכות מגמתית על הדו"חות עצמם הוא זלזול מוחלט.
ובפירוט על 2 שהבטחתי קודם.
>>>
בתחום הפרסום מקובל שתהיה חלוקה על בסיס קהלים.
זה טוב ונצרך.
אנחנו בעד מודעות מכבדות ותואמות את הדת שלנו.
אף אחד לא רוצה פוסטרים בסגנון תל-אביבי.
זה שימושי ונחמד.
* "אנחנו חרדים, לא מטומטמים!".
כל אדם בציבור שלנו חושש מגזל.
זה נכון.
אבל.
להשתמש בערכי המגזר ובדגש על הוראות הרבנים -
זה ניצול ציני בקלפים הפנים-חרדיים.
במגזר הכללי, משלמים או לא, ניתן לדון במסגרת ניתוח מחקרי בנושא.
אבל, לפנות אלינו כאחרוני הפראיירים כי יש לנו תורה ומצוות.
זו חוצפה מוסרית.
מחייבים אותנו על ידי הצגת מכתב של הרבנים.
מועצת גדולי/אדמו"רי/חכמי התורה חותמים על עוד דברים...
איפה כל זה נעלם בנושאים הללו:
על הישיבות?
על הגיוס?
על השבת?
שיתחילו לפרסם ולפעול בתחומים הנוגעים בציפור הנפש שלנו -
אז, אולי, נדאג לפרנס את הקופה הציבורית
אז כרגע זה מעצבן.
---
*ח"כ משה גפני בדיון בכנסת ב2014.
בעקבות קידומה של קצינה שהתבטאה כנגד הציבור החרדי.