התייעצות אוכל גרוע בישיבה-לא גזירת הכתוב

מצב
הנושא נעול.
בפעם היחידה בחיי שאכלתי בחדר אוכל של ישיבה בשבע ברכות האחרון שלי היה אוכל טעים!!!
בדיוק כמו אוכל שאקנה באיזה מעדניה טעימה בבני ברק.
היה מגוון גדול ומעניין, טעים ומושקע יותר מארוחת צהריים סטנדרטית בבתים רגילים.
כנראה שכשבאים פעם ב... לאכול, מתפעלים יותר.

לא אומרת שכך זה בכל הישיבות. שמעתי שיש גם ישיבות עם אוכל גרוע. אבל ביקשו פה חוות דעת נשית על האוכל..
 
אגב נקודה מעניינת:
בעולם הנדסת המזון יש מאמצים להשיג את "נקודת האושר"
הכוונה המינון הכי טעים.
במלח יש נקודה מדוייקת שזה הכי טעים, פחות מזה יהיה תפל ויותר יהיה מלוח
כנ"ל בסוכר, יש נקודה שמעליה זה כבר דוחה.
מקובל שבשמן אין נקודה כזו, וכמה שיהיה יותר שמן יהיה יותר טעים.

מעניין שבישיבות הפריכו את הכלל הזה, ומצליחים להכניס כ"כ הרבה שמן שזה נהיה מגעיל!
 
בפעם היחידה בחיי שאכלתי בחדר אוכל של ישיבה בשבע ברכות האחרון שלי היה אוכל טעים!!!
בדיוק כמו אוכל שאקנה באיזה מעדניה טעימה בבני ברק.
היה מגוון גדול ומעניין, טעים ומושקע יותר מארוחת צהריים סטנדרטית בבתים רגילים.
כנראה שכשבאים פעם ב... לאכול, מתפעלים יותר.

לא אומרת שכך זה בכל הישיבות. שמעתי שיש גם ישיבות עם אוכל גרוע. אבל ביקשו פה חוות דעת נשית על האוכל..
תני לי להאמין שהשקיעו טי טיפה יותר בשביל השבע ברכות, לא?...
 
תני לי להאמין שהשקיעו טי טיפה יותר בשביל השבע ברכות, לא?...
בכלל לא. יש עניין שמגיעים ביום האחרון לישיבה וזה שבע ברכות ממש קטן. חוץ מלשים מחיצה קטנה לא עשו משהו מיוחד, כי לא נראה לי שבשביל 2 נשים יבשלו משהו שונה לכל הבחורים..
 
תני לי להאמין שהשקיעו טי טיפה יותר בשביל השבע ברכות, לא?...
במיוחד שכנראה נוכחו גם אשתו של ראש הישיבה ועוד ועוד.
[אם עשו לכם שבע ברכות בישיבה אז כנראה אתם ממשפחת צוות הישיבה]
 
אני מכירה אישה שעבדה כטבחית בישיבה די קטנה (70 מנות בערך)
והאוכל היה מצוין,(היא הייתה לוקחת הביתה...)
והצוות כל הזמן דאג לגוון
ולוודא שהבחורים מרוצים
כמובן שבישיבות קטנות האוכל בדרך כלל יותר טעים.
בישיבה הגדולה איפה שאני גר יש בערך 40 בחורים והאוכל די בסדר.
כמובן שאף פעם אי אפשר לרצות את כולם.
 
בכלל לא. יש עניין שמגיעים ביום האחרון לישיבה וזה שבע ברכות ממש קטן. חוץ מלשים מחיצה קטנה לא עשו משהו מיוחד, כי לא נראה לי שבשביל 2 נשים יבשלו משהו שונה לכל הבחורים..
לא מבשלים משהו אחר בגלל 2 הנשים, מבשלים משהו אחר בגלל האירוע
 
סתם שאלה לאלה שמתלוננים על היעדר גיוון, בבית אתם יותר מגוונים??
ארוחות בוקר וערב בבית אצלי זהות, לחם,חביתה,ביצה ,ירקות.....וכד’ מידי פעם גיוונים אבל ממש לא על בסיס קבוע ואפילו לא שבועי
וגם ארוחות צהריים תכלס די קבועות, פחות או יותר....
אין תלונות מצד הילדים מבחינת גיוון וגם לא מצד המתבגרים, בכל אופן לא על היעדר גיוון
(אולי דווקא על הכנסת כל אבות המזון בעוד שהם מסתפקים בפחמימות)
 
שאלה למבוגרים (יחסית) שבינינו.

האם גם לפני x שנים היו אותם תלונות ?
או / לחלופין האם הפער בין המטבח הישיבתי לזה הביתי (ואיתו רמת הפינוק) גדל ?

ואולי השוני (אם קיים) הוא בתרבות, שכיום הצעירים (וגם המבוגרים אך זה לא העניין כאן) מרגישים יותר רשות / אפשרות / זכות /אחר לדרוש או לציין חוסר שביעות רצון לעומת העבר ?
לא יודע אם אני נחשב מספיק מבוגר
ואני חושב שברור שרמת הפינוק עלתה
 
במיוחד שכנראה נוכחו גם אשתו של ראש הישיבה ועוד ועוד.
[אם עשו לכם שבע ברכות בישיבה אז כנראה אתם ממשפחת צוות הישיבה]
לא, כאמור..
לא מבשלים משהו אחר בגלל 2 הנשים, מבשלים משהו אחר בגלל האירוע
לא היה אירוע מיוחד.
הסברתי כבר שיש עניין אצלנו להגיע ביום האחרון של השבע ברכות (אחרי כל החגיגות) לעשות שבע ברכות בישיבה. פשוט הצטרפנו לארוחת צהריים, בלי אירוע מיוחד. הגענו סהכ ארבעה אנשים.
 
לא, כאמור..

לא היה אירוע מיוחד.
הסברתי כבר שיש עניין אצלנו להגיע ביום האחרון של השבע ברכות (אחרי כל החגיגות) לעשות שבע ברכות בישיבה. פשוט הצטרפנו לארוחת צהריים, בלי אירוע מיוחד. הגענו סהכ ארבעה אנשים.
בטוח השקיעו יותר מהרגיל

אני זוכר שבישיבה שלמדתי הגיע איזה תורם לישיבה
ומשפחתו הצטרפו לארוחת צהרים בצד החדר אוכל (בהתראה קצרה נראלי)
והגישו סושי בנוסף לדג שהיה באותו יום
בחורים מסויימים שאלו אם 'מישהו יודע מה מברכים על זה'...
 
למעשה, אין דבר כזה שהבן בישיבה רעב ואין מה לאכול
תמיד יש מה לאכול, לפעמים אין חשק, לפעמים הגעגוע לאוכל של אמא ולפעמים זה באמת לא טעים
יש לי גיס שלומד בישיבה ליטאית מוכרת שהמצב הכלכלי שם עצוב מאוד.
הבחורים מחכים מאחורי הדלתות של החדר אוכל ורצים לתפוס מנות כי מי שמגיע קצת מאוחר לא נשאר לו אוכל.
והאוכל כמובן ברמה נמוכה מאוד כמו כל הדוגמאות שנתנו כאן.
גיס שלי לא מהסוג הנדחף. והרבה פעמים הוא נשאר רעב. ההורים כמובן משתדלים לתמוך בו.
 
יש לי גיס שלומד בישיבה ליטאית מוכרת שהמצב הכלכלי שם עצוב מאוד.
הבחורים מחכים מאחורי הדלתות של החדר אוכל ורצים לתפוס מנות כי מי שמגיע קצת מאוחר לא נשאר לו אוכל.
והאוכל כמובן ברמה נמוכה מאוד כמו כל הדוגמאות שנתנו כאן.
גיס שלי לא מהסוג הנדחף. והרבה פעמים הוא נשאר רעב. ההורים כמובן משתדלים לתמוך בו.
כל ישיבה כמעט במצב כלכלי קשה - בפרט כעת
אבל להכין אוכל לא בכמות מספקת זה כבר זלזול של הנהלת הישיבה
 
בפעם היחידה בחיי שאכלתי בחדר אוכל של ישיבה בשבע ברכות האחרון שלי היה אוכל טעים!!!
סתם נקודה למחשבה, זה לא אותו אוכל שהבחורים אוכלים.
 
סושי
בחורים מסויימים שאלו אם 'מישהו יודע מה מברכים על זה'...
מזונות ונפשות
היות ושניהם חשובים והארוז הוא הרוב ,

טוב ונכון לברך שתי ברכות משום ששניהם ניכרים ,
מזונות על האורז ולכווין שלא לפטור את הדג ושהכל על הדג .
אבוקדו ושאר ירקות בכמות מועטת סביב לאורז , אין לברך עליהם
היות ומטרתם להטעים את המאכל .

ומה באמת ברכו בישיבה ??
 
בישיבה ליטאית מוכרת שהמצב הכלכלי שם עצוב מאוד.
הבחורים מחכים מאחורי הדלתות של החדר אוכל ורצים לתפוס מנות כי מי שמגיע קצת מאוחר לא נשאר לו אוכל.
והאוכל כמובן ברמה נמוכה מאוד
אני מניח שהמכוון לישיבת "תפארתה" (אלעד)

אשר לפי השמועות שם המצב התזונתי (וכן איכות החיים במגורים בפנימייה וכו') הוא הגרוע משאר הישיבות (הגדולות הליטאיות הבניברקיות, שהם באופן כללי פחותים מהירושלמיות).

אני מהסס מי מבין ההורים לוקח בחשבון כששוקל לאיזו ישיבה לשלוח את בנו (אם זה הניסוח הנכון, אולי: "לאיזה ישיבה לא ישים רגליים לבחירה של הבן...") את הנושא הזה.

באמת עד כמה זה שיקול ראוי ?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה