הנושאים החמים
GRN
משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עיצוב ואדריכלות פנים
•
- הוסף לסימניות
- #1
האורז הינו המרכיב העיקרי בתפריטם של כמחצית מאוכלוסיית העולם ומרכיב מרכזי בתפריט של חלקים רבים אחרים. האורז הינו הדגן השני הכי נצרך בעולם. כבר נאמר בעבר שמיליארד סינים אינם טועים. האומנם? תעשיות המזון מגלגלות מיליארדים של דולרים בשנה אך מסתירות מאיתנו נתונים חשובים על השפעתו המזיקה ומעורבותו במחלות שונות. אנו משתמשים באורז הן בצורתו הגולמית, הן בחלב אורז, קמח אורז פריכיות אורז ועוד וכל זאת מבלי לחשוד בגרגרים הלבנים התמימים הללו. בסקירה שלפנינו אביא עדויות לסכנות האורבות לצרכני האורז ביחד עם קישורים למאמרים מדעיים אותנטיים. אני ממליץ לכם לקרוא את המאמר עד סופו על מנת לעמוד על הסכנות הרבות הטמונות בצריכת אורז, ויחד עם זאת גם ללמוד שיעור חשוב בחשיבה ביקורתית וספקנות.
הערה: אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו אלא רק את הכתבה בשלמותה.
1. סקירה אפידימיולוגית שנערכה ב-2008 העלתה כי סין מדורגת שניה בעולם בתחלואה של סרטן קיבה עם למעלה מ350,000 חולים. מיותר לציין כי המזון העיקרי בסין הוא... אורז. []
2.חיפוש מהיר בספרייה הרפואית האמריקאית (המקור לרוב המאמרים בתחום הביולוגיה והרפואה) העלה 2420 (!) מאמרים המכילים את המלים Rice ו Cancer (אורז וסרטן). [2]
3. אורז מכיל ריכוזים מסוכנים של ארסן, קדמיום, סלניום ועוד חומרים רעילים. [3,4,5,6,7,8,9]
4. נמצא קשר בין צריכת אורז למספר סוגים של סרטן במערכת העיכול (ובעיקר סרטן הקיבה) במספר מדינות ברחבי העולם (לא רק באסיה). [10,11,12,13,14,15]
5. לאורז מוסיפים טלק ואזבסט על מנת ללטש את צורתו. טלק ואזבסט הינם שניהם חומרים מסוכנים שנמצא קשר ישיר בינם לסוגים שונים של סרטן. [16,17,18]
6. לצריכת אורז יש השפעות מזיקות על מבנה הקיבה. [19]
7. צריכת חלב אורז גורמת לתופעות תזונתיות קשות בקרב ילדים עד גיל שנתיים [20]
8. שימוש בקמח אורז עלול לגרום לדלקות חמורות [21,22]
9. צריכה של אורז עלולה לגרום לאסטמה [23]
10. אורז גורם לדלקות חמורות במעיים. [24]
כל המחקרים שהובאו כאן הם אמיתיים לחלוטין ופורסמו בעיתונים מדעיים, אך עם זאת
כל מה שנכתב מעל הוא קשקוש מוחלט
היות והוא נכתב בשיטת "קטיף הדובדבנים" (cherry picking) בה נוקטים לא מעט בלוגרים באינטרנט. עקרון השיטה מאוד פשוט. "תירה את החץ וצייר סביבו את המטרה". הכותב בוחר לו את המסקנה או תיאורית הקונספירציה אותה הוא רוצה לקדם ומתחיל לאסוף מאמרים התומכים בה תוך התעלמות ממאמרים הסותרים אותה, סילוף ועיוות נתונים, שימוש מרובה בדמגוגיה והסתתרות מאחורי הטיעון "אני רק נותן את המידע אתם תחליטו למה להאמין". לפעמים הדבר לא נעשה בזדון, אלא פשוט מתוך חוסר מודעות. מאוד קל ונוח לאמץ את המחקרים התומכים בדעתך ולהזניח את אלו שנוגדים אותה במקרה הטוב ולהאשים אותם בשחיתות במקרה הרע. דוגמא מצוינת לתיאוריה כזו הייתה שהחלב לכאורה מסרטן. גם שם נאספו מחקרים באופן סלקטיבי, נתונים סולפו ונעשה שימוש נרחב בהתאמות ללא סיבתיות (בסין אין הרבה סרטן המעי הגס, בסין לא שותים הרבה חלב אז כנראה שחלב גורם לסרטן המעי הגס). זמן קצר לאחר שהסיפור התפרסם נכתבו מספר תחקירים שקעקעו את רוב הטיעונים עליהם התבססה התיאוריה. על מנת להמחיש עד כמה השיטה הזאת קלוקלת אני אקדיש את החצי השני של המאמר על מנת לסתור את הטיעונים שאני עצמי נתתי:
1. סקירה מסוג זה שהוצגה למעלה נותנת לנו התאמה אך לא מוכיחה סיבתיות. לצורך העניין ניתן להתאים להתאים בין כל מני מגמות למשל הקשר בין צריכת שוקולד לכמות חתני פרס נובל [26], קשר בין העלמות שודדי הים להתחממות הגלובלית [] ועוד. התאמה הינה טיעון נפוץ בקרב קונספירטורים שצריך להיזהר ממנו מאוד.
2. מבט מהיר באותו חיפוש מעלה שיש לא מעט כותבים ששם משפחתם הוא rice (אורז), ולאחר מכן מסתבר שחלק לא מבוטל של המאמרים עוסק דווקא ביכולות של חומרים המצויים באורז לטפל בגידולים סרטניים. אני לא בא להגיד שאורז ירפא סרטן, אבל להגיד שהוא לבדו גורם לסרטן זה קצת מוגזם.
3. האורז שמכיל את אותם חומרים מסוכנים מצוי באזורים סמוכים לאזורי תעשייה במדינות כמו סין וקמבודיה. המאמרים שהובאו מדברים על מקרים פרטיים של שדות מסוימים ולא על האורז ככלל.
4. כל המחקרים הללו הינם מחקרים אקולוגים, בהם נבדקו קבוצות אוכלוסייה (ולא פרטים) וחיפשו התאמה בין תזונה מסוימת לתחלואה, או שנבדקו קבוצות חולים והם תושאלו בנוגע לתזונה שלהם. שני סוגי המחקרים אינם יכולים לתת תשובה לשאלה האם אורז מסרטן. במחקר אקולוגי תמיד יש את החשש של התאמה ללא סיבתיות, בעוד שחקר קבוצות חולים לא עוסקת בכמה אנשים בריאים צרכו את האורז. הדרך הנכונה לבדוק את זה היא מחקר קליני מסודר עם ביקורות.
5. הוספת טלק לאורז נאסרה במספר מדינות כולל ארה"ב, עם זאת, שטיפה במים אמורה להסיר כל חשש לטלק. לגבי האזבסט, מדובר בשיירים של החומר המסוכן אשר עלולים להיות מצויים בטלק שלא הופק כראוי. מובן שגם שיירים אלו אינם דבר שיש לזלזל בו, אבל אם אין טלק, מן הסתם גם אין אזבסט.
6. מחקר זה נעשה על עכברים. אם כן המסקנה היא שלדיאטת אורז יש השפעה על מבנה הקיבה של עכברים. האם ניתן להסיק מזה על בני אדם? לא בהכרח. ההבדלים בתזונה של בני אדם ועכברים מאוד גדולים, ואם רוצים ללמוד יותר על השפעות של חומר זה או אחר יש לבדוק זאת גם בניסויים קליניים על בני אדם או לפחות על פרימאטים. יתרה מכך, יתכן ודיאטת אורז תשפיע עלינו בצורה מסויימת, אך העדר מרכיבים חשובים אחרים בדיאטה ישפיעו עלינו יותר. לסיכום: אולי זאת אינדיקציה ראשונית למשהו, אבל בפירוש לא בסיס לקביעה חד משמעית כפי שתוארה למעלה.
7. מחקר זה מציג מקרה בו של שלושה ילדים שאושפזו עקב בעיות תזונה, שכללו בין היתר השענות על תפריט דל בחלבונים ועשיר בחלב אורז.
8. גם כאן מדובר במקרים נקודתיים של אנשים שנחשפו לאבק/קמח אורז ואצלם הופיעו תופעות לוואי. לא מדובר במחקר על אוכלוסיה אלא על שני אנשים.
9. גם כאן – שלושה מקרים נקודתיים.
10. מחקר שעוסק בקבוצה של ילדים אלרגים לאורז ומשווה הופעת דלקות מעיים אצלם ואצל אלרגים לחלב פרה וחלב סויה. המחקר הזה דל במשתתפים, ותוצאותיו הצביעו על כך שהילדים הרגישים לאורז הראו סיכוי גבוה יותר לרגישות גם לחלב פרה ולחלב סויה. גם כאן לא ניתן להסיק מסקנות על האוכלוסייה.
אם תשימו לב לעיתונים שפרסמו את המאמרים הללו תגלו שמדובר בד"כ בעיתונים קטנים בעלי נישה ספציפית מאוד וסטנדרטים מדעיים ירודים (לא בכל המקרים) . בעיתונים כאלו תמיד ניתן למצוא "סקופים", מאמרים עם מסקנות גרנדיוזיות המבוססות על נתונים דלים ובאיכות ירודה. באופן עקרוני אם מדען עולה על סיפור גדול וחשוב, הוא יפרסם אותו בעיתון נחשב, אם אותו גילוי חשוב פורסם בעיתון אלמוני, כנראה שיש לזה סיבה... מחברים של תיאוריות מפוקפקות גם הרבה פעמים יפגיזו בכמות גדולה של מאמרים (כמו שאני עשיתי) ויפרסמו כל דבר קטן שקשור ולו במעט לתופעה אותה הם מחפשים. עבורם הכמות בהחלט קובעת על חשבון האיכות. אם עוברים מאמר אחר מאמר כל מקרה לגופו, בד"כ הבלון הגדול שטופח לאורך הדרך מצטמק עד שלא נשאר ממנו דבר., אבל ביננו, למי יש כח לקרוא את המאמר המקורי כשיש אותו מתומצת בצורה יפה עם כותרות נוחות לעיכול (אבל מסולפות ומעוותות).
לסיכום: כותרות בומבסטיות מופיעות באתרי חדשות כמעט בכל יום, אתרים המתיימרים לגלות קונספירציות בתחומים שונים בעיקר ברפואה ובתזונה תמיד יהיו. כאשר אתם ניגשים לקרוא כתבה כזו ראשית כל היו ספקנים. אל תקבלו כל דבר שאומרים לכם. שנית בדקו את המקורות האם המחקרים רציניים, פורסמו בעיתונים רציניים, והאם מסקנות החוקרים אכן מתאימות למסקנות הכתב או הבלוגר. חפשו ברשת מידע נוסף. כאשר שערורייה נחשפת בד"כ יש בלוגרים ספקנים שבודקים את הנתונים וכותבים ביקורת לחיוב או לשלילה. גם שם יש לא מעט מקום לעיוות אז נא להזהר.
מאת: ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
הערה: אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו אלא רק את הכתבה בשלמותה.
1. סקירה אפידימיולוגית שנערכה ב-2008 העלתה כי סין מדורגת שניה בעולם בתחלואה של סרטן קיבה עם למעלה מ350,000 חולים. מיותר לציין כי המזון העיקרי בסין הוא... אורז. []
2.חיפוש מהיר בספרייה הרפואית האמריקאית (המקור לרוב המאמרים בתחום הביולוגיה והרפואה) העלה 2420 (!) מאמרים המכילים את המלים Rice ו Cancer (אורז וסרטן). [2]
3. אורז מכיל ריכוזים מסוכנים של ארסן, קדמיום, סלניום ועוד חומרים רעילים. [3,4,5,6,7,8,9]
4. נמצא קשר בין צריכת אורז למספר סוגים של סרטן במערכת העיכול (ובעיקר סרטן הקיבה) במספר מדינות ברחבי העולם (לא רק באסיה). [10,11,12,13,14,15]
5. לאורז מוסיפים טלק ואזבסט על מנת ללטש את צורתו. טלק ואזבסט הינם שניהם חומרים מסוכנים שנמצא קשר ישיר בינם לסוגים שונים של סרטן. [16,17,18]
6. לצריכת אורז יש השפעות מזיקות על מבנה הקיבה. [19]
7. צריכת חלב אורז גורמת לתופעות תזונתיות קשות בקרב ילדים עד גיל שנתיים [20]
8. שימוש בקמח אורז עלול לגרום לדלקות חמורות [21,22]
9. צריכה של אורז עלולה לגרום לאסטמה [23]
10. אורז גורם לדלקות חמורות במעיים. [24]
כל המחקרים שהובאו כאן הם אמיתיים לחלוטין ופורסמו בעיתונים מדעיים, אך עם זאת
כל מה שנכתב מעל הוא קשקוש מוחלט
היות והוא נכתב בשיטת "קטיף הדובדבנים" (cherry picking) בה נוקטים לא מעט בלוגרים באינטרנט. עקרון השיטה מאוד פשוט. "תירה את החץ וצייר סביבו את המטרה". הכותב בוחר לו את המסקנה או תיאורית הקונספירציה אותה הוא רוצה לקדם ומתחיל לאסוף מאמרים התומכים בה תוך התעלמות ממאמרים הסותרים אותה, סילוף ועיוות נתונים, שימוש מרובה בדמגוגיה והסתתרות מאחורי הטיעון "אני רק נותן את המידע אתם תחליטו למה להאמין". לפעמים הדבר לא נעשה בזדון, אלא פשוט מתוך חוסר מודעות. מאוד קל ונוח לאמץ את המחקרים התומכים בדעתך ולהזניח את אלו שנוגדים אותה במקרה הטוב ולהאשים אותם בשחיתות במקרה הרע. דוגמא מצוינת לתיאוריה כזו הייתה שהחלב לכאורה מסרטן. גם שם נאספו מחקרים באופן סלקטיבי, נתונים סולפו ונעשה שימוש נרחב בהתאמות ללא סיבתיות (בסין אין הרבה סרטן המעי הגס, בסין לא שותים הרבה חלב אז כנראה שחלב גורם לסרטן המעי הגס). זמן קצר לאחר שהסיפור התפרסם נכתבו מספר תחקירים שקעקעו את רוב הטיעונים עליהם התבססה התיאוריה. על מנת להמחיש עד כמה השיטה הזאת קלוקלת אני אקדיש את החצי השני של המאמר על מנת לסתור את הטיעונים שאני עצמי נתתי:
1. סקירה מסוג זה שהוצגה למעלה נותנת לנו התאמה אך לא מוכיחה סיבתיות. לצורך העניין ניתן להתאים להתאים בין כל מני מגמות למשל הקשר בין צריכת שוקולד לכמות חתני פרס נובל [26], קשר בין העלמות שודדי הים להתחממות הגלובלית [] ועוד. התאמה הינה טיעון נפוץ בקרב קונספירטורים שצריך להיזהר ממנו מאוד.
2. מבט מהיר באותו חיפוש מעלה שיש לא מעט כותבים ששם משפחתם הוא rice (אורז), ולאחר מכן מסתבר שחלק לא מבוטל של המאמרים עוסק דווקא ביכולות של חומרים המצויים באורז לטפל בגידולים סרטניים. אני לא בא להגיד שאורז ירפא סרטן, אבל להגיד שהוא לבדו גורם לסרטן זה קצת מוגזם.
3. האורז שמכיל את אותם חומרים מסוכנים מצוי באזורים סמוכים לאזורי תעשייה במדינות כמו סין וקמבודיה. המאמרים שהובאו מדברים על מקרים פרטיים של שדות מסוימים ולא על האורז ככלל.
4. כל המחקרים הללו הינם מחקרים אקולוגים, בהם נבדקו קבוצות אוכלוסייה (ולא פרטים) וחיפשו התאמה בין תזונה מסוימת לתחלואה, או שנבדקו קבוצות חולים והם תושאלו בנוגע לתזונה שלהם. שני סוגי המחקרים אינם יכולים לתת תשובה לשאלה האם אורז מסרטן. במחקר אקולוגי תמיד יש את החשש של התאמה ללא סיבתיות, בעוד שחקר קבוצות חולים לא עוסקת בכמה אנשים בריאים צרכו את האורז. הדרך הנכונה לבדוק את זה היא מחקר קליני מסודר עם ביקורות.
5. הוספת טלק לאורז נאסרה במספר מדינות כולל ארה"ב, עם זאת, שטיפה במים אמורה להסיר כל חשש לטלק. לגבי האזבסט, מדובר בשיירים של החומר המסוכן אשר עלולים להיות מצויים בטלק שלא הופק כראוי. מובן שגם שיירים אלו אינם דבר שיש לזלזל בו, אבל אם אין טלק, מן הסתם גם אין אזבסט.
6. מחקר זה נעשה על עכברים. אם כן המסקנה היא שלדיאטת אורז יש השפעה על מבנה הקיבה של עכברים. האם ניתן להסיק מזה על בני אדם? לא בהכרח. ההבדלים בתזונה של בני אדם ועכברים מאוד גדולים, ואם רוצים ללמוד יותר על השפעות של חומר זה או אחר יש לבדוק זאת גם בניסויים קליניים על בני אדם או לפחות על פרימאטים. יתרה מכך, יתכן ודיאטת אורז תשפיע עלינו בצורה מסויימת, אך העדר מרכיבים חשובים אחרים בדיאטה ישפיעו עלינו יותר. לסיכום: אולי זאת אינדיקציה ראשונית למשהו, אבל בפירוש לא בסיס לקביעה חד משמעית כפי שתוארה למעלה.
7. מחקר זה מציג מקרה בו של שלושה ילדים שאושפזו עקב בעיות תזונה, שכללו בין היתר השענות על תפריט דל בחלבונים ועשיר בחלב אורז.
8. גם כאן מדובר במקרים נקודתיים של אנשים שנחשפו לאבק/קמח אורז ואצלם הופיעו תופעות לוואי. לא מדובר במחקר על אוכלוסיה אלא על שני אנשים.
9. גם כאן – שלושה מקרים נקודתיים.
10. מחקר שעוסק בקבוצה של ילדים אלרגים לאורז ומשווה הופעת דלקות מעיים אצלם ואצל אלרגים לחלב פרה וחלב סויה. המחקר הזה דל במשתתפים, ותוצאותיו הצביעו על כך שהילדים הרגישים לאורז הראו סיכוי גבוה יותר לרגישות גם לחלב פרה ולחלב סויה. גם כאן לא ניתן להסיק מסקנות על האוכלוסייה.
אם תשימו לב לעיתונים שפרסמו את המאמרים הללו תגלו שמדובר בד"כ בעיתונים קטנים בעלי נישה ספציפית מאוד וסטנדרטים מדעיים ירודים (לא בכל המקרים) . בעיתונים כאלו תמיד ניתן למצוא "סקופים", מאמרים עם מסקנות גרנדיוזיות המבוססות על נתונים דלים ובאיכות ירודה. באופן עקרוני אם מדען עולה על סיפור גדול וחשוב, הוא יפרסם אותו בעיתון נחשב, אם אותו גילוי חשוב פורסם בעיתון אלמוני, כנראה שיש לזה סיבה... מחברים של תיאוריות מפוקפקות גם הרבה פעמים יפגיזו בכמות גדולה של מאמרים (כמו שאני עשיתי) ויפרסמו כל דבר קטן שקשור ולו במעט לתופעה אותה הם מחפשים. עבורם הכמות בהחלט קובעת על חשבון האיכות. אם עוברים מאמר אחר מאמר כל מקרה לגופו, בד"כ הבלון הגדול שטופח לאורך הדרך מצטמק עד שלא נשאר ממנו דבר., אבל ביננו, למי יש כח לקרוא את המאמר המקורי כשיש אותו מתומצת בצורה יפה עם כותרות נוחות לעיכול (אבל מסולפות ומעוותות).
לסיכום: כותרות בומבסטיות מופיעות באתרי חדשות כמעט בכל יום, אתרים המתיימרים לגלות קונספירציות בתחומים שונים בעיקר ברפואה ובתזונה תמיד יהיו. כאשר אתם ניגשים לקרוא כתבה כזו ראשית כל היו ספקנים. אל תקבלו כל דבר שאומרים לכם. שנית בדקו את המקורות האם המחקרים רציניים, פורסמו בעיתונים רציניים, והאם מסקנות החוקרים אכן מתאימות למסקנות הכתב או הבלוגר. חפשו ברשת מידע נוסף. כאשר שערורייה נחשפת בד"כ יש בלוגרים ספקנים שבודקים את הנתונים וכותבים ביקורת לחיוב או לשלילה. גם שם יש לא מעט מקום לעיוות אז נא להזהר.
מאת: ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
